לדברי חוקרים מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, המדוזות מגיעות תדיר גם במהלך החורף, אולם עדיין לא ברור מדוע יש חורפים עם נחילי ענק ויש חורפים דלי מדוזות.
נחיל מדוזות ממין חוטית נודדת, שחלקן גדולות מהגודל הממוצע ומגיעות אף לקוטר של 70 ס”מ ויותר, נראה בימים האחרונים מול חופי הארץ. “המדוזות הופיעו גם במרכז וגם בדרום הארץ אבל עיקר הדיווחים על עשרות ומאות מדוזות היו באזור החופים הצפוניים של המדינה”, אמר ד”ר דרור אנג’ל מומחה לאקולוגיה ימית מהחוג לציוויליזציות ימיות מאוניברסיטת חיפה.
בימים האחרונים הגיעו עוד ועוד דיווחים על הנחיל לאתר “מדוזות”. מטרת האתר שהוקם על ידי חוקרי החוג לציוויליזציות ימיות היא לעקוב ולדווח לציבור על תפוצת המדוזות בחופים, ועל הימצאות מינים שונים של מדוזות במקומות שונים לאורך חופי הארץ. המדוזות הגיעו לאזורנו עוד לפני הסערה שהייתה בסוף השבוע האחרון ואשר כתוצאה ממנה רבות מהן נפלטו לחוף.
לדברי החוקרים, נחילי חורף בשנים האחרונות הם לא יוצאי דופן, כאשר גם לפני שנתיים נצפו כמויות גדולות מאוד של מדוזות, בעיקר בצפון. לדבריו של ד”ר אנג’ל, העובדה שבחורף אין כמעט רוחצים בים גורמת לכך שאנחנו לא תמיד שמים לב אליהן, אולם לחוקרים עדיין לא ברור מדוע יש שנים שבהן המספר גדול עוד יותר מהרגיל.
לדברי ד”ר דור אדליסט מהחוג לציוויליזציות ימיות, בהתבסס על נתוני העבר הן צפויות להישאר באזורנו לתקופה של בין חודש לשלושה חודשים. הוא גם מזכיר שלאורך כל שנת 2016 לא הגיעו כלל נחילי מדוזות (בדומה לנחיל הנוכחי) לחופי ישראל, לראשונה מאז החלו החוקרים לתעד את הנחילים. לדבריו, השינויים הגדולים שעוברים על הים התיכון ובראשם הרחבת תעלת סואץ והמינים הרבים שהגיעו דרכה, סכירת הנילוס, –התחממות גלובאלית ומקומית, דיג, פיתוח ועוד – גורמים לכך שהחוקרים עדיין רחוקים מלצפות את התנהגות נחילי המדוזות באזורנו. ” ההתחממות הנוכחית של הים התיכון למשל עשויה לסייע למיני מדוזות מסוימים בחורף, לפגוע כמעט בכל המינים בקיץ ולהשפיע על תפוצת מדוזות בכלל באינספור דרכים עקיפות דרך מארג המזון. אין ספק שיש לנו עוד הרבה מה לחקור בנושא”, אמר ד”ר אדליסט.
