השקיעה הכפולה שצפה לוק סקוייוקר בטאטואין איננה פנטזיה

טלסקופ החלל שפיצר גילה כוכבי לכת נוצרים סביב כוכבים כפולים

התמונה מצויירת מפני השטח של ירח היפוטתי המקיף את כוכב הלכת הידוע הראשון הנמצא במערכת משולשת הדוקה. ענק הגז שהתגלה באמצעות טסקופ קק-1 במאונה קיאה בהוואי מקיף מקרוב כוכב בודד המוקף גם על ידי זוג כוכבים  חמים.

אסטרונומים שהשתמשו בטלסקופ החלל שפיצר לצפיה במערכות כפולות אומרים שדיסקות אסטרואידים שביטים אבק ואולי גם כוכבי לכת, נפוצים שם לפחות כמו סביב כוכבים בודדים. מכיוון שלמעלה ממחצית מהכוכבים חברים במערכות כוכבים כפולים יתכן שהיקום מלא בכוכבי לכת שיש להם שתי שמשות. שקיעות כמו בעולמו של לוק סקייווקר ממלחמת הכוכבים – טאטואין, בהן שוקעים שתי השמשות בזו אחר זו אינן נדירות.
“נראה שאין שום הטיה כלפי מערכות שמש סביב כוכבים כפולים” אומר דייויד טרילינג מאוניברסיטת אריזונה בטוסון, החוקר המוביל במאמר שפורסם בגליון 1 באפריל של האסטרופיסיקל ג'ורנל. לדבריו יש אינספור כוכבי לכת עם שתי שמשות ויותר.
קודם לכן, התגלו כוכבי לכת רק סביב שמשות בודדות או במערכות כפולות רחבות – מערכות שהמרחק בין השמשות היה גבוה מאלף יחידות אסטרונומיות (יחידה אסטרונומית היא 150 מיליון ק”מ, המרחק מכדור הארץ לשמש). מתוך כ-200 כוכבי הלכת שהתגלו, 50 מקיפים את אחד החברים במערכת כפולה רחבה.
המחקר החדש של שפיצר צפה במערכות שבהן המרחק בין שתי הכוכבים נע בין אפס ל-500 י”א. עד כה, לא היה ידוע האם הקרבה תשפיע על היווצרות כוכבי הלכת. טכניקות סטנדרטיות לגילוי כוכבי לכת אינן פועלות במערכות כאלה. רק ב-2005 התגלה מועמד אחד לכוכב לכת במערכת מרובת כוכבים.
טרילינג ועמיתיו צפו בעזרת מכשירי האינפרה אדום של שפיצר במערכות כפולות וחיפשו שם את הדיסקה שממנה יווצרו כוכבי הלכת. הם צפו במערכות שבהן הכוכבים היו חמים וצעירים מהשמש שלנו. נוכחות הדיסקה יכולה להוביל בעתיד להיווצרות כוכבי לכת.
במחקר המעמיק הם בחנו 69 מערכות כפולות בטווח שבין 50 ל-200 שנות אור. כ-40% מהם הכילו דיסקות, תדירות גבוהה מזו של כוכבים בודדים. בנוסף, האסטרונומים נדהמו לגלות דיסקות סביב 60% ממערכות הכוכבים הכפולות ההדוקות – כאלו שהמרחק בין הכוכבים נע בין 0 ל-3 יחידות אסטרונומיות. אלו המערכות שלכוכבי הלכת שלהם שקיעה דמוית טאטואין. “נדמהנו לגלות שלמערכות הדוקות יש יותר דיסקות” אמר טרילינג. “משמעות הדבר היא שתהליך יצירת כוכבי הלכת מעדיף מערכות כאלה על פני כוכב בודד, ואולם יתכן גם שמערכות כפולות פשוט מאובקות יותר. תצפיות עתידיות יכריעו.”
ואולם המחקר הראה שבמערכות שבהן המרחק בין הכוכבים הוא 3-50 יחידות אסטרונומיות יש מעט דיסקות. יתכן שכוכבי לכת מעדיפים שמשות קרובות או רחוקות אך לא את תחום הביניים.”
“המדענים התעלמו עד כה מכוכבים כפולים” אומר טרילינג. “קשה יותר לחקור אותם, אך יתכן שהם הנפוצים ביותר להיווצרות כוכבי לכת בגלקסיה שלנו.”

לידיעה באתר נאס”א