ד”ר דוד פסיג: טכנולוגיות המימד הרביעי

“המצליחים ביותר יהיו אלו שיהיה להם העוז לדמיין את העתיד הקיצוני ביותר ויכינו לו שירותים ומוצרים כגון מעלית שעולה בזיג זג”, אמר העתידן דוד פסיג בכנס בינת אקספו

ד”ר דוד פסיג

תחום העתידנות או “חקר עתידים” (futures studies) החל להתפתח בצורה ממוסדת תוך כדי מלחמת העולם השנייה, כאשר צבאות התבקשו לתכנן “תוכניות חומש”. כשהתחילו לחשוב חמש שנים קדימה התברר כי אין בידי המין האנושי כלים בעזרתם ניתן לחשוב על העתיד.

העוסקים ב”חקר עתידים” מנסים לבחון כיצד ניתן להשפיע על העתידים השונים בתחומי הטכנולוגיה, הכלכלה הדמוגרפיה והתעשייה בעזרת מתודולוגיות שונות לחקר העתיד. הנחת העבודה של חקר העתיד היא שקיומה של אבולוציה, מניח היגיון לאבולוציה. לפיכך, חוקרים רבים בתחום מבקשים למצוא או לזהות את דפוסי ההיגיון של המערכות השונות ולפתח כתוצאה מכך מודלים של התפתחות. בעזרת מודלים אלו, ניתן לסייע לארגונים ולתאר בפניהם מה יהיו השלבים הבאים במערכת.
את המתודולוגיות של חקר עתידים ניתן לחלק לשתי קטגוריות עיקריות:
1. מגמות שכבר נולדו – ב- 99.9 אחוז מהתחזיות עליהם אנו שומעים מדובר בדברים שכבר נולדו לפני חמש, עשר ועשרים שנה, והעתידנים מנסים להסביר את ההשלכות של המגמות הללו שנים קדימה.
2. מגמות שנמצאות בעיבור- מגמות שעדיין לא נולדו, אך ניתן להבחין בהן.
תפקיד חשוב בחקר עתידים הוא היכולת לזהות “הפתעות אסטרטגיות”. כדי לעשות כן יש לנסות ולזהות את הכוח המניע את השינוי ולא את השינוי עצמו. כלומר, את הדינמיקה של השינוי. היכולת לזהות את התנועה הזו מאפשרת לבצע תחזיות מרחיקות לכת. לדוגמה, לפני עשר שנים נערכו תחזיות מרחיקות לכת בתחום הכלכלה. אז התייחסו אליהן בביטול ואילו היום, עשר שנים לאחר מכן מתברר כי המהימנות והתקפות של התחזיות הללו היו גבוהות. בתחילת שנות התשעים שאל את עצמו הכלכלן Harry Dent, כיצד ניתן לזהות את הכוח המניע את הצמיחה הכלכלית? על בסיס תיאוריה שפותחה בשנות השישים הוא ביקש לערוך תחזיות כלכליות עשר שנים קדימה. הוא התבסס על הרעיון שהכוח המניע צמיחה, הוא צריכה. דנט זיהה כי כל אחד מאתנו עובר בחייו ארבעה מעגלי צריכה. ולכן כדי לבצע תחזית כלכלית יש לנתח את האוכלוסייה במדינה כלשהי בהתאם לגלי הצריכה ולבחון כיצד היא פזורה על פני הגלים השונים.
הגל הראשון של הצריכה במחזור חיינו, אותו הוא מכנה “גל הלידה”, מתרחש מרגע לידתנו ועד גיל 24, אז אנו צורכים לא מעט דברים, אבל לא מכספנו אנו. הגל השני, אותו הוא מכנה “גל היזמות”, מתרחש בין השנים 34-25 אז אנו מבצעים הרבה הוצאות, במטרה מוצהרת שבבוא העת, הוצאות אלה יתנו הכנסות יותר גדולות. הגל השלישי, אותו הוא מכנה “גל ההוצאות”, מתרחש כאשר אנו בין הגילאים 35-44, אז אנו מבצעים את ההוצאות הכי גדולות בימי חיינו. הגל הרביעי אותו הוא מכנה “גל הארגון”, הוא הגל שבו אנו חוסכים לימים יותר מאוחרים. לטענתי יש להוסיף גל חמישי שדנט לא התייחס אליו והוא “גל הגמלאות”.

דנט ביצע את הבדיקה הזו באוכלוסייה האמריקנית בתחילת שנות התשעים וזיהה שהחל משנת 94′ בערך, עד שנת 2005 בערך, קבוצת הגיל הנמצאת בגל השלישי (גל ההוצאות) בארה”ב תהיה קבוצת הגיל הגדולה ביותר (כ-80 מליון נפש), ביחס לכל קבוצות הגילאים האחרות. לכן, בתחילת שנות התשעים, כאשר היה מיתון קשה מאוד בארה”ב (88′ עד 93′) דנט טען כי הכלכלה האמריקאית עומדת לעבור צמיחה ארוכה ועמוקה. דנט זיהה עוד שקבוצת הגיל של הגל השני (גל היזמות) כרגע בארה”ב היא קבוצת הגיל הקטנה ביותר באוכלוסייה האמריקאית (כ-30 מליון נפש), והיא תיכנס לגל ההוצאות בערך משנת 2004. הוא לכן טוען היום, שארה”ב עומדת להיכנס לאחד המיתונים הקשים והעמוקים ביותר שהיו לה.
בבואנו לבדוק תיאוריה זו על אוכלוסייתה של מדינת ישראל יש לבחון את פיזורה של האוכלוסייה על פני הגלים. גל הגמלאות, הופך להיות כמעט 10 אחוז מהאוכלוסייה הישראלית וזה כוח כלכלי, שצריך להתחשב בו. קבוצת הגיל הכי קטנה במדינת ישראל היום, זו קבוצת הגל שלישי שהייתה אמורה להניע את הכלכלה הישראלית (כ-700 אלף איש בלבד מתוך 6.5 מליון). הנתון הזה יכול להסביר הרבה מאוד דברים שמתרחשים בכלכלה הישראלית. אבל ההפתעה הגדולה של מדינת ישראל היא העובדה שכמחצית מאוכלוסיית מדינת ישראל יושבת על גל הלידה (כ-3 מליון). המשמעות היא שאם המודל הזה נכון, אזי כאשר קבוצת גיל זו תיכנס לגל ההוצאות, היא תניע את הכלכלה הישראלית. ישראל היום היא התרבות המערבית היחידה שמבנה האוכלוסייה שלה הוא כזה. מרבית התרבויות המערביות מלבד ארה”ב, סובלות ממבנה אוכלוסייה הפוך לחלוטין.
את התחזיות הללו יש לקחת בערבון מוגבל. עתידן שערך תחזית, והתחזית שלו התאמתה, הוא עתידן גרוע. התפקיד של עתידנים איננו לדעת את העתיד. התפקיד שלנו הוא לחקור מגמות, לא על מנת לדעת מה יהיה, אלא על מנת לחזור אל ההווה ולעזור למקבלי ההחלטות לשנות את המגמות. אם אנו מזהים מגמות “שליליות”, התפקיד שלנו הוא לעזור למקבלי החלטות לעקוף את השלילה הזו. אם אנו מזהים מגמות “חיוביות”, התפקיד שלנו לעזור למקבלי ההחלטות לחזק את המגמות. כך שאם התחזיות שלנו מתממשות המסקנה היא שלא עשינו כלום.
דוגמה לסיוע של עתידנים למקבלי החלטות ניתן למצוא שוב בעבודתו של דנט. כשהוא ניתח את האוכלוסייה האמריקאית, הוא מצא שהממוצע של גיל המהגר לארה”ב, בתחילת שנות התשעים, עמד על גיל 32, 33. לכן ייעץ לרשויות ההגירה האמריקאיות, לאפשר כניסת מהגרים בגיל צעיר יותר כדי להגדיל את שכבת הגיל שתיכנס בהמשך לגל הצריכה ותניע את הכלכלה האמריקנית. ואכן רשויות ההגירה האמריקאיות הורידו בהדרגה את הגיל הממוצע של המהגר לארה”ב. נכון לעכשיו הוא עומד על גיל 22, 23 במטרה מוצהרת להכניס יותר אנשים מקבוצת הגיל הזאת. זו דוגמה של ניהול, ניהול לאור תחזיות.
מודל נוסף בעזרתו ניתן לבצע תחזיות עוסק בכוח המניע את המין האנושי לפתח טכנולוגיות. התיאוריה הזו מתייחסת בעיקר להומו-ספיינס, והומו-ספיינס ספיינס. התיאוריה הזו מנסה להסביר מה מניע את ההומו-ספיינס לפתח כלים. ואנחנו מדברים על כך, שההומו-ספיינס עבר מספר תהפוכות, או ממדים בקוגניציה שלו. אנו טוענים, שהתודעה של החירות הפיזית במרחב של ההומו-ספיינס התפתחה בשלושים אלף השנים האחרונות, במספר שלבים. ככל שהתודעה של החירות הפיזית התרחבה, האדם פיתח כלים מסוג חדש לחלוטין. כלומר, אנו מונעים על ידי הצורך העז להיות הרבה יותר בני חורין בתוך המרחב.
לפני 30 אלף שנה, היה המין האנושי מפוזר בקבוצות קטנות על פני תבל. מרחב המחייה היה 5 קילומטר מחוץ למערה. החירות הפיזית הייתה כמעט אפסית. המידע, והכלים שהאדם פיתח בקושי עברו מקבוצה לקבוצה. בהדרגה התרחב ממד התודעה של החירות. האדם החל לגדל מוצרים חקלאיים וחיפש דרכים לחלוק את העודפים עם קבוצות אחרות. בהדרגה התפתחו שבילי מסחר בהם ניתן היה להוביל מדע, ידע תרבויות, שפות ודתות.
לפני כ- 500 שנה החל האדם לנוע במרחב לאורך ולרוחב בימים. עד אז שטנו בעיקר ליד חופים. עתה, המין האנושי מתחיל לשייט במרחבים, וחירות המרחב שלו משתכללת. בתוך זמן קצר, 35 שנה בלבד, מתרחשת תקופת הגילויים הגדולה. המין האנושי גילה ארצות, יבשות, תרבויות, דתות ומשאבים חדשים. בהתבוננות של 400 שנה קדימה בהיסטוריה נראה כי אותן מדינות/ תרבויות אירופאיות שהשכילו לפתח את הכלים של החירות הגדולה במרחב והשכילו להשתמש בהם, שלטו בכ-85 אחוז מהתשתיות, המשאבים והגיאו-פוליטיקה של אותם ימים.
לפני כמאה שנים, החירות במרחב שוב גדלה כאשר האדם פיתח יכולת לנוע באוויר. זמן קצר לאחר מכן הונחתו אנשים על הירח. במאה השנים האחרונות. העולם כולו השתנה. אם התיאוריה הזו נכונה, אז המין האנושי מתחיל שלב חדש בתודעה שלו ולכן הוא הולך לפתח כלים שלא דמיינו לעצמנו. השלב הזה שהתחלנו אותו בסוף המאה העשרים, תחילת המאה ה-21′, נקרא הממד הרביעי. אני מכנה אותו “השער לשום-כלום”. בממד הזה לראשונה נוכל לנוע במרחב ללא צורך בגרירה. התעשיות הסלולריות הן רק תחילת הדרך. אנחנו לא יכולים לבטל את המרחב, אנחנו כלואים בתוכו, אך אנו יכולים לנסות ולהקהות את חשיבותו של המרחב בעיצוב זהותו של המין האנושי. בשנים הבאות, וזה ייקח עשרות שנים, ננסה לדחוס את המרחב למסות קריטיות.
כבר היום אנחנו מצליחים לעבור מחסומים שלא האמנו שניתן לחצות. לדוגמה מהירות האור. מדענים הצליחו להאיץ את מהירות האור במהירות שהיא פי 300. ואם אפשר להאיץ את מהירות האור, אפשר להאט את מהירות האור. ממש לאחרונה הצליחו להוריד את המהירות של החלקיקים לכמעט 30 מטר בשנייה, והצליחו להקפיא את החלקיקים בתוך עצמם ולהאיץ אותם בחזרה. יש לזה השלכות מרחיקות לכת על תעשיות יום יומיות. החל ממחשבים וכלה בסיבים אופטיים. אחת הבעיות של סיבים אופטיים היא שיש לשים בדרך הרבה מאוד מאיצים. אבל אם אפשר להאיץ חלקיקים תעשיות חדשות לחלוטין של סיבים אופטיים יכולות להתפתח.
לסיכום, אנחנו מתחילים מדע מסוג חדש, מדע של המאה ה-21′. המאפיין העיקרי של המדע הזה אומר שאין מציאות. אין חוקים פיזיקליים. הכל נמצא פה אצלנו בראש. אם אנחנו עוברים בהכרתנו איזה שהוא מהלך, איזו שהיא בשלות, אנחנו נגלה חוקים חדשים. ובסופו של דבר נבין כי התודעה היא זו שמייצרת את המציאות.

עיקרח ההרצאה כפי שנמסרו בחברת בינת

ד”ר דוד פסיג, עתידן באוניברסיטת בר אילן וראש המוקד לטכנולוגיות תקשורת הרצה היום באירוע השנתי של בינת תקשורת – 05 BYNET EXPO אודות הכלכלה והטכנולוגיה של המימד הרביעי. במסגרת האירוע, שהתקיים במלון דיוויד אינטרקונטיננטל, חשפה בינת תקשורת את המגמות העתידיות בשוק התקשורת בישראל ובעולם והתמקדה בהצגת פתרונות תקשורת לארגונים מודרניים בעידן החדש.

לדברי ד”ר פסיג, “המין האנושי התפתח עד היום ב- 3 מימדים. כל כניסה למימד חדש לווה בזעזועים במבנים הפוליטיים. מבנים ארגוניים של ממשלים השתנו לחלוטין. כיום אנו עומדים בפתחו של המימד הרביעי. כבר בשלב זה ניתן לזהות לאלו טכנולוגיות תהיה דרישה בשוק. עם כניסתנו למימד הרביעי, מתחיל המין האנושי לעבור לתודעת קיום במימד אחר. הווי אומר, שכל המוכר לנו היום יש סבירות גבוהה שיהיה שונה לחלוטין”.

עוד הוסיף ד”ר פסיג: “חלק גדול מהמרחב ילך וייעלם לנו לחלוטין. נוכל לחיות ולסחור דרך שערים רבים, החל מטלפונים לוויינים ועד לנוכחות מרחוק – TELE PRESENCE שידור באמצעות כפפה ומשקפיים). אפשר יהיה להתחיל להעביר לא רק חומרים וחפצים, אלא גם את עצמנו – TLE PORTATION. עובדה זו תניע את המין האנושי לייצר ידע מסוג חדש ולשתפו עם האחרים”.
ד”ר פסיג הסביר: “חשוב להבין שהמתעשרים הם לא אלו שהמציאו את פריצות הדרך, אלא מי שהשתמש בהם ראשון. בעיקר מי שהמציאו שימושים בלתי צפויים ולא קונבנציונאליים. המצליחים יהיו אלו שיעצבו מחדש דפוסי עבודה ויתעלמו מהמבנים הקיימים. המצליחים ביותר יהיו אלו שיהיה להם העוז לדמיין את העתיד הקיצוני ביותר ויכינו לו שירותים ומוצרים”. דוגמא לכך נתן ד”ר פסיג בתעשיית ההיי-טק: לא ספקי החומרה, אלא מחוללי השימושים יוצא הדופן הם המתעשרים החדשים, כגון eBay, amazone.com ועוד.

ד”ר פסיג נתן טיפים לגבי התפתחויות טכנולוגיות, שרבים טוענים שלא ייתכן שיתממשו: “עד היום פעלנו בתוך חוקים של כוח המשיכה. כרגע אנחנו מתחילים לגלות דברים שבעזרתם אפשר לשלוט בגרביטציה כגון מעליות שעולות בזיגזג, מכוניות מסוג אחר לגמרי, חלליות זעירות במקום מטוסים, כבישים במבנה שונה וכמובן תשתיות תקשורת שונות מהמוכרות לנו היום”.

אלון בן צור, מנכ”ל בינת תקשורת: “עם סיום שנת העסקים, מכריזה בינת על גידול של כ- 20 אחוזים במכירות החברה משנה שעברה. השוק בישראל גדל בין 8 ל- 12 אחוזים, כך שאנו גדלנו כפליים מהשוק”. עוד הוסיף אלון כי “העולם החדש של עולם התקשורת הוא עולם של יציבות, לכידות, עולם רחב סרט עם אבטחת מידע מובנית. הלקוחות מבקשים לראות אינטגרטור יציב, מקצועי, בעל יכולות נרחבות ועם תוכנית עסקית ברורה. זהו חלק מתהליך ההתבגרות של השוק הישראלי והעולמי”.

לאתר של ד”ר דוד פסיג