ידענים: טכנולוגית מיחשוב | מיחשוב קוונטי | פיסיקה קוונטית

מאת 7 בדצמבר 2010 11 תגובות

חוקרים במכון הטכנולוגי של קליפורניה (קאלטק) הדגימו כי שזירה קוונטית תוכל להעביר בו זמנית בלוקים שלמים של מידע קוונטי, ויספקו הוכחה לדיסקים קשוחי קוונטיים של העתיד.

איחסון קוונטי

איחסון קוונטי

חוקרים במכון הטכנולוגי של קליפורניה (קאלטק) הדגימו כי שזירה קוונטית תוכל להעביר בו זמנית בלוקים שלמים של מידע קוונטי, ויספקו הוכחה לדיסקים קשוחי קוונטיים של העתיד.

הצוות של קאלטק טוען כי המכשיר הוא אב הטיפוס של הדיסקים הקוונטיים המשתמשים בשזירה קוונטית לצורך גישה לנתונים. בהדגמה שלו, הצוות שינה את תכולתם של ארבעה זכרונות קוונטיים לאותות אופטיים ובחזרה. לדברי חברי הצוות עיקרון זה יוכל להתרחב לכל מספר של ביטים בו זמנית ובכך לאפשר יישום דיסקים קוונטיים.

"הראנו ארבעה זכרונות קוונטים מתקשרים עם ארבעה ערוצים שיכולים גם להיספג באופן קוהרנטי באמצעות תכונת השקיפות האלקטרומגנטית המאטה את מהירות האור לאפס לצורך איחסונה."

לדברי קיונג סו צ'ו, דוקטורנט בקאלטק.השזירה הקוונטית שפותחה בקאלטק כוללת שימוש בלייזרים כדי לקרר את ארבעת הזכרונות הקוונטיים – כל אחד מכיל אוסף של כמיליון אטומי צזיום המופרדים באמצעות מגנט, במרחק של מילימטר אחד זה מזה. הספין המגנטי של כל אטום בזכרון הקוונטי יכול להיות באחד המצבים – למעלה ולמטה שניתן לתרגם כ-0 או 1. קידוד הזכרון נעשה באמצעות קידוד קרן הלייזר. גל הספין של ארבעת הזכורונות הקוונטיים נשזר באופן קוונטי. טכניקה זו המכונה "שזירה מונעת מדידה" הושגה לראשונה בקאלטק לפני ארבע שנים, אך רק עם שני זכרונות בו זמנית. כעת הציג הצוות באופן תיאורטי כי ניתן להרחיב את המערכת למספר בלתי מוגבל של צמתים.

אבי בליזובסקי

עורך אתר הידען ([email protected]) כל המאמרים של אבי בליזובסקי באתר הידען

11 תגובות ל “דיסקים קוונטיים קשיחים באופק”

  1. חשבון פשוט

    זה לא ממש מרשים לשמור 4 ביטים על 4 מיליון אטומים.

    אני דוקא הבנתי שכל אטום מייצג ביט
    כי הספין שלו יכול להיות אפס או אחד.

  2. אהוד

    אמיר,

    דרושים הרבה אטומים לשמירת המידע כיון שהרעש במערכת פרופורציונלית הפוך למספר האטומים. הייתי מהמר כי הרעש תלוי כמו אחד חלקי שורש מספר האטומים אבל במערכות קוונטיות ההתנהגות היא לפעמים אחרת. בכל מקרה יחס האות לרעש גדל ככל שיש יותר אטומים.

    ישנם 16 מצבים נפרדים כשניתן לייצג על ידי 4 הקיוביטיפם הללו . הקיוביט הראשון יכול להיות 0 או 1 כנ"חל לגבי השני השלשי והרבעי. לכן יש 2*2*2*2 אפשרויות לאכלס את המצבים.

  3. איציק ג

    אמיר
    זה כנראה כמו החתול של שרדינגר. אתה אף פעם לא תדע כמה זיכרון יש.
    עד שפונקציית הגל תקרוס ותקבל מסך כחול בחלונות ליקומים אחרים.

  4. אמיר

    לא הבנתי, איזו משמעות יש לכמות של מיליון אטומים בכל זכרון?

    אם היו רק אלף, או רק 100 אטומים בכל זכרון איך זה היה משפיע על כמות הנתונים שניתן לשמור במערך הזה?

    כמה ספרות (1, 2, 3, 4….) אפשר לשמור בארבעת הזכרונות הנ"ל?

    אשמח לתשובות.
    תודה.

  5. אהוד

    יאיר,

    לפי מיטב הבנתי מדובר בארבע זכרונות קוונטים בלבד כאשר כל זכרון קוונטי מורכב מכמיליון אטומי זזיום. הרעיון הוא לשמור את האינפורמציה שמצויה בקרינה האלקטרו-מגנטית באטומי הצזיום ובתנועה הקוהרנטית שלהם. האור הפוגע באטומי הצזיום נבלע על ידם אך האינפורמציה לגביו נמצאת בתנועה היחסית שלהם וניתן לשחזרה. במערך כזה ניתן לשמור אינפורמציה כמו בארבע קיוביטים ולכן אני מניח כי היא מאפשרת לשמור 2 בחזקת 4 מספרים.

  6. יאיר

    "ארבעה הזכרונות הקוונטיים – כל אחד מכיל אוסף של כמיליון אטומי צזיום"

    מישהו הצליח להבין?? כי אני לא הבנתי כלום.

    מה כמות הנתונים שיכולים להשמר במערך הזה?

    4 ביטים? 4 מיליון ביטים? מספר אחר?

    ממש לא מובן, חסר הסבר.

  7. נקודה

    נראה לי שמיצינו את החישוב הקוונטי. כדאי להתחיל בניסויים על מחשב קווארקי.

  8. ר.ח רפאי.ם

    עוד צעד בדרך לפיתוח מחשב קוונטי, וליכולות חישוב של נתונים שיקדמו את עתיד האנושות, מבחינה מדעית, קדימה. כל הכבוד למדענים.

  9. אני

    ברצינות –
    מי מאשר כתבות כאלה? ולמה הן לא עוברות הגהה??

הוספת תגובה

  • (will not be published)