ידענים: רוזטה

מאת 16 בנובמבר 2014 9 תגובות

השידור האחרון ממנה התקבל בלילה שבין שישי לשבת ומאז דממה. עם זאת היא הצליחה לשדר את הנתונים מכל המכשירים המדעיים, ועברה הטיה כדי לקלוט קצת יותר אור שמש. זה כנראה לא מספיק וייתכן שהמצב ישתפר עם ההתקרבות לשמש

דגם הנחתת פילאה על במת אולם האירועים במרכז הבקרה של סוכנות החלל האירופית בדארמשטאט, גרמניה, 12 בנובמבר 2014. צילום: אבי בליזובסקי

דגם הנחתת פילאה על במת אולם האירועים במרכז הבקרה של סוכנות החלל האירופית בדארמשטאט, גרמניה, 12 בנובמבר 2014. צילום: אבי בליזובסקי

הנחתת פילאה של רוזטה השלימה את משימתה העיקרית כעבור 57 שעות מרגע נחיתתה על השביט 67P צ'ורימוב-גרסימנקו.

לאחר שיצאה מחוץ לטווח קשר העין עם הנחתת פילאה, מאז השעה 09:58 שעון גריניץ' ביום שישי, חידשה רוזטה את הקשר עם פילא הבערב של אותו היום (22:19). האות היתה בתחילה קטועה, אך למרבה המזל היא התייצבה ונותרה טובה עד השעה 00:36 בשבת.

במהלך השעות הללו שידרה הנחתת את נתוני מצבה הטכני וכן את הנתונים המדעיים מהמכשירים הייעודיים לרבות, ROLIX, COSAC, פתולומיי, SD2 ו- CONSERT. בכך היא השלימה את המדידות המתוכננות לחלק האחרון של הניסויים על פני השטח.

בנוסף, הועלה גוף הנחתת כ-4 סנטימטרים והוסט ב-35 מעלות במטרה לחשוף את קולטי השמש לשעות אור נוספות, אך  לאחר ששודרה חבילת הנתונים המדעית האחרונה לכדור הארץ החל האות להתדלדל.

"זו היתה הצלחה ענקית, כל הצוות מאושר" אמר סטיבן אולמק, מנהל הנחיתה מטעם סוכנות החלל הגרמנית, שניטר את התקדמות פילאה ממרכז הבקרה של סוכנות החלל האירופית בדארמשטאט, גרמניה השבוע.

 

"למרות סדרה לא מתוכננת של שלוש נחיתות, כל המכשירים שלנו יכלו לפעול וכעת זה הזמן לראות מה קיבלנו."

השביט 67p צ'וריומוב-גרסימנקו כפי שצולם באמצעות מצלמת הניווט של הנחתת פילאה לקראת נחיתתה. צילום: סוכנות החלל האירופית.

כנגד כל הסיכויים – ללא מנוע לבלימת הנחיתה (מכל הגז המשמש כדלק למנוע זה לא נפתח ולכן לא לקחו בסוכנות החל האירופית סיכון ולא הפעילו אפילו את המנוע, כפי שמרסו אנשי המשימה לעיתונאים ובהם עבדכם הנאמן, תוך כדי בירור מצב הנחיתה א.ב) היא הגיעה למקום מנוחתה האחרון בצילו של צוק ב-12 בנובמבר בשעה 17:32 שעון גריניץ' (זמן השביט, נדרש לאות למעלה מ-28 דקות להגיע לכדור הארץ דרך רוזטה).

החיפוש אחר מקום מנוחתה הסופי של פילאה עדיין נמשך, באמצעות בדיקה מדוקדקת של התצלומים ברזולוציה גבוהה שצילמו מכשירים על גבי רוזטה. בינתיים, השיבה הנחתת תמונות חסרות תקדים של סביבותיה.

בעודה צונחת אל השביט הראו הצילומים כי פני השטח של השביט מכוסים באבק ושברים המשתרעים מגודל של מילימטרים ועד לגודל של מטרים, תמונות פנורמיות הראו קירות מלאות שכבות של חומר שנראה קשה יותר. צוותי המדענים חוקרים כעת את הנתונים כדי לראות הצליחו לדגום מי מהחומרים הללו עם המחפורת של פילאה.

"אנו עדיין מקווים כי בשלב מאוחר יותר במשימה, אולי כאשר נהיה קרובים יותר לשמש, שנוכל לקלוט מספיק תאורת שמש כדי להעיר את הנחתת ולחדש את התקשורת" הוסיף אולמק.

מעתה והלאה לא תתאפשר תקשורת אלא אם כן יגיע מספיק אור לקולטי השמש כדי לייצר מספיק אנרגיה להעירה. האפשרות שהדבר יקרה מאוחר יותר במשימה גדלה כאשר בקרי המשימה שיגרו פקודות לסיבוב הגוף העיקרי של הנחתת שאליו מקובעים קולטי השמשי. הדבר עשוי לחשוף שטח גדול יותר של הקולטים לאור השמש.

רוזטה תמשיך להאזין לאותות מפילאה בכל פעם שמסלולה יביא אותה לקו ראיה עם הנחתת. ואולם בניתן יכולת ההטענה הנמוכה של קולטי השמש בעת הזו, לא סביר שניתן יהיה לחדש את הקשר עם הנחתת בעתיד הקרוב.

בינתיים עלתה רוזטה למסלול בגובה 30 קילומטרים מעל השביט. היא תשוב למסלול של 20 ק"מ ב-6 בדצמבר ותמשיך במשימתה לחקור לפרטים את השביט בעת הגברת פעילותו, בדרך לנקודה הקרובה ביותר לשמש ב-13 באוגוסט 2015.

במהלך החודשים הבאים, תעלה רוזטה למסלולים בטוחים יותר משום שהסביבה הקרובה של השביט תתמלא באבק וגז שייפלטו ממנו. עם זאת מפעם לפעםהיא תעז לבצע טיסות התקרבות –חלקם למרחק של 8 קילומטרים ממרכז השביט.

הנתונים שיאספו על ידי הנחתת יאפשרו למדענים לבחון את השינויים קצרי הטווח וארוכי הטווח שיתרחשו על השביט, ותאפשר בכך לענות כל כמה מהשאלות הגדולות והחשובות באשר להיסטוריה של מערכת השמש – כיצד היא נוצרה והתפתחה? כיצד פועלים שביטים? איזה תפקיד מילו השביטים בהתפתחות כוכבי הלכת, הבאת מים לכדור הארץ ואולי אפילו על חיים בעולמות אחרים.

"הנתונים שנאספו על יד פילאה יהפכו את המשימה לכזו שמשנה את כללי המשחק במדעי השביט" אומר מאט טיילור, המדען הראשי של פרויקט רוזטה בסוכנות החלל האירופית.

פרד יאנסן, מנהל פרויקט רוזטה מטעם סוכנות החלל האירופית אומר: "בסופו של שבוע מדהים אך מלא מהפכים כרכבת הרים, אנו מסתכלים על הנחיתה הרכה המוצלחת הראשונה אל השביט. זהו רגע הסטורי עבור סוכנות החלל האירופית ושותפיה. כעת אנו צופים קדימה לחודשים רבים של מדע מעניין מרוזטה ויתכן גם שנוכל להשיב את פילאה מתרדמת החורף בנקודה כלשהי בזמן."

רוזטה היא משימה של סוכנות החלל האירופית עם תרומה של המדינות החברות ונאס"א. הנחתת פילאה סופקה על ידי קונסורציום בהובלת סוכנות החלל הגרמנית DLR, סוכנות החלל הצרפתית CNES וסוכנות החלל האיטלקית ASI.

נחיתה על השביט – סיקור מיוחד מדארמשטט באתר הידען

אבי בליזובסקי

עורך אתר הידען ([email protected]) כל המאמרים של אבי בליזובסקי באתר הידען

9 תגובות ל “פילאה השלימה את משימתה הראשונית ונכנסה לתרדמת חורף כפויה”

  1. חיים

    בימים אלה נזכרתי באחד הספרים של חלוץ ספרות המדע הבדיוני ז'ול ורן, בו הוא מתאר שיגור משלחת מחקר לנחיתה על שביט. אפשר לראות כמה הוא היה מרחיק לכת בחזונו.

  2. ניסים

    מישהו
    קראתי שהרזולוציה של המצלמה היא אחד מגה-פיקסל ושהצילום ממרחק 15 ק"מ. כל פיקסל בתמונה היא 1.60 מטר. תחשוב שהחללית שוגרה לפני 10 שנים, ושלא מרכיבים את ה"מילה האחרונה" במערכות מסוג זה. המכשירים צריכים להיות מאד אמינים ולכן עוברים תקופה ארוכה של בדיקות לפני ההתקנה. כלומר – זו טכנולוגיה של מעל 10 שנים.

  3. MouthHole

    מישהו – הרזולוציה הנמוכה, המחסור בצבעים (מלבד שחור ולבן), הם כתוצאה, לפי דעתי, של עלויות השליחה. תמונה באיכות גבוהה תופסת הרבה מאוד, ולכן הקשר בין רוזטה לפליאה צריך להיות רציף לאורך זמן וגם הקשר בין רוזטה לכדור הארץ צריך להיות רציף ולאורך זמן.
    יכול להיות שיש לרוזטה תמונות באיכות גבוהה? ופשוט מחכים שהיא תעביר את כל המידע החשוב יותר קודם לכדור הארץ?

  4. מישהו

    אבי, ממרכז השביט או מפני השטח ? (נראה לי שהמרחק מפני השטח קצת יותר רלוונטי).

  5. מישהו

    ״מפעם לפעם היא תעז לבצע טיסות התקרבות –חלקן למרחק של 8 מטרים ממרכז השביט״

    נשמע לי כמו טעות… אולי 8 קילומטרים ? מפני השטח ?

  6. מישהו

    מדוע התמונות כל כך מטושטשות ? משקיעים עשרות מיליוני דולרים בפרויקט וקשה לשים מצלמה נורמלית שיודעת לעשות פוקוס ?

הוספת תגובה

  • (will not be published)