סיקור מקיף

בקבוקי פלסטיק משחררים כימיקל מסוכן (ביספנול איי) בעקבות מגע עם נוזלים חמים

אין כל חשיבות לכך שהכלי חדש או ישן; אך לטמפרטורת הנוזלים יש את ההשפעה הרבה ביותר בדבר כמות הכימיקל המסוכן המשתחרר, כך טוענים מדענים מאוניברסיטת סינסינטי

בכל הקשור להיחשפות לביספנול איי (BPA) שמקורו בבקבוקי פלסטיק פוליקרבונאטים, אין כל חשיבות לכך שהכלי חדש או ישן; אך לטמפרטורת הנוזלים יש את ההשפעה הרבה ביותר בדבר כמות הכימיקל המסוכן המשתחרר, כך טוענים מדענים מאוניברסיטת סינסינטי.

בקבוקי פלסטיק - סכנת רעילות במגע עם מים חמים. צילום: אוניברסיטת סינסינטי
בקבוקי פלסטיק - סכנת רעילות במגע עם מים חמים. צילום: אוניברסיטת סינסינטי

ד”ר סקוט בלטצ'ר וצוות המחקר שלו מצאו כי כאשר אותם בקבוקי שתייה חדשים ומשומשים עשויים פוליקרבונאט נחשפו למים רותחים, ביספנול איי, חיקוי להורמון אסטרוגן, השתחרר מהר יותר פי 55 פעמים מאשר ללא חשיפתו למים הרותחים. “מחקרים קודמים הראו כי אם מקרצפים, שוטפים במדיח-כלים ומרתיחים שוב ושוב בקבוקי תינוקות העשויים פלסטיק מסוג פוליקרבונאט, הם משחררים את הכימיקל ביספנול איי. מחקרים אלו מצביעים על כך כי ביספנול איי עשוי להשתחרר מפלסטיקים שונים העשויים מפוליקרבונאט,” מסביר בלטצ'ר, פרופסור עמית לפרמקולוגיה וביופיסקיה של התא ומחבר המאמר האמור. “אולם, רצינו לדעת אם שימוש “רגיל” מביא לשחרור מוגבר מאותם בקבוקים שכולנו משתמשים בהם, ולזהות מהם הגורמים החשובים ביותר המשפיעים על שחרור זה.”

“מודרכים ע”י שאלות שצצו מתוך קהיליית ההורים, בעיקר, ניגשנו ישירות לניסויים המבוססים על השימוש הרגיל שנעשה ע”י הצרכנים השונים באותם בקבוקי מים מפלסטיק והראינו כי השינוי הגדול היחיד בכמויות המשתחררות נובע מטמפרטורת הנוזל – בקבוקים שנעשה בהם שימוש חוזר אפילו במשך תשע שנים שחררו כמות זהה של הכימיקל לאלו של בקבוקים חדשים לחלוטין.” ביספנול איי הוא כימיקל סינתטי, אחד מני רבים, המסווג כמשבש את המערכת האנדוקרינית (מערכת הפרשת ההורמונים בגוף), ומשנה את התפקוד של מערכת זו ע”י חיקוי ההורמונים הטבעיים של הגוף עצמו.”

“הורמונים מופרשים ע”י הבלוטות האנדוקריניות ומשמשים בתפקידים שונים ומגוונים בגוף. הכימיקל, הנפוץ מאוד במוצרים כגון: בקבוקי מים לשימוש חוזר, כלים לאחסון מזון, צינורות להעברת מים ומכשירים דנטאליים, הראה השפעה משבשת על מערכת הרבייה ועל התפתחות המוח בניסויים בבע”ח. “ישנן ראיות מדעיות מוצקות ביותר המצביעות על השפעתה המזיקה של אפילו כמות קטנה ביותר של הכימיקל בניסויים שנערכו במעבדות ובבע”ח,” מסביר בלטצ'ר. “בקהילייה המדעית ישנו חשד חזק ביותר שכימיקל זה הינו בעל השפעות מזיקות גם בבני-אדם.” צוות המחקר בחן בקבוקי מים פוליקרבונאטים משומשים שאסף ממכון כושר מקומי ובקבוקים חדשים מאותם הסוגים שנרכשו מהיצרן המקורי.”

“כל הבקבוקים נחשפו לשבעה ימים של בחינות שנועדו לדמות שימוש רגיל במהלך תרמילאות, טיפוס הרים ופעילויות חוץ-ביתיות אחרות. החוקרים מצאו כי כמות הכימיקל שהשתחררה מבקבוקי שתייה חדשים וישנים כאחת הייתה זהה – הן בכמות והן בקצב השחרור – כאשר מולאו במים קרים או פושרים. אולם, כמויות גבוהות הרבה יותר של הכימיקל השתחררו כאשר כל סוגי הבקבוקים השונים נחשפו למים רותחים לזמן קצר ביותר. “בהשוואת קצב השחרור מאותם בקבוקים, מהירות השחרור במים חמים הייתה פי 15-55 יותר גבוהה,” מסביר החוקר.

קודם לחשיפתם למים רותחים קצב השחרור של הכימיקל היה בטווח של 0.2-0.8 ננוגרם לשעה. לאחר החשיפה הקצב התגבר לטווח של 8-32 ננוגרם לשעה. החוקר מדגיש כי עדיין לא ברור מהי הכמות המדויקת המזיקה לאדם. הוא ממליץ לצרכנים להרהר כיצד חשיפה מצטברת לתנאים סביבתיים עלולה לפגוע בבריאותם. “ביספנול איי הוא רק אחד משורה ארוכה של כימיקלים דמויי-אסטרוגן שהאדם חשוף אליהם, ומדענים עדיין מנסים להבין כיצד חומרים משבשי המערכת האנדוקרינית הללו – כולל פיטו-אסטרוגנים טבעיים שמקורם בסויה ונחשבים לרוב לבריאותיים – משפיעים על בריאות האדם,” הוא אומר. “אולם, אוסף ראיות מדעיות ההולך ומצטבר מצביע כי זה עלול לעלות לנו בבריאות.” המחקר פורסם בגיליון ינואר 2008 של כתב-העת Toxicology Letters.

להודעה לעיתונות של אוניברסיטת סינסינטי

21 תגובות

  1. הורים מודאגים משתמשים אך ורק בבקבוקי זכוכית להאכלת תינוקם. לא מדובר בהוצאה גדולה
    וחסכתם דאגות.

  2. על בקבוקי מים מינרלים יש תאריך אחרון לשיווק והרי מים לא מתקלקים? אלא הכוונה על הפלסטיק שהוא מוציא חומרים מסוכנים ולא בריאים למים שבתוכו, עדיף להשתמש בבקבוקי אקו ולמלאות אותם מים, מים קרים, תה קר וכד’
    ישנם בקבוקי אקו מצויינים בגדלים שונים של חברת טאפוואר אפשר לרוכשם אצל חברתי מדגימת החברה בירושלים 025375437 ולהנות בלי חשש ובכך לשמור על הבריאות.

  3. בקבוקי האלומיניום מסוכנים לא פחות !!! אלומיניום לא יכול לבוא במגע עם נוזל ולכן יש בתוך הבקבוק שכבת פלסטיק בצבע צהוב . רציתם להימנע מהפלסטיק וקיבלתם אותו בתוך הבקבוק .
    אני ממליץ על בקבוקי נירוסטה הם לא מפרישים חומרים מסוכנים ואין להם טעמי לוואי במים .
    קניתי אחד לא מזמן לילד שלי והוא נראה מצויין .

  4. רציתי לציין שהמאמר הנ”ל הכניס לפאניקה את אמא שלי והיא עשתה לי את המוות עד שקניתי זוג (!) בקבוקי פלסטיק “בטוחים ” גדולים בקצת יותר מ 100 ש”ח .
    לאחר בדיקה מעמיקה הסתבר שבקבוק המים המינרליים המשומשים הישן והטוב שלי עשוי מ פוליטלן(PET) לא מזיק (“עד שיוכח אחרת”).
    לסיכום .
    הבהלה עלתה לי בכסף אך גם זכיתי בידע . ובבקבוקים משובחים . אז אני מרגיש שהרווחתי .

    יום טוב.

  5. אתי,

    “כי הם פשוט עשויים מחומרים מסוכנים לגוף האדם כגון נפט”
    שטות מוחלטת – סליחה על טון הדיבור.

    רוב כלי הפלסטיק והשקיות בבית עשויות מחומרים בלתי רעילים לחלוטין: פחמן ומימן. שני חומרים אלו הם המרכיב הראשי של גוף האדם.
    חומרים פלסטיים אלו (פוליאולפינים) לא מפרישים שום רעלים בשום מצב.

    חבל ליצור היסטריה בלתי מבוססת.

  6. דבר ראשון, אכן התשובה הכביכול מדוייקת של רונן, סותרת את הנאמר בכתבה!
    דבר שני, אים ספק שאם נבדוק את כל הפלסטיקים שלנו בבית, הם מפרישים רעלים במגע עם חום. ולאו דווקא ביספינול A. כי הם פשוט עשויים מחומרים מסוכנים לגוף האדם כגון נפט.
    אני התפלאתי לקרוא במאמר אחר, שגם הכנסה של בקבוק מים למקפיא, גם מפריש רעלים!
    בואו נמנע כמה שיותר. אין מה לעשות. בכל אופן עם בקבוקי המים הקטנים כבר הפסקנו.
    קניתי לבני בן ה 5 את אחד הבקבוקים היקרים שעשויים מאלומיניום. עושה לי רושם שזה הרבה יותר טוב מפלסטיק.

  7. רונן: אתה בטוח שאתה לא עובד אצל חברת בקבוקים או יצרנית מוצרי פלסטיק אחרת? אתה סותר דברים מהמאמר בין השאר (לפחות בעניין הכמויות).
    אני לא חושב שזה בסדר להגיד בוודאות לאנשים שהם לא צריכים לדאוג מהכמויות של ביספנול A שמשתחרר…
    בנוסף, אם לחצות את הכביש זה יותר מסוכן (ובמדינה שלנו זה לא אומר הרבה) עדין לא שווה לקחת את הסיכון ולשתות ביספנול A…במיוחד שאפשר להמנע…

  8. שלום לכל המודאגים והמודאגות…
    מכיוון שיש הרבה בורות ודיסאינפורמציה (מטעמי שיווק) בנושא, החלטתי לענות כאן לכולכם…

    על איזה סוג פלסטיק מדובר?
    >>> פוליקרבונט.
    רק על הפלטיק המוקצף? (כמו של כוסות חד פעמיים לקפה או כמו של קלקר)
    >>> לא, זה פוליסטירן.
    או שמא מדובר גם על פלסטיק קשיח כמו של מימיות
    >>> גם לא, זה בד”כ פוליאתילן או פוליפרופילן.
    בקבוקי חצי ליטר
    >>> גם לא. אני מניח שאתה מתכוון לבקבוקי שתיה קלה שהם בד”כ מ-PET.
    קומקום (אצל רובנו הקומקום עשוי פלסטיק)
    >>> קשה לומר, יש כל מיני סוגים, אבל אני מניח שרובם הגדול לא מפוליקרבונט.
    כלי חימום אוכל במיקרוגל מפלסטיק?
    >>> אלה בד”כ עשויים מפוליפרופילן.

    >>> מה שלא עשוי מפוליקרבונט לא רלבנטי לדיון הנוכחי בנושא ביספנול A!

    האם רושם המאמר יוכל להתייחס לקומקום חשמלי עשוי פלסטיק קשיח , אני מאוד מודאגת
    >>> את יכולה להירגע. גם אם הקומקום שלך היה עשוי מפוליקרבונט, כמויות הביספנול A שהוא היה מסוגל לשחרר למים הן קטנות בסדרי-גודל מהכמויות שנדרשות, לפי המחקרים, ע”מ לגרום לנזקים בריאותיים בבני-אדם.

    ישנם מיכלי פלסטיק שכתוב שאפשר להשתמש בהם במיקרו. האם גם הם משחררים BisA ?
    >>> ככל הנראה לא, אני לא מכיר כלים לשימוש במיקרו שעשויים מפוליקרבונט.

    בקבוקי תינוקות אמורים לעקר ע”י מים רתוחים, האם אפשר להשתמש בבקבוקים לאחר התקררו?
    >>> כמובן.

    האם צריך לשטוף אותם במים קרים?
    >>> אם תשטפו אותם במים שלא עברו עיקור לפני-כן (או לפחות הרתחה) אתם ככל הנראה “תזהמו” אותם מחדש (בחידקים), ואז חבל על כל המאמץ.

    האם צריך להמתין זמן מה לאחר ההרתחה לסיום שיחרור הBPA?, כמה זמן?
    >>> מיותר לגמרי. שחרור BPA ברמה זעירה יתקיים כמעט תמיד, מאידך, הרמות המשתחררות הן מאוד מאוד נמוכות מלכתחילה.

    הכימיקל, הנפוץ מאוד במוצרים כגון: בקבוקי מים לשימוש חוזר, כלים לאחסון מזון, צינורות להעברת מים ומכשירים דנטאליים, הראה השפעה משבשת על מערכת הרבייה ועל התפתחות המוח בניסויים בבע”ח
    >>> הביספנול “נפוץ” רק בפוליקרבונט, ועד כמה שידוע לי פוליקרבונט לא מאוד נפוץ בכל הישומים הנ”ל. הנוסף, רמות הביספנול החופשי במוצרי פוליקרבונט הן מאוד נמוכות מלכתחילה – רב הביספנול מגיב והופך לפוליקרבונט בתהליך הפילמור, והשאריות הקטנות שנשארות בד”כ מתנדפות / נשרפות בתהליך יצור המוצר מהפוליקרבונט הגולמי (הזרקה, אקסטרוזיה וכו’).

    האם הדבר נכון גם לבקבוקי בריטה ?
    אולי לא ממלאים בהם מיים חמים – אבחל משתמשים בהם לאורך זמן.
    עד כמה שאני מעודכן קנקני בריטה אכן עשויים מפוליקרבונט (ויתכן שאני לא מעודכן). בכל מקרה, לאור כל ההסברים מעל רמת הסיכון היא זניחה לדעתי. זה בודאי הרבה פחות מסוכן מלחצות את הכביש…

    אומרים שרק בקבוק של ביפרי אין בו ביספינול ולכן קוראים רק לו ככה אבל זה לא נכון. קניתי בקבוק של טאפרוור והוא עשוי מפוליפרופילן והוא לא משחרר
    את החומר כי בפוליפרופילן אין את הרעל הזה וזה לא רק בטאפרוואר גם בבקבוק של מאמ ויש עוד אז כמו שאני מבינה יש בעייה של הרעל אבל גם תופסים עליה טרמפ לעשיית כסף ממש מגעילים !!!!!!!!!!!111
    >>> אני מסכים בשני דברים: א. בקבוקים שעשויים מפוליפרופילן (ולמעשה כמעט מכל פלסטיק שאינו פוליקרבונט) אינם יכולים לשחרר ביספנול. ב. מישהו כאן עושה כסף מכל הבלגן הזה. כמובן שאין לאף חברה מסחרית מונופול על בקבוקי תינוקות שאינם מפוליקרבונט…

    ותהיו לי בריאים (ורגועים).

  9. אומרים שרק בקבוק של ביפרי אין בו ביספינול ולכן קוראים רק לו ככה
    אבל זה לא נכון. קניתי בקבוק של טאפרוור והוא עשוי מפוליפרופילן והוא לא משחרר
    את החומר כי בפוליפרופילן אין את הרעל הזה וזה לא רק בטאפרוואר גם בבקבוק
    של מאמ ויש עוד אז כמו שאני מבינה יש בעייה של הרעל אבל גם תופסים עליה טרמפ
    לעשיית כסף ממש מגעילים !!!!!!!!!!!111

  10. האם הדבר נכון גם לבקבוקי בריטה ?
    אולי לא ממלאים בהם מיים חמים – אבחל משתמשים בהם לאורך זמן.

  11. הכימיקל, הנפוץ מאוד במוצרים כגון: בקבוקי מים לשימוש חוזר, כלים לאחסון מזון, צינורות להעברת מים ומכשירים דנטאליים, הראה השפעה משבשת על מערכת הרבייה ועל התפתחות המוח בניסויים בבע"ח

  12. לא, לא מדובר כאן במוקצף (פוליסטירן), לא בבקבוקי שתייה קלה (פוליאתילן), לא בקופסאות מזון(פוליפרופילן), אלא רק בפוליקרבונאט שהוא הפלסטיק הקשיח והשקוף כמו זכוכית. בתחתית מסומן בד"כ הסוג יחד עם סימן המיחזור.

  13. בקבוקי תינוקות אמורים לעקר ע"י מים רתוחים,
    האם אפשר להשתמש בבקבוקים לאחר התקררו?
    האם צריך לשטוף אותם במים קרים?
    האם צריך להמתין זמן מה לאחר ההרתחה לסיום שיחרור הBPA?, כמה זמן?

  14. ישנם מיכלי פלסטיק שכתוב שאפשר להשתמש

    בהם במיקרו. האם גם הם משחררים BisA ?

  15. האם רושם המאמר יוכל להתייחס לקומקום חשמלי עשוי פלסטיק קשיח , אני מאוד מודאגת

  16. המגיב המגניב – במפורש בכתבה – לאו דווקא הפלסטיק המוקצף, אלא – בקבוקי משקה קל, בקבוקי תינוקות, קופסאות מזון מפלסטיק ועוד…

  17. על איזה סוג פלסטיק מדובר? רק על הפלטיק המוקצף? (כמו של כוסות חד פעמיים לקפה או כמו של קלקר)
    או שמא מדובר גם על פלסטיק קשיח כמו של מימיות, בקבוקי חצי ליטר, קומקום (אצל רובנו הקומקום עשוי פלסטיק), כלי חימום אוכל במיקרוגל מפלסטיק?
    אם מדובר גם על הסוג הקשיח אז זה דורש שינוי חד וקיצוני בדרך החיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.