‫אנרגיה גרעינית – נערכים לברבור השחור / אדם פּיורי‬

התאונה המפתיעה בפוקושימה מפנה את הזרקור לדור חדש של כורים גרעיניים המצויים בפיתוח בארה”ב. האם הם בטוחים במידה מספקת? 

מעברו השני של כדור הארץ, הרחק מתחנת הכוח הגרעינית מוכת האסון פוקושימה דאיצ’י שביפן, בלב יערות האורן של מדינת ג’ורג’יה שבארה”ב, מאות עובדים עמלים בימים אלה על הכנת השטח לרֶנֶסַנְס גרעיני אמריקני, העתיד להתממש בקרוב, כך הם עדיין סבורים.

דחפורים מרעימים על פני שטחים נמוכים ומישוריים של אדמת מילוי טרייה, מהודקת היטב, המכסה קילומטרים של מערכות צנרת וניקוז שהוטמנו לאחרונה בקרקע. אם יתקדמו העבודות על פי המתוכנן, יבצבצו מעל פני האדמה שני כורים גרעיניים חדשים כבר במהלך 2012 – הכורים הראשונים שהקמתם אושרה בארה”ב זה יותר מ-25 שנה.

זו תהיה יריית הפתיחה לחידוש התפשטות האנרגיה הגרעינית בארה”ב, שהוקפאה למעשה לאחר תאונת ההתכה החלקית של ליבת הכור שאירעה ב-1979 באחת היחידות בתחנת הכוח הגרעינית באי שלושת המיילים (Three Mile Island) שבפנסילבניה. בשנים שחלפו מאז, בצל סכנת ההתחממות הגלובלית, הפך הכוח הגרעיני מאיום סביבתי למקור פוטנציאלי לאנרגיה נטולת פחמן. הן נשיא ארה”ב לשעבר ג’ורג’ ו’ בוש והן הנשיא ברק אובמה תמכו בטכנולוגיה זו, בתקווה לקדם בניית תחנות כוח גרעיניות חדשות. הוועדה לפיקוח גרעיני של ארצות הברית (NCR) בוחנת בימים אלה הצעות לבניית 20 כורים חדשים, נוסף על השניים הנבנים בג’ורג’יה, שיתווספו ל-104 הכורים שנבנו בארה”ב לפני עשרות שנים.

קרדיט: Don Foley

יותר ממחצית הכורים החדשים האלה, לרבות שתי היחידות בתחנת הכוח הגרעינית ווגטל בוויינסבורו שבג’ורג’יה, מתוכננים להיות מדגם AP1000, הראשונים בדור חדש של כורים המשלבים מאפייני בטיחות “פסיביים”, ומיועדים למנוע אסונות דוגמת זה שאירע ביפן. במקרה של תאונה, תופעל בכור מערכת חירום המנצלת כוחות טבעיים כמו כבידה והתעבות כדי לסייע במניעת התחממות יתר מסוכנת של הדלק הגרעיני שבו. מאפיינים כאלה היו חסרים בתחנת הכוח הגרעינית פוקושימה דאיצ’י.

לפני חודשים אחדים, היה נראה שה-NRC עומדת להעניק עוד השנה את האישור הסופי להקמת שתי היחידות מדגם AP1000 המתוכננות בג’ורג’יה. ואולם, אסון פוקושימה בחודש מארס האחרון, שבו רעידת האדמה העזה בעוצמה 9.0 והצונאמי האדיר שבא בעקבותיה הותירו את הליבות הלוהטות של ארבעה כורים ללא נוזל קירור, העלה פעם נוספת לראש סדר היום הציבורי את הסיכוי להתרחשותו של אסון גרעיני. בשבועות שלאחר האסון, הראו סקרי דעת קהל ירידה בשיעור האמריקנים התומכים בהקמת כורים חדשים, מ-49% לפני התאונה ל-41% לאחריה, ירידה המשקפת אי אמון בטכנולוגיה, על אף ההבטחות שהסיכונים הטמונים בה מזעריים וההגנות על הכורים איתנות. מחזה האימים של פוקושימה המחיש באופן ממשי ביותר את מגבלותיהן של הערכות סיכונים.

על אף ההיערכות המוקדמת, מקורות אנרגיה גרעינית יהיו בהכרח פגיעים לאירועי ברבור שחור – אירועים שההסתברות להתרחשותם נמוכה מאוד, אבל בעלי השלכות מרחיקות לכת. אירועים נדירים, בייחוד אירועים שלא התרחשו מעולם, הם קשים לחיזוי מראש, יקר להיערך לקראתם וקל להתעלם מהם משיקולים סטטיסטיים. אך עצם הדבר שאירוע מסוים צפוי להתרחש רק פעם ב-10,000 שנה אין משמעותו שאירוע כזה לא יתרחש מחר. במהלך 40 שנה, שזו תוחלת החיים הטיפוסית של תחנת כוח, עשויות גם ההנחות להשתנות, כפי שאירע ב-11 בספטמבר 2001, באוגוסט 2005, כשהכתה סופת ההוריקן קטרינה, ובחודש מארס 2011, לאחר אסון פוקושימה.

רשימת האסונות הפוטנציאליים הטמונים באירועי ברבור שחור מגוונת להחריד. כורים גרעיניים והבריכות המשמשות לאחסון הדלק הגרעיני המשומש שלהם עלולים לשמש מטרות לטרוריסטים המנווטים מטוסים חטופים. כורים גרעיניים הממוקמים על גדות נהרות חשופים לסכנת התמוטטות של סכרים במרחק כלשהו מהם במעלה הזרם שעלולה לגרום שיטפונות בקנה מידה של מבול תנכ”י. נשקפת סכנה עצומה מכורים הממוקמים בקרבת העתקים (שברים) גאולוגיים המועדים לרעידות אדמה או מכורים הממוקמים לאורך קווי חוף החשופים לנחשולי סופות הוריקן או לגלי צונאמי. כל אחד מן האסונות האלה עלול לחולל את תרחיש הסכנה האולטימטיבי דוגמת אלה שהתממשו באי שלושת המיילים ובפוקושימה – כשל קטסטרופלי של מערכת הקירור, התחממות יתר והתכה של מוטות הדלק הרדיואקטיבי, ופליטה קטלנית של חומר רדיואקטיבי. (ליבת הכור בצ’רנוביל הוצתה בעקבות התפוצצויות שהתרחשו בה.)

ההיערכות לתרחישים כאלה אינה משימה פשוטה כלל ועיקר, אף בלא שתידרש שמירה על המסגרת התקציבית. חברות לייצור חשמל מנסות לצמצם את ההוצאות המקדמיות הגבוהות עד מאוד הכרוכות בבניית כורים. אפילו אם כל תהליכי הרישוי והבנייה מתנהלים ללא תקלות, עלות הקמתה של תחנת כוח גרעינית גבוהה פי שניים כמעט לכל מגה-וט מעלות ההקמה של תחנת כוח פחמית, ופי חמישה כמעט מזו של תחנת כוח המבוססת על גז טבעי. ההפרשים האלה יכולים להיות מקוזזים על ידי עלויות התפעול הנמוכות יותר – פחם יקר פי ארבעה בקירוב מדלק גרעיני, ואילו עלות הגז גבוהה פי עשרה – אך קיזוז כזה יבוא לידי ביטוי רק אם תחנת הכוח הגרעינית תפעל בתפוקה מלאה במשך שנים רבות. לא אחת בשנות ה-70 וה-80 סוכלו רווחים תפעוליים אלה בשל השבתות של תחנות הכוח לצורכי תחזוקה וטיפול בבעיות בטיחות. במטרה להפוך את הכוח הגרעיני לתחרותי, מנסים ספקי השירות לקצץ בעלויות הבנייה של תחנות הכוח ולצמצם את היקף ההשבתות שלהן על ידי התקנת מערכות פשוטות ואמינות יותר, בלי להקטין את שולי הבטיחות שלהן.

מובן מאליו שאי אפשר לבנות כור גרעיני החסין בפני כל אסון פוטנציאלי, אפילו אם יעטפו המהנדסים את הכור בקירות מגן עצומי ממדים, יטמנו אותו עמוק בקרקע בכספת אטומה למים, וישכרו גדודים של מדיומים בעלי כוחות על-טבעיים כדי לחזות את העתיד. אין ספק כי בתכנון הדגם AP1000, ניסו המהנדסים לבחור בדרך הטובה ביותר בהתחשב באילוצים המרובים הכרוכים בהיבטים הפיזיקליים והפיננסיים של הקמת הכור ובהיערכות הנדרשת למקרה אסון. הדגם המתוכנן הוא בהכרח תוצר של פשרה. השאלה המטרידה מכול בעקבות אסון פוקושימה היא: האם כורים גרעיניים בטוחים במידה מספקת?

מעוניינים לקרוא עוד: חתמו עכשיו על מנוי לסיינטיפיק אמריקן ישראל

_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________

על המחבר

אדם פּיורי (Piore) הוא כתב עצמאי בניו יורק, ובעבר, כתב של הניוזוויק. בין השאר, הוא מסקר פטנטים בסיינטיפיק אמריקן.

ועוד בנושא

Nuclear Power in a Warming World. Lisbeth Gronlund et al. Union of Concerned Scientists, December 2007. www.ucsusa.org

The Future of Nuclear Power: An Interdisciplinary MIT Study. Massachusetts Institute of Technology, 2009. http://web.mit.edu/nuclearpower

אתר האינטרנט של המכון לאנרגיה גרעינית בארה”ב: www.nei.org

אתר האינטרנט של הוועדה לרגולציה גרעינית של ארה”ב: www.nrc.gov

אתר האינטרנט של האיגוד הגרעיני העולמי: www.world-nuclear.org

Facebook