ידענים: אוקיאנוגרפיה | חורים שחורים

מאת 29 בספטמבר 2013 4 תגובות

המים והשברים שהן אוספות בדרך מקיפים את המערבולת אך לא נכנסים פנימה, כמו שהאור ממשיך להקיף את החור השחור באופק האירועים מבלי יכולת להכנס או לצאת

מערבולות יבדרום האוקיאנוס האטלנטי המסוגלות להסתחרר חודשים ארוכים ולחמם את האוקיאנוס שמצפונם. צילום: אוניברסיטת מיאמי והמכון הטכנולוגי של שוייץ בציריך

מערבולות בדרום האוקיאנוס האטלנטי המסוגלות להסתחרר חודשים ארוכים ולחמם את האוקיאנוס שמצפונם. צילום: אוניברסיטת מיאמי והמכון הטכנולוגי של שוייץ בציריך

תצלומי לווין חשפו לאחרונה מערבולות ענק השואבות כל פסולת צפה, בדרום האוקיאנוס האטלנטי בדרך דומה לזו שבה שואבים חורים שחורים את החומר המתקרב אליהם.

המערבולות (maelstroms) נצפו בשלושת החודשים האחרונים בידי הפיסיקאי ג'ורג' האלר מהמכון הפדראלי השוויצרי לטכנולוגיה בציריך ופרנסיסקו ברון-ורה מאוניברסיטת מיאמי בפלורידה.

עוד בנושא באתר הידען:

מערבולות אלה, שקוטרן 150 קילומטרים והן נעות ברחבי האוקיאנוסים הדרומיים, עשויות להשפיע גם על אקלים כדור הארץ. מספרן גדל מאוד בשנים האחרונות והן מגדילים את ההעברה צפונה של מים חמים ומלוחים. באקלים מתחמם צפויה לתופעה זו השלכה על הגברת המסת הקרחונים באוקיאנוס הארקטי.

"גילינו חגורות חומר רציפות בדרום האוקיאנוס האטלנטי המלאות במקבילה של פוטונים המקיים חורים שחורים" אמר האלר.
המערבולות הן "מקבילות מתמטיות" לחורים השחורים בחלל, ומשמעות הדבר היא שהם עושים לחומרים שבמים את אותם דברים שעושים החורים השחורים בחלל לפוטונים של האור. כדי לתאר את המערבולות השתמש החוקר בסיפורו של אדגר אלן פו משנת 1841 "החלקה לעבר גל ענק".

"קצות המערבולת נראות כחגורה של רסס וקצף בוהק, אך אף חלקיק מהרסס הזה לא מחליק לתוך פי המערבולת העצום.
לדברי הפיסיקאים אף טיפת נוזל לא נופלת לתוך עין המערבולת כאשר הרסס מקיף את גופה. בחלל חורים שחורים פועלים באותה הדרך. החור השחור מוקף בכדורים של אור באיזור שבו הכבידה כה חזקה בשל הצפיפות של החור השחור, שהאור מקיף אותו במעגל. הוא לא נופל לתוך החור השחור אך גם לא יכול להימלט ממנו.

כדי לאתר את המערבולות, ניתחו המדענים תמונות לווין של זרם אגולהס באוקיאנוס ההודי – זרם הזורם לאורך החוף המזרחי של אפריקה ואז חוזר סביב עצמו בלולאה. לעיתים הלולאות נפרדות והופכות למערבולות שנעות לעבר דרום האוקיאנוס האטלנטי ושורדות שם במשך למעלה מ-3 חודשים.

מכיוון שהן פועלות כמערבולות 'סינגולריות', הם יוצרות נווה מדבר נע עבור שרשרת המזון הימית, ואפילו משפיעה על האקלים באמצעות העברה ארוכת טווח של מליחות וחום" נאמר במחקר. "הן בולעות כל סלע, כתם נפט או פסולת שנקרה בדרכם ולא מאפשרות לדבר לדלוף החוצה מסחרחורת המים העצומה.
עומקן של המערבולות גדול פי 4 מאשר חשבו קודם לכן, וחלקן מגיעות עד לעומק של 2,000 מטר מתחת לפני השטח של האוקיאנוס.
להודעה של החוקרים

אבי בליזובסקי

עורך אתר הידען ([email protected]) כל המאמרים של אבי בליזובסקי באתר הידען

4 תגובות ל “מערבולות ענק בדרום האוקיאנוס האטלנטי הן מקבילות מתמטיות של חורים שחורים”

  1. לולי

    האם סירות או ספינות יכולות להשאב או לטבוע מהתופעה???

  2. אהוד

    אופיר

    גם לי האנלוגיה בין המערבולות הללו לחורים שחורים נראת מופרכת אבל
    עם היא מבוססת על משהו הכוונה היא שחומר שנלכד במערבולת לא יכול
    לצאת ממנה. לגבי שאלותיך
    ודאי שהמרחב זמן אינו נקרא במערבולות. אופק מאורעות אינו נקודה הוא
    רדיוס ולכן השאלה היא האם ישנו רדיוס שהחל ממנו חומר לא יכול לצאת
    מחוץ למערבולת. תנועתם של חורים אם הם נעים אינה מושפעת מהיותם
    חורים שחורים אלא רק מהמסה שלהם, חור שחור ינוע כמו כל מסה אחרת
    שהשפעת כוח המשיכה..

  3. אופיר

    מה קורה במרכזן של המערבולות שהתגלו מבחינת תנאים פיזקליים (בהשוואה לחורים שחורים – המרחב זמן נקרע?)? האם ישנה נקודה כלשהי שממנה אתה לא יכול לצאת מחוץ למערבולת (אופק אירועים שכזה)? והאם נצפו חורים שחורים שנעים במרחב זמן כמו שהמערבולות הנ"ל נעות ברחבי האוקיינוסים?

הוספת תגובה

  • (will not be published)