מדוע יש לשימפנזים אשכים גדולים?

עיונים קלים במיניות ה-APES (אורנג אוטנג, גורילה, שימפנזה והומו ספיאנס)

ומה אתם חושבים גודל איבר המין של הגורילה? גדול… הה? ובכן בניגוד לכל המיתוסים לגורילה הענקית יש איבר מין בגודל 3 ס”מ (אורך, לא עובי) וגם זה – רק שהוא זקוף (לא הגורילה); חוץ מזה גם האשכים שלו קטנים. לנו לעומת זאת יש אשכים יותר גדולים מהגורילה, אך יותר קטנים מאלה של השימפנזה (שהם ממש ענקיים יחסית לגוף). הפין שלנו, לעומת קרובינו קופי האדם, גדול; מעניין מדוע. אפשר לשאול גם מדוע לבנות האדם יש שדיים בולטים תמיד (ולא רק בזמן ההיריון וההנקה – כמו אצל הקופות) ואחוריים בולטים תמיד (ולא רק בזמן הייחום)… ובכלל מדוע האדם מוכן תמיד לקיום יחסי מין והייחום של האישה נסתר בניגוד לרוב בעלי החיים, כולל הגורילה והשימפנזה המצויה.

השאלות האלה מעניינות יותר מאשר מדוע לג'ירף צוואר כזה ארוך, או מניין לטווס זנבו המפואר, כיוון שהן קשורות אלינו וקשורות בסקס – שזה תמיד מעניין. צריכים להיות הסברים להבדלים שהזכרנו בין האדם לאותם קופי אדם הדומים לנו גנטית ב- 99 אחוזים. אנו קרובים לשימפנזים יותר מאשר קרוב הסוס לחמור (לכן מעניין לחשוב מה היה יוצא מזיווג בין אדם לשימפנזה).

אצל נקבת השימפנזה יש איתות בולט לכך שהיא בייחום. יש לה תפיחות אדומות בוהקות ענקיות מאחור. הזכרים רואים את זה, נעמדים בתור וכל אחד עושה את שלו בזמן ממוצע של עשר שניות. אגב השימפנזים הננסיים הנקראים בונובו, מקיימים יחסי מין בכל הזדמנות ולא רק בייחום ובכך הם דומים לנו יותר מאשר השימפנזה המצויה.

ההתנהגות המתירנית של השימפנזים היא הסיבה לאשכים הגדולים מאוד שלהם (כמעט פי שלוש משלנו, למרות שמשקל גופם חצי משלנו). אותם זכרים שהצטיינו באשכים גדולים ולפיכך בכמות זרע גדולה, הצליחו להעביר את התכונה הזו לצאצאיהם (מי שהזריק הכי הרבה, היה לו סיכוי גדול שההיריון יהיה ממנו). בכלל – פרטים שמצטיינים בתכונות שגורמות להם להיות אטרקטיביים בעיני המין השני, או בתכונות אחרות שמביאות להם יותר צאצאים, או בתכונות שמבטיחות את שרידתם לפחות עד לאחר שלב הרבייה, יעבירו את תכונותיהם אלה לבאים אחריהם והגנים האחראים לתכונות אלה יתפשטו באוכלוסייה. זו כל תורת האבולוציה על רגל אחת.

הגודל קובע?.. אך איך הוא נקבע?

עכשיו נסביר למה לגורילה אין אשכים גדולים ומדוע איבר המין שלו כזה זערורי. בחברת הגורילות יש זכר אחד שליט. הוא גדול והוא בריון וכל הנקבות שלו ואף אחד לא מעיז להתחרות בו. לכן התכונה שהתפתחה אצל הגורילה היא גודל וחוזק הגוף ואין לו צורך באשכים גדולים. אין לו מתחרים בהפריית הנקבות, לכן אין צורך בכמות זרע גדולה. חוץ מזה כמה כבר הגורילה עושה את זה – אולי פעם בשנה – אפילו אם יש לו הרמון של מספר נקבות, נקבה בהיריון זה לא הולך; כנ”ל גם כארבע שנים אחרי הלידה ואחרי זה – רק יומיים בחודש עד ההיריון הבא. באשר לגודל הפין הרי שהפין משמש גם כאיבר מצג – כנראה לא כל כך כלפי הנקבות (נראה שלגודל אין השפעה מכרעת על האורגזמה אצל הנקבה), אלא כלפי זכרים אחרים (הזכרים תמיד עסוקים בהשוואות ואת הנקבות זה פחות מעניין). אצל אבותינו – גזעי האדם הקדמון, בעל הפין הגדול הצליח לקנות לעצמו מעמד שהבטיח לו יותר צאצאים. אפשר לראות היום אצל שימפנזים שכאשר יש עימות בין שתי להקות, הזכרים הדומיננטיים ניצבים בתנוחה תוקפנית ובגלל קשרים עצביים במוח, התוקפנות מקושרת למזון ומין. ניתן לראות את השימפנזים המאיימים מבצעים תנועות לעיסה ועם זיקפה. מי שיש לו יותר גדול – יותר מאיים וזה מקנה לו יתרון – הוא מתגבר ואפילו הורג את היריב. תופעות דומות היו אצל גזעי האדם הקדמון ואלה הן הסיבות שבגללן יש לנו יותר גדול מלקופים. לגורילה הבריון אין בעיה של תחרות עם זכרים אחרים והתמודדות עם להקות אחרות, לכן אין לו צורך באיבר גדול והוא מסתפק במשהו ממש מיקרוסקופי.

כמה זמן זה לוקח להם?

לפני שנענה על שאלה זו, נתאר את המבנה החברתי-מיני של קופי האדם השונים. האורנג אוטנגים הבוגרים, חיים בבדידות – כל אחד לעצמו. הזכר בעל הטריטוריה מכריז עליה בשאגות וכך הוא קורא לנקבה. הם נפגשים לצורך ההזדווגות ולאחר מכן כל אחד הולך לדרכו. הגורילות, חיים בקבוצה של זכר שליט עם מספר נקבות וצעירים. רק הזכר השליט מזדווג עם הנקבות (אם כי אחרים מנסים לפעמים, כאשר הוא לא משגיח). השימפנזים כאמור חיים בלהקות של הרבה זכרים והרבה נקבות וכולם עושים את זה עם כולן. יש עוד מין של קופי אדם – קצת יותר רחוקים מאיתנו ושלא סיפרנו על התנהגותם המינית. אלה הם הגיבונים והם פשוט חיים בזוגות קבועים – ממש לא מעניין.

הזכרנו שהשימפנזים גומרים עניין בעשר שניות. הגורילות שגם הן קרובים שלנו אבל קצת פחות מהשימפנזים – זה לוקח להם דקה עד דקה וחצי. האורנג אוטנג לעומתם, מקדיש לעסק עשר דקות או אף רבע שעה. מעניין לראות שהקרובים לנו יותר, גומרים מהר יותר אבל הסיבה לכך תלויה במבנה החברתי מיני שאותו תיארנו. השימפנזים צריכים לגמור מהר כדי לאפשר גם לחברים שלהם. הגורילה, אין לו בדרך כלל מתחרים אך לפעמים זכר בוגר נוסף בקבוצה יוכל לעשות זאת גם כן. האורנג אוטנגים לעומתם, חיים בבדידות וכאשר זוג נפגש – יש להם את כל הזמן שבעולם – אף מתחרה לא נמצא בסביבה.

בתולים ואונס

קופי האדם מעדיפים בדרך כלל נקבות שכבר הוכיחו את עצמן בלידה. הבה ונראה מה קורה אצל האורנג אוטנג; ובכן אצלם נקבה בתולה מעוניינת בזכר בוגר, חזק, מנוסה ובעל טריטוריה. הוא מצידו לא מגלה בה עניין כלל ועיקר. יש כאן מלכוד, כי עד שהיא לא תלד לפחות פעם אחת, הוא לא יסתכל עליה. והנה זכר בוגר, אך כזה שאין לו טריטוריה עדיין, נתקל בבתולה מיוחמת ומעוניין להזדווג עמה. היא לא נעתרת לו וממש מתנגדת. הצעיר אונס אותה, פשוטו כמשמעו, אך הנאנסת יצאה נשכרת; ראשית, לפחות היא הופרתה ע”י זכר זריז ובעל יוזמה שהיה חזק דיו כדי לאנוס אותה (יתרון גנטי לצאצא שלה) ושנית – היא יצאה מהמלכוד; בייחום הבא היא תוכל להשיג כבר זכר מבוגר, חזק ובעל טריטוריה.

מדוע גברים אונסים ונשים בוגדות

אנו עוברים כרגע לקוף האדם מהמין הומו סאפיינס סאפיינס. בתקופות קדומות וגם היום בעיתות מלחמה – האונס הוא תופעה נפוצה. גבר שאנס – היו לו הרבה צאצאים. אם כך, עד כמה שהדבר לא נשמע יפה – הנטייה לאונס היא בגנים שלנו. גורם נוסף במשוואה הוא שאונס, כמו גילויי אלימות אחרים, מרוסנים על ידי נורמות חברתיות וכללי מוסר.
אותה הלוגיקה שחלה לגבי האונס תופסת גם לגבי הבגידה שהיא נורמטיבית יותר.
ואכן ממחקרים רבים שנערכו בחברה המערבית נמצאו שיעורים גבוהים ביותר של בגידה – גבוהים יותר אצל גברים, אך גבוהים למדי גם אצל נשים. תוך כדי סקרים גנטיים שונים, הבחינו החוקרים בתופעה שרבים מהילדים אינם בנים של אביהם המוצהר. היקף התופעה משתנה בתקופות שונות ובארצות שונות והוא עשוי להגיע גם לעשרות אחוזים.
התועלת האבולוציונית שמפיקים הזכרים מהבגידה ברורה – יש להם יותר צאצאים; אך מה התועלת שמפיקות מכך הנשים?
לכך ניתנו מספר תשובות או אפשרויות.
* הבוגדת קשרה לעצמה מפרנס נוסף שסייע בהזנת צאצאיה.
* במקרה של מות או היעלמות בן הזוג – היה לאישה בן זוג חילופי.
* בן הזוג הקבוע היה בעל כישורים טובים יותר כמפרנס, אך לזה מהסטוצים היו גנים טובים בהרבה תחומים אחרים.
מתוך כך נקל להבין שלבוגדות היו יותר צאצאים וסיכויי השרידה שלהם היו טובים יותר.

גודל השדיים והביוץ הסמוי

מדוע יש לנשים (שלא כמו לקופות האדם) שדיים גדולים יחסית, עוד לפני ההיריון הראשון. הסבר ותיק למדי טוען ששדי האישה הבולטים תמיד (ולא רק בהיריון והנקה), התפתחו למשיכת הזכר, משעה שאבותינו הזדקפו והתנוחה הפכה להיות חזיתית – במקום האחוריים התפוחים והמבהיקים של הקופות בזמן הייחום. הסבר אחר טוען ששדי האישה המכילים רקמת שומן (ללא קשר לכמות ואיכות בלוטות החלב), יחד עם אחוריים דשנים, מאותתים לזכר על היות הנקבה במצב תזונתי טוב, דבר המבטיח עתודות אנרגיה להזנת העובר – בקיצור סיכויי הצלחה טובים יותר להיריון ולידת תינוק בריא.
הסבר נוסף לשדי האישה ואחוריה המפותחים תמיד, קשור עם הנושא של הייחום או הביוץ המוסתר. אצל האדם, בניגוד למרבית קופי האדם – אין איתותים על מועד הביוץ ובני האדם מוכנים תמיד להזדווג. נשאלת השאלה מדוע התפתחו אצל אבותינו הביוץ הסמוי ובעצם גם ההזדווגות האינטימית – שלא בנוכחות קהל – בניגוד לכל שאר בעלי החיים, כולל קופי האדם המזדווגים בפומבי. וההסבר הוא לא כמו בבדיחה – כדי למנוע התקהלות לצורך מתן עצות לזוג. למעשה יש לדבר מספר הסברים והם מצטיינים ברמות שונות של שוביניזם גברי או פמיניזם (אולי בהתאם למין של האנשים שהציעו אותם).
א. מניעת מריבות – חיזוק שיתוף הפעולה בין הציידים הגברים.
ב. חיזוק הקשר הזוגי. האישה מתגמלת תמיד את הגבר והוא נשאר לפרנס ולעזור בגידול הצאצאים.
ג. האישה מנצלת את מוכנותה התמידית למין – לקבלת מזון מזכרים שונים או לפיתוי זכרים ממרום ההיררכיה.
ד. אם הביוץ היה גלוי, היה הזכר הולך בשאר הזמן לנקבות אחרות. כשהוא סמוי, הזכר נשאר כדי להבטיח שהנקבה תופרה – ורק מזרעו.
ה. בעלי חיים רבים ובכללם קופים, הורגים גורים שאינם שלהם, ומפרים את האם ליצירת צאצאים שלהם. אם הביוץ מוסתר, הזכרים לא יודעים אם הצאצא שלהם ואז הם לא הורגים אותו ומסייעים באספקת מזון.
ו. הוולד האנושי גדול, יחסית לגודל האם, פי כמה מאלה של הקופים. הדבר גרם לבעיות בלידה ולתמותת אימהות. נקבת האדם הייתה עלולה להימנע ממגע בזמן הביוץ, אבל כאשר הביוץ סמוי, היא לא יכולה.
ניתן לומר בפשטות שהתהליך האבולוציוני של הנקבה האנושית היה בכיוון של ייחום תמידי (מבחינת נכונות לקיום יחסי מין) ופרסומת קבועה לייחום (שדיים ואחוריים), כדי לחזק את הקשר הזוגי וליצור את מוסד המשפחה.

אורגזמות

לעתים אוהבים לתת הסברים אבולוציוניים במקום שיש הסברים פשוטים והגיוניים יותר. כך למשל במחקר באנגליה נמצא שאישה הבוגדת בבן זוגה הקבוע, הרחם שלה קולט זרע פי כמה יותר מאשר עם בן הזוג הקבוע. ההסבר – האישה מעוניינת (תת-הכרתית) להרות מהמאהב המצטיין (לדעתה) בתכונות טובות יותר מאלה של בן זוגה הקבוע. אבל יכול להיות לכך הסבר פשוט אחר – עם המאהב האורגזמה חזקה יותר.
אותם חוקרים מצאו גם שגבר המקיים יחסים עם בת זוגו, אז אם רוב הזמן הם לא היו יחד מאז המגע הקודם – הוא יפלוט פי שלוש תאי זרע מאשר אם הם היו יחד רוב הזמן בין שני המגעים. ההסבר – הגבר פולט יותר, כדי להתחרות בזרע של אחרים שאולי עשו את זה עם בת זוגו כאשר הוא לא ראה אותה. הסבר פשוט יותר – אחרי הפרידה האורגזמה חזקה יותר.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~351481713~~~106&SiteName=hayadan