חוכמה של שליט איננה רק החוכמה האישית ששלמה כה הצטיין בה, אלא גם חוכמה שלטונית מה שהוא שונה לחלוטין. שליט חכם צריך גם לדעת מה שראוי שייעשה ומה שראוי שלא ייעשה. רחבעם לא הבין את זה
כאשר רחבעם עלה לשלטון הוא היה בן 41 , אדם בוגר האמור לדעת לקראת מה הוא הולך. ובכל זאת הוא התייעץ עם אישים שונים כדי לדעת מה עליו לעשות לקראת קבלת עול השלטון. לבטים אלה התעוררו כאשר נציגי העם ביקשו ממנו כי יקל עליהם מהמעמסה אשר הטיל עליהם אביו שלמה ככתוב: “אביך הקשה עלינו ואתה עתה הקל מעבודת אביך הקשה ומעולו הכבד אשר נתן עלינו ונעבדך”(מלכים א' יב 4 ). פניה זו העידה על מצוקה ובכדי לא להשיב את פניהם ריקם ביקש רחבעם להימלך בדעתו שלושה ימים כדי לתת להם תשובה. הוא פנה הן לזקנים אשר ליוו את שלמה אביו והן לבני גילו. צעד נבון, לשמוע שתי קבוצות גיל דוריות אשר לכל אחת מהן ראיית עולם שונה. הזקנים אמרו לו “אם היום תהיה עבד לעם הזה ועבדתם ועניתם ודברת אליהם דברים טובים והיו לך עבדים כל הימים”(מלכים א' יב 7 ). הצעירים, אלה שגדלו איתו בבית המלוכה, יעצו לו להשיב לנציגי הציבור במילים הבאות: “אבי העמים עליכם עול כבד ואני אוסיף עליכם. אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים”(מלכים א' יב 11 ). רחבעם אימץ גישה זו ומשעה שמסרה לציבור, המוני העם הביעו את מורת רוחם ואמרו כי עדיף להם להיפרד מבית דוד וכאשר הגיע אליהם אדורם לגבות את המס הוא נרגם למוות.
מבין השורות אפשר לשמוע ביקורת גם על שלמה בשל נטל המסים הגבוה שהטיל על המוני העם כדי לממן את מפעלי הבניה שלו. הזקנים לא ביקשו מרחבעם כי יעבוד את האל, אלא כי יהיה עבד לעם ולא בכדי. עליו לשרת את העם, להיות קשוב להמונים ולצרכים שלהם. לא להיות בתוך הבועה השלטונית ולעשות רק מה שטוב למערכת השלטונית . הכספים הנגבים אמורים לשרת את הציבור בכללותו . רק משעה שינהג כך יזכה השליט באהבת העם. אם ישתמש בכספים אלה רק לצרכים השלטוניים הוא יאבד את בסיס הלגיטימיות שלו, וזה אכן מה שקרה לרחבעם.
חוכמה של שליט איננה רק החוכמה האישית ששלמה כה הצטיין בה, אלא גם חוכמה שלטונית מה שהוא שונה לחלוטין. שליט חכם צריך גם לדעת מה שראוי שייעשה ומה שראוי שלא ייעשה. רחבעם לא הבין את זה
