בכנס מדע בתקשורת בו נחשפו הנתונים אמרה נשיאת האקדמיה למדעים קוראת לחיזוק הדיאלוג בין התקשורת למדע
נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, רות ארנון, קראה בסוף השבוע לנציגי התקשורת הישראלית ולמדענים לחזק את הדיאלוג ושיתוף הפעולה ביניהם ולפרסם יותר מידע לציבור באופן אמין ומקצועי.
העיתונאי איתי נבו מ”קול ישראל” הציג בכינוס לתקשורת ומדע ניתוח כמותי המצביע על ירידה משמעותית בהיקף הסיקור של נושאים מדעיים בעיתונות הכתובה החילונית בישראל. מן הניתוח עולה כי בארבעה שבועות ב-2010 התפרסמו בממוצע 0.76 ידיעות מדע ליום בעיתונים “הארץ”, “מעריב” ו”ידיעות אחרונות”, לעומת 3.72 ידיעות ליום במחקר דומה שעשה חנן גולן בעיתונים האלה לפני 13 שנים. בסה”כ עולה מן הנתונים ירידה של כ-80% בהיקף של סיקור המדע בשלושת העיתונים. אפשר שהמגמה הזו עולה בקנה אחד עם הירידה החדה בהיקף הסיקור המדעי של העיתונות הכללית בארה”ב במהלך שני העשורים האחרונים. עוד עולה מן המחקר כי סיקור המדע קיים גם בעיתונות החרדית. העיתון “יתד נאמן” פרסם בתקופת המחקר שש ידיעות מדע בעמודי החדשות שלו, רק אחת פחות “מ”ידיעות אחרונות”. מתוך שש ידיעות מדע שהגיעו לעמוד הראשון של העיתון – ארבע היו בעיתונים “המודיע” ו”יתד נאמן” ורק שתיים בעיתונים חילוניים (“הארץ”, ו”מעריב”).
נושאי הסיקור מעניינים אף הם. מתוך 54 ידיעות בעמודי החדשות 14 עסקו בטילים ובלוויינים, 11 ידיעות עסקו במחקר רפואי, 7 ידיעות בחקר החלל, 7 בארכיאולוגיה, ו-4 בתחומים אחרים בפיסיקה, שלוש מדיניות במדע ובמינויים ועוד 8 ידיעות בנושאים כלליים יותר.
הכינוס השלישי לתקשורת המדע בישראל התקיים בסוף השבוע בבית האקדמיה למדעים בירושלים בהשתתפות 200 חוקרי מדע ותקשורת, עיתונאים, עורכים, דוברי המוסדות האקדמיים, אנשי חינוך ועוד. הכינוס בחן את מקומו של המדע בשיח הציבורי בארץ במטרה להביא לשדרוגו. את סדרת הכנסים יוזמות ומארגנות ד”ר איילת ברעם –צברי מהמחלקה להוראת המדעים בטכניון ואביטל בר, דוברת ומנהלת קשרי ציבור באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. נ את הכינוס חתם מפגש עם חבר האקדמיה, חתן פרס נובל פרופ’ אהרן צ’חנובר והסופר מאיר שלו ועורך דה-מרקר, גיא רולניק .
נשיאת האקדמיה, רות ארנון הדגישה כי התאוצה שצובר תחום תקשורת המדע מקורו בחשיבות שהמערכת האקדמית מייחסת לקשר עם הציבור. ארנון מדגישה כי התקשורת היא מקור המידע המרכזי של הציבור לחדשות בנושאי מדע וטכנולוגיה וכי לתקשורת יש השפעה מכרעת על עיצוב הדימוי של מדע, מדעניות ומדענים בחברה. דעת הקהל וידיעותיו על המדע משפיעות על קבלת החלטות ברמה האישית והלאומית.
ייצוג מדע בתקשורת הישראלית – כימות ראשוני
איתי נבו, “קול ישראל ”
הכינוס לתקשורת המדע עוסק רבות בנושאים שונים הקשורים לייצוג המדע והמדענים בתקשורת, אך עד כה לא נתקבלה תמונה מחקרית מהימנה ועדכנית של היקף הסיקור המדעי, טיבו ואפיוניו. מחקר זה מנסה לספק סקירה ראשונה בדבר היקף החשיפה של העולם המדעי בתקשורת ההמונים בישראל, וכן להציע ניתוח כללי של נושאי הסיקור. הסקירה הראשונית מתמקדת בעיתונות הכתובה.
כמה מחקרים (למשל Riffe et al, 1993) מצאו כי במחקר עיתונות די בדגימה של 12 מהדורות לקבלת תמונה סטטיסטית מהימנה. מכיוון שיש בישראל ריבוי חגים ואירועים לאומיים הבאים לידי ביטוי גם בתפיסת נתח מדיווחי החדשות, החלטתי להגדיל את הדגימה לארבעה שבועות (24 מהדורות של עיתונים יומיים) כדי לצמצם את הסיכון של הטיות כאלה (לדוגמה: בתקופת הדגימה חל יום הזיכרון לשואה ולגבורה. חלק ניכר מדיווחי החדשות ביום הזה עסק בנושא ודחק את רגליהם של ענייני חדשות שוטפים). לצורך הניתוח נבחרו באקראי ארבעה שבועות1 בשנת 2010. מקורות המידע היו שישה עיתונים יומיים בעברית – “ידיעות אחרונות”, “מעריב”, “הארץ”, “מקור ראשון-הצופה”, “המודיע” ו”יתד נאמן” – נסקרו כל הידיעות והכתבות בענייני מדע שופרסמו בהם בארבעת השבועות האלה.
אחת הבעיות במחקרים של תקשורת המדע היא היעדר אחידות בהגדרתה של ידיעה מדעית. בעבודת תיזה על סיקור מדע בעיתונות הישראלית (גולן, 1998) השתמש חנן גולן בהגדרה הבאה:
מדע הוא כל הקשור במוסדות מחקר (פרטיים או ציבוריים), בהמצאות ותגליות, דיווחים על מחקרים או סקרים (אלא אם כן הוזמנו ע”י העיתון עצמו או ע”י צד המזוהה מבחינה פוליטית), האקדמיה ודיסיפלינות מדעיות מוכרות.
ההגדרה הזו שימשה בסיס להגדרה שהנחתה אותי בעבודת המחקר, אך אני ניסיתי להרחיב אותה ככל האפשר, ובה בעת לתחום לה גבולות ברורים יותר, ולהשתמש בקווים המנחים הבאים בדגימת הידיעות:
• דיווח על מחקר או תגלית המתפרסמים בכתב עת מדעי, או מוצגים בכינוס מדעי
• דיווח על מיזם מדעי חדש או על התפתחויות במיזם קיים (מאיץ חלקיקים, טיסה לחלל)
• דיווח על המצאות או תגליות שטרם אושרו בקהילה המדעית
• דיווח על פרסים, מענקים או מינויים של אנשי מדע, כשההקשר הוא עבודתם המדעית
• דיווח על תקציבים או ענייני מדיניות הקשורים למחקר המדעי
• הסברים מדעיים על עניינים שבחדשות
• דיווחים על נושאים משיקים למחקר טהור (בריאות, סביבה, הנדסה), ובלבד שמרכיב מרכזי בדיווח עוסק בהקשר המדעי / מחקרי
כך למשל איני רואה בסקר כשלעצמו עבודה מדעית, אלא אם כן הוא נעשה מסגרת מחקר מובנה, ואז מן הסתם ייכלל בקטגוריות האחרות. כמו כן ניסוח מעורפל כמו “כל הקשור לאקדמיה”, יכול לכלול למשל חקירת שחיתות במוסד אקדמי, בחירות לארגוני סגל ושאר ידיעות שאין להן נגיעה ישירה למדע או למחקר. מאידך גיסא ההגדרה הזו מאפשרת לכלול במחקר גם מינויים של בעלי הקשורים במדע (שתיים מן הידיעות שנמצאו דיווחו על מינויה של פרופ’ רות ארנון לנשיאת האקדמיה הלאומית למדעים), תקציבים למחקר, נושאי מדיניות הקשורים במדע (למשל חוקים הנוגעים לניסויים בתאי גזע עובריים או החלטות המימשל האמריקני בעניין יעדיה של תכנית החלל) וגם ידיעות המופיעות לצד דיווחי אקטואליה, ומסבירות את הצד המדעי של תופעה מסויימת (התפרצות הר-געש, צונאמי, התמכרות לעישון), גם אם אין בהן דיווח על מחקרים או תגליות.
ממצאים
היקף הסיקור: בסה”כ פורסמו בששת העיתונים 54 ידיעות מדע במשך ארבעת השבועות, ועוד 17 ידיעות וכתבות במוספים היומיים והשבועיים. לא נספרו ידיעות המתפרסמות במדורים קבועים בתחומי הבריאות, הטכנולוגיה והמחשבים המופיעים ברוב העיתונים. התפלגות הידיעות בעמודי החדשות של ששת העיתונים מופיעה בטבלה הבאה:
עיתון מס. ידיעות גודל ממוצע*
| עיתון | מס. ידיעות | גודל ממוצע* |
| ידיעות | 7 | 1.9 |
| מעריב | 13 | 2.5 |
| הארץ | 21 | 3.4 |
| מקור ראשון | 3 |
3 |
| המודיע | 4 | 3.25 |
| יתד נאמן | 6 | 2.5 |
דירוג גודל הידיעה
1- ידיעה של כמה עשרות מילים
5- ידיעה של עמוד שלם
נתונים אלה מצביעים על ירידה חדה בהיקף הסיקור המדעי בשלושת העיתונים הגדולים מאז 1997. חנן גולן מצא במחקרו אז ממוצע של 3.72 פריטים מדעיים ליום בעיתונים “הארץ”, “ידיעות אחרונות” ו”מעריב”. בסקירה שלנו נבדקו 72 מהדורות יומיות (24 מכל עיתון), ונמצאו בהן 41 כותרות מדע בעמודי החדשות ועוד 14 כותרות במוספים היומיים והשבועיים, כלומר ממוצע של 0.76 פריטים מדעיים ביום. אף על פי שהגדרה של גולן איפשרה לו להכניס ידיעות שאולי לא היו נכנסות למחקר זה, כמו סקרים, קשה להאמין כי הבדלים קטנים בהגדרה או בשיטות הדגימה די בהם כדי להסביר ירידה של כ-%80 בהיקף הסיקור המדעי של שלושה מן העיתונים הגדולים בישראל. אפשר שהמגמה הזו עולה בקנה אחד עם הירידה החדה בהיקף הסיקור המדעי של העיתונות הכללית בארה”ב במהלך שני העשורים האחרונים (Brumfiel, 2009).
נושאי הסיקור: מבין ידיעות המדע שפורסמו בעמודי החדשות, 14 עסקו בטילים ובלוויינים, 11 ידיעות עסקו במחקר רפואי, שבע ידיעות בחקר החלל, שבע בארכיאולוגיה, ארבע בתחומים אחרים של פיסיקה (חוץ מחקר חלל) שלוש במדיניות מדע ובמינויים ושמונה ידיעות בנושאים אחרים או בתחומים כלליים יותר (למשל – סקירת המחקרים הצפויים לעמוד בחזית המדע בשנה הבאה).
בולטות הידיעות המדעיות: מתוך 54 ידיעות המדע בעמודי החדשות, רק שש הופיעו בעמוד הראשון של העיתונים. שלוש מהן הופיעו בכותרת הראשית של “המודיע”, שדיווח שלושה ימים ברציפות על שיגורו של הלוויין “אופק 9″ ועל ההתפחויות הקשורות בכך (23-25.6.10). בעיתונים החילוניים זכו רק שתיים מתוך 39 ידיעות בתקופת המחקר לאזכור בעמוד הראשון של העיתון. עם זה יש לציין כי עשר מ-54 הידיעות הופיעו בשער האחורי של עמודי החדשות (שמונה מהן ב”הארץ” ושתיים ב”מעריב”).
התפלגות במהלך השבוע: בפילוג הידיעות לפי יום הפרסום מתברר כי 12 ידיעות התפרסמו בימי א’, 11 ידיעות בימי ה’, עשר בימי ו’, תשע בימי ד’, שמונה בימי ג’ ורק ארבע בימי ב’. הסיבה לריבוי ידיעות המדע בימי א’ ולקראת סוף השבוע (אני מניח שיום שישי היה רווי עוד יותר בידיעות מדע אלמלא היו רוב העיתונים מדפיסים מספר קטן יחסית של עמודי חדשות יחסית לימי חול) היא ככל הנראה המחסור בחומר חדשותי מספקי החדשות ה”מסורתיים” שאינם עובדים בד”כ בסופי שבוע – משרדי ממשלה, כנסת, בתי משפט ורשויות אחרות. את ההנחה הזו אפשר לחזק אם בהמשך המחקר, כשאבחן גם שידורי רדיו וטלוויזיה, יימצא כי אכן שיעורן של ידיעות המדע גדל במהדורות סוף השבוע עצמו. אם ההנחה הזו נכונה, אפשר שאם הגופים המקדמים סיקור מדע יפיצו חומרים במוצ”ש או עם אמברגו ליום ראשון, הדבר יסייע להם לשפר את סיכויי ההחדרה של ידיעות מדעיות לעמודי החדשות בעיתונים.
סיכום
מחקר ראשוני מצביע על ירידה של ממש בהיקף הסיקור של נושאים מדעיים בעיתונות הכתובה החילונית בישראל, ומעלה נתונים ראשונים על היקף הסיקור בעיתונות דתית. בהמשך המחקר אני מקווה לבחון את היקף הסיקור במדיה אחרים – טלויזיה, רדיו, אינטרנט. יש לקוות כי מחקרי המשך יבחנו לא רק את ההיקף של סיקור מדע בתקשורת הישראלית, אלא גם את איכותו, מקורותיו ואת הנושאים שהוא מתמקד בהם, כדי לתת תמונה מלאה יותר של המתרחש בתחום.
ספרות:
גולן, ח. 1998. בורות נאורה. עבודת מוסמך בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב.
Brumfiel, G. 2009. Science journalism: Supplanting the old media? Nature 458, 274-277
Riffe, D., C. Aust, and S. Lacy. 1993. The effectiveness of random, consecutive day and constructed week sampling in newspaper content analysis. Journalism Quarterly 70:133-39.
הערות:
1. השבועות שנדגמו: 21-27.3, 11-17.4, 20-26.6, 26.12-1.1.11.
29 תגובות
צריך לעבוד כדי לקדם, כל אחד יתרום את חלקו ובסוף תהיה תזוזה חיובית
גלי
אני מקווה שתמשיכי לכתוב כאן מאמרים, אני בהחלט נהנה לקרוא אותם.
ולגבי כל אותם ה’מומחים’ שמכפישים את שמך- לא צריך להתייחס לכל פיפס שלהם, אצלך (בניגוד להם)
אפשר לראות שלמדת דבר או שניים.
הרי בפועל אפשר לראות שאת למדת ואת תורמת מהידע שלך.
לעומת אלו המכפישים את שמך- שאולי למדו, אבל כנראה שלמדו דברים שגויים.
גלי, לא ידעתי שהיה לך שם רע ואז באת והתחלת להגיד שם רע שם רע ועוד נתת לינק כדי שנוכל ללכת לראות על מה מדובר
ושם ראיתי שאבי דווקא הגן עלייך (תגובה 55)
גלי – אל תעשי לנו את זה. חבל. המאמרים שלך היו טובים מאוד. כפי שהוברר לך כל הכותבים כאן עושים זאת בהתנדבות. אנו מצפים שתמשיכי. אז אם יצוצו לך רעיונות מעניינים ויתחשק לך – אז תכתבי ואנו נשמח לקרוא. דברים שקשורים באינשטיין זה תמיד מעניין לקרוא.
תודה רמי. שמתי את הסרטון ברקע – מעניין. כל כך הרבה בריאתניות והרבה שטוענות שצריך ללמד גם וגם – לא פלא שהאמריקנים מטומטמים. היום כל המדענים באוניברסיטאות האמריקניות הם סינים.
אבי , בקשר לתגובות של גלי.
אולי תאפשר לפרסם מאמרים תחת ‘שם עט’ כפי שחלק מהסופרים עושים.
כל עוד אתה יודע במי מדובר ויש לך שליטה על החומר העולה על המסך, זה יכול לתרום בכך
שאנשי מדע ביישנים או כאלה החוששים מתגובות הציבור יוכלו לפרסם בלי פחד.
יד על דופק הציבור :
שאלו את מתמודדות מיס ארה”ב 2011 האם צריך ללמד אבולוציה בביה”ס
http://www.youtube.com/watch?v=UkBmhM0R2A0
גם אם אני עונה למגיבים עדיין ההכפשות נשארות וזה מוציא לי שם רע. כי זה אחד מול אחד: אני מולם והקוראים לא יודעים למי להאמין.
ועצם זה שזה מוציא לי שם רע זה גם מוציא לך שם רע.
כי האתר מאבד מהאמינות שלו. אחת מאבני הבניין של מדע הוא האמינות.
ואם למשל כותבים בתגובות שאני לא ראויה להיות כתבת או שאין לי את ההכשרה המתאימה, אז הקוראים חושבים שאולי לאתר אין אמינות. ואז כל מיני גורמים עוינים ישתמשו בזה לרעתי, אבל גם לרעתך.
אתה לא יכול להוריד את כל התגובות המשמיצות והמכפישות שפורסמו למאמרים באתר שלך כי זה כמו למצוא מחט בערמת שחת. אבל הגורמים שתבעו אותך עכשיו בהחלט עלולים להשתמש בזה עכשיו נגדך בטענה שהאתר שלך הוא לא אמין, בייחוד בתגובות למאמרים שלי, אבל גם למאמרים אחרים.
ולכן עליך לפרסם מאמר או גילוי דעת שהאחריות לתגובות של המגיבים הן של המגיבים בלבד ועל אחריותם ונוסח נוסף משפטי (!) כלשהו שיתן לאתר שלך אמינות מדעית.
מצטער על כך, חשבתי שהדברים הם במסגרת חופש הביטוי ושאת תעני להם. לא כל דבר נראה על פניו כהכפשה. חבל שהפסקת לכתוב. לגבי הנושא של פייסבוק העלינו את הנושא. לא זוכר למה אבל הוא נפל אז.
גלי,
חשבת למה את כל הזמן מושכת אש? אולי זה משהו בך ולא רק בשאר המגיבים (שאני מגנה בכל לשון את ההתנהגות שלם בהכפשות, פרסום קורות חיים וכו’)? אולי כי הרבה פעמים את נוטה לדבר בהכללות לא מבוססות? אולי כי את נוהגת להתלונן בסגנון “מגיע לי” על זה שקשה למצוא עבודה בארץ, קשה לפרסם מדע פופולרי? שימי לב לתגובה 15, הרי דוקא לאלה שעובדים בעבודות נוספות יותר קשה לפרסם עוד מאמרים ולמרות זאת הם עושים זאת באהבה ובאמת כל הכבוד להם. אני לא יודע כמה כסף, אם בכלל משה נחמני לדוגמא מקבל מהידען אולם אם לא, תראי איזו תפוקה ואיזו מסירות.
מישהו הכריח אותך לכתוב מדע פופולרי ? אם את אוהבת תמשיכי ותהני ותמנפי את זה לרווח בין אם ע”י כתיבת ספרים או כל דרך אחרת ואם את סובלת אז למה את ממשיכה?
לא ענית לי למה שכתבתי למעלה, על זה שעברתי אצלך באתר מסע הכפשות על ידי המגיבים.
זו הסיבה העיקרית שהפסקתי לכתוב כאן באתר הידען. כתבתי שכתיבה מדעית היא לא מתגמלת ולזה בדיוק התכוונתי.
אבל בעיקר זה שהכפישו אותי כאן זה פגע באמינות של אתר הידען. כי אם מכפישים כותב מאמר אז קוראים חושבים שאולי מה שהוא כותב זה לא אמין. ובאמת חשבו ככה המגיבים והם אמרו זאת (ראה התגובות של אהוד למשל). ואז אם מה שהכותבים כאן כותבים נחשב ללא אמין, אז אפשר גם בקלות לתבוע אותם. ולכן התפקיד שלך הוא להגן על הכותבים ועל המאמרים שלהם ולמנוע בכל מחיר (!) הכפשה של כותבים, למשל על ידי זה שתאפשר רק תגובות של מגיבים מפייסבוק – וככה אלה לא יהיו מגיבים אנונימיים.
אחרת כל שני וחמישים תהיה לך תביעה על דבר אחר.
גלי תתפלאי אבל כולנו עושים את עבודתנו בהתנדבות. אי לכך, כל אחד צריך לעבוד במקום אחר כדי לפרנס את עצמו. רן לוי עושה דברים אחרים כגון כתיבת ספרים, למיטב ידיעתי מהפודקסטים הוא לא מרוויח. גם אני עובד עבור גורמים אחרים כפרילנסר, משה נחמני כותב כמתנדב מאמרים רבים ופרנסתו במשרד המשפטים, לגבי פרופ’ הרסגור ז”ל, הכתיבה שלו עודדה חשיבה רציונלית והסתייגה מאמונות טפלות, ולכן ניתן לשייך אותו לזרם המדעי.
נ.ב. לצערי לא יצא לי לבקש ממנו לכתוב מאמר לאתר.
התגובות נחסמו בגלל מילים חשודות שלא קשורות אלייך, אלא שהתגובה היתה מיועדת אלי ולכן עניתי לך בתוכה ולא חשפתי
לא מקובל לערוך תגובות של מגיבים, אלא מקובל להגיב לתגובות.
מה גם שהרבה תגובות ששלחתי לכאן נחסמו ולא פורסמו!
בנוסף כאשר פרסמתי כאן מאמרי מדע עברתי מסע הכפשות איום על ידי המגיבים שפרסמו כאן את קורות חיי המלאים והמסולפים (!!) ופגעו קשות בתדמיתי:
https://www.hayadan.org.il/refuting-einstein-in-4-easy-steps-physicists-measure-brownian-motion-2405109/
ודנו ברפש בחיי האקדמיים. ואבי אתה לא מנעת את הדיון הזה ויותר מזה אפשרת אותו והשארת אותו ברשת במשך שנה שלמה! נו אז מה אתה מתפלא?? אחר כך עברתי עוד מסע הכפשות כזה של מגיבים במאמרים אחרים שפרסמתי כאן. ויש המוני קוראים שקוראים את זה. ואם אתה לא מונע דברים כאלה אז אחר כך זה פוגע כמו בומרנג באמינות של האתר שלך!
סליחה על האיחור בתגובה.
אבי בליזובסקי הוא עיתונאי.
גם רן לוי הוא עיתונאי ואיש תקשורת. העבודה שלהם (!) היא לכתוב כתבות ולעשות פודקסטים וכולי.
רועי צזנה עובד (!) אצל אהרון האופטמן במרכז לחיזוי טכנולוגי והכתבות שלו לרוב עוסקות בנושא הזה.
משה נחמני כותב כל יום ולכן הוא כנראה מתפרנס מהתחום.
פרופ’ הרסגור היה איש אקדמיה ולא היה כתב מדע, הוא היה בכלל היסטוריון שאולי מידי פעם (!) כתב כתבות היסטוריות ולא מדעיות.
הם אכן עושים עבודת קודש בכתיבה מדעית, אבל הם עושים “עבודה” של קודש ולא התנדבות של קודש. מי שמתנדב כותב כתבות מדעיות פעם בהרבה זמן.
וזו הסיבה שיש מעט דיווחים מדעיים בתקשורת, כי יש בעיקר את הדיווחים מאת אלה שמתפרנסים מהתחום.
גלי,
אז קודם כל הכנס כן פורסם. תראי למשל : http://www.skeptics.org.il/blog/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%9C%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%95-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%92%D7%9D-%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D
דבר שני – תקראי טוב את המשפט הראשון באתר הזה, הוא מופנה אלייך.
למה לא שמענו תלונות דומות לאלה שלך מרן לוי, משה נחמני, אבי בליזובסקי , רועי צזנה, פרופ’ הר סגור ז”ל וכל האחרים שעושים עבודת קודש בכתיבה מדעית פופולרית?
מסתבר שמשתדל להפיל גם את מעוז השפיות האחרון:
https://www.hayadan.org.il/devil-get-into-them-05061180/
מצטער אם זה נשמע בוטה וחריף אבל:
התקשורת ברובה פונה לממוצע (הנמוך) , לרוב המשתמשים,
ומסתבר כי הרמה הממוצעת של צרכני התקשורת בכלל
והתקשורת הכתובה בפרט …. הולכת ויורדת ,
הקהל הולך ונהיה יותר …. מטומטם !
התקשורת ממריצה את תהליך הטימטום
והתוצעה…. חוסר ביקוש לחומר איכותי .
מגיב 8 הראה את התהליך בעזרת סקר פשוט ,
מאחר ושוב , התקשורת מספקת ביקוש הרי שהסקר
של מגיב 8 מראה איך הביקוש לחמרים פשוטים
מתגבר את ההיצע וכך הביקוש וההיצע מתגברים אחד את השני ,
מתגברים את הטימטום !
ראשית, מי ידע בכלל שיש כנס למדע בתקשורת?? הם לא פרסמו בשום מקום ולכן אם לא מפרסמים שיש כנס למדע בתקשורת אז איך יכולים לבוא בתלונות על זה שלא מפרסמים את המדע?
שנית לגבי תלונתה של פרופ’ רות ארנון “ירידה משמעותית בהיקף הסיקור של נושאים מדעיים בעיתונות הכתובה החילונית בישראל”.
זה מאוד קשה לכתוב מדע פופולארי להמונים – להסביר את המדע בשפה ידידותית. הדבר הכי קל זה לכתוב מאמר טכני עם משוואות. זה מאוד קל כי לא צריך להסביר את המשוואות, זו שפה מובנת ושפה בפני עצמה. ברגע שצריכים לתרגם את שפת הפיסיקה והמשוואות לשפה אחרת, כלומר לכתוב מאמר בשפה ידידותית זה כבר קשה ולוקח פי שתיים זמן.
אבל הבעיה המרכזית בכתיבה הזו של מאמר מדע פופולארי היא שזה מאוד לא מתגמל ומתחיל להיות מתסכל מאוד. בדיוק דברתי בימים האחרונים על האמרה המפורסמת של פרופ’ מילטון פרידמן “אין ארוחות חינם”. זהו. כתיבת מדע פופולארי זה בדיוק זה: “ארוחת חינם”. אז אם יש משכורת כמו של רות ארנון מהאקדמיה אז אפשר לכתוב מאמרים במדע פופולארי. הבעיה היא שלכתבים מדעיים אין כזו משכורת…
מאיר שלו אמר שעדה יונת מאוד מעריכה את אבא שלו מורה התנ”ך שלה ואת דרך לימודו. לא ידעתי שהיא מעריכה לימודי תנ”ך יפה מצידה שהיא הצהירה על כך.
אביטל בר : הכנס היה משעמם מאוד, שנה שעברה היה יותר מעניין
בבחינה מהירה של ערוצים באתרי החדשות המובילים הרי הדרוג האישי שלי (מלמטה למעלה):
וואלה : אין ערוץ מדע, ערוץ האסטרולוגיה הוא הראשון בקטגוריה “שימושי”
NRG : אין ערוץ מדע. הורוסקופ בקטוגריה “ראשי”, ניו אייג’ ושוב הורוסקופ בקטגוריה “סגנון ופנאי”, תחת “חדשות” יש שני ערוצים המביאים קצת חומר מדעי – ירוק ובריאות.
YNET : ערוץ מדע לא רע בכלל אולם במקביל ערוץ אסטרולוגיה מפואר
הארץ : ערוץ מדע חזק המתחלק לתת סעיפים ומכסה נושאים רבים. אין ערוצי אסטרולוגיה, ניו אייג’ וכו’.
קחו את YNET לדוגמה:
ירוק / מדע / מעורבות / אנציקלופדיה / בעלי-חיים
הכל תלוי בסקרנות
ראיתי לאחרונה סרט ביס8 על פראן לייבוביץ’, קומיקאית ונואמת (public speaker) אמריקאית. מדובר באישה אינטלגנטית מאוד.
הנה שלושה דברים שנחרטו בראשי מהסרט:
1. “הבעיה עם להקדים אנשים אחרים היא שכשהם מגיעים מלאי התלהבות להיכן שאתה כבר היית, אתה לא יכול שלא להשתעמם”.
2. “אמריקאים לא שונאים אליטסטים. אמריקאים מעריצים כסף! אמריקאים לא אוהבים אנשים חכמים. כאשר מישהו אומר אליטיסט, הוא מתכוון חכם”.
3. “גל האיידס של שנות ה- 80 הרס את כל התרבות הגבוהה בארה”ב. מדובר לא רק באובדן של שחקנים, רקדנים, מוזיקאים. מדובר באובדן של הקהל. קהל אנין טעם, שהאמן המופיע ידע שהוא עוקב ומבין כל תנונה. תא פרטי? למי יש היום תא פרטי? לסחרני וול סטריט? הם לא יכולים להבדיל בין פיל לרקדנית באלט”
תודה לכם על המחמאות. הייתי בכנס ואפילו התבדחתי עם איתי שחלק מהבעיה של המחקר ב-1998 (שמצא הרבה ידיעות מדע) זה באשמתי, אבל מסתבר שהיו יותר כתבות מדע לא רק בהארץ אלא בכל העיתונים במחקר הקודם מ-1998. ואגב זכיתי למחמאות ממספר דוברים.
לעמי, הרמה ירדה כי הגיל הממוצע ורמת ההשכלה הממוצעת כמו גם הידע הכללי של העורכים ירדו בגלל הקיצוצים שנבעו מהירידה בהכנסות ממודעות פרסום. גם העורכים הותיקים והחכמים סבורים שהם יוצא דופן ושהעם לא מבין כמוהם לכן לא צריך לתת לו מדע.
זכור לי שב”ידיעות אחרונות” היה פעם בשבוע (כמדומני בימי ראשון) עמוד עם ידיעות בנושא מדע. בהמשך זה ירד לעמודה (כרבע עמוד) ובסוף גם זה “נעלם”.
מאז אני מברך את אבי בליזובסקי מידי יום. מה שהיה ב”ידיעות אחרונות” פעם בשבוע יש לי כאן מידי יום (ובכמות גדולה ומעמיקה יותר).
כשרמת הקוראים יורדת הרמה בהתאם. אי אפשר ליצר מכנה משותף קרוב לאדמה ולחפש כתבות איכותיות ואפקטיביות.
אבל אבי, מה הסיבה לדאגה? הרי מדור ניו אייג’ ב NRG בחנויות הספרים ובדוכני שבוע הספר עולה ופורח מיום ליום. אז מקסימום אם לא נדע מדע נהיה בהיי, נפתח צ’אקרות ונפרח במישור האנרגטי.
בסוף יכריזו על האתר שלך כשמורת טבע מוכרזת!