סיקור מקיף

ההיסטריה התעופתית כתוצאה מהתפרצות הר הגעש באיסלנד נובעת מפגיעת אפר וולקני ב-90 מטוסים בעבר

סוכנות החלל האירופית משדרת בזמן אמת נתונים ממספר לווינים למוקד העוקב אחר תנועת ענן האפר הוולקני הנוצר בהתפרצות 60 הרי געש בשנה, המערכת תשופר עוד

– ביוני 1982 כבן כך ארבעת מנועיו של מטוס בואינג 747 של חברת בריטיש אירווייז כאשר טס בתוך ענן אפר וולקני. על סיפונו היו 248 נוסעים. צילום: בריטיש אירווייז/קפטין אריק מודי/סוכנות החלל האירופית
– ביוני 1982 כבן כך ארבעת מנועיו של מטוס בואינג 747 של חברת בריטיש אירווייז כאשר טס בתוך ענן אפר וולקני. על סיפונו היו 248 נוסעים. צילום: בריטיש אירווייז/קפטין אריק מודי/סוכנות החלל האירופית

בתמונה – ביוני 1982 כבן כך ארבעת מנועיו של מטוס בואינג 747 של חברת בריטיש אירווייז כאשר טס בתוך ענן אפר וולקני. על סיפונו היו 248 נוסעים. צילום: בריטיש אירווייז/קפטין אריק מודי/סוכנות החלל האירופית

אלפי מטוסים מקורקעים ברחבי אירופה בשל התפשטות אפר וולקני מהתפרצות הר הגעש Eyjafjallajoekull הנמצא מתחת לקרחון בשם זה באיסלנד. התפרצויות געשיות להוציא כמויות גדולות של אפר עקבות גזים כמו דו תחמוצת הגופרית לאטמוספירה, לעתים קרובות להגיע לגבהים של טיסות.

כפי שתיארנו אתמול, כאשר מטוס טס דרך הענן אפר וולקני, חלקיקי אפר עלולים להיכנס לתוך מנועי סילון ולגרום תקלה במנוע. האפר יכול גם לפגוע קשות בגוף המטוס, לשבש פעולת חיישנים ואם יפגע בחלונות תא הטייס ובאורות הנחיתה הוא יגביל את הראות של הטייסים ויסכן את יכולתו של המטוס לנחות בבטחה.

מעל 90 מטוסים ניזוקו לאחר טיסה דרך ענני אפר וולקני. סך העלות הנזק שנגרם על ידי מטוסים בשל מעברים אלו בשנים 1982-2000 נאמדת ב-250 מיליון דולר ארה”ב.

בכל שנה מתרחשות כ-60 התפרצויות געשיות. מערכות הניטור מתבצעות על מספר מצומצם מתוכם. רוב הרי הגעש, במיוחד אלו הנמצאים במקומות מרוחקים וקשי גשיה אינם נמצאים בפיקוח על בסיס קבוע. לפיכך מדידה ודיווח על רמות דו תחמוצת הגופרית והאירוסולים בידי לווינים בזמן אמת יכולים לספק מידע משלים כדי שניתן יהיה להעריך ברמה הגלובלית את ההשפעות האפשריות של התפרצויות געשיות על בטיחות הציבור בכלל ובטיחות התחבורה האווירית בפרט.

כדי לשפר את הניטור והמעקב הוקמה בשנת 1995 המועצה המיעצת לסוגית האפר הוולקני (VAACs). תפקידה לאסוף מידע לגבי ענני אפר וולקני וכדי לסייע לחברות התעופה לקבל נתון בזמן אמת מסייעת לה סוכנות החלל האירופית (ESA) בהתראות בזמן אמת אחר ענני דו תחמוצת הגופרית. בעיקר היא נעזרת במכשיר SCIAMACHY הנמצא על הלווין Envisat, ובלווינים Aura, Aqua, MetOp, OMI. בנוסף ל- VAACs מועברים הנתונים גם לעוסקים בתצפיות הרי געש, ארגוני בריאות מדענים ועוד.

כדי לדעת אם מטוס יכול לחלוף בבטחה תחת או מעל ענן אפר וכדי לחזות טוב יותר את תנועתו של הענן, זקוקה VAACs למידע מדויק יותר על גובהה וגודלה האנכי של פלומת האפר.

יתרה מכך, פרויקט SAVAA יספק מידע משלים להתראות באשר לפליטות דו תחמוצת הפחמן מהרי הגעש, ממכשירי המדידה באינפרה אדום שעל הלוויינים.

עוד בנושא באתר הידען:

8 תגובות

  1. הרצל – מטוס בריטיש איירווייז נחת בשלום. בראש הכתבה אתה רואה צילום של אחד ממנועיו שצולם על ידי הקברניט לאחר הנחיתה. לאחר שכל מנועיו כבו, המטוס המשיך בדאייה תוך הנמכה כמובן. למרבה המזל, הצליח צוות המטוס, לאחר שהיה כבר במחצית הגובה, להתניע מחדש את המנועים (נדמה לי ששלושה מהם). המטוס פנה לנחיתה בג’קרטה, אם אני זוכר נכון, והייתה לצוות בעיה של ראות כי שמשות המטוס גם נסרטו מהאפר הוולקני, דבר שהקשה על הנחיתה.

  2. שלום יוחאי אשמח לעזרה, בינתיים אם אתה יכול להצביע על תקלות ספציפיות אתקן אבל זה יהיה אחרי שאחזור מאירועי יום העצמאות.תודה.

    אבי

  3. שמישהו כבר יציע לאבי את שירותיו כעורך/מתקן שגיאות כתיב/מגיה.
    ממש קשה לקרוא את הכתבות שלו. כל פעם.
    וחבל, כי הוא כותב טוב ומעניין.

  4. השאלה אם מנועי בוכנה פחות רגישים לאפר וולקני, לאפשר למטוסים עם מנועי בוכנה לטוס, יש עדיין כמה אלפי מטוסים ישנים בדרום אמריקה ובאפריקה מסוג D.C.3 שעדיין טסים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.