פלוטו – נקודת אור באפלה

החללית ניו הוריזונס (New Horizons) תחלוף היום כ-12 אלף קילומטרים בלבד מפלוטו

פלוטו (Pluto) הוא שמו הרומי של האדס – אל השאול במיתולוגיה היוונית, לכן היה זה שם הולם לכוכב הלכת המרוחק והנידח – המקום הקר והאפל ביותר במערכת השמש שלנו. פלוטו התגלה רק ב-1930, ואם הכל יילך כשורה, מחר (ג’) הוא יזכה לביקור ראשון מכדור הארץ, כשהחללית New Horizons (אופקים חדשים) תחלוף סמוך אליו – רק 12,000 ק”מ. פלוטו מרוחק מאיתנו כעת בערך 4.5 מיליארד ק”מ – פי 30 רחוק יותר מהשמש – ושום חללית מעולם לא התקרבה אליו. עד New Horizons, הצילומים הטובים ביותר שלו התקבלו מטלסקופ החלל “האבל”, ואף שהם הספיקו כדי לגלות ארבעה מחמשת ירחיו של פלוטו, הם לא יכלו לספק מידע רב על ההרכב של פלוטו ועל מבנה פני השטח שלו.

מצפים להפתעות

כשהחללית יצאה לדרכה, פלוטו נחשב עדיין לכוכב הלכת התשיעי והקטן ביותר במערכת השמש. כמה חודשים לאחר מכן שונמך מעמדו, והוא מוגדר “כוכב לכת ננסי”, בין השאר בעקבות גילוי של אריס (Eris), גוף הדומה לפלוטו בגודלו ומרוחק עוד יותר מהשמש. “פלוטו הוא כוכב לכת ננסי המורכב מסלעים ובעיקר קרח. הוא בעצם גוף אחד המייצג כאלף חברים בחגורת קויפר. כשאנו חוקרים את פלוטו, אנחנו חוקרים למעשה את אלף הגופים הכי פרימיטיביים במערכת השמש, שהם אבני הבנייה הקרחיים של כל כוכבי הלכת”, אומר פרופ’ עודד אהרונסון, ראש המרכז למדעים פלנטריים במכון וייצמן. “אחד הדברים המרגשים ב”ניו הורייזונס” הוא ההזדמנות לצפות בפעם הראשונה בגוף פלנטרי כל כך שונה. בחקר החלל תמיד קורה שכשמגיעים למקומות חדשים מוצאים הפתעות שלא היינו מדמיינים. זה קרה עם הירח, עם מאדים ועם הירחים של צדק ושבתאי. אני מנחש שזה יקרה שוב עם פלוטו”.
אחת ההפתעות שהחללית כבר סיפקה הוא גילוי הבדלים לא צפויים בין פלוטו לבין ירחו הגדול, כארון – הקרוי על שם שייט המעבורת המוביל את המתים בדרכם האחרונה אל השאול. הסברה הרווחה בקרב אסטרופיזיקאים היא שמקורם בגוף אחד, והם נפרדו כתוצאה מהתנגשות גדולה. “ככל שאנו מתקרבים לפלוטו ומצלמים אותו ואת כארון, אנו רואים שפני השטח של שני הגופים האלה מורכבים מחומרים מאוד שונים. פלוטו יותר אדמדם ואילו כארון אפור”, אומר אהרונסון. “זו ממש הפתעה. אני לא חושב שמישהו ציפה למצוא הבדל כזה ביניהם”.

קיץ קפוא

בגלל המרחק העצום של פלוטו מהשמש, השנה שלו (כלומר הקפה אחת סביב השמש), אורכת בערך 250 שנות ארץ. במילים אחרות – מאז גילויו ועד היום, הוא השלים רק כשליש מסיבובו סביב השמש. הטמפרטורה על פניו צוננת למדי – בערך 230 מעלות מתחת לאפס, וכמות אור השמש שמגיעה אליו – זעומה. אף על פי כן, המדענים סבורים שיש גם על פלוטו חילופי עונות, בעיקר בהתחשב בעובדה שהמסלול שלו מאוד אליפטי. כעת הוא נמצא במרחק של כ-4.5 מיליארד ק”מ מהשמש – זו כמעט הנקודה הקרובה ביותר אליה במסלולו. מרחק השיא שלו מגיע כמעט ל-7.5 מיליארד ק”מ (המסלול של כדוה”א הוא כמעט מעגל מושלם לעומת פלוטו). “המדענים מצפים שפני השטח והאקלים ישתנו על פני פלוטו כל הזמן עם חילופי העונות”, מסביר אהרונסון. “אנו מצפים שקרח – כלומר המתאן הקפוא שעל פניו – יתאדה במקום אחד ויתעבה במקום אחר”. לדברי אהרונסון, ככל הנראה יש גם מים על פלוטו – למעשה רובו עשוי ממים קפואים – אבל הם אינם יכולים להפשיר או להתאדות בטווח הטמפרטורות שלו. הצילומים של New Horizons אמורים לספק מידע חדש רב על ההרכב של פני השטח, ואולי גם תמונה אקלימים שאח”כ יהיה אפשר להשלימה טוב יותר גם בעזרת תצפיות אחרות.

כך חולפת תהילת עולם

החללית New Horizons שוגרה מפלורידה בינואר 2006. כדי להשלים את המסע האדיר – כששה מיליארד ק”מ, כולל הקפה של צדק כדי לצבור תאוצה – בטווח זמן של פחות מעשור, דרושה לה מהירות עצומה. ואכן, היא שועטת בחלל במהירות של כ-50,000 קמ”ש – יותר ממיליון ק”מ ביממה! במהירות המסחררת הזו אין שום אפשרות לעצור את החללית בלי כמות אדירה של דלק. העובדה שפלוטו הוא גוף שמימי קטן מאוד (המסה שלו היא רק 0.2% מזו כל כדוה”א), בעל כבידה חלשה, אינה מסייעת בהאטה. ואכן, New Horizons לא תעצור כלל ליד פלוטו, אלא פשוט תשעט לידו. בחלון זמן של כמה שעות, היא תהיה קרובה אליו מאוד במונחים קוסמיים, ותגיע לקרבת שיא של כ-12,000 ק”מ בשעות אחה”צ (שעון ישראל) של יום שלישי.

במהלך הביקור החטוף היא אמורה לאסוף כמות אדירה של תמונות ומידע. ואולם, בשל המרחק העצום, דרושות כארבע שעות עד שהמידע מגיע מהחללית אל כוכב הלכת שלנו. בשל מגבלות התקשורת, את המידע הרב שתאסוף החללית ביממה של המעבר ליד פלוטו, היא אמורה להעביר בהדרגה במשך 16 חודשים, כך שלמדענים צפויה עבודה רבה. גם החללית עצמה לא תשב בחיבוק ידיים, כמובן. היא תמשיך לשעוט מעבר לפלוטו, לעומק האזור המכונה “חגורת קויפר” (Kuiper belt) – אזור הכולל כנראה אלפי גרמי שמיים, כמה מהם בגודל מאות קילומטרים, המקיפים את השמש במסלול רחוק עוד יותר מזה של פלוטו. “בנאס”א כבר סימנו כמה גופים שהחללית תוכל להתקרב אליהם, ולחקור אותם, באזור שהידע שלנו עליו מועט מאוד”, אומר אהרונסון.

לאחר המעבר בחגורת קויפר תמשיך החללית להתקדם אל החלל האמיתי – זה התווך הבין-כוכבי, כלומר האזור שמחוץ למערכת השמש. הגבול של מערכת השמש כמובן אינו כה מוגדר וברור, ויכולות לחלוף עוד שנים בטרם תגיע החללית אל מחוץ למערכת השמש עצמה. שתי חלליות Voyager ששוגרו לפני כמעט 40 שנה אל מחוץ למערכת השמש נמצאות כבר שנים באזור השוליים, והמדענים טרם הצליחו לקבוע אם אכן יצאו אל החלל הבין-כוכבי. המרחקים בחלל הם כה גדולים, עד שאפילו במהירותה העצומה של New Horizons יחלפו עוד אלפי שנים בטרם תתקרב אל מערכת שמש אחרת. גם אם זה יקרה, איש על כדור הארץ לא יוכל לדעת מכך כמובן – הגנרטור הגרעיני המספק את החשמל שלה יכבה מזמן (באורח משעשע, הגנרטור מייצר חשמל מהתפרקות של פלוטוניום, יסוד רדיואקטיבי שנתגלה זמן קצר אחרי גילוי פלוטו, ולכן נקרא על שמו), ואם היא אכן תגיע למקום אחר, היא לא תהיה אלא קופסת מתכת קפואה. בינתיים, הקופסה הזו, שמשקלה פחות מ-500 ק”ג, נשאה את מיטב הטכנולוגיה אל קצה מערכת השמש, ואם הכל יפעל כשורה, היא גם תחזיר משם שפע מידע, שילמד אותנו קצר יותר על השכונה שאנו חיים בה.

עוד בנושא באתר הידען:

• ניו הוריזונס מתקרבת לפלוטו – צילמה את הכתמים הכהים החידתיים
• מפגש היסטורי
• לווייתן על פלוטו
• מגלה פלוטו, הילדה שנתנה לו את שמו והשחקן לאונרד נימוי יזכו להנצחה על פלוטו וירחיו