סיקור מקיף

SpaceX  חזרה לחלל בשיגור מוצלח של משגר פאלקון 9 והצלחה היסטורית ראשונה בהנחתת השלב הראשון של המשגר

הנחיתה בוצעה על גבי מנחת קרקעי חדש בבסיס החלל קייפ קנברל, בשונה מהניסיונות הקודמים הלא-מוצלחים עד כה של החזרת השלב הראשון בנחיתה אנכית על גבי מנחת ימי

נחיתה רכה של המשגר פאלקון 9, לראשונה בהסטוריה שמשגר חזר מהחלל ונחת בשלום. צילום: SpaceX
נחיתה רכה של המשגר פאלקון 9, לראשונה בהסטוריה שמשגר חזר מהחלל ונחת בשלום. צילום: SpaceX

חברתSpaceX  שיגרה היום לפנות בוקר (20:29 בשעון מזרח-ארה”ב) בהצלחה את משגר הפאלקון 9 למשימה מסחרית של העברת 11 לווייני תקשורת של חברת Orbcomm למסלול סביב כדור הארץ. בנוסף להצלחת שיגור הלוויינים, שמסמנת את חזרת חברת SpaceX לחלל לאחר הכישלון של שיגור פאלקון 9 ביוני השנה, הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה הוחזר השלב הראשון של משגר למסלול אורביטלי חזרה ארצה, באמצעות נחיתה אנכית.

הוזלת עלויות השיגור

ההחזרה של השלב הראשון היא אבן דרך חשובה בתחום השיגור לחלל בכלל ובפני חברת ספייס איקס בפרט, אשר מנסה כבר זמן רב לבצע זאת, במסגרת ניסיון לבנות משגר רב-פעמי מלא, דבר שיוזיל את עלויות השיגור לחלל באופן משמעותי.

רק לפני כחודש הצליחה חברה אחרת – בלו אוריג’ין – להחזיר גם היא משגר חלל בנחיתה אנכית באמצעות שימוש ביתרת הדלק שנשאר במנוע של המשגר לאחר השיגור, והצלחתה הייתה להיסטורית ולראשונה אי פעם שביצעה זאת במסגרת שיגור לחלל. אולם המשגר של אותה חברה היה מיועד לטיסה תת-מסלולית בגובה של כ-100 ק”מ, בעוד ההצלחה הנוכחית של ספייס איקס נעשתה באמצעות משגר שנועד למסלול אורביטלי גבוה יותר, מה שמשפיע על מהירות המשגר, עיצובו ומיקומו, והופך את החזרת המשגר לקשה הרבה יותר.

כאמור, ספייס איקס הצליחה בשיגור היום להחזיר רק את השלב הראשון של המשגר ולא את כל המשגר, הכולל גם שלב עליון, אותו היא כרגע לא מנסה להפוך לרב-שימושי. הנחיתה בוצעה  על גבי מנחת קרקעי חדש בבסיס החלל קייפ קנברל, בשונה מהניסיונות הקודמים הלא-מוצלחים עד כה של החזרת השלב הראשון בנחיתה אנכית על גבי מנחת ימי.

המשגר ששוגר היום גם מהווה גרסה משופרת של משר פאלקון 9, בעל מנועי מרלין משופרים שמסוגלים לספק דחף רב יותר וכן אמצעי בטיחות שונים שנוספו לאחר כישלון השיגור ביוני האחרון.

6 תגובות

  1. אלון מוסק הגדיר חזון של מסעות קבועים למאדים בימי חייו. כעת התעשיה מוכיחה שהיא מייצרת פתרונות חלל לא פחות טוב מנאסא. צריך אנשים עם חזון כזה. המשימה אדירה. אבל מרגע שתיוסד מושבה במאדים אפילו בוטקה, המרחק להתיישבות בחלל מצטמצם משמעותית. ודי בטוח שמהטכנולוגיות שיפותחו למסע בחלל ניתן יהיה לעשות הון גם בחלל וגם בכדור הארץ. למשל גידול בתנאים קשים, מנועי יונים לא רק לרכבי חלל, ייצור מים, הפקת חמצן ועוד.

  2. ליריב ובנימין – כמובן התכוונתי “”כולו”” במרכאות כפולות. הטכנולוגיה היתה אפשרית כבר לפני יותר מ- 20 שנה, כי אם תחשבו על שיגור המעבורת, הייצוב שלה בשניות הראשונות של ההמראה ע”י הנעה וקטורית – הזזת המנועים לצדדים כדי לתקן סטיה מאנכיות של המעבורת – דומה מאד לייצוב שנדרש כאן בנחיתה. אבל נאס”א זה גוף מקובע ובירוקרטי. מחשבה חופשית של אנשי היי-טק וסכומי כסף אדירים שאיפשרו מאמץ טכנולוגי רציני איפשרו את הטכנולוגיה.

  3. להרצל

    “כולו מערכת בקרה יותר משוכללת” נשמע כמו “כולו
    מטוס קרב דו מנועי יותר משוכלל” כשמשווים F15 לעומת
    ME262.
    השאלה כמה יותר משוכלל.

  4. כולו מערכת בקרה יותר משוכללת, + רגליים נפתחות, אבל מהפכה מאד משמעותית בעלויות של הטיסה לחלל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.