חוקרים במרכז בלשנר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב פיתחו תהליך מהפכני להמרת דו תחמוצת הפחמן ומימן (המופק ע”י פירוק מים) לחומר גלם ירוק שניתן לזקקו לדלקים נוזליים מתחדשים (בנזין, דלק סילון ודיזל)
מציאת חלופה לנפט הפכה לצורך חיוני במאה ה-21. חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב פתחו תהליך ליצירת חומר גלם חלופי ירוק לנפט גולמי משני החומרים הנפוצים על פני כדור הארץ – מים ופחמן דו-חמצני, שהינו גז חממה המזיק לסביבה.
פרופ’ מוטי הרשקוביץ, פרופ’ מירון לנדאו, דר’ ורוקסנה וידרוק וקבוצת המחקר של מרכז בלשנר לקטליזה תעשייתית ופיתוח תהליכים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פיתחו חומר גלם ירוק שניתן להופכו, תוך שימוש בטכנולוגיות קיימות, לדלקים נוזליים תוך שימוש בתשתיות הקיימות. לעומת מקורות דלק חלופיים אחרים, כגון רכבים חשמליים, שדורשים תשתית נוספת, חומר גלם ירוק זה פשוט יחליף את הנפט כחומר הגלם בבתי הזיקוק.
פרופ’ הרשקוביץ הוא יו”ר קתדרת ישראל כהן להנדסה כימית וסגן הנשיאה ודיקן למחקר ופיתוח באוניברסיטת בן-גוריון. התהליך שפותח במרכז נמצא בהליך לקבלת פטנט “‘ואנחנו מוכנים לצאת לדרך’, על מנת להציגו ולמסחר אותו”, אומר פרופ’ הרשקוביץ. לדבריו, הניסויים הקריטיים בנושא נערכו זה מכבר והעברת התהליך לקנה מידה תעשייתי אמור להיות פשוט למדי.
פרופ’ הרשקוביץ חשף את פריצת הדרך המהפכנית שלו בכנס בלומברג לתחליפי דלקים שנערך בשבוע החולף בתל אביב. “זהו אתגר יוצא מגדר הרגיל להמיר דו-תחמוצת הפחמן ומימן לחומר גלם ירוק לדלקים”, טוען הרשקוביץ. “הטכנולוגיה מבוססת על קטליזטורים חדשניים ותהליכים קטליטיים ש’נתפרו’ במיוחד למטרה זו. התהליכים שפותחו באוניברסיטת בן-גוריון מאפשרים שימוש ישיר בטכנולוגיה מסחרית זמינה. הצפי הוא שיישום קצר-טווח של התהליך ישלב גז סינתטי המופק ממקורות חלופיים ומתחדשים שונים עם דו תחמוצת הפחמן ומימן. מאחר ולא צופים מחסומים טכנולוגיים, התהליך החדש אמור להפוך למציאות תוך חמש עד עשר שנים”, הוא הוסיף.
בהתייחס לעמדתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהבהיר שאחת המשימות הלאומיות של מדינת ישראל היא פיתוח חלופות לנפט, הדגיש הרשקוביץ כי הוא מאמין “שככל שהפרדת דו תחמוצת הפחמן מתוך מקורות שונים, כולל מאוויר, ופירוק מים לייצור מימן הופכות ברות ביצוע מבחינה טכנולוגית וכלכלית, תהליך זה יהפוך לטכנולוגיה הדומיננטית להפקת דלקים נוזליים”.
בהתייחסו לדלקים חלופיים אחרים, טוען הרשקוביץ שהמצאתו מהווה גורם שמשנה את כללי המשחק. “הדלקים הנוזליים שהיו בשימוש במהלך העשור שעבר הם אתנול (אלכוהול), ביודיזל ו/או תערובות של דלקים אלה עם דלקים קונבנציונליים, והם יישארו בשימוש בעתיד הנראה לעין. אולם, החלופות הללו רחוקות מלהיות אידיאליות, ויש צורך דחוף בגישה ‘משנה-משחק’ להפקת דלקי תחבורה נוזליים לשימוש ישיר במנועים באמצעות תהליכים טכנולוגיים ברי-קיימא ומקובלים מבחינה סביבתית (במונחים של פליטת גזי חממה) מחומרים זולים, מתחדשים ונמצאים בשפע”, הוא אומר.
למרכז בלשנר לקטליזה תעשייתית ופיתוח תהליכים רקורד מוכח של מסחור אפליקציות המבוססות על מחקרי הבסיס שלו. מרכז המחקר פתח תהליך לייצור חומרי ארומה המיוצרים על ידי “נגב ארומה” בנאות חובב.
מרכז בלשנר, שנוסד ב-1995, פיתח את התשתית והמומחיות הנדרשות לעיסוק במגוון רחב של נושאים מאתגרים הקשורים להיבטים בסיסיים ויישומיים של קטליזטורים ותהליכים קטליטיים. מטרה זו הושגה תודות למימון מאסיבי בסך של יותר מ-14,000,000 דולר ארה”ב שגויסו ממקורות שונים, כגון קרנות מדעיות ושותפים תעשייתיים. המרכז שיחק תפקיד מפתח במרכז למצוינות שהוקם על ידי הקרן הישראלית למדע, השתתף בשלוש תכניות שונות של הקהילה האירופאית והינו שותף לתוכנית ה-I-CORE לדלקים מתחדשים. החוקרים במרכז בלשנר פיתחו תהליך חדשני להמרת שמנים צמחיים ושמני אצות לדיזל ודלק סילון ירוקים מתקדמים וכן תהליך חדשני להפקת דיזל נטול גופרית.
פרויקט זה נתמך חלקית על ידי I-SAEF (הקרן האסטרטגית הישראלית לאנרגיה חלופית).
7 תגובות
יש הבדל גדול בין דלק לבין אנרגיה.
כדי ליצר הגאזים שמהם מורכב הדלק הזה יש להשקיע אנרגיה.
האנרגיה המושקעת בייצור הגאזים היא האנרגיה שמנוצלת אחר כך במנוע.
השאלה היא:
מהיכן יקחו אנרגיה ליצר את הגאזים?
“תוך 5 שנים עד 10 שנים …”
החוקרים המכובדים טעו באפס אחד או שניים. בתוספת טעות של אפס היה צריך לכתוב: “תוך 50 שנה עד 100 שנה …”
מה שכן, החוקרים המכובדים כיוונו לאפסים אחרים שאותם הם מבקשים היום על סמך יומרה ריקה לפתרון פרקטי “תוך 5 עד 10 שנים”. האפסים שאליהם התכוונו הם האפסים במספר 14,000,000 בפיסקה האחרונה; כלומר מה שהם רוצים כעת הוא לקבל נתח בהקצבת מחקר ציבורית על סמך הבטחות מופרכות מהסוג “תוך 5 עד 10 שנים”. יתכן שיש ממש בתקוות שלהם, אבל בוודאי לא תוך 5 עד 10 שנים , בשלב זה מוטב אולי שיחפשו המשך מימון מכספי תעשיות (לא מימון ציבורי) כי אילו יבדקו בקפדנות האם יש ערך מעשי מיידי למחקר או לא. אינני נגד מימון ציבורי, אני נגד מימון ציבורי שמתבסס על הבטחות כוזבות של מימוש פרקטי “תוך 5 עד 10 שנים”. אילו היו אומרים שתוך 5 עד 10 שנים ניתן להתקדם במחקר התיאורטי התקדמות משמעותית, הם היו נישמעים אמינים יותר.
עוד פיתוח לאוסף… כל שני וחמישי מודיעים על פיתוח בנושא הדלק העתידי לתחבורה. עד שלא יורגש מחסור רציני בדלקים בעולם המערבי ובמזרח הרחוק המפותח (כולל סין) לא תהיה זרימה רצינית של משאבים לפיתוח התשתיות לטובת הפתרונות האלה. ישראל יכולה תיאורטית להעביר את כל התחבורה כך שתסתמך על הגז הישראלי (בין אם ע”י הנעה חשמלית , גפ”מ או טכניקות ליצירה של דלק נוזלי מגז טבעי) כבר בשנים הקרובות אבל גם אצלנו זה עוד לא בוער כלומר הצרכן הישראלי עדיין מסכים לקנות דלק במחיר גבוה.
מה הם בעצם תהליכים קטליטיים או קטליזטורים?
בעברית אין הטית מכלולים לרבים ,
דלק הוא מכלול…
״ ד ל ק י ם ״ … י ו ק .
האם מהמשפט “תהליך החדש אמור להפוך למציאות תוך חמש עד עשר שנים”, מלמד שעדיין לא בטוח שניתן יהיה לייצר בעזרתו כמויות גדולות בעלות משמעות ,של הדלק הירוק
גאוני,לדעתי ניתן להפיק מימיי שופכין,נייר,דלק,כימיקלים.