סיקור מקיף

עולם חדש מעבר לפינה

פְּרוֹקסימה קֶנטָאוּרי בִּי – כוכב לכת שהתגלה לאחרונה, הוא בעל פּוֹטֶנציאל לקיום חיים. הוא דומה לכדור הארץ מבחינת הגודל והטֶמפּרטוּרה, אך קרוב הרבה יותר לשמש שלו, ולכן עלול לספּוג קרינה ברמה מסוכנת

תיאור אמן של פרוקסימה b כוכב הלכת המקיף את הננס האדום פרוקסימה קנטאורי. הכוכב הכפול אלפא קנאטאורי A ו-B מופיע בתמונה בין כוכב הלכת לשמש שלו. איור: ESO / M. Kornmesser

כתב: ד”ר נצח פרביאש, גליליאו צעיר

בחודש אוֹגוּסט השנה התפרסם דְבר גילויו של כוכב לכת שלא היה מוּכּר עד כה, שתכונותיו עשויות לדְמוֹת לאלה של כדור הארץ. כוכב הלכת פְּרוֹקסימה קֶנטָאוּרי בִּי ממוקם ב”אזור החיים” – אזור שמאפשר קיום מים נוזליים (עדיין אין זה אומר שאכן הם קיימים על פניו). כוכב לכת זה נמצא במרחק 4.25 שנות אור מאִתנו.

רחוק אבל קרוב

לפני שנה בישרנו בהתרגשות על גילויו של כוכב הלכת קֶפְּלֶר-452 בִּי, שעשויות להיות לו תכונות דומות לאלה של כדור הארץ. אולם מדובר בכוכב לכת רחוק מאוד, שנמצא במרחק של כ־1,400 שנות אור מאתנו, כלומר כדי להגיע אליו נצטרך לנוע במהירות האור (כ־300 אלף קילוֹמֶטרים בשנייה) במשך 1,400 שנים. כעת, עם גילויו של כוכב לכת שתכונותיו עשויות לדמות לאלה של כדור הארץ, אשר נמצא “ממש מֵעבר לפינה” במונחים אסטרונומיים, במרחק של 4.25 שנות אור “בלבד” מאתנו – הקהילה המדעית שוב נרגשת. כוכב לכת זה מַקיף ננס אדום – שמש קטנה וחיוורת יחסית, בשם פְּרוֹקסימה קֶנטָאוּרי (פרוקסימה – קרוב; קֶנטָאוּרוּס – שמה של קבוצת כוכבים), ולכן נקרא פְּרוֹקסימה קֶנטָאוּרי בִּי.

הסיבה להתרגשות נעוצה בכך שלהבדיל מקֶפְּלֶר-452 בִּי – שגם אם התנאים לקיום חיים תבוניים מתקיימים על פניו, הסיכוי לתַקשר עִמם אפסי (מניחים שמשך קיומה של ציוויליזציה שיש לה יכולות שידור וקליטה של מידע קטן לאין שיעור ממשך קיומו של כוכב לכת). במקרה של פְּרוֹקסימה קֶנטָאוּרי בִּי מדובר בפִרקי זמן של 4.25 שנות אור “בלבד” (זמן ממושך להמתין לתגובה להודעה, אולם עדיין בתוך זמן חיים של אדם). אמנם מדובר במרחק שמאפשר לאור (ולמידע) לעבור בפרק זמן סביר עבור בני האדם, אבל המסע הפיזי אליו רחוק מלהיות מעשי בטֶכנוֹלוגיות הקיימות. אפילו לחלליות המהירוֹת ביותר העומדות לרשותנו כיום יידרשו עשרות אלפי שנים להגיע לשם.

איור אמן של פני השטח של פרוקסימה b, עולם דמוי כדור ארץ המקיף את הכוכב הקרוב ביותר לשמש – פרוקסימה קנטאורי. איור: ESO / M. Kornmesser
איור אמן של פני השטח של פרוקסימה b, עולם דמוי כדור ארץ המקיף את הכוכב הקרוב ביותר לשמש – פרוקסימה קנטאורי. איור: ESO / M. Kornmesser

דומה אבל שונה

פְּרוֹקסימה קֶנטָאוּרי בִּי הוא כוכב לכת סַלעי, גדול מעט מכדור הארץ. מרחקו מהשמש שלו (פְּרוֹקסימה קֶנטָאוּרי) הוא שבעה מיליון קילומטרים (לשם השוואה, כדור הארץ רחוק מהשמש 150 מיליון קילומטרים), והוא מַקיף אותה כל  11.2 יום (שנה קצרה במיוחד…). פְּרוֹקסימה קֶנטָאוּרי בִּי ממוקם בתוך “אזור החיים” – אזור שמאפשר קיום מים נוזלים על פניו. אף שקיים דִמיון בינו ובין כדור הארץ מבחינת הגודל, הסלעיות והטמפרטורה, עדיין איננו יכולים להניח שהוא מתאים לקיום חיים (כמו אלה שמוכּרים לנו לפחות), שכן בכדור הארץ מתקיימים עוד תנאים, כמו אַטמוֹספֵרה מתאימה ושדה מגנטי, המגִנים עלינו מפני פגיעות קרינה וחֶלקיקים אֵנֶרגטיים מהחלל.

להבדיל מהדמיון של פְּרוֹקסימה קֶנטָאוּרי בִּי לכדור הארץ, השמש שלו – פְּרוֹקסימה קֶנטָאוּרי – שונה מאוד מהשמש שלנו. פְּרוֹקסימה קֶנטָאוּרי הוא כוכב מסוג ננס אדום. קוטרו כשביעית מקוטר השמש, ובהירוּתוֹ קטנה פי 600 מזוֹ של השמש. נראֶה שלמרות הקִרבה הרבה של פְּרוֹקסימה קֶנטָאוּרי בִּי אל השמש שלו, הטמפרטורה על פניו מאפשרת קיום של מים נוזליים, שכן השמש שלו חיוורת מאוד. פְּרוֹקסימה קֶנטָאוּרי פולט קרינת רֶנטגן בערך באותה עצמה כמו השמש שלנו, אולם בשל קִרבתו לשמש שלו – כוכב הלכת סופג שטף קרינת רנטגן גבוה פי 400 מזה של כדור הארץ. עצמות כאלה של קרינת רנטגן מסוכנות לחיים המוכּרים לנו.

בשל קרבתו של פְּרוֹקסימה קֶנטָאוּרי בִּי לשמש שלו, הוא עשוי להימצא במצב של “נעילה”. כמו הירח, שמפנה תמיד אותו צד אל כדור הארץ, ייתכן שפְּרוֹקסימה קֶנטָאוּרי בִּי מפנה אל השמש שלו תמיד אותו צד. התוצאה היא שהצד הפונה לשמש יהיה חם מאוד, והצד האחר – קר מאוד.

למרות הקשיים בהתפתחות חיים שדומים לאלה המוכּרים לנו, ייתכן שהתפתחו על פניו צורות חיים אחרות. חיים מתחת למעטֶה עבה של מים, למשל, עשויים להיות מוגנים יותר מהקרינה. הניסיון להבין כיצד צורות החיים שם עשויות להיראות, יכול להיות הרפתקה מיוחדת.

כמות המידע ההולכת ומצטבֶּרת גדֵלה במהירוּת. ככל הנראֶה נשמע בקרוב מאוד על גילויים של כוכבי לכת נוספים שדומים לכדור הארץ. ציוד טֶכנוֹלוגי שנמצא בפיתוח עשוי להביא אלינו תצלומים ומידע רב־ערך נוסף על אוֹדות פְּרוֹקסימה קֶנטָאוּרי בִּי ואחרים. יש בהחלט לְמה לצפות!

 

הכותב הוא סמנכ”ל מדעי בפארק קרסו למדע

הכתבה פורסמה בירחון גליליאו צעיר לילדים סקרנים. לקבלת גיליון דיגיטלי מתנה הקליקו

עוד בנושא באתר הידען:

 

 

3 תגובות

  1. טיסה לשם תארך עשרות אלפי שנים. נראה שנאס”א סתם מחפשים תקציבים.

  2. גם מאדים ממוקם באיזור החיים והוא הרבה יותר קרוב אילנו , לא מצאו שם חיים . אז מספיק עם ההתלהבות שלכם והספקולציות ,זה נשמע מגוחך . אנחנו כל כך רחוקים משם והמידע שיש לנו הוא כל כך מועט אפילו לא רואים את הכוכב הזה בצורה ישירה עם טלסקופ .
    אם יש סיכוי למצוא חיים אז כדאי קודם להשקיע אנרגיה בפלנטות של מערכת השמש כמו הירח אירופה למשל שכולו כנראה אוקיינוס של מים מלוחים עם שכבת קרח מעליו , ויש היום את הטכנולוגיה לנחות עליו .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.