לפי שיטת תצוגת התאריכים האמריקנית, שבה החודש לפני השנה, היום 14 במארס הוא יום הפאי, המצויין מאז 1987
היום, ה-14 למרץ, נחגג יום הפאי הבינלאומי. התאריך 3.14 לפי שיטת הרישום האמריקאית, מהווה את שלושת הספרות הראשונות של הקבוע המתמטי פאי. ביום זה, מתמטיקאים, פיזיקאים וסתם גיקים ברחבי העולם נוהגים להתכנס לחגיגות הפאי במהלכם הם שרים שירי חג, מתחרים ביניהם בשינון ספרות הקבוע המתמטי וכמובן אוכלים מאפה פאי. וזה גם יום הולדתו של איינשטין.
פאי הוא מספר אי-ראציונלי המייצג את היחס הקבוע בין היקף המעגל לקוטר שלו. יחס זה שהיה ידוע כבר בבבל, מצריים העתיקה ואפילו הוזכר בתנ”ך חושב לראשונה ברמת דיוק של מעל 2 מקומות אחרי הנקודה העשרונית ע”י ארכימדס במאה ה-3 לפנה”ס. לפי שיטתו של ארכימדס, היקף המעגל חייב להיות קטן מהיקף מצולע שחוסם אותו וגדול מהיקף מצולע שחסום בו. ארכימדס התחיל במשושה והגדיל את מספר צלעותיו עד שהגיע למצולע בעל 96 צלעות.
איש הפאי המקורי, ממציא יום הפאי, לארי שאו, הוא פיזיקאי מהמוזיאון למדע אקספלורטוריום בסן פרנסיסקו. ב-1987 שאו נהג להרהר רבות ברעיון של סיבוב למימד אחר. כדי להסביר את שינוי הזמן והמקום, השתמש שאו במטאפורת מנוע אי הסבירות של ספינת החלל “ליבת הזהב” מהספר “מדריך הטרמפיסט לגלקסיה” של דוגלס אדאמס. מסתבר שהרעיון של סיבוב למימד אחר הוא בדיוק מה שפאי מתאר. פאי מייצג את המרת העיגול ממימד אחד לינארי לדו או תלת מימד. אז עבור שאו, פאי היה יותר מסתם קבוע מתמטי ומשום כך החליטו הוא ועמיתיו לקיים יום פאי במוזיאון.
פאי בתנ”ך
בספר מלכים א' (ז, כג) מתוארת בניית מקדש המלך שלמה: “ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו עד שפתו עגול סביב וחמש באמה קומתו וקוה (וקו) שלושים באמה יסוב אותו סביב”. הים מוצק- משמעו אגן גדול ועגול בו שטפו הכוהנים את ידיהם לטיהור. במקור זה המספר פאי מעוגל ל-3.
ה-14 במרץ, מלבד היותו יום הפאי הבינלאומי מציין גם את יום הולדתו של אלברט איינשטין. בישראל יום זה מוגדר כיום המדע, בו מקדישים תשומת לב מיוחדת למדע ולקידומו.
את יום הפאי נהוג לחגוג בשעה 1:59 כיוון ש-159 הן הספרות הבאות של הקבוע המתמטי – 3.14159.
48 תגובות
נא להכיר גיאומטריה חדשה
יש שני סוגים של פאי , ממר”צי ומעגלי. (ממר”צ = מצולע משוכלל רב צלעות)
היקף ממר”צ הוא האורך המצטבר של קטעים ישרים זהים , שהם צלעות הממר”צ.
פאי ממר”צי מביע את היחס בין היקף ממר”צ, לאורך קוטר ישר של מעגל חוסם .
את פאי ממר”צי המתמטיקה מסוגלת לחשב, כיוון שמדובר בקטעי קו ישר.
ערכו המדויק לא ידוע, אך הוא נמצא בין 3.1415927 ל 3.1415928
התוצאה המחושבת של פאי ממר”צי, מתאימה לכל הממר”צים גדולים או קטנים.
פאי מעגלי מביע את היחס בין היקף מעגל לקוטרו. היקף המעגל הוא קו עגול סגור בעל אורך משלו, וקוטרו הוא קו ישר בעל אורך משלו.
המתמטיקה מעולם לא הצליחה לחשב את ערכו של פאי מעגלי ,מכיוון שהחישוב המתמטי מתאים אך ורק לקטעי קו ישר.
כל מה שהמתמטיקה הצליחה להשיג לגבי פאי מעגלי, מבוסס על הידיעה שאורכו של קו עגול סגור החוסם ממר”צ – הוא טיפה יותר גדול – מהאורך המצטבר של צלעות הממר”צ. לכן …..פאי מעגלי ( יהיה תמיד טיפה יותר גדול ) מפאי ממר”צי.
מודגש בזה כי המתמטיקה שמתהדרת בדיוק המופלג שלה, מעולם לא הצליחה למצוא נוסחה המאפשרת מעבר מפאי ממר”צי לפאי מעגלי. כדי למצוא נוסחה כזו, צריך קודם כל למצוא נוסחה המאפשרת מעבר מאורך מיתר, אל אורך הקשת העגולה שלו.
נוסחה כזו מחייבת להשתמש באורך ממשי של מיתר, כמו לדוגמה 1 ס”מ
למיתר באורך 1 ס”מ יתכנו קשתות עגולות רבות באורכים שונים.
הקשת הארוכה ביותר תופיע במעגל שקוטרו 1 ס”מ, והקשת הקצרה ביותר שאורכה 1 ס”מ, תופיע במעגל שקוטרו אינסוף מ”מ.
ומאחר שאין למתמטיקה נוסחת מעבר מאורך ממשי של מיתר, אל אורך קשת עגולה
הכרח לקבוע כי אין למתמטיקה נוסחת מעבר מאורך המיתר הגדול ביותר של מעגל, אל אורך הקשת העגולה של מיתר זה. (לכן, אין נוסחת מעבר בין קוטר מעגל להיקפו)
והתוצאה מדהימה
המתמטיקה מעולם לא הצליחה לחשב את ערכו של פאי מעגלי.
המתמטיקה מעולם לא הצהירה, כי אין לה יכולת לחשב את פאי מעגלי.
מעולם לא קם מתמטיקאי והצהיר: אני לא מסוגל לחשב את פאי מעגלי.
ואף על פי כן, המתמטיקה השתמשה 2000 שנים בתוצאה של פאי ממר”צי המתאים לכל הממר”צים, כאילו הוא פאי מעגלי המתאים לכל המעגלים,
למרבה הפלא ונגד כל המקובל נפתחה דרך חדשה אל פאי ממר”צי.
זוהי דרך פיזיקלית , הכוללת מדידה מכנית מדויקת מאוד.
ניסוי ההיקפן גילה כי לכל מעגל יש ערך ייחודי של פאי מעגלי.
ניסוי זה גם גילה את תחום שינוי פאי מעגלי בין 3.1416 ל 3.164
הכלל המנחה: ככל שהמעגל קטן יותר, ערך פאי מעגלי שלו – גדול יותר
א.עצבר 14/3/2021
מטעמי נוחיות החליטו העוסקים בגיאומטריה, שמספר יחיד מאפשר את המעבר מאורך הקוטר של כל מעגל, אל אורך ההיקף שלו. למספר הזה העניקו שם והוא פאי.
פאי אמור לאפשר את המעבר מקוטר של 1 מ”מ לאורך ההיקף
פאי אמור לאפשר את המעבר מקוטר של 1 מטר לאורך ההיקף.
פאי אמור לאפשר את המעבר מקוטר של 0.01 מ”מ , אל אורך ההיקף
פאי אמור לאפשר את המעבר מקוטר של 1000 מטר, לאורך ההיקף
לאחר החלטה שרירותית זו, העיסוק במעגלים הפך להיות פשוט מאוד, ולעוסקים בגיאומטריה נשארה מטרה אחת, והיא לחשב את ערכו של המספר היחיד הזה.
החלטה שרירותית זו אינה נכונה, והיא נמסרת מדור לדור מאז ימי ארכימדס ועד ימינו אלה.
החלטה שרירותית זו מקובלת על האקדמיה בת ימינו, והמאמר הבא מנסה לשכנע את האקדמיה
למצוא דרך מכובדת לסגת מההחלטה השרירותית
http://img2.timg.co.il/forums/3/51ea21af-238b-4926-8045-06105f2e4ed6.pdf
אפשר לקרוא עוד קצת חומר על יות הפאי
http://gadieid.blogspot.com/2010/03/blog-post_14.html
מיכאל, כהרגלך – גמגמת.
שמי, האם תוכל במקום לתקוף אישית את מיכאל, להביא סימוכין לדבריך?
שמי:
כהרגלך – קישקשת
מיכאל, אתה ממשיך במתקפה אישית חסרת תועלת ופעם אחר פעם אתה מעלה מן האוב את גיבוב השטויות חסר הסימוכין שלך. אני מבקש, התנהגות כזאת – במכון רמאללה למדע.
טל:
אפשר לתאר זאת כך.
המחשב שלי היה נייד ולכן ברור מדוע גנבו דווקא אותו.
האזעקה פעלה אבל הגנבים הספיקו לברוח לפני שהגיע הסייר.
המחשבים של אחרים הם ממילא כאלה שאני קניתי להם.
בכל מקרה, אני מקפיד שלא לשמור שבת.
פעמים רבות אני גם מגיב כאן אבל גם חלק פעילויותי האחרות הן עברייניות ככל שהדבר נוגע לדת.
מיכאל אני מבין שרק המחשב שלך נגנב מבין כול חמשת המחשבים בבית , מזל נחס
ומאז כול שבוע אתה שומר שבת
ועוסק בפעילויות אחרות של תלמוד תורה , ותפילות בבית הכנסת.
ובאמצע השבוע מתעלק על המחשבים של אחרים.
אגב: את זה שאינך חושב הבנתי בעצמי. לא היה צורך לציין זאת.
שמי אנונימי:
אמרתי מראש שהביטוי בו השתמשת "היקפו המעוקל של הנהר" לא ברור ועד לרגע זה לא הבהרת במה מדובר. לכן ניתן לומר שאינני מבין דווקא את דבריך.
את האמור במאמר אני דווקא מבין היטב.
אתה סתם עוסק במתקפה אישית במקום בעניין.
האם יש לך סימוכין כלשהו לדבריך או שקיבלת אותם בתקשור עם מפלצת הספגטי המעופפת?
האם תואיל בטובך להסביר למה אתה קורא "היקף מעוקל של נהר"?
האמת היא שאינך שווה את מאמץ הוויכוח אבל בינתיים אני נהנה לראות אותך מתבזה בניסיונך לבזות אחרים.
מיכאל, אינני חושב, אני יודע.
שגיאתך נובעת מכך שאינך מבין את המאמר הנ"ל וממאן לראות כיצד דברי לא סותרים את הכתוב. קרא שוב.
חברים. שכחתם להזכיר את עוגת הפאי האמרקאית המפורסמת.
היא לא מוזכרת בתנ"ך ?
בכל אופן גם לגבי עוגת הפאי, אם היא עגולה הרי שהיחס בין מחוגה (קוטרה) להיקפה הוא…פאי.
האם יוצא איפה פאי בריבוע ? ואולי פאי2x ?
רענן:
קורה שהזכרון של אנשים משתבש.
אני מאחל לך רפואה שלמה.
מיכאל אתה מזכיר את מנחם בן.
שמי:
חשוב מה שאתה רוצה.
אני מניח שאתה גם טוען שגם מה שכתוב במאמר שכתבו אנשים שמדדו את הנהרות שגוי.
המשך כך! אל תתן לעובדות לבלבל אותך!
למיכאל – אני צודק ואתה, אתה טועה.
שבח,
בתנ"ך יש חישוב מדוייק עוד יותר לפאי:
ערך מקורב בתנך: 3
משלי ז , כו: כי־רבים חללים הפילה ועצמים כל־הרגיה = 1059
משלי כז, כד: כי לא לעולם חסן ואם־נזר לדור דור= 1109
(ערך מקורב של פאי) כפול (מישלי כז, כד בגימטריה) לחלק (למילשי ז, כו בגימטריה) = 3.141643
ערך מדוייק של פאי 99.9984%
חכמינו ידעו הכל עוד לפני המדע של ימינו
ואם תרצה, אפשר למצוא ערך אפילו מדוייק יותר בעליסה בארץ הפלאות…
נקודה:
מאז שפרצו לביתי וגנבו לי את הלפטופ החלטתי שאינני קונה חדש כי כבר אין לי צורך להסתובב עם המחשב.
החלטתי גם שאין צורך בקניית מחשב חדש שכן לכל אחד מארבעת בני הבית הנוספים יש מחשב והם רוב הזמן בעבודה כך שאני יכול לעבוד על מחשביהם.
בסופי שבוע המצב משתנה כי כולם בבית ומשתמשים יותר במחשב ואני משתדל להקדיש את הזמן לפעילויות אחרות.
הסבר יותר מתאים לכתיב והקרי "וקוה"/"וקו" מצוי בספרו של מימון כהן, "הכתיב והקרי שבמקרא", עמ 85.
להסבר המבוסס על הגמאטריה אין אחיזה. אפשר לשאול למה דווקא המילים "קו"/"קוה" משמשים את החישוב, ולא המילים "וקו"/"וקוה" שהן אלו המופיעות בפסוקים. מעבר לכך, שיטת הגמאטריה הינה יוונית במקורה כמו שבין השאר יעיד גם השם שפרושו "(האות) גמא (שווה) טריה (=שלוש)".
לתושבי יהודה וישראל בתקופת בית ראשון לא היה כל צורך בשיטת הגמאטריה שכן הם פיתחו שיטה ייחודית לציון מספרים המבוססת על הכתב ההיארטי המצרי. בשיטה זו היו ספרות מיוחדות לא רק לאחדות אלא גם לעשרות ולמאות. שיטה זו משמשת בכתובות לצד הציון במילים. דוגמא לטבלה של המספרים בשיטה זו ניתן לראות באוסטרקון 6 מקדש ברנע (הציון הבא לקוח מספרו של רז קלטר על הנושא):
http://books.google.com/books?id=sca3IHGosFoC&pg=PA115
ייתכן שניתן להסביר בשיטה זו את הקירוב המצוי בתנ"ך. הסופר שהיה מודע לקירוב היותר מדוייק (בתקופת האלף השני לפנה"ס כבר ידעו בבבל ובמצרים את פאי לעשרונית אחת, קרי 3.12 או 3.16), אולי פשוט רשם את המדידה של כל גורם בספרה אחת בלבד (10 ו 30) ולא 2 (31 הצריך שתי ספרות). אבל מדובר רק בהשערה, וההסבר שפשוט מדובר בקירוב של הסופר ו/או המדידה הינו ההסבר הממצא ביותר.
דוגמא לאגן פולחני דומה ניתן לראות במקדש בערד מתקופת בית ראשון:
http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=11397
בכל מקרה, הכתוב בתנך כן מראה שהכירו בתקופה קירוב של היחס בין היקפו של המעגל לקוטרו.
אבוי. ניסיתי למנוע את הדיון שהתפתח כאן, וכנראה גרמתי ליצירתו.
לגופו של עניין, המידע שנמצא או לא נמצא בתנ"ך הוא חסר כל משמעות, כמו כל נבואה שמתגלה בדיעבד. אני מעדיף בכל יום את שיטתו של ארכימדס, שאמר בדיוק מה הוא מנסה להשיג ואיך הוא עושה זאת, על פני גישת התנ"ך, שהיא:
1) ניתנת לזיהוי רק אם יודעים בדיוק מה מחפשים ומה הערך של פאי שאנחנו "מכוונים" אליו, ובוודאי שבשום מקום לא מזכירה את המושג פאי, או אפילו רומזת לכך שייתכן שהיחס בין היקף המעגל לקוטרו קבוע.
2) לא מסבירה מהיכן הגיע ה"תיקון", אלא רק מהיכן הגיע הנתון הגס הבסיסי (של 3, שכנראה הושג באמצעות מדידה לא מדוייקת).
3) (וזה הכי גרוע) לא מציעה שום דרך להשיג קירוב טוב *יותר*. בהתבסס על שיטת ארכימדס הצליחו (במאה ה-16) לתת קירוב מרשים של פאי ברמת דיוק של שלושים וחמש ספרות. את שיטת התנ"ך לא יכלו לנצל לשום דבר כזה – ואכן, אין פלא שאיש לא מזכיר אותה בשום מקום בהקשר מתמטי רציני.
לסיכומו של דבר, גם אם אכן כל פעלול הקו-קוה הזה היה כוונתו המדוייקת של כותב התנ"ך, זה לא מעניין ובטח שלא מרשים, כי מדובר בשורה התחתונה בקירוב לא משהו – אם אכן אלוהים היה מעורב בעניין, ניתן היה לצפות לקירוב טוב יותר. מה ה"רמז" שיכול להיות כאן? "תראו, גם אני יודע לחשב את פאי לדיוק… אה, לא משהו, ובלי להגיד איך"?
נראה לי שעדיף להשאיר את כל העניין כקוריוז משעשע, כי כשמתחילים לרמז שיש לו משמעות מעבר לכך העסק מפסיק לשעשע.
שבח,
איני מנסה ללגלג על התיאוריה שאתה מציג, אך אני מציג את העובדות ניכחן. אם הן נלעגות, הרי זה רק מתוך טבען. התיאוריה שאתה מביא גדולה מאד, וכדי לבסס אותה צריך להתייחס למכלול העובדות.
מה שהראיתי לך בחישובי הגימטריה שהבאתי, הוא שכמעט כל מלה אפשר לפרש בעשרות משמעויות שונות לפי חוקי הגימטריה. מכיוון שכך, אם ניתן למצוא הוכחה כמעט לכל רעיון באמצעות הגימטריה, מה הטעם להסתמך עליה?
יתירה מכך, איך נדע האם כוונת הכותבים התנ”כיים אכן היתה להשתמש בגימטריה במלה מסוימת או שלא?
אני עדיין מחכה לתשובה שאינה משתלחת באופן אישי, ושתבהיר כיצד אתה יכול להבדיל בין צופן שהוסתר בכוונה בתנ”כ, לבין האקראיות גרידא של הגימטריה. אם אינך יכול למצוא תשובה כזו, אולי עליך לחשוב בינך לבין עצמך האם אינך מוטה מראש, ולא שמא אחרים נגועים ב- ‘אנטגוניזם למקור היהודי’ וכו’.
היי מיכאל, לאן נעלמת לנו ביומיים האחרונים?
🙂
שבח. לא חשבתי לרגע שאתה הולך לכיוון הזה…
אמרתי שזה יפה. כי זה משעשע..ותו לא.
אני רואה שאתה לוקח את זה ברצינות.
שבח שטרן:
אכן, הדרך שאתה מציע לפרש את התנ"ך מעניינת ביותר.
מעניין גם מדוע מי שכתב אותו גם לא ידע לכתוב את הדברים בצורה פשוטה אלא נזקק לכזה מין תרגיל מטורף כמו זה שהמצאת.
אבל יודע מה? עזוב רגע את ההתפלפלויות ההזויות בנושא פאי והסבר לי מדוע התורה טוענת שהפרת והחידקל יוצאים מאותו מקור.
האם גם לזה יש לך הסבר בגימטריה?
או שמא תספר לנו כמו מישהו שניסה להסביר את הטעות המצחיקה בנושא העלאת הגירה של הארנבת שהמרחק העצום בין מקורותיהם של שני הנהרות נראה לאדם שאלוהים העלה אותו למרום מושבו כנקודה אחת ואלוהים פשוט לא רצה שהעובדות יבלבלו אותו?
רועי
א. אתה מנסה ללגלג על תיאוריה שכביכול הצגתי, שלפיה *כל* מלה שכתובה במקרא מייצגת משהו בגימטריה. לא ניסיתי לטעון טענה כזאת ולכן הנסיונות שלך להביא דוגמאות שאינן ממין הטענה ולגחך את המקרה הפרטי שהבאתי אינן אלא סטנד-אפ קומדי.
על כן התשובה שאני משיב אינה מיועדת לך- הליצן, אלא לצופים אחרים בדיון הזה.
ב. לגופו של ענין – במקורות היהדות קיים לעיתים שימוש בגימטריות או בשיטות אחרות של הצפנה, כגון א"ת ב"ש וכיוצא באלה , כדי לרמוז לנושאים שמטעם כזה או אחר לא רצו לכתוב עליהם במפורש.
גם מי שרואה את עצמו אדם ראציונאלי, לא מאמין באלוקים וגם לא מיסטיקאי, יכול לשקול את האפשרות שלמישהו מהמקורות היהודיים היה ידע מתמטי מסויים שאיפשר לו לחשב את הפאי ברמת דיוק קצת יותר גבוהה מארכימדס ולהצפין ידע זה בדרך שהיתה מקובלת על כותבי רשומות בשעתם.
או שמא הבוז לכל מה שקשור למקור יהודי מעורר אנטגוניזם עד כדי חוסר יכולת להתמודדות אובייקטיבית עם השערה שמישהו אחר מעלה. לאלוקי הידען פתרונים.
שבוע טוב
שמי:
לא ברור לי מה אתה מכנה "היקפו המעוקל" של הנהר אבל נדמה לי שטענתך אינה נכונה בשום אינטרפרטציה.
אתה מוזמן לקרוא בקישור הזה
http://physicaplus.org.il/zope/home/he/1124811264/1141060775rivers
ולחפש בו את הביטוי "יחס הפיתול"
שבח,
אני איני נושא הדיון, אלא התיאוריה שלך בנושא הפאי.
כפי שיש ראיות שתומכות ברעיון שהגימטריה בתנ”כ מתארת את הפאי, כך גם יש ראיות סותרות (קו-קוה = מולקולה, היפנוטיזם וחצי-ויבראטור).
אם אתה רוצה להוכיח שהגימטריה מתארת את הפאי, עליך גם להסביר מדוע פירושים מסוימים אינם עולים בקנה אחד עם המציאות.
שבוע טוב,
רועי.
נ.ב.
בהסבר שתציג, אני מצפה גם לראות תשובה מדוע קב”ה הוא גם סובייטי, ירוק הוא גם סגול בהיר ו- ‘אלוהים’ הוא גם צב וגם לא-אכיל.
אדון צזנה, אז אני מבין ש"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" הוא הבסיס המדעי הראציונלי שלך.
שיבושם לך !
עובדות נוספות:
קו-קוה הוא גם קול קרקורה של צפרדע – חיה טמאה – וכאשר עושה אותו אדם, הוא מרמז על זלזול ובוז ברעיון.
קו-קוה תואם בגימטריה גם ל- ‘מולקולה’ – ופאי לא היה מעולם מולקולה.
קו-קוה תואם בגימטריה גם ל- ‘היפנוטיזם’. האם המספר פאי שימש בעבר להיפנוט אנשים?
קו-קוה בגימטריה, תואם לחצי ‘ויבראטור’, ימח שמו.
שבח,
מדע מסתמך על הסברת עובדות קיימות. במידה והגימטריה מהווה תמיכה מדעית בהשערה שלך, אשמח אם תסביר לי כיצד קרקור הצפרדע, ההיפנוטיזם, המולקולה וחצאי הויבראטורים קשורים לפאי.
תודה,
רועי.
אבי ( 9 )
מדוע צריכה להגרם לך אי נחת כ"כ גדולה מהאפשרות שכותב ספר מלכים ( ירמיהו וסיעתו – ע"פ התלמוד – בבא בתרא י"ד: ) ידע קצת יותר מארכימדס על היקף המעגל? מה החשש? שמישהו עלול לחזור בתשובה בגלל זה?
לא תתן לעובדות החשבוניות לבלבל אותך?
עובדה ברורה היא שהביטוי קו-קוה הוא מלה נרדפת להיקף. עובדה שניה – קרי – כתיב. עובדה שלישית – החישוב נכון ( בדקתי שוב!) .עובדה רביעית – 3.1415 מדוייק יותר מ 3.14 של ארכימדס.
אמנם – זו אינה הוכחה מדעית לכך שכותב הדברים התכוון לכך, אבל זה מצדיק תהיה מסויימת. נדמה לי, שלקבוע בפסקנות כזאת – שאין רמז ולא משמעות זו יהירות חסרת יושרה מדעית!
שבח. שמעתי על זה בעבר.. יפה..
אמיתי לחלוטין, לא אגדה אורבנית.
וואלה
אז ככה עושים את הסמיילי.
אני חשבתי שאני סתם עושה סמיילי מסוגריים ונקודותיים, וזה עשה לי סמיילי אמיתי.
ג.
למה עצוב?
זה לא ויכוח, זו שיחה כולחת על הקשר שבין המדע לתנ"ך. 🙂
די עצוב שביום המוקדש למדע, באתר שמקדיש כל מאמר למדע ישנו ויכוח בנושא גימטריה ואיזכורים של פאי בתנ"ך.
כמו שבתנ"ך מוזכרת פצצת אטום (הרי איך אחרת הושמדו סדום ועמורה?) וכמו שיש איזכור ללייזר ושאר נושאים מדעיים כך גם האיזכור ה"מדוייק" של הפאי.
לא דובים ולא יער.
בטח שאפשר,
אך לא חשוד בכלל שבאותו פסוק יש קריא וכתיב ואיזכור של הים וקירוב של 3?
לשמי
זו סתם שטות.
אגדה אורבנית
בגימטריה אפשר להוכיח מה שרוצים, ומי אחראי לכך שכותבי התנ"ך עשו את התרגיל החשבוני שאתה מתאר?
ובאשר לתשובלתך – אין שום רמז ולכן גם אין שום משמעות.
יעל
צטטת את המקור התנ”כי ושימי לב לדבר נחמד ומעניין:
היקף המעגל נקרא “קו” אבל בפסוק המצוטט מופיע בקרי -” ו-קוה” ובכתיב” ו-קו ”
האם יש משמעות לקרי ולכתיב?
קו בגימטריה – 106
קוה – בגימטריה – 111
הפאי המתואר המקורב = 3
111/106*3 = 3.1415
דיוק של 4 ספרות אחרי הנקודה.
האם יש לזה משמעות כלשהי בקשר לרמז כלשהו שנמסר בקרי ובכתיב? ישפוט הקורא !
(דברים בשם אומרם – פרופ’ עלי מרצבך – מאוניברסיטת בר אילן)
גדי אלכסנדרוביץ’
ההיקף החיצוני של הדוד העגול מתחת לשולי הקישוט.
כלומר הקוטר החיצוני היה 30 לחלק בפאיי. הפנימי ניתן לחישוב עפ”י הפחתת עובי הנחושת כמוזכר שם. ועפ”י זה את הנפח וכו’.
גדי אלכסנדרוביץ’
היחס המוזכר שם מדוייק כיוון שהיקף המוזכר הוא ההיקף החיצוני ואילו הקוטר לכאורה מציין את המרחק מהשוליים של הדוד שנפתחו כלפי מעלה בקישוט כעין תפרחת כמצויין שם. כל המידות שם הן יחסיות וניתן להסיק באמצעות חישובים את גודל הדוד על פי נפחו הכללו כמצויין שם.
מסכים עם גדי אלכסנדרוביץ’
עשו עיגול. ואח”כ מדדו בקירוב.
ובא לציון גועל.
לא צריך להרחיק לכת ולהגיד שתיאור מספרי של משהו עגול שמופיע בתנ"ך הוא איזכור של פאי; ובוודאי שזה לא אזכור מעניין שלו, כי ניתן להסיק ממנו רק קירוב טריוויאלי, שכנראה נובע ממדידה גסה ומעוגלת. הכתוב גם לא ניסה לתאר את פאי בשום רמת דיוק, כך שכל העסק הזה (שלמרבה הצער, יש כאלו שמשתמשים בו כדי להראות שהתנ"ך "טועה", ואחרים משתמשים בפרשנויות הזויות כדי להראות שהתנ"ך "צודק") לא רלוונטי.
מישהו,
בפסקה השלישית מהסוף מצוטט המקור מהתנ"ך. הם מדדו מה היחס בין היקף האגן לבין קוטרו ובקירוב גס הגיעו למסקנה שהוא 3.
ליבנה,
בערך 130.
תגידו, בן כמה איינשטיין היה היום אם הוא היה חי?
איפה בדיוק מוזכר הפאי בתנ"ך?
חקרו ומצאו שכאשר מודדים את היקף הנחלים והנהרות בעולם – וזה נכון לגבי כל נחלנהר – המרחק מתחילת הנהר עד סופו בקו אוירי עומד ביחס קבוע להיקפו המעוקל ושווה בקירוב גדול מאוד לפאי.
מצחיק העולם הזה…