הסברים חדשים על פרטים מעוררי ספקות בצילומי הנחיתה ההיסטורית
9.11.2002
נאס”א ביטלה הוצאתו של ספר המאתגר את תומכי תאוריות הקונספירציה. הטענה היתה שספר כזה, בוודאי אם ייצא במימון נאס”א, יתן לגיטימציה לטענות אלה. מבקרי נאס”א טוענים כי היא מגלה בכך שיפוט לקוי וחוסר בטחון.
באותו נושא באתר הידען:
- סרט של פוקס: נאס”א פיברקה את הנחיתה על הירח
- סמארט 1 צילמה אתרי נחיתה של חלליות אפולו
- 2009: החללית LRO צילמה את אתרי הנחיתה רגע לפני ציון 40 שנה לנחיתת אפולו 11
נאס”א שכרה את שירותיו של סופר המדע ג'ים אוברג כדי לכתוב את הספר תמורת שכר של 15 אלף דולרים. אוברג הודיע כי ימשיך במלאכה במימון חלופי, ויוציא את הספר באורח לא רשמי. הספר יוכיח אחת לאחת את טעותם של מפיצי התאוריה לפיה זויפה נחיתת אפולו באולפני קולנוע רק כדי להוכיח לרוסים לכאורה כי הפסידו במרוץ. בין היתר יוסבר בו לאן נעלמו הכוכבים, מדוע הדגל מתנפנפף למרות העדר האטמוספירה ומדוע הצללים נופלים בזוויות מוזרות.
לפי התיאוריה, הנחיתה האמריקאית על הירח בוימה באתר הסרטה על ידי ארצות הברית, שהיתה להוטה להקדים את ברית המועצות במירוץ לחלל. בצילומים מהירח ניתן למצוא לכך הוכחות רבות: בשמי הלילה שברקע אין כוכבים; דגל ארה”ב שהציבו האסטרונאוטים נראה מתבדר ברוח, על אף שעל פני הירח אין רוח; וניתן להבחין בעקבות נעליהם טבועות באבק הירח, למרות פעולתו של מנוע רכב החלל הסמוך.
תיאוריית הקשר הזו עמדה לפני כשנה במרכזה של תוכנית ברשת הטלוויזיה “פוקס”, שתחת הכותרת “האם אכן נחתנו על הירח?” הטילה ספק בכך שב-1969 היתה בידי סוכנות החלל האמריקאית, נאס”א, הטכנולוגיה הדרושה למבצע כזה. לפני כחודשיים שבה התיאוריה לכותרות, כשאחד החסידים הבולטים שלה, יוצר הסרטים בארט סיברל, התעמת עם האסטרונאוט באז אולדרין בבית מלון בבוורלי הילס. סיברל דרש מאולדרין שיישבע בכתבי הקודש שאכן נחת על הירח; אולדרין העדיף להכות אותו בפניו.
לכן החליטה נאס”א להגיב לטענות. במהלך – שהספקנים יתפשו בוודאי כחלק מהמארג הקונספירטיווי – תפרסם הסוכנות מסמך שיפרט את העדויות לכך שנחיתת החללית “אפולו “11 על הירח ביולי 1969 אכן התרחשה. “היה קשה יותר לזייף את כל העניין מלעשות אותו”, כותבים אנשי נאס”א באתר האינטרנט של הסוכנות, ופונים להפריך את הטענות המרכזיות של מכחישי הנחיתה, אולם בסופו של דבר נגנז כאמור הספר.
“הוכחה” מרכזית של המאמינים בקונספירציה נוגעת לעובדה שבשמים המתועדים בתצלומים מהירח לא נראים כוכבים. “האם הקולנוענים של נאס”א שכחו להדליק את הכוכבים?” הם שואלים. ואולם ההסבר ההגיוני לתופעה מוכר לאנשים העוסקים בצילום: קשה לתעד בתמונה אחת, באותה רמה של חשיפה לאור, עצם גדול ובהיר מאוד, כמו פני הירח או כדור הארץ הנראה ברקע, ועצם קטן ועמום מאוד, כמו הכוכבים המרוחקים. גם יוצרי קולנוע נאלצים “לזייף” כוכבים ולהוסיפם לסצינות ליליות, שכן המצלמות מכוונות לשחקנים ולא קולטות את הכוכבים ברקע.
ההסבר לטענה בדבר הדגל המתנופף פשוט אף יותר. האסטרונאוטים נאלצו לסובב את מוט הדגל כדי לנעוץ אותו בקרקע הירח, והסיבוב – ולא תנועת אוויר כלשהי – הביא להתנופפות הבד. התנופפות כזו על כדור הארץ היתה נפסקת לאחר זמן קצר בגלל החיכוך עם האוויר, ואולם בתנאים על הירח המשיך הדגל להתנופף.
הטענה בדבר עקבות האסטרונאוטים על הירח, טוענים השוללים את תיאוריית הקשר, מייחסת למנוע רכב החלל עוצמה גבוהה מזו שבה פעל. עוצמת המנוע היתה נמוכה יחסית – זו הדרושה לאזן את הרכב על פני הירח – ולכן פעולתו הביאה לפיזור סנטימטרים בודדים של אבק רק מתחת לרכב עצמו, ולא מחתה את סימני נעלי האסטרונאוטים.
לצד שלילת הטענות מציגים בנאס”א גם הוכחות חיוביות לנחיתה על הירח, ובראשן הסלעים הייחודיים, במשקל 381 ק”ג, שהביאו עמם האסטרונאוטים לכדור הארץ. נוסף לכך, רוסיה, סין, מזרח גרמניה ואויבות אחרות של ארה”ב בתקופת המלחמה הקרה עקבו מקרוב אחר משימות החלל שלה, ויכלו לבדוק אם אותות הרדיו מאפולו אכן הגיעו מכיוון הירח. אף לא אחת מהן הטילה ספק בהישג האמריקאי. “כשאפילו האויב שלך מכיר בהישגיך – זה די משכנע!” טוענים בנאס”א.
