הרמן רורשאך – מפתח מבחן רורשאך – כתמי הדיו שכל אחד רואה בהם את מה שהוא רוצה

היום לפני 129 שנה נולד הרמן רורשאך, שפיתח את מבחם פירוש כתמי הדיו הקרוי על שמו – מבחן רורשאך.

אין אחד מאיתנו, לפחות בין המבוגרים שבינינו, שלא נתקל בבחינות הפסיכומטריות למיניהן במבחן הכתמים של רורשאך.

הרמן רורשאך (Rorschach) נולד ב-8 בנובמבר 1884 בציריך, שווייץ. רורשאך הצעיר גודל באווירה אינטלקטואלית יוצאת דופן בבית שרווה אמנות וקשרים תרבותיים. הוא למד רפואה בציריך, נירנברג, ברן וברלין. הוא הושפע מזיגמונד פרויד, כאשר התמחה בפסיכיאטריה, יצר רורשאך קשר עם הבולטים בקהילה הפסיכיאטרית של שווייץ לרבות קארל יונג. יונג היה חלוץ המחקר של מבחני אסוציאציות של מילים כאמצעי להאזנה לחומרים תת הכרתיים, ורורשאך, כמוהו, ערך ניסויים בהליך זה.

במהלך מחקריו הוא נפגש עם מי שהיתה לימים אשתו אולגה. בסוף 1913 עזב רורשאך את משרתו בבית החולים השוויצרי לחולי נפש ועבר עם אשתו לארץ מולדתה רוסיה, שם עבד בקליניקה פרטית. ואולם ביולי 1914 שב רורשאך לשווייץ, שם שירת כעוזר מנהל בבית חולים אזורי לחולי נפש. אשתו לא הצליחה לעזוב את רוסיה בשל המלחמה והיא הצטרפה אליו רק באביב 1915 כשהיא מסבירה שלמרות אהבתו לרוסיה, הוא נשאר שווייצרי ואירופאי. במהלך אותו זמן פיתח רורשאך עניין אקדמי בפסיכולוגיה של כתות שוויצריות.

האדם הוא תבנית נוף מולדתו ולכן הרקע האמנותי שספג בילדותו, אולי בזכות אביו שהיה מורה לאמנות וציור הביא אותו לקשר בין השניים. לאחר מאמרים מדעיים רבים שפרסם על האישיות, הפרסום הגדול ביותר שלו בא מספרו “מבחן פירוש הצורות” שתואר בספר שכותרתו פסיכו-דיאגנוסטיקה (אבחון פסיכיאטרי) שבו הוא תואר ניסוי פירוש הצורות בו השתתפו 405 מתנדבים.
לרורשאך היו מקורות השראה פוטנציאליים רבים. אלפרד בינה, דיווח על ניסויים עם כתמי דיו כבחינה לחקר היצירתיות עוד בראשית מאה ה-20. עוד קודם לכן, בגרמניה, יוסטינוס קרנר פרסם את הספר – Kleksographien, שהורכב משירים שקיבלו השראה מכתמי דיו בשנת 1857. קרנר, רופא וצייר ייצר כתמי דיו אקראיים באמצעות קיפול פיסות נייר שדיו נשפך עליהם. לאחר מכן הוא כתב שירים שכל אחד מהם היה מבוסס על השראה שקיבל מכתם הדיו. הספר המודפס התקבל היטב בארצות דוברות גרמנית והיה מוכר לרורשאך.

רורשאך התרשם מכך שניתן ליישם את כתמי הדיו כדי להשיג תגובות שנובעות מתפיסה אישית, שבתורה תלויה במבנה הבסיסי של האישיות. בספר תיאר רורשאך רק גורמים מכריעים כגון תנועה, צבע וצורה. רק במאמר המשך שפורסם רק לאחר מותו, קבע רורשאך כי הגורמים הללו הם תוצאה של טעות הדפסה סרנדיפית (מעין חיפוש אתונות ומציאת המלוכה). בעקבות רורשאך החלו להופיע מבחני הערכה שהשתמשו בשיטתו וכמובן נפתח ויכוח בשאלה איזו שיטה שימושית יותר.

מבחן שנוי במחלוקת
רורשאך מת שנה לאחר פרסום הספר בגיל 38. השפעת ספרו על עולם הפסיכיאטריה נמשכת עד עצם היום הזה אם כי מטבע הדברים, כמו כל דבר הקשור לפסיכולוגים המוקדמים, נתון במחלוקת מדעית.
לפי ויקיפדיה, מבחן רורשאך כולל עשרה כרטיסים, שעל כל אחד מהם מודפס כתם דיו סימטרי. חמישה מן הכתמים מודפסים בגווני אפור ושחור בלבד, שניים מהם כוללים גם כתמים אדומים, ושלושה הם צבעוניים. הבוחן מציג לנבדק כל כרטיס לפי הסדר, ומבקש ממנו לענות על השאלה “כמו מה זה נראה לך”. תגובותיו נרשמות בפירוט על ידי הבוחן. השלב השני הוא שלב התחקיר – הנבדק מתבקש להסביר ולהבהיר כל תגובה שאמר בשלב הראשון.

מתנגדי המבחן טוענים כי אין הסבר לגבי “איך” מתבצע תהליך כזה, בו תגובה לגירוי חסר משמעות מובילה לתובנה משמעותית על אישיות האדם. חלק מהמבקרים את המבחן טוענים כי גם לפסיכולוג הבוחן יש השלכות אישיות משלו על הגירוי העמום של כתם הדיו. למשל, הבוחן בודק עד כמה ניתן לראות בכתם את מה שהנבדק אמר שראה, ונראה שזה נתון לראייה ולשיפוט הסובייקטיביים של הבוחן עצמו. הוכחה לכך נמצאה במחקרים שהראו שכאשר אותו מבחן מפורש על ידי שני בוחנים שונים, מתקבלות תוצאות שאינן זהות לחלוטין.

לפני כחצי שנה פרץ ויכוח בקהילה המדעית סביב העלאת כל עשרת הכתמים, שזכויות היוצרים עליהם פגו לויקיפדיה בידי ג’יימס היילמן, רופא בחדר מיון ממחוז ססקצ’ואן בקנדה, שגם הוסיף עליהם את התשובות הנפוצות לכל אחד. בכתבה ב”הארץ” הוא מצוטט: “רציתי להעלות את הרף. השאלה אם להשאיר דימוי אחד בוויקיפדיה נראתה לי אבסורדית, אז העליתי את כל העשרה”, אמר היילמן. “משם, הדיון התפוצץ”.

בתגובה למעשה, פסיכולוגים נרשמו לוויקיפדיה כדי לטעון שהאתר מסכן את אחד ממבחני ההערכה הפסיכולוגית הוותיקים ביותר, שנעשה בו שימוש רציף.