נאס”א הודיעה כי נחתת המאדים דממה ומעט בודאות מתה * הצוות שלה פורק ויימשכו רק מחקרים המבוססים על המידע שנאסף עד כה.
מהנדסי נאס”א לא שמעו מהחללית פיניקס למעלה משבוע, מאז ה-2 בנובמבר, כאשר הצליחו לגרום לה לחדש לזמן קצר את התקשורת עם כדור הארץ.
פיניקס, שנחתה באיזורי הקוטב של מאדים במאי השנה, נאבקה בקור המתגבר ובאפלה של החורף המתקרב. בנאס”א מוסרים כי ימשיכו לנסות ליצור קשר עם החללית אך בסוכנות כמעט משוכנעים שלא ישמעו ממנה שוב.
“אנו מפסיקים את פעולת הצוות ומכריזים על סוף המשימה בנקודה זו” אמר מנהל הפרויקט מטעם המעבדה להנע סילוני של נאסא בפסדינה, בארי גולדסטין. עם זאת, המידע שנאסף לא ילך לאיבוד וימשיך להעסיק את החוקרים שעבדו בפרויקט וחוקרים אחרים ברחבי העולם.
ואולם מכיוון שכבר היו לנו הפתעות מעמידתה של חללית זו, נמשיך להאזין. מקפות המאדים עוברות מעליו בערך כל שעתיים, נפעיל את מכשירי הרדיו וננסה להתקשר לפיניקס כדי לראות אם היא עדיין חיה.
החללית פיניקס שוגרה מכדור הארץ באוגוסט 2007 והגיעה למאדים ב-25 במאי, היום בו נחתה בנקודה הצפונית ביותר בהשוואה לאיזורי הנחיתה של כל החלליות עד כה. כדי לנחות נפתחו מצנחים והופעלו מנועים שהאטו את הירידה. המשימה על פני השטח תוכננה לארוך שלושה חודשים, אך החללית המשיכה לפעול למעלה מחמישה חודשים, בהם הזרוע הרובוטית שלהם חפרה, והמכשירים האחרים הריחו, אפו, ובדקו באמצעים אחרים את דוגמאות הקרקע.
המטרה העיקרית של המבצע היתה לגעת בקרח המים שאמור היה להמצא סנטימטרים אחדים מתחת לפני השטח. המצלמות קלטו כי גושי קרח התאדו לפני שהדגימות הגיעו לתוך הנחתת. “היינו מרותקים ועסקנו בכך במשך חמישה חודשים אמר החוקר הראשי של הפרויקט, פיטר סמית' מאוניברסיטת אריזונה בטוסון. “חפרנו בקרח, אנו יודעים את עומקו, וראינו כיצד הוא משתנה בבואו במגע עם פני השטח, ראינו סוגים שונים של קרח.
18 תגובות
יודה, יא יודה,
תלמד לקבל ביקורת בלי להתלהם ועד אז, כדי לשמור על לבך פן ידום (עם או בלי סימני שאלה), אולי כדאי שתשמור את שירתך הבינונית-ומטה במגירה.
הקשקושים שלך על ידום ונדם מגוחכים. נדם וידם הם מאותו שורש, באותו גוף ובאותן המשמעויות בדיוק. ההבדל היחיד ביניהם הוא הזמן. נדם – זמן עבר, ידום – זמן עתיד.
ההערה שקיבלת היא, אפוא, במקום ואם לא היית נאד כל כך נפוח, היית מודה, מפנים, לומד ואולי משתפר. חוץ מזה שאתה זה שלא הצלחת להתאפק 6 שעות מפרסום ה"שיר" והתחננת לקבל פידבקים. באמת חשבת שתקבל רק מחיאות כפיים וקריאות גיל והשתאות? מה אתה, גלגול חדש של ח.נ. ביאליק?
דרך אגב, אני לא אחד מהכותבים הרגילים באתר הזה שכותבים בעילום שם. סתם נתקלתי בזה והרגיז אותי שקיימים פלוצים כמוך בעולם.
כל טוב ודום לב נעים.
who the f–k is hogin ? ah
הוגין,
כציפור הזמיר חרוזייך הם יפים,
אך כמדומני אינם נכתבים בכאלה אתרים,
חוכמתך מתפרסת כשמי מרומים,
וארצה שתדברי ישר לעניינים,
את שיכלי תשאפי למלא את ידיעותייך הרבות,
אך ארצה לקרוא מתגובותייך רק את התשובות לשאלות,
ערב נחמד=)
א בן נר
ההשמצה שלך על כאילו פגם (קל) שנפל בשירתי מעוררת בי זעם (קל)
אין זאת כי הקינאה מדברת מגרונך או שלא הבנת לאמיתו למה התכוון המשורר.
נדם- הפסקת פעילות, מוות קליני, רק הלב פסק מלפעום אך חיים נותרו בשאר האברים.
יש תיקווה הנה, הנה יעלה השחר והיא תשוב ותפזז בשדמות מאדים עם תיקווה חדשה, ושירה שבלב!
לעומת זאת
וידום- אללה ירחמו, הלך פייפן, קפוט.הפך כולו לדומם.
אבדה התקוה.
אולם לשמע בקשת הקהל כפי שהיא מובעת בזעקתו הלירית של אחינו הקטן:-
"לא נדם לבבה"
אני מבין שהמגיבים רוצים שהבית האחרון יביע תיקוה, תחייה חדשה.
אי לכך לא נותרה לי ברירה ואת הבית השלישי נסיים בסימן שאלה:-
עת נדם לבבה
וידום??
לילה טוב
סבדרמיש יהודה
ברוך שובך ינון
אולי את לבי תנחם בהמנון?
תצית בי שלהבת יה מחודשת
תאיר לי דרכי להויה מחודשת
תלהיט בחרות מרוממת סגנון?
ברוך שובך ינון
אולי את שירי תרענן בתום
תציף בי גחלת יה מתובלת
תהור לי מילה לחויה מדוברת
תלהיב בחרות מלומדת עליון?
ברוך שובך ינון.
חזרתיייייייייייייייייייייייייייייייייייי:]
דגלס אדמס כתב כבר לפני הרבה שנים על חללית שמתה
(מדיכאון שהכניס בה רובוט) אז מה כאן חדש?
בכל מדען מדופלם או שלא
חבוי ילד שוחק האוהב את שלו
ובראותו המופלא והנעלה מבינתו
ייתרומם לו ליבו ויציף בינתו
אפשר תידום לשונו ותתחדד הבנתו
ובפרץ רגשות יחווה הוויתו
אפשר ילך ויכתוב כי ישתומם עד מאד
אפשר המדהים והנסתר יירעבהו לעוד
מי יחבר הנשקף והנסתר בדרכו שלו
מי יכתוב בידען את זו הבנתו
למען היטיב דעתו ושתופץ בו אורו
ברכתי לו לנ"ל ולרבים שכמותו.
תודה לכם לא יכולתי שלא להרגיש כך למקרא שיר הפרידה מפיניקס.
רואה
מאחר ונאסא רק מבשלים לנו את הדרמה הבאה… שהרי השמש תזרח והסוללה תיטען והפלא ופלא ה”האמר” הזה יתעורר לחיים (בהערת סוגריים: זאת הדרך האמריקאית לרכבים – גדול ובזבזן. אילו מדענים ישראלים היו מפתחים את הרכב הזה הוא היה עדיין מתרוצץ שם ו’קובר את כולנו’.)
אז אני מציע דווקא סיומת אופטימית:
“לא נדם לבבה,
מיכאל מתי כבר תסתום.”
ליהודה
היצירה אכן מרגשת ומרטיטת לב אבל, פטור בלא כל דבר ביקורת, הרי לא יעלה על הדעת במקומותינו,לכן הרשה נא לי להאיר, בכל הענווה הראויה, כי לדעתי נפל פגם קל, בסיומת של הפואמה : "………..
עת נדם לבבה,
וידום"
הינך משתמש כאן פעמיים בתוך אותו משפט קצר, בשתי מילים שהן מאותו השרש הלשוני, "נדם" ו"ידום" ובעלות משמעות זהה. דומני שעדיף להרחיב את הגיוון הלשוני באמצעות שינוי קל של הנוסח.
למשל : "עת נדם לבבה…משלשום "
או למשל : "עת נדם לבבה…הוי כמה זה איום"
אני סמוך ובטוח כי תחלוק עלי.
שלך בידידות
מודה בענווה לכל מוקיריי שירתי הקוסמית.
ולהוגין הקטנה, את ודאי מבינה שהיצירה המוסיקאלית הנוגה ששלחת אלי היוותה השראה לשיר זה.
יום טוב
סבדרמיש יהודה
השיר נהדר.
האם כתב יהודה רקוויאם לליבה של הוגין שלו..שם ממרחקי הוויה ספיריטואלית ודומיה?
יהודה:
למרות שמאד הקשית עלי את הפירגון כלפיך עלי לציין שהיצירה באמת יפה.
אף אחד לא יגיב על היצירה?
תגידו משהו,
הוגין?, לפחות את?
רקוויאם לפיניקס
בכוכב האדום בודדה היא פסעה
במדבר, מחפשת רק מים
שואלת עצמה ההיגיעה שעה
וכה שחורים הם שמים?
בוואליס מארינריס התארכו הצללים
והשמש שקעה רחוקה
אט, אט, הנה, כוחותיה כלים
האם זאת מיתת נשיקה?
מעל, מרחוק, במרומי האולימפוס
שם, בכוכב האדום
לאיטם זרחו דימוס ופובוס
עת נדם לבבה,
וידום.
RIP
זה היה מרגש וזה עדיין מרגש לדעת שאי שם, בחלל החיצון ועל כוכב לכת אחר, יש לנו רובוט שיודע לתקשר ולהעביר לנו מידע. העולם הזה מוזר והוא הולך ונהיה מוזר יותר ויותר מרגע לרגע. תודה לאדריכלי המיזם על התרומה האדירה לאנושות.
עמי בכר