סיקור מקיף

התגלתה מערכת שמש בת תשעה כוכבי לכת, באחד יותר ממערכת השמש שלנו

מחקר שערך אסטרונום באוניברסיטת הרטפורדשייר בבריטניה חשף כי מערכת שמש המקיפה את הכוכב HD 10180 עשויה להכיל יותר כוכבי לכת מאשר מערכת השמש שלנו.

הדמית אמן של מערכת כוכבי הלכת המקיפים את HD 10180. אחד מסופר כדורי הארץ החדשים HD 10180j נראה ברקע בצד שמאל של התמונה), כאשר כוכב הלכת דמוי נפטון-רהב HD 10180e נמצא ברקע בצידה הימני של התמונה - בעל האטמוספירה המעוננת הכחולה. הכוכב המרכזי ושאר שבעת כוכבי הלכת שהיו מוכרים משנת 2010, נמצאים במרחק, לרבות סופר כדור הארץ השני - HD 10180i, השלישי במרחקו מהשמש. איור: אוניברסיטת הרטפורדשייר.
הדמית אמן של מערכת כוכבי הלכת המקיפים את HD 10180. אחד מסופר כדורי הארץ החדשים HD 10180j נראה ברקע בצד שמאל של התמונה), כאשר כוכב הלכת דמוי נפטון-רהב HD 10180e נמצא ברקע בצידה הימני של התמונה - בעל האטמוספירה המעוננת הכחולה. הכוכב המרכזי ושאר שבעת כוכבי הלכת שהיו מוכרים משנת 2010, נמצאים במרחק, לרבות סופר כדור הארץ השני - HD 10180i, השלישי במרחקו מהשמש. איור: אוניברסיטת הרטפורדשייר.

מחקר שערך מיקו טואומי, אסטרונום באוניברסיטת הרטפורדשייר בבריטניה חשף כי מערכת שמש המקיפה את הכוכב HD 10180 עשויה להכיל יותר כוכבי לכת מאשר מערכת השמש שלנו.
ד”ר טואומי ערך ניתוח של נתונים עבור רשת המחקר האירופית RoPACS שבראשה עומדת אוניברסיטת הרפורדשייר.

במקור דווח על מערכת בת שבעה כוכבי לכת, כאשר זו התגלתה בשנת 2010. ניתוח מחדש של הנתונים של HARPS (High Accuracy Radial Velocity Planet Searcher) מעידים כעת כי לכוכב תשעה כוכבי לכת. גילוי זה משמעותי מכיוון שלמרבית כוכבי הלכ שהתגלו עד כה יש הרבה פחות כוכבי לכת.

המערכת ממוקמת במרחק של 130 שנות אור מאיתנו, ולפיכך לא נמצאת במרחק טיסה מכדור הארץ בעתיד הנראה לעין, אך כמרחק אסטרונומי מדובר בשכונה של מערכת השמש.

המחקר, שהתקבל לפרסום בכתב העת אסטרונומי אנד אסטרופיזיקס, מאשר את קיומם של שבעת כוכבי הלכת שהתגלו קודם לכן, וכי ישנם ככל הנראה שני כוכבי לכת נוספים המקיפים אותו. אותות המעידים על קיומם של כוכבי הלכת מראים כי מדובר בשני סופר כדורי ארץ בעלי תקופת הקפה של 10 ו-68 ימים בהתאמה, ועם שנים כאלה קצרות המסקנה היא שהטמפרטורה על פני השטח שלהם גבוהה מאוד ולא מתאימה לקיום מים נוזליים ובוודאי לחיים. מסתם היא פי 1.9 ו-5.1 מזו של כדור הארץ, דבר שמעיד על כך שהם עשויים מסלעים מוצקים ונמנים ע לכוכבי הלכת הקטנים ביותר שהתגלו עד כה מחוץ למערכת השמש.

תצפיות עתידיות נדרשות כדי לאשר את קיומם של מועמדים אלו לכוכבי לכת, ולהפיכתה של מערכת the HD 10180 למערכת השמש הגדולה ביותר המוכרת לאנושות.

להודעה של החוקרים

 

13 תגובות

  1. אם זו מערכת שמש – עדיין לא אומר שיש תנאים לקיום של חיים ….

    צריך מרחק מסוים מהשמש ירח שגורם לגאות ושפל , כוכבי לכת נוספים שגורמים לשינויי על גבי הכוכב לכת עצמו …. ועוד המון אלמנטים נוספים שגורמים לתזוזה של העניינים באותו כוכב לכת !

    העניין עם כדור הארץ שהוא נורא שברירי וכל תזוזה קצת יותר מהראוי גורמת לאסון טבע עליו …

    לכן אנשים תפסיקו לעשות בעיות ושבו בשקט לפני שיהיה אסון !

  2. יותם יוסף ושםדרוש

    בעניין אמירתו של יותם יוסף ולפיה בהינתן שאיינשטיין צודק ייקח לנו לכל הפחות 130 שנה להגיע למערכת המדוברת. אמירה זו אינה נכונה!

    ע”פ תורת היחסות, אם ננוע במהירות קרובה מאד למהירות האור, ידרשו לנו מעט יותר מ-130 שנים להגיע למערכת מנקודת מבטו של צופה נייח – עבורנו (הטסים בחללית המאד מהירה) יעבור הזמן במהירות גבוהה יותר וכך נגיע אל המערכת בזמן קצר יותר. הפרמטר הקובע את הזמן הזה קרוי פקטור לורנץ (ראו ויקיפדיה). עבור פקטור לורנץ של 130 למשלת ייקח לחללית כשנה על פי השעון שלה להגיע אל הכוכב.

    מה שכן, מי שייסע בחללית במהירות קרובה למהירות האור אולי יספיק להגיע לשם מהר ולחזור, אך כשיחזור לא ימצא את כדור הארץ המוכר לו אלא את כדור הארץ של עוד יותר מ-260 שנה.

  3. בכלל עדיף שהם ישלחו אלינו פרובים לא מאויישים מאשר אנחנו נשבור
    את הראש איך להגיע אליהם…..אולי גם נוכל ללמוד משהו חדש בהזדמנות.
    חוץ מזה אולי ישנם חייזרים שישתו מים ויחטפו קצר חשמלי ?
    ד”א סליחה על השאלה : האם יכולים להתקיים חיים ללא חשמל בגוף, כגון
    מערכת עצבים וכ’ו ?

  4. שםדרוש:
    א. הסיבה שאנו מעוניינים בחיים מבוססי מים היא שאנחנו יכולים להבין אותם. בנוסף, סביבה נוזלית היא חיונית להתפתחות חיים (עניין של מרחקים בין חומרים ונוזליות) ולמים יש תכונות שמאפשרות קיום של חיים לאורך זמן (אגמים שלא קופאים בחורף לדוגמה).
    ב. “העתיד הנראה לעין” משמעותו, נוכח הטכנולוגיה והידע הפיסיקלי שלנו. כל עוד לא נמצא תאוריה טובה מזו של אינשטיין, לא נוכל ליסוע במהירות גבוהה ממהירות האור. המשמעות היא שטיסה לשם תימשך, לכל הפחות, 130 שנה או שני דורות ארוכים של צוותים (כשאת הדור השני יש להכשיר בחללית עצמה).

  5. לא צריך להסחף מר שםדרוש,

    אפשר להרגע, בסך הכל אבי אמר שעדיין אנחנו לא יודעים איך לטוס מהר מספיק כדי להגיע לשם ולהתקשר לספר לחברה, אף אחד לא אמר שזה בלתי אפשרי, פשוט לוקח להודעה 130 שנה להגיע.
    וגם בקשר לחיים לא צריך להתרגש יותר מידי, כשנמצא או נמציא צורות חיים שאינן מבוססות על מים נוזליים אני בטוח שהמדע ישמח לקבל אותן, אל תשכח שרק לא מזמן בכלל לא ידעו שיש שם תשעה כוכבי לכת והמדע קיבל את שני החדשים בספקנות הדרושה אבל ללא דעות קדומות, אולי מחר יגלו שהיתה טעות בחישוב של איזה נתון (משהו התבלבל בין גלונים לליטרים…) ובכלל יש שם מים נוזליים וחי שם גזע חייזרי של מרבי רגליים שסוגד למפלצת הספגטי המעופפת וגם הם אנטישמים.
    בקיצור, נא להרגע ולחזור לחוף מר שםדרוש, יש ממערבולות ואתה עלול להסחף.
    ולפני ששופטים את החתול, צריך הוכחות! משפט בארמית לא יחזיק מים במשפט.

  6. שםדרוש,
    מה אתה כ”כ מתרגז? אף אחד לא שליט היקום. אנו מכירים צורת חיים אחת ויודעים מה צריך כדי שהיא תתקיים. זה הכל. כל עוד אין עדויות לקיומן של צורות חיים אחרות הדיון לגביהן אינו רלוונטי – בחוגי המדע.

    אגב, קצב התפתחות הטכנולוגיה אמנם מרשים אך לא בכיוון כזה שמקרב אותנו ליכולת לנוע במהירות האור – שזה מה שנדרש כדי להגיע לכוכבים ומערכות שמש קרובות כמו זו המדוברת.
    לא נגיע לזה תוך עשרות שנים. אם אתה חושב שאולי כן אתה לוקה בהבנת המשמעות של מרחק מהירות וזמן בסדרי גודל קוסמיים. המין האנושי ייעלם הרבה לפני שיתקרב לכך.

  7. הנה התחילו שוב לעצבן אותי..
    “המסקנה היא שהטמפרטורה על פני השטח שלהם גבוהה מאוד ולא מתאימה לקיום מים נוזליים ובוודאי לחיים.”
    כי אם אנחנו, שליטי היקום יודעי-הכל, לא נתקלנו עד היום בצורות חיים לא תלויות/מבוססות מים (או מים נוזליים) “בוודאי” שאין כאלה כלל וכלל, נכון?
    וכדור הארץ “בוודאי” שטוח, נכון?
    מדענים בינוניים, מקובעים וטיפשים!
    ולגבי – “המערכת ממוקמת במרחק של 130 שנות אור מאיתנו, ולפיכך לא נמצאת במרחק טיסה מכדור הארץ בעתיד הנראה לעין”, זה די נכון כרגע אך עם הסתייגות קלה, שכן כרגיל שוכחים או לא מציינים שקצב התפתחות הטכנולוגיה של האנושות גדל מעריכית (אקספוננציאלית) בזמן, לכן מה שנראה היום כמדע-בדיוני מבחינת מרחק/מיקום מכדוה”א יכול בעוד כמה עשרות שנים להיות יעד תיירותי-מסחרי. ריי קורצווייל כותב על התאוצה הזאת, למי שרוצה לקרוא.
    בקיצור – נא לדייק ולא להתקבע על פרדיגמות אנשים!
    בתרי זוזיי אכל דשונרא דחד גדיא!

  8. אולי זה לא המקום אבל ישנה שאלה שמציקה לי ואולי אחת או אחד מהקוראים יוכל לעזור לי.

    האם צריך אותה כמות של אנרגיה כדי לקרר מים כמו בשביל לחמם אותם?

  9. אני מוחה על השחיתות!
    קודם מורידים לנו את פלוטו, ואחרי שנשארנו עם שמונה כוכבי לכת בלבד הם אומרים שהם יותר גדולים
    חוצפה
    לילה טוב
    סבדרמיש יהודה

  10. מעניין אם בין מיליארדי מערכות שמש ניצב כוכב לכת במסלול שסביב קו המשווה
    שלו טמפרטורת היום והלילה “מחזיקות מים”, האם ישנה הסתברות גבוהה למצוא
    בו חיים ? מעניין גם אם יום אחד יהיה אפשרי לקלוט קרינה אינפרא אדומה מכוכבי
    לכת אלו ולקבץ את אלו שיעמדו בקריטוריונים של החזקת-מים ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.