רושדי מותח ביקורת על דייויד אוונס המציע: “חיה ותן לחיות”, לפיה אתאיסטים צריכים להכריז הפסקת אש עם הדתות. “אף סידור כזה לא יוכל להתקיים, ואין סיכוי אפילו קלוש שניתן יהיה להגיע להסכמה מעין זו.”
לדברי רושדי, תמצית הצעתו של אוונס היא: “חיה ותן לחיות”, לפיה אתאיסטים צריכים להכריז הפסקת אש עם הדתות. “אף סידור כזה לא יוכל להתקיים, ואין סיכוי אפילו קלוש שניתן יהיה להגיע להסכמה מעין זו.”
כותב רושדי. “אחת האמונות המשותפות לכל הדתות כמעל לכל ספק, היא שחוסר אלוהים שקול לחוסר מוסריות ושהאתיקה והמוסר דורשים כבסיס את קיומו של סוג כלשהו של בורר אולטימטיבי, סוג מסוים של משהו על-טבעי מוחלט, שבו חילוניות, הומניזם, רלטויזם, הדוניזם, ליברליזם וכל שאר הביטויים של המתירנות מנשלות באופן בלתי נמנע את הלא מאמין מהמוסריות שלו.”
“לאלו מאיתנו המוכנים להתמכר באופן מוחלט ל'שחיתות' הזו ועדיין מאמינים כי אנחנו יצורים מוסריים, קשה מאוד לבלוע את העמדה לפיה חוסר אלוהים משמעו חוסר מוסריות. כך גם לא ההתנהגות הנוכחית של הזן החדש של הדת המאורגנת הנוקטים בגישת היד הנעלמה. החינוך בכל מקום מצוי בסכנת מתקפות דתיות.”
“אני מוצא את עצמי מודאג יותר ויותר בימים אלה מאשר בעבר מכיוון שארה”ב הופכת דה-פקטו לפסוודו תיאוקרטיה. לא משהו כמו אירן, אבל בעלת נטיה לקבל ממשלה הקרובה לסוג מסוים של נצרות.בנוסף לדאגות אודות משמעות מגמות אלה על חייהם של אתאיסטים במדינה זו, אני גם מודאג מההשפעה של התיישרות זו על פעולות הממשלה שלנו בשאר העולם. מדינה המשוכנעת שאלוהים נמצא לצידה אולי לא תבדוק אם, במקרה, היא עושה משהו שגוי.” כותב רושדי.
“לראות את הדת כ'סוג של אמנות', כפי שמציע אוונס במתיקות, אפשר רק כאשר הדת מתה, או כמו הכנסיה האנגליקני, הופכת להיות סדרת טקסים מנומסים. היוונים הקדמונים חיו את המיתולוגיה. הנורווגים העתיקים השיארו לנו את המיתוסים הנורדיים, וכן, אנחנו יכולים לקרוא אותם כספרות. התנ”ך מכיל אף הוא ספרות יפה, אך הקול של הנצרות המילולית גדל ונהיה חזק יותר, וספק אם הם יקדמו את גישת סיפור הילדים של אוונס.
בינתיים הדתיים ממשיכים להתקיף את האמנים שלהם. ציורים של אמנים הינדיים מותקפים בידי אספסוף הינדי. מחזאי סיקי מאוים באלימות מצד בני עמו וסופרים ואנשי קולנוע מוסלמים נמצאים בסכנה מצד קנאים מוסלמים בחוסר מודעות מוחלט לאיזשהו קשר דם. אם הדת היתה עניין פרטי, קל יותר לכבד את זכותם של המאמינים לחפש נחמה ומזון רוחני.
ואולם הדת היום היא עסק ציבורי גדול, המשתמש בארגונים פוליטיים יעילים ובטכנולוגיות המידע החדישות ביותר כדי לקדם את מטרותיו. הדת משתמשת באגרוף ברזל ודורשת ממתנגדיה טיפול בכפפות משי. כפי שאוונס עשה נכון כשזיהה אתיאיסטים כדוקינס, מילר ווילסון אינם בלתי בוגרים או ראויים לעונש על ביקורתם על דתות כאלה. הם עושים דבר חיוני והכרחי”.
3 תגובות
הדת היא אבי אבות הרשעות הטיפשות והטומאה.
לדת יש שליטה בלתי מעורערת על העולם- ועצם הניסיון לצייר את האתאיזם כדבר לוחמני שעומד לחרב אותה, נועד רק על מנת לשלהב את ההמון הדתי כדי למגר את כל מי שמאיים על הגמוניית הממסד הדתי.