כלי חרס בן 3800 שנה, הנושא דמות אדם, נחשף בחפירה ביהוד בהשתתפות תלמידים

הכלי התגלה לצד פגיונות, ראש גרזן וראשי חיצים, שככל הנראה הוטמנו כמנחות קבורה לאחד מנכבדי הקהילה

פך (כד קטן) חרס מרשים ויוצא דופן מתקופת הברונזה התיכונה נחשף בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בהשתתפות תלמידי מגמת ארץ-ישראל וארכיאולוגיה, שנערכה לאחרונה בעיר יהוד לפני הקמת בנייני מגורים.

לדברי גלעד יטאח, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, “ממש ביום החפירה האחרון, החל להיחשף לנגד עיננו ולעיני התלמידים הנרגשים, כלי חרס יוצא דופן הנושא דמות אדם שגודלו כ-18 ס”מ. נראה שבתחילה הוכן הפך, האופייני לתקופה, ולאחר מכן נוסף הפסל הייחודי, שלא מוכר כמוהו במחקר. רמת הדיוק וההקפדה ביצירת הפסלון כבר לפני כמעט 4,000 שנה מרשימה ביותר. צואר הפך שימש כבסיס ליצירת חלקה העליון של הדמות, ולאחר מכן הוסיף הפסל ידיים, רגליים ופנים. ניתן לראות כי פני הדמות כמו נשענים על ידה, באפן המשווה לה מראה של הירהור”. יטאח מוסיף, כי “לא ברור אם הדמות נעשתה ע”י הקדר שהכין את הפך, או בידי אומן אחר”.

אפרת זילבר, המפמ”רית ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה במשרד החינוך, מדגישה כי “החפירות הארכיאולוגיות מעניקות הזדמנות לחוויה מעצימה בלתי אמצעית, הקושרת את התלמידים לעברה של ארצנו. תוך כדי חשיפת ממצאים מתבצעת למידה בדרך חווייתית של שיטות מחקר בארכיאולוגיה. התלמידים פוגשים מומחים בתחומם, המשתפים את התלמידים בידיעותיהם, מעשירים את התלמידים ומעשירים את עולמם”.

בנוסף לכלי החרס הייחודי, נמצאו כלים נוספים ופריטי מתכת כגון פגיונות, ראשי חצים, ראש גרזן, עצמות כבשים ויתכן שעצמות חמור. לדברי יטאח, “נראה שמדובר במנחות קבורה, שהוטמנו לכבוד אדם בעל מעמד חשוב בקהילה. בעולם העתיק, נהגו להאמין שהחפצים שנקברים לצד האדם ממשיכים איתו לעולם הבא. למיטב ידיעתי, מכלול קבורה כה עשיר בממצא, הכולל גם כלי חרס ייחודי שכזה, לא התגלה עד היום בארץ”.

עוד נחשפו בחפירה עדויות מגוונות לחיים שהתקיימו במקום כבר לפני 6,000 שנה – בין השאר, נחשפו בורות ופירים שבהם אלפי שברים של כלי חרס, מאות כלי צור ובזלת, עצמות בעלי חיים, ומחבצה – כלי ייחודי ששימש בתקופה הכלקוליתית לחביצת חמאה. לדברי יעלה מקליס, ראש העיר יהוד מונוסון, “בחודשים הקרובים נתחיל בהקמת פארק ארכיאולוגי מיוחד בלב ליבה של העיר יהוד, אשר הדור הצעיר יוכל לקחת חלק פעיל בחפירתו ובגילוי ממצאים מן העבר, תוך למידת המורשת המקומית. חשוב לנו לחשוף את הדור הצעיר לנכסי התרבות וההיסטוריה ולשלבם בחיינו, כחלק מהחינוך הניתן כאן בעיר”.

תלמידי המגמה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה משתתפים בחפירות הארכיאולוגיות במסגרת מסלול ההכשרה החדש של רשות העתיקות ומשרד החינוך, המבקש לקשר בין העבר ולהכשיר את הארכיאולוגים של המחר. תלמידים הבוחרים במסלול זה במסגרת חלק מההערכה החלופית לבגרות, משתלבים בשבוע חפירה. הם מתנסים במגוון התפקידים הכרוכים בחפירה, דנים בשאלות המחקר ובשיקולים הארכיאולוגים, ומתעדים את החפירות ב’יומן חפירה’ כחלק מעבודת החקר.

“פתאום ראיתי הרבה ארכיאולוגים ואנשים חשובים מגיעים, בוחנים ומתפעלים ממשהו שנחשף באדמה”, מספרת רוני קרישר, תלמידת המגמה לארץ ישראל וארכיאולוגיה באולפנת הרא”ה ברמת גן. מיד קראו לכולנו לראות את הפסלון המדהים והסבירו לנו שמדובר בתגלית נדירה שלא רואים כל יום. מרגש להיות חלק מחפירה שהממצאים שלה יגיעו למוזיאונים”.