עד כה שמרה ישראל על שיא של 100% הצלחה – כל לוויין שהגיע לחלל פעל כשורה ואף מעבר לכך
לוויין הצילום הצבאי אופק 11 שוגר אחר הצהרים לחלל מבסיס פלמחים על גבי משגר מדגם שביט 2. ואולם השמחה על הצלחת השיגור היתה קצרה, כאשר חלף הלוויין מעל ישראל ויצר קשר עם מפעיליו, נראה כי לא כל מערכותיו פועלות כמתוכנן.
לשכת דובר משרד הבטחון מסרה בתגובה: “מנהלת החלל במפא”ת שבמשרד הביטחון והתעשייה האווירית שיגרו הערב בשעה 17:40 את לוויין התצפית ‘אופק 11’ לחלל. השיגור בוצע באמצעות משגר לוויינים מסוג ‘שביט’, משדה ניסויים במרכז הארץ. הלוויין נכנס למסלול סביב כדור הארץ, נוצר עמו קשר ומערכותיו נמצאות בבדיקה. מהנדסי מנהלת החלל שבמפא”ת, יחד עם מהנדסי התעשייה האווירית, ממשיכים בסדרת הבדיקות שתוכננו מראש.”
“הלוויין ‘אופק 11′ פותח על בסיס ניסיון שצברה מערכת הביטחון בפיתוח לוויינים קודמים מסדרת ה’אופק’, ששוגרו לחלל החל משנת 1988.
לאחר שיגור לווין התצפית הוא נכנס למסלולו, אך בעת חליפתו באזור ישראל, אז נוצר הקשר עמו ונבדקו המערכות, התגלו מספר התראות שיכולות לסמן בעיות בלווין. עופר דורון, מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית, הוסיף כי “יש כמה דברים שלא נראים שגרתיים, אך התהליך של פענוח מצבו של הלויין מתמשך”. בהודעת משרד הביטחון נמסר כי “מהנדסי מנהלת החלל שבמפא”ת, יחד עם מהנדסי התעשייה האווירית, ממשיכים בסדרת הבדיקות שתוכננו מראש”.
רק השבוע אמר יו”ר סוכנות החלל, פרופ’ יצחק בן ישראל בישיבת וועדת המדע של הכנסת שעסקה באובדן הלוויין עמוס 6 ב-1 בספטמבר, כאשר המשגר שעליו היה מוצב עלה באש בעת התדלוק כיומיים לפני השיגור המתוכנן כי צריך להפריד בין תוכנית הלוויינים של ישראל שהיא תוכנית מסודרת, שבה כל כמה שנים משגרים לוויין ותמיד יש לוויינים בבניה, לבין תוכנית לווייני התקשורת התלויה בכוחות השוק.
עד כה שמרה ישראל, ובפרט התעשייה האווירית, היצרנית של הלוויינים משני הסוגים על השג שיא לפיו כל לוויין שהצליח להגיע לחלל, פעל בהצלחה, לעיתים אפילו מעבר לזמן שתוכנן לו. בקהילת החלל הישראלית מקווים שבסופו של דבר יצליחו לייצב את אופק 11, ולשמור על השיא. בכל אופן, האפשרות של ישראל לצפות ישירות ובאופן חוקי בנעשה במדינות עוינות בכלים עצמאיים תישמר.
לפני כשנתיים שוגר הלוויין אופק 10, שבניגוד לשאר האופקים היה לוויין מכ”מ שמאפשר צילומים בכל מזג אוויר ובלילה. בכלי התקשורת נמסר כי אופק 11 הוא לוויין אופטי בעל יכולות משופרות לעומת הדורות הקודמים, אך לא נמסרה הרזולוציה שלו.
5 תגובות
שיגור לוויין תקשורת גיאוסטציונרי מחייב שיגור מזרחה, ואם משגרים מפלמחים זה עשוי לצאת מעל די הרבה ישובים ישראליים, ואי אלו מדינות ערב נוספות, שעשויות להיות לא מאוד מרוצות מהסיכון שהטיל נופל על רבת עמון או בגדד, למשל. וזה לפני שהתחלנו לדון ביכולת של השביט לשאת את עמוס.
אני חושב שזו שערורייה שלא התחילו מלכתחילה להכין תכנית גיבוי לשילוח לוויין נוסף. עוד לפני השיגור כבר הצליחו למכור את כל רוחב הפס לפייסבוק, כלומר, יש ביקוש. גם אם היו משגרים עמוס 6B הוא כנראה לא היה מובטל בשמיים. אבל אם המדינה המטופשת הזו הולכת להניח למכור את חברת “חלל” לסינים – למי איכפת?
לויין תקשורת שוקל כ 5 וחצי טונות. לווין צילום כעשירית. מכאן שנדרש טיל בערך פי 10 יותר גדול לשיגור לווין תקשורת. מחיר וסגירת אזור בטיחות וגם העובדה שישראל המדינה היחידה שמשגרת מערבה משיקולי שכנות טובה מביאות לכך שלא כלכלי לעשות זאת.
משגר שביט מסוגל לשגר מטען של בין 290-550 ק״ג (לפי פרסומים שונים, לא ידוע רשמית המספר המדוייק) למסלול נמוך, בערך 500 ק״מ מעל כדור הארץ, שזה הגובה שלויין ריגול צריך.
לעומת זאת, לויין כמו עמוס 6 היה במשקל של כ-5 טון, ומיועד לשהות בגובה של בערך 36,000 ק״מ (נקרא מסלול גאוסטציונרי), בגובה זה, לצופה מכדור הארץ, הלווין תמיד נשאר באותו מקום, ככה שניתן לכוון את האנטנות פעם אחת ותמיד הן יקלטו את הלויין.
משגר שביט לא מסוגל לשגר כאלה משקלים ולכאלה גבהים, ולכן צריך להשתמש בשירותים של חברות כמו spaceX שמציעות שיגורים למשקלים וגבהים גדולים בהרבה.
אני מנחש שזו שאלה של משקל.
ניתן לשגר מפלמחים משקל שלא עולה על 350 ק”ג (שיגור מפלמחים נעשה לכיוון מערב בווקטור מאוד צר בניגוד לשאר השיגורים בעולם שמשוגרים לכיוון מזרח. זאת על מנת למנוע סיכוי של נפילת טכנולוגיה למדינות ערב).
עמוס שקל 5.5 טון.
שאלה :
מדוע לויני עמוס לא משוגרים גם מישראל על גבי משגר של שביט 2 ?