סיקור מקיף

הירוגליפים חושפים את המאבקים שקדמו לנפילת תרבות המאיה

ארכיאולוגיה / סופות הוריקן חשפו כתובות על שרידי מדרגות מקדש מאיה בגואטמלה

ג'ון נובל וילפורד, ניו יורק טיימס, הארץ *

סופות ההוריקן, שהשתוללו לפני כשנה בג'ונגלים של צפון גואטמלה, עקרו עצים ושיחים רבים. במקום בו צמח אחד העצים שנעקרו התגלו חורבות של פירמידה ששימשה כמקדש לבני המאיה בעיר “דוס פילאס”. בין החורבות התגלה ממצא היסטורי מרתק וחשוב: לוחות אבן ועליהם הירוגליפים המרכיבים את אחת מכתובות המאיה הארוכות ביותר שנחשפו עד כה.

הלוחות הם חלק ממערכת מדרגות שמובילה אל לב הפירמידה ומתארים את ניצחונותיהם ותבוסותיהם של תושבי דוס פילאס. עיר זו היתה לכודה במלחמה ממושכת בין שתי מעצמות העל של אותה התקופה – הערים “טיקאל” ו”קלאקמול”.

לטענת חוקרים, הכתובות חושפות מידע על המאבקים המזויינים בתקופת הזהב של תרבות המאיה, ששלטה ברוב שטחי מרכז אמריקה ודרום מקסיקו. ייתכן שהמאבקים הם שהביאו לנפילת תרבות המאיה כ-200 שנה מאוחר יותר.

אוניברסיטת ונדרבליט והנשיונל ג'יאוגרפיק פירסמו בשבוע שעבר הודעה על השלמת פרויקט תרגום ההירוגליפים על ידי פרדריקו פאהסן, אזרח גואטמלה ומומחה לכתבי המאיה.
לדברי מומחים, מדרגות ההירוגליפים מגוללות סיפור על 60 שנה בחייו של שליט דוס פילאס, באלג' צ'ן קאוויל. הכתובות תומכות בטענה ששושלות מקומיות ויריבות לא היו האחראיות לרוב הקרבות בתקופה ההיא. לעומת זאת, התברר שהאירועים הבולטים ביותר באותה תקופה היו המאבקים בין טיקאל וקלאקמול.

טיקאל, אחת הערים הבולטות בהיסטוריה של המאיה, היתה ממוקמת בצפו גואטמלה של היום. ואולם, היתה לה השפעה רחבה בהרבה מגבולותיה. קלאקמול, שנודעה גם בשם “ממלכת הנחשים”, היתה ממוקמת כ-100 קילומטרים צפונית משם – במקסיקו של היום. ההירוגליפים מספקים ראיות חדשות לכך שדוס פילאס הוקמה על ידי שליטי טיקאל כעיר תצפית צבאית. היא מעולם לא נחשבה לעיר גדולה או לכוח עצמאי.

“נראה שדוס פילאס היתה כלי משחק בקרב גדול בהרבה”, אמר ד”ר ארתור דמארסט ממכון ונדרבליט לארכיאולוגיה, שאירגן את הפרויקט. “במונחים של היום, היא וייטנאם של עולם המאיה – מקום שהשתמשו בו ככלי במלחמה בין שתי מעצמות על”.

מומחי תרבות המאיה, שבדקו את ההירוגלפים שלה מאז שנות ה-,70 גילו שמנהיגי המאיה, כמו גם בני המעמד החברתי השליט, השתמשו במערכת הכתב המפותחת הזו כדי לתאר את חיי שליטיהם, את מלחמותיהם ואת חגיהם. הטקסטים נחרטו בדרך כלל על אבנים רכות, שהוצבו כאנדרטות במרכז העיר.

ההירוגליפים בדוס פילאס מספרים גם על 23 השנים הראשונות בחייו של קאוויל. הפרטים שבהם מדוקדקים עד לתאריך לידתו: 15 באוקטובר .625 קאוויל הובא מטיקאל לדוס פילאס כשהיה בן ארבע, והומלך בה ב-.635

פאהסן אמר, כי קאוויל מצטייר כמצביא צבאי בעל חשיבות רבה, שהיה נאמן במשך שנים ארוכות לעיר האם שלו, טיקאל. ואולם, כשקאוויל היה בשנות ה-20 לחייו תקפה קלאקמול את דוס פילאס והביסה אותה. השליט הפך למעין “מנהיג בובה” של דוס פילאס – אפשרות שהעדיף, כפי הנראה, על פני הוצאתו להורג.

הממצאים על התקפת העיר הפתיעו את החוקרים, שלא ידעו עד עתה על הקרב החשוב וההתפתחות שבאה אחריו. הסתבר שקאוויל, נאמן לאדוניו החדשים, החל לנהל “מלחמת התשה” עם טיקאל, שנמשכה כעשור. ד”ר דמארסט משווה זאת למלחמה הקרה שניהלו ארה”ב וברה”מ. בהמשך המלחמה כבש צבאו של קאוויל את טיקאל ושבה את שליטה – אחיו של טיקאל – כדי להעלות אותו לקורבן.

לדברי ד”ר דמרסט וחוקרים אחרים, התרגום יסייע להפריך את הטענה, כי התהפוכות במאה השביעית ובמאה השמינית נוצרו כתוצאה ממאבקי השליטה בין טיקאל וקלאקמול. “זה לא באמת קרה”, אמר ד”ר דמרסט. “המלחמה הגדולה עברה תהפוכות. לאחר שטיקאל נוצחה היא הצליחה להביס את קלאקמול. ולאחר מכן, עולם המאיה התפלג לכוחות מקומיים, שהובילו לתקופה קשה של מלחמה – המלחמה שהביאה לנפילת המאיה”.

אתר הידען היה באותה תקופה חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.