רובוט אחרי בן אדם

המהנדסים של חברת HP עובדים על פיתוח רובוט משוכלל במיוחד, שיוכל “לייצג” אותנו בישיבות ובכנסים

תעשיית התעופה הבינלאומית היתה אחת הנפגעות העיקריות ממתקפת הטרור על ארצות הברית בספטמבר 2001. מספר האנשים שהיו מוכנים לעלות על מטוס בחודשים שאחרי הפיגועים בניו­יורק ובוושינגטון צנח באופן דרמטי. התפרצות מגיפת הסארס באסיה ובמדינות אחרות בעולם הביאה להחרפה נוספת בבעיה, וחברות העסקים הבינלאומיות היו חייבות למצוא לה פתרון הולם. רובן מצאו תחליף לא רע לפגישות פנים אל פנים עם לקוחות וספקים ­ שיחות ועידה בווידיאו ובאודיו. אך ייתכן שיש פתרון אף יותר מוצלח: תחליף­אדם.

מהנדסי מרכז המחקר והפיתוח של חברת היולט פקרד HP טוענים: “מה יותר טבעי מלקיים פגישות פנים אל פנים עם רובוט, שמופעל על­ידי האדם עמו אמורים להיפגש?”. במעבדה של החברה בפאלו­אלטו שבקליפורניה כבר עובדים על דגם נסיוני של הרובוט העתידני הזה. המהנדסים לא אוהבים שמכנים את הפיתוח שלהם “רובוט”. לטענתם, רובוטים מתוכנתים מראש לבצע פעולות מסוימות. לעומת זאת, האדם החלופי שהם מפתחים יתנהג בזמן אמת לפי רצונו של מי שמפעיל אותו, כך שהוא לא יותר רובוט מהמכונית שאתם נוסעים בה.

המהנדסים הולכים עם הרעיון רחוק ככל האפשר ­ הם יעניקו לרובוט יכולת “לדבר”, “לשמוע”, ואולי אפילו ילבישו אותו בחליפה יוקרתית. את הפרצוף שלו יעצבו דומה ככל האפשר לזה של האדם שיפעיל אותו מרחוק. הוא יהיה מסוגל “להישיר מבט” לעבר כל מי שיישב בשולחן הדיונים, לשאול שאלות ולספק תשובות. למעשה, אין כל מניעה עקרונית לכך שהוא יוכל “להתערבב” בקהל ולנהל שיחות סמול­טוק עם הנוכחים. פרט לאכילה ושתייה, הוא יתנהג כמעט בדיוק כמו מי שיפעיל אותו.

נוסע במעלית ומשחק כדורסל

הגוף, בגובה 175 סנטימטרים, יהיה עשוי פלסטיק וינוע על גבי גלגלים. לפי התכנון, תהיה לו יכולת ניווט עצמית שתתבסס על חיישנים, שימנעו ממנו התנגשות בקירות במהלך תנועתו. דגם­האב הנוכחי עדיין חסר זרועות, אולם כשאלה יותקנו בדגם המתקדם יותר, הוא יהיה מסוגל אפילו ללחוץ על כפתורי המעלית. אחד המהנדסים מסר שהוא זומם להקנות לו גם יכולת זריקת כדור לסל (רק כדור ספוג), אבל בדיונים פנימיים הושמעה בינתיים רק התנגדות לרעיון.

הרובוט יקושר דרך חיבור אלחוטי רחב­פס לאינטרנט, כך שתתאפשר העברה של קול ותמונה ממנו ואליו. המפעיל יוכל לשמוע ולראות את הנעשה בדיון דרך המערכות הוויזואליות והשמיעתיות שלו, והוא יוכל לפנות בקולו אל הנוכחים בדיון דרך “פיו” של הרובוט. ראשו של הרובוט יורכב מארבעה צגי מחשב וארבע מצלמות, שיאפשרו למפעיל “לראות ולהיראות” מכל כיוון בחדר. על הצגים תוקרן כמובן תמונתו של המפעיל בווידיאו חי, כך שלנוכחים תהיה ממש תחושה אמיתית שלו ושל תגובותיו.

הבעיה העיקרית כאן, שאותה ינסו המפתחים לפתור, היא הפרש הזמנים בתגובה של המפעיל. זו נובעת כמובן מהזמן שלוקח למידע להגיע למפעיל וחזרה לרובוט דרך הרשת. במהלך הדיון המרוחק, המפעיל יצטרך כמובן לשהות בחדר מיוחד עם מצלמות, שיצלמו אותו, וצגים, שיעבירו אליו את התמונות מהדיון. הוא ישלוט בתנועותיו של הרובוט באמצעות מערכת ג'ויסטיקים משוכללת. במקרה הצורך, הוא יוכל להפנות את ראשו של הרובוט לעבר פניו של הדובר בדיון, וליצור עימו קשר עין.

לעת ­עתה, הפיתוח הוא בגדר “ניסוי מחקרי” בלבד, אבל אל תתפלאו אם בעוד כמה שנים תנהלו דיון מול רובוט כזה. למעורבים בפרויקט ברור שהרובוטים לא יוטסו ממדינה למדינה, אלא יופעלו במקרה הצורך בכנסים או בישיבות מנהלים. בעלי הרעיון אף העלו את האפשרות (המטרידה למדי) שבעתיד יהיו נוכחים בכנסים ובישיבות רק רובוטים כאלה, בעוד שהאנשים האמיתיים לא ייצאו כלל מהמשרד או מהבית.

הוצאה כספית גבוהה

פרט לפיתוח, שנמצא כאמור בשלב די ראשוני, יש עוד סיבה לכך שייקח לרובוטים המופלאים הללו קצת זמן להיכנס לחיינו. יש להניח שגם אחרי שכבר ייצא לשוק, החברות לא ימהרו לרכוש אותו, בשל ההוצאה הכספית הגבוהה שתידרש מהן. מובן שעוד אין לרובוט מחיר, אבל אפשר כבר לנחש שלא כל חברה תוכל לרכוש לעצמה כמה כאלה, או אפילו אחד. בשביל להפעילו יש צורך גם בחדר שליטה מיוחד עבור המפעילים, שגם הוא לא צפוי להיות זול במיוחד.
לפרויקט, וזה לא בהכרח מפתיע, יש גם מתנגדים לא מעטים. אלה באים מהחברות שבנו את עסקיהן (הפורחים) על ועידות וידיאו. קחו לדוגמה את ראשי החברה האמריקנית PlaceWare, שטענו בשבוע שעבר (לאחר שהציגו בפניהם את הקונספט) שהרעיון “לא יילך”. הבכירים הסבירו שמוטב להשתמש בפתרונות טכנולוגיים שקיימים כבר ממילא במשרדים, ולא להטיל עליהם הוצאות כבדות חדשות.

“לא נראה לנו שלרוב האנשים שכבר משתמשים בוועידות וידיאו על גבי האינטרנט בכלל אכפת אם הם רואים (או לא) את הפרצוף של בני שיחם”, אמרו נציגי החברה. “כל האנשים האלה יזדקקו רק לקו טלפון, מחשב או צג טלוויזיה, ולא לבובת רובוט שתחייב אותם להגיע לחדרבקרה מיוחד”.

דאטה עוד לא כאן

המילה “רובוט” מעוררת אצל כל אחד מאיתנו אסוציאציות שונות. חלק יחשבו מיד על הרובוט המשטרתי לטיפול בחפצים חשודים, רבים ידמיינו עוזר ביתי חמוד וצייתן, ואחרים ייזכרו בבעתה במחסל העתידני בסרט “שליחות קטלנית”, בגילומו של ארנולד שוורצנגר. למרות שהרעיון מצית את הדמיון האנושי כבר שנים, רוב מה שאנחנו חושבים שרובוטים “צריכים” לעשות עדיין רחוק ממימוש.

המונח “רובוט” (במובן המודרני) הופיע לראשונה בשנות ה­20' של המאה הקודמת, בספר ORR של הצ'כי קרל צ'אפק. פירוש המילה בצ'כית הוא עבד, עובד כפייה, צמית. צ'אפק הגה את הרעיון שלפיו רובוטים ישמשו משרתים לבני אדם ויצייתו להם ללא התנגדות. סופרים והוגים שבאו אחריו הרחיבו את החזון למכונות עם אינטליגנציה מלאכותית, שיוכלו לסייע לאנושות בביצוע משימות מתוחכמות, ולא רק כפועלים שחורים.

אלן טיורינג, מאבות המחשוב והבינה המלאכותית, המציא ב­1950 מבחן לבדיקת אינטליגנציה מלאכותית של מחשב או מכונה, בשם “משחק החיקוי” Imitation Game(). לפי טיורינג, אם אדם משוחח עם מכונה במשך מספר דקות ולא מבחין כי הצד השני אינו אנושי, אז ניתן לומר שלמכונה יש אינטליגנציה.עד היום, אף רובוט או מחשב לא הצליח לעבור את המבחן.

כיום הרובוטיקה היא תחום המשלב חוקרים מתחום המחשב, הפיזיקה וההנדסה. עד היום הושלם פיתוחם של יותר מ­90 טיפוסי רובוטים דמויי אנוש. כל שנה הופכים הרובוטים למתוחכמים יותר מקודמיהם, אך ההתקדמות עדיין איטית. בחנויות לגאדג'טים נמכר רובוט מונע בשלט רחוק בגודל של ילד בן חמש, שמסוגל להביא מהמטבח על מגש קטן בקבוק, ארבע כוסות שתייה, עיתון (בתוך תא על גבו). הרובוט, שיכול גם להשמיע צפצופים ולהבהב בעיניו, נמכר בארצות הברית בשנה שעברה ב­85 דולר.

בשנה האחרונה שמענו על הרובוט היפני “אסימו” של חברת הונדה, שנחשב למתקדם ביותר עד כה. בדצמבר 2002 הוא נשלח לפתוח את יום המסחר בבורסה של ניו­יורק, לציון 25 שנה להנפקת החברה בבורסה. אסימו צעד ברחובות מנהטן (בעודו מתופעל מרחוק בידי צוות סטודנטים) והניף יד לשלום לעבר כל מי שפגש. מאז הוא נודד בין תצוגות ומוזיאונים בעולם. הונדה השקיעה 16 שנה בפיתוחו והיא מתכוונת להציע אותו למכירה בעוד 4 שנים במחיר של 365 ליש”ט (כ­2,700 שקל). פרטים נוספים על אסימו (באתר http://www.asimo.honda.com)

רוב הרובוטים כיום ממלאים משימות ספציפיות מאוד, כגון רובוט לכיסוח הדשא (שפותח על­ידי חברה ישראלית), הרובוט שנשלח למאדים וכמובן הרובוט המשטרתי הישן והטוב. רובם ככולם לא נראים כלל כמו בני אדם, אלא בנויים בהתאם למטלה שעליהם למלא.

ד”ר סינתיה בריזיל Breazeal(), מבכירי קבוצת פיתוח הרובוטים ההומנואידים (דמויי אדם) MIT­ב, מנסה להקנות לרובוט בשם “קיסמט” הבעות פנים אנושיות, כדי שיוכל להגיב לבן­שיחו האנושי. בהקשר פחות רציני שמענו כבר על הרובוקאפ, אליפות העולם לכדורגל רובוטי, ועל תוכנית טלוויזיה בשם “מלחמות הרובוטים” Battlebots, שבה נערכים קרבות של ממש בין רובוטים (רובם נראים כמו טנקים קטנים).

איך לדאוג שרובוטים לא יפגעו בבני אדם? בספרו הנודע “אני רובוט” I Robot,קבע הסופר אייזיק אסימוב שלושה חוקי יסוד ל”קהילת הרובוטים האנושיים”, דמויי האדם: לעולם לא יפצע רובוט­הומנואיד בן­אנוש ולא יביא אדם לכלל עימות פיזי עמו; הרובוט חייב לציית להוראות בן­אנוש, למעט הוראה המנוגדת לחוק הראשון; רובוט חייב להגן על קיומו ונוכחותו כל עוד אינם מתנגשים עם החוק הראשון”.גם אם הרובוטים ישמרו על החוקים של אסימוב, עדיין קיים אצל רבים חשש שעקב תקלה כלשהי (לדוגמה נפילת מתח פתאומית) אחת מהזרועות של הרובוט תפליק לפתע סטירה איומה וקטלנית לבן­ אנוש סקרן.

אלכס דורון

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~918667204~~~207&SiteName=hayadan