זהו אחד הפרויקטים שהוצגו בכנס “סביבה ירוקה” במרכז לעיצוב ולטכנולוגיה אריאל בשומרון בנוסף לפרויקט ייחודי זה הוצגו בתערוכת הכנס כ- 50 פרויקטים ירוקים של הסטודנטים במגוון מחלקות ההנדסה והעיצוב.
הארובה היא למעשה ‘גרעין’ הבניין, ומשמשת כעמוד תומך ראשי. מעבר ליכולתה לאוורר את חלל בסיסה, גם תפיק חשמל באמצעות טורבינה הנמצאת בראשה ושואבת אוויר קר מלמטה. כמו כן היא תמנע נזקי קריסה בעת רעידת אדמה. על פי המתכננים, כאשר הארובה תתנשא לכ- 50 מטרים לפחות, ניתן יהיה לספק חשמל לכלל צרכי המבנה הנתמך, שכן ככל שהארובה גבוהה יותר, ניתן לייצר באמצעות הרוח הנושבת מחוצה לה יותר חשמל. מפתחי ארובת ה- multi system אף בודקים את האפשרות לרשום את המצאתם כפטנט.
בנוסף לפרויקט ייחודי זה הוצגו בתערוכת הכנס כ- 50 פרויקטים ‘ירוקים’ של הסטודנטים במגוון מחלקות ההנדסה והעיצוב.
בכנס השתתף השר לאיכות הסביבה גלעד ארדן. שודר ריאיון עם שר התמ”ת בנימין (פואד) בן אליעזר. את הכנס פתח מנכ”ל אפריקה ישראל תעשיות אברהם נובוגרוצקי, אשר העניק מלגות לסטודנטים נבחרים.
דובר משרד התקשורת ד”ר יחיאל שבי הנחה פאנל בנושא “מודעות ציבורית לסביבה ירוקה” בהשתתפות השחקנית שרית וינו-אלעד, מנכ”ל “חרדים לסביבה” יהודה גנוט, מנכ”ל “מגמה ירוקה” גיל יעקב, ליבי בייקין מנכ”לית שותפה Point of view-pr ומנכ”לית ל.נ. החממה הטכנולוגית הירוקה קלרה אורן.
ד”ר יוכבד פנחסי-אדיב מנהלת המרכז לעיצוב ולטכנולוגיה, מסכמת את הפעילות הברוכה בנושא: “מדי שנה אנו בוחרים נושא, ומעמיקים בו את הלמידה לא רק באופן פרונטאלי בכיתות, אלא גם באופן חווייתי, תוך מפגש עם השטח. לנגד עיני אני רואה את התלהבות היצירה והלמידה של הסטודנטים שלנו, כי הם חשים כך טוב יותר את השטח, הם מבינים כי הלמידה לעומק תועיל להם בבוא העת כאשר יהיו אנשי מקצוע שיתמודדו עם האתגרים שיוצבו בפניהם בעבודתם היום-יומית. “.
16 תגובות
כבוד רב לסטודנטים במרכז אונברסיטאי אריאל http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/104/727.html
ושוב אני אנסה להסביר את עצמי. זה שהכתבה פורסמה ע”י מחלקת יחסי ציבור ידוע. מי שהעביר להם את התמונה ואת הפרטים על הפרוייקט לא היה מעורב באופן הביצוע של הדגם ואף עקף את הסטודנטים בהוצאה לאור של הפרוייקט . ודבר שני תגובתי לא הופנתה כלפיך אלה לגאונים שפה אשר רושמים דברים ללא הקשר למציאות. עכשיו לתיקון הטעות בתגובתי הקודמת אכן הוגשה בקשה לפטנט עוד לפני שהוצגה בתערוכה. ושוב תודה מיכאל אל התיקון
צחי רם:
לא נראה לי שסידרת למישהו משהו בראש.
קודם כל – רצוי שתדע שמדובר בפרסום של מחלקת יחסי הציבור – אגף השיווק והפרסום של (ראה זה פלא) המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון כך שאין כל קשר בין טענתך שאין קשר לבין המציאות.
חוץ מזה – מסתבר שאינך מתמצא בהליך רישום הפטנטים. מדובר בתהליך שאורך זמן רב מאד שנמדד בשנים ובדרך כלל אורך יותר משנתיים-שלש. אין לי ספק שלא נרשם פטנט ולכל היותר הוגשה בקשה לרישום פטנט. סביר אפילו יותר שמטעמי חיסכון בכסף – בכלל הוגש רק Provisional כפי שציינתי בתגובה 9.
אגב – כמו כל הפרסום – גם הביטוי “בודקים את האפשרות לרשום את המצאתם כפטנט” אינו המצאה של אתר הידען אלא ציטוט מדויק של הודעת המרכז האוניברסיטאי אריאל.
מה שמופיע בתמונה הוא – ראה זה פלא – התמונה שנשלחה לאתר הידען על ידי….המרכז האוניברסיטאי אריאל.
אני אסדר לכם כמה דברים בראש – קודם כל מרכז אוניברסיטאי אריאל בשומרון זהו מרכז שונה מזה שהחברה האלה לומדים בו, אם תלמדו לקרוא לפני שאתם פותחים את הפה שלכם אז תוכלו לראות שאין כל קשר בין מרכז אוניברסיטאי למרכז לעיצוב וטכנולוגיה אריאל. מרכז לטכנולוגיה זהו בית ספר להנדסאים מתאם משרד התמ”ת ומוכר בכל מקום אשר עושים עבודה מצויינת עם הסטודנטים ורמת לימודים שם יותר גבוהה בכמה רמות ממה שקיים בארץ. דבר שני בקשר לפטנטים – הכתבה לא מדוייקת כי נרשם פטנט לארובה עוד לפני הצגתה בכנס בשיתוף עם המרכז לעיצוב וטכנולוגיה . בימים אלה מוצגת האורבה בתערוכת BUILDING2010 וכל המעוניין לראותה מוזמן. מה שמופיע בתמונה זהו רק השלב התחלתי של המודל כולו, עיקרון הפעולה הוא שימוש ברוח בגובה ושימוש בהפרשי הלחצים הקיימים , מה שחסר בתמונה זה הוא החלק העליון של המודל והוא הרוטור עצמו ושוב ניתן לגשת ולראות את המודל עד ה24 ביולי בגני תערוכה ביתן 10 . החברה האלה עשו עבודה מצויינת והשקיעו בפרוייקט המון זמן וכח אז תתנו טיפה כבוד.
הרעיון הוא של פרופ’ זסלבסקי והוא כתב על זה מאמרים רבים. אז תפנו אליו לפני שאתם מפירי זכויות.
אלה ארובות השרב המפורסמות.
אני מסכים שיש בעיה, אבל אני לא יכול להגיד לגוף איך לקרוא לעצמו.
כדי להעמיד דברים על דיוקם:
המונח “מרכז אוניברסיטאי” הוא המצאה של מכללת אריאל, ולא מוכר ע”י שום גוף במדינת ישראל או בעולם. מכללת אריאל הגתה אותו במסגרת מאמציה להפוך לאוניברסיטה ולקבוע עובדות בשטח, תוך חתירה מתחת למועצה להשכלה גבוהה בירושלים, שזה הגוף שבסמכותו להחליט על עניינים כאלה במדינת ישראל. במסגרת החתירה, הוקם גוף “מתחרה” ששמו המל”ג יו”ש, שכולל את… נכון, ניחשתם: רק את מכללת אריאל. בדיחה, כבר אמרנו? הם לא אוניברסיטה אלא מכללה, ומתוקצבים ע”י המדינה בהתאם, כמכללה. לפרטים נוספים, קראו בויקיפדיה.
מן הראוי לא לתת יד לקשקושים של גוף שמנסה לחתור תחת המל”ג. זהו אתר מדע רציני – בפעם הבאה נא לדייק ולקרוא למוסד בשמו, “מכללת אריאל”. זה אולי נשמע כמו פרט קטן, אבל זה מעצבן שכל אחד חושב שהוא יכול לעשות במדינה ככל העולה על רוחו בלי לעשות חשבון לאף אחד, ואנשים אחרים עוד מקבלים את זה ומשתפים עם זה פעולה. תודה וברכה.
רון:
אני נוטה להאמין שהגישו קודם – לפחות Provisional ושזו משמעות המילה “בודקים”
פטנט אין פה… לא בגלל שזה לא יעבוד או בגלל שזה לא מקורי (מה שיתכן) אלה בגלל שזה הוצג בתארוכה…
הצגת הרעיון בתערוכה (ופרסום הנושא בכתבה באינטרנט) מהווים פרסום קודם, כך שאם הם לא הגישו קודם לכן את הבקשה לפטנט, היא לא תתקבל ולא תעמוד בבית משפט.
ארובת שר
מיכאל,
התכוונתי למערכת שצויינה לעי”ל
מיכאל,
עדיין, אני די סקפטי לגבי כמות האנרגייה שמתקן כזה יכול לייצר.
הכוונה היא לכך שהאוויר יישאב מעצמו בגלל פעולת חוק ברנולי כאשר למעלה נושבת רוח .
למעשה – אפשר היה לשכלל את זה כך שינצל כל הפרש לחצים – גם כזה ששואב כלפי מטה במקרה שלחץ האוויר למטה נמוך יותר והאוויר זורם בכיוון ההפוך אבל נראה לי שלא עשו זאת וכנראה בצדק כי מצבים אלה נדירים.
עיקרון הפעולה שלה לא ממש ברור.
בארובה מהסוג של “המגדל האוסטרלי” מחממים את האוויר בתחתית הארובה ואז הוא עולה בגלל שהוא חם.
פה הם “שואבים אוויר קר מלמטה”, כך שלא ברור לי איך מייצרים מזה חשמל.
גם בהתחשב בהיקפים הנדרשים מהארובות האחרות שהוזכרו פה על מנת שיהיו יעילות, ובהתחשב בגרף גובה-יעילות שלהן, לא ברור לי איזה עיקרון בדיוק הם מציעים פה.
2 הבדלים משמעותים: בארובת שרב כיוון זרימת האויר הוא הפוך וגם יש צורך בהזרקת מים לחלק העליון (אהה וגם גובה של קילומטר בערך ושטח של מגרש כדורגל…)
ההמצאה היא לא פשוט סוג של ארובת שרב?