עודד שרם היה אחד מגדולי המתמטיקאים התיאורטיקנים בעולם

כך מתארים פרופ' גיל קלעי מהאוניברסיטה העברית שהנחה אותו לפני 20 שנה במחקר פורץ דרך, וד”ר יובל פרס, ראש הקבוצה למתמטיקה יישומית במרכז המחקר של מיקרוסופט ברדמונד ששרם היה חוקר במסגרתה. שרם נפל ב-1 בספטמבר לתהום בעומק של 80 מטרים בתאונת טיפוס

הידיעה פורסמה במקור ב-Daily Maily מקבוצת אנשים ומחשבים

פרופ' עודד שרם, שעבד בתשע השנים האחרונות בקבוצה ייחודית שעסקה במתמטיקה תיאורטית במרכז המחקר של מיקרוסופט ברדמונד, נפל אל מותו בתאונת טיפוס שארעה ב-1 בספטמבר. לדברי חבריו, הוא אהב את האזור בו התגורר בארה”ב ותחביבו היה טיפוס הרים. “הוא היה עושה סקי בחורף ויוצא לטיולים בקיץ ונחשב מנוסה מאוד בטיפוס”, מספרים חבריו. למעשה, שרם כבר טיפס על כל הפסגות באזור וושינגטון, לרבות הר רנייר. האסון קרה דווקא בפסגה יחסית נמוכה. שרם יצא לבדו לטיפוס ממנו לא שב. מתמונה שצילם את עצמו ברור שהגיע לראש הפסגה. בדרך חזרה הוא נפל לתהום בעומק של 80 מטרים, וככל הנראה נהרג במקום.

“הוא תמיד היה מתקשר לפני שיצא לדרכו הביתה והפעם לא התקשר”, סיפר ד”ר יובל פרס, ישראלי שהיה שותף לצוות המחקר של שרם ואחד מחבריו הקרובים. “המשפחה הודיעה למשטרה והשוטרים מצאו את רכבו. בשל החשיכה הם לא הצליחו לאתרו. רק למחרת הם גילו את גופתו באמצעות מסוק אך לקח להם עוד כמה שעות עד שהגיעו אליה”. מספר פרס.

שרם נולד בירושלים ב-1961 ולמד בגמנסיה העברית ברחביה, פעל שנה אחת בפרויקט תלפיות, אך עזב והלך לשרת בשריון, גם במלחמת לבנון הראשונה. לאחר שחרורו, חזר ללימודים באוניברסיטה העברית, שם השלים את שני התארים במתמטיקה. פרופ' גיל קלעי, שהנחה אותו בעבודת התואר השני, אמר ל-DailyMaily, כי כבר אז הוא פיתח מודל לפירוק גופים קמורים שעד היום איש לא הצליח לשפרו.

לאחר הוצאת התואר, נסע שרם לאוניברסיטת פרינסטון בארה”ב, שם עשה דוקטורט בהדרכת פרופ' ביל ת'ורסטון. גם אז סייע שרם ביצירת פריצות דרך, כאשר קישר בין שני תחומים שהיו עד אז נפרדים לחלוטין: פונקציות מרוכבות ומערכות עיגולים במישור. לאחר מכן, נסע שרם לתקופה קצרה לבצע פוסט דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה שבסן דייגו, וגם שם פתר בעיה מתמטית – שהייתה בלתי פתורה עד אז, יחד עם שותף סיני.

בשנת 1994 חזר שרם  לארץ וקיבל משרה במכון ויצמן, שם המשיך לעבוד בתחומים בהם עסק עד כה, כמו גם  בתחום תורת ההסתברות, שהיה חדש לגמרי עבורו ובו זכה, יחד עם פרופסור איתי בנימיני, לפריצות דרך. בשנת 1999 השיג שרם פריצת דרך נוספת, גם הפעם באמצעות שילוב עם  תחום מתמטי אחר – מכניקה סטטיסטית. בעזרתו, הצליחו מתמטיקאים לפתור את השערת מנדלברוט. בסוף אותה שנה, יצא שרם לשבתון שבו הצטרף לאגף המדעי של מיקרוסופט, שבו פעלה קבוצת תיאוריה העוסקת במחקר בסיסי בתחומים הקרובים לתורת ההסתברות ומדעי המחשב ומתמטיקה. ד:ר פרס, ראש הקבוצה, תיאר את שרם כ”מתמטיקאי הכי תיאורטי במיקרוסופט”.

“התפקיד העיקרי של הקבוצה הוא לבצע מחקר תיאורטי בהסתברות, פיסיקה סטטיסטית, אלגוריתמים וקומבינטוריקה – תחומים  שונים במתמטיקה ומדעי המחשב, וכן לסייע לקבוצות המפתחות יישום שימושי ונתקלות בבעיות תיאורטיות”, אומר פרס. “שלושה מתוך ששת חברי הסגל הקבועים בקבוצה הם ישראלים. עודד עצמו הצטרף לקבוצה לפני תשע שנים והגיע למעמד של החוקר הידוע ביותר בתורת ההסתברות בעולם, בזכות כמה תגליות טובות – חלקן לפני שהגיע לכאן, וחלקן שעשה ממש כאן, בתחום תורת ההסתברות”, הוא מוסיף.

“התגלית הגדולה שלו הייתה שילוב של שיטות מהסתברות ואנליזה מרוכבת שבעזרתן פתר בעיות מרכזיות בתחום הפיזיקה הסטטיסטית”, אומר פרס. “מדובר בשילוב של כמה תחומים שונים שאנשים לא ציפה לו. הדבר ניכר בפרסים שהוא קיבל: פרס פואנקרה בפיסיקה מתמטית, פרס שלם באנליזה, פרס פוליה בקומבינטוריקה ועוד פרסים. השנה הוא התמנה לחבר באגודה המלכותית השוודית”.

שרם תרם את גופתו למדע. את הדף שהוקדש לזכרו ניתן לראות בכתובת הבאה.