סיקור מקיף

תמר גדול יותר ורימונים המקדימים להבשיל פותחו באוניברסיטאות בישראל

באוניברסיטת בר-אילן פיתחו תמר בגודל סופר ענק * באוניברסיטת בן גוריון זנים חדשים של רימונים בעלי ערך מסחרי רב בשל הקדמת הבשלתם

תמר בגודל של ביצה. צילום: דר. אורית שמחוני
תמר בגודל של ביצה. צילום: דר. אורית שמחוני

מדענים מהפקולטה למדעי החיים הצליחו לשלב בין הרצון לספק לצרכנים תמרים גדולים יותר וגם לסייע לחולים וקשישים שומרי מצוות לקיים את צום יום הכיפורים, תוך היתר לאכול תמר בנפח של כ-30 סמ”ק. שיעור זה מתבס על תמר גדול של זן שהיה נפוץ בארץ בתקופת חז”ל בשם “כותבת”.

פרופ' מרדכי כסלו וד”ר אורית שמחוני מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, אשר חקרו את זני התמרים העתיקים בארץ ישראל, הגיעו למסקנה כי אין היום בארץ עצים שנחשבים לצאצאיהם של הזנים העתיקים ובכללם הזן ששמו היה כותבת .

מאז ימי חז”ל לא הייתה רציפות בגידול זני התמר בארץ ועד ימינו ודורות של רבנים חיפשו תמר בנפח מתאים ללא הצלחה.  והנה מתברר כי בשנות האלפיים אפשר דווקא להשיג את זן 'כותבת גסה' בישראל לכל דורש. פרופ' כסלו וד”ר שמחוני מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן בשיתוף גדעון זיו מקיבוץ יטבתה, הגיעו למסקנה שתמרים טריים מהזן מג'הול, גודל סוּפֶּר ענק, מתאימים לשיעור 'כותבת הגסה' על פי ההלכה.

מומחי התמרים מסבירים כי שיבת התמר לארץ ישראל החלה בשנת תר”פ – 1920, וכיום מצויים בה כ-10 זנים מסחריים שהובאו מעיראק, מצריים, וארצות האטלס שמיועדים לצריכה מקומית וליצוא, וביניהם מג'הוּל, המג'הול שמוצאו מנווה המדבר הגדול תאפיללת בדרום-מזרח מרוקו על גבול הסהרה, הגיע לארץ בשנה 1949 ובעזרת חקלאות התמרים המודרנית פותח למימדים גדולים במיוחד והפך לזן המבוקש ביותר בארץ ובעולם.

המדענים מסבירים כי הפרי הגדול נוצר באמצעות דילול הפרחים או הפירות בשיטות שונות ובגיליון הבא של כתב העת בד”ד העוסק בחיבור בין תורה ומדע, יתפרסם מאמר מפורט בנושא. כעת, מקווים החוקרים, יוכלו פוסקי ההלכה להסתמך סוף-סוף על תמר המג'הול המוכר כיחידת המדידה המתאימה לשיעור האכילה המותר לחולים ביום הכיפורים.

רימונים המקדימים להבשיל

באוניברסיטת בן-גוריון פותחו זני רימונים חדשים בעלי ערך מסחרי-שווקי רב, וזאת בשל העובדה שהחוקרים הצליחו להקדים את הבשלתם לחודשים יולי-אוגוסט, לעומת הזנים המוכרים של הרימון, המבשילים לקראת ספטמבר-אוקטובר.

פיתוח הזנים החדשים מתבצע במסגרת מחקר רב תחומי, בראשותו של פרופ' זאב ויסמן, במעבדה לביוטכנולוגיה של שמנים צמחיים, כחלק מהרחבת תשתית לתעשיית רימונים בנגב. במסגרת המחקר, מבצעים החוקרים השבחה גנטית של הטיפוסים המצטיינים ומטפחים את זני העתיד. במקביל לפיתוח הרימונים לשיווק טרי, מתנהל מחקר ופיתוח של שמן רימונים בעל תכונות ייחודיות, שנמצא בשלבים מתקדמים. לאחרונה פורסמו מספר מאמרים בעיתונים מדעיים מהשורה הראשונה בתחום של טכנולוגיות מזון ותזונה ובריאות. מחקרים ופיתוחים אלה מציבים שת צוות המחקר של פרופ' ויסמן בקדמת המחקר המקצועי בתחום חדש ומעניין זה בעולם.

ראשיתו של המחקר, בשנת 1998, לאחר שלאוניברסיטת בן-גוריון הובאה סדרה של רימונים מיוחדים ממרכז אסיה, ביוזמתו של פרופ' דב פסטרנק. בשלב ראשון בוצע מיון של טיפוסים מצטיינים מבחינת הקדמת הבשלה (כאמור, יולי-אוגוסט במקום ספטמבר –אוקטובר) ותכונות צבע חיצוני ופנימי וטעם יוצא דופן. שלב מחקרי זה הסתיים לאחרונה, וחברת היישום של האוניברסיטה, 'ב.ג. נגב טכנולוגיות' רשמה לאחרונה את הטיפוסים המצטיינים כפטנט והתקשרה מבחינה עסקית עם גופים אחדים בארץ ובעולם.

לדברי פרופ' ויסמן, השלב השני כולל השבחה גנטית של הטיפוסים המצטיינים וטיפוח זני העתיד. מחקר זה נמצא בשלבים מתקדמים ואמור להמשך עוד שנים אחדות.”בנוסף לכך אנו מקדמים ומסייעים למספר יצרנים ותעשיות קטנות באזור הדרום בעקר לפתח ייצור מתוחכם של מוצרי רימונים טבעיים מכל המרכיבים של הפרי, מיץ והשמן. אנחנו ממקדים את פעילותנו במספר אתרים בנגב, מהערבה, דרך הר הנגב, באר שבע, ניצנים ועד לנווה מבטח. בנוסף לכך אנחנו שותפים במחקר רימונים השוואתי המתבצע בכל רחבי הארץ”, אומר פרופ' ויסמן.הפעילות המחקרית הענפה בתחום זה המחקרית התאפשרה אודות לתמיכת קרן דיבנר, קרן ישראל גולדמן ובאופן חלקי על ידי משרד החקלאות”.

2 תגובות

  1. רימון הוא פרי בעייתי בגל הדרך שאוכלים אותו. הוא לא פשוט לאכילה.
    שימציאו רימון ללא הקליפה הפנימית. אבל די נמאס לי לתת רעיונות לאחרים.
    🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.