ידענים: עצמים קרובי ארץ

מאת 20 במרץ 2007 4 תגובות

מדוע ניתן לו השם אפופיס, ומה הנזק שעלול להגרם אילו היה מסוגל ליפול לכדור הארץ. חלק שני בסדרה מאת ד"ר נח ברוש, גלילאו 96

לאחר שנקבע ל-2004 MN4 מסלול מדויק, ניתן לו השם הקבוע, המוכר על-ידי הקהילה האסטרונומית. בגלל הסיכוי הגבוה (יחסית) לפגיעה בכדור-הארץ, נבחר שם רב-משמעות מהמיתולוגיה המצרית העתיקה: שם האל אפֶּפּ (Apep), או אפופיס (Apophys) בהגייה היוונית מקובלת כיום, האל האחראי על ההרס והאבדון.

הריגת האל אפופיס. האל אפופיס מתואר בציור מצרי עתיק זה כנחש, שאל אחר שוחט אותו.

הריגת האל אפופיס. האל אפופיס מתואר בציור מצרי עתיק זה כנחש, שאל אחר שוחט אותו.

האל אפופיס הפך בימינו לדמות בסרטי מדע בדיוני. בסדרת הטלוויזיה "סטארגייט" הוא המנהיג הרע, המנסה להשתלט על בני-האדם. כמו במיתולוגיה המצרית, אפופיס הוא האויב המושבע של אל השמש, רע (Ra). הוא מופיע לעתים גם בדמות נחש ("הנחש שבלע את השמש" בעת ליקוי חמה מלא).

ואמנם, התמונה לא נראתה מעודדת: כל פגיעה אפשרית של אפופיס בכדור-הארץ היתה גורמת הרס רב, כפי שנראה באיור שלהלן. מאחר שכדור-הארץ מכוסה ברובו במים, היתה סבירות גבוהה שהפגיעה תתרחש דווקא באוקיינוס. דבר זה היה גורם לגלי צונאמי ענקיים, שהיו שוטפים את חופי האוקיינוס שנפגע וגורמים להרס רב בהרבה מזה שגרמה רעידת האדמה בדרום-מזרח אסיה בסוף שנת 2004.

<br /> אילו פגע 2004 MN4 באוקיינוס השקט מול חופי קליפורניה, גובה גל הצונאמי היה מגיע ל-6-7 מטרים. בתמונה: מצב הגלים שש שעות לאחר פגיעה היפוטתית באוקיאנוס השקט לחופי קליפורניה.

<br /> אילו פגע 2004 MN4 באוקיינוס השקט מול חופי קליפורניה, גובה גל הצונאמי היה מגיע ל-6-7 מטרים. בתמונה: מצב הגלים שש שעות לאחר פגיעה היפוטתית באוקיאנוס השקט לחופי קליפורניה.

זהו המקום להחמיא לקהילה האסטרונומית החוקרת את העצמים קרובי-הארץ על התנהגותה השקולה בימים הראשונים, שבהם התבררה האפשרות של פגיעה עתידית בכדור-הארץ. כאמור, ב-18 בדצמבר 2004 חוברו התצפיות של תולן וחבריו לאלה שנעשו מאוסטרליה, והתברר ש-2004 MN4 עתיד לעבור קרוב מאוד לכדור-הארץ ב-2029. ב-23 בדצמבר חישבה המערכת של אוניברסיטת פיזה, על סמך תצפיות חדשות, שמרחק ההחטאה ב-13 באפריל 2029 יהיה 780,000 ק"מ, כפליים המרחק לירח. אף על פי כן, לא ניתן היה להוציא מכלל אפשרות סיכוי קטן של פגיעה ממשית. מכיוון שהיה מדובר בגוף שקוטרו הוערך בכ-400 מטרים, ומכיוון שמהירותו יחסית לארץ במועד זה אמורה להיות כ-11 ק"מ לשנייה, פגיעה אפשרית היתה גורמת לאסון של ממש – האנרגיה שהיתה משתחררת היתה גדולה פי מאה מזו של הגוף שיצר את "מכתש המטאור" באריזונה.

מכתש המטאור באריזונה. מכתש זה נוצר לפני 49,000 שנים עם פגיעת גוף ברזלי שקוטרו היה כ-20 מטרים, שנע במהירות דומה לזו של 2004 MN4. קוטר המכתש עצמו עולה על ק'מ אחד.

מכתש המטאור באריזונה. מכתש זה נוצר לפני 49,000 שנים עם פגיעת גוף ברזלי שקוטרו היה כ-20 מטרים, שנע במהירות דומה לזו של 2004 MN4. קוטר המכתש עצמו עולה על ק'מ אחד.

מכיוון שב-23 בדצמבר העריכו בפיזה את סיכויי הפגיעה ב-1:170, העלו החוקרים את רמת הסיכון על פי סולם טורינו ל-2, הרמה הגבוהה ביותר שאליה הגיע אסטרואיד קרוב-ארץ מאז החל השימוש בסולם סיכונים זה. הדבר פורסם באינטרנט בקרב המומחים, כדי להפנות את תשומת לבם לגוף המאיים. למחרת הצטרפו תצפיות חדשות למאגר הנתונים. על פי רוב, תיקון המסלול המחושב לפי תצפיות חדשות מראה כי סכנת הפגיעה קטנה מכפי שחשבו מלכתחילה. אלא שהפעם, הנתונים החדשים דווקא העלו את סיכויי הפגיעה ב-2029 ל-1:60. מצב זה חייב העלאה נוספת של רמת טורינו עבור האירוע, לערך של 4.

על פי החלטת האיגוד הבינלאומי לאסטרונומיה, מצב זה מחייב את האסטרונומים ליידע את הגורמים הפוליטיים אם ההתנגשות החזויה עומדת להתרחש תוך פחות מעשר שנים. מועד ההתנגשות הצפוי היה גדול, כמובן, מעשר שנים; אף על פי כן, החליט מחבר המאמר להביא את הממצאים לידיעת מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית (סל"ה), ד"ר צבי קפלן. סל"ה, במשרד המדע והטכנולוגיה, הוא גוף אזרחי ממשלתי המופקד על פעילות החלל, והנו הגורם המממן את הפעילות של מוקד הידע הלאומי לגופים קטנים. המוקד פועל באוניברסיטת תל-אביב ומפעיל טלסקופ ייעודי במצפה הכוכבים וייז שבמצפה רמון, לגילוי ולמעקב אחר גופים קרובי-ארץ. מחבר מאמר זה מנהל את מוקד הידע, המהווה גוף מייעץ לממשלת ישראל בנושא NEOs. בעצת המחבר, החליט ד"ר קפלן שלא להעביר בשלב זה את המידע הלאה לממשלה, בגלל הזמן הרב עד לפגיעה האפשרית ועקב ההערכה שסבירות ההתנגשות תקטן בהמשך המעקב. הוחלט להמתין ימים אחדים למעקב אחר רמת האיום, תוך ביצוע מדידות רבות ככל האפשר ממצפה רמון.

באותו יום, ה-24 בדצמבר, גילה העיתונאי רוב בריט (Britt), הכותב באתר space.com, את המידע (שלא היה חסוי, אלא היה נגיש באינטרנט) ופרסם אותו. הוא גם שם לב שסיכויי הפגיעה של 4MN 2004 בכדור-הארץ עלו ועמדו במועד זה על 1:45. בריט אף ציין, שקיים סיכוי סביר שתצפיות חדשות יגרמו לשינוי נוסף במסלול המשוער, שיראה כי הסכנה היא למעשה קטנה יותר. ב-27 בדצמבר, עם הצטברותן של תצפיות חדשות, שבו ועלו סיכויי הפגיעה, והגיעו ל-1:37!

ב-26 בדצמבר התרחשה רעידת האדמה הקטלנית בדרום-מזרח אסיה, ועמה גל הצונאמי ששטף חופים רבים וגרם למאות אלפי קרבנות. תשומת הלב העיתונאית התמקדה באסון הנוכחי והמיידי, והעיתונות לא הקדישה תשומת לב ל-2004 MN4, שנראה כמו סכנה לדורות הבאים. האסטרונומים, לעומת זאת, המשיכו לצפות ולדווח על מיקום הגוף החדש, וגם חיפשו במאגרי מידע תצפיות שנעשו בעבר שבהן עשוי הגוף להופיע. ב-27 בדצמבר העלו חיפושים אלה תוצאות: האסטרונומים ג'פרי לרסן (Larsen) ואן דסקור (Descour) מפרויקט ספייסווץ' (Spacewatch) האמריקני, שייעודו גילוי אסטרואידים קרובי-ארץ, מצאו במאגרי המידע שלהם תמונות של 2004 MN4 שצולמו שלושה חודשים לפני הגילוי של תולן ועמיתיו. ממצא זה אפשר שיפור משמעותי של חישוב המסלול, עד כדי כך שדון יומנס (Yeomans) מהמרכז ב-JPL היה יכול להודיע שסיכויי הפגיעה ב-2029 ירדו לאפס, ושבמעבר זה יחלוף גרם השמיים במרחק של 60,000 ק"מ מכדור-הארץ. גודל המסלול המחושב סביב השמש השתנה מאז בעקבות מדידות נוספות, הן באמצעים אופטיים והן על-ידי מכ"ם, כאשר האסטרואיד חלף קרוב לכדור-הארץ, והמרחק המזערי מכדור-הארץ עומד כיום על 36,350 ק"מ.

<br /> המעבר הקרוב של אפופיס ליד כדור-הארץ, ב-13 באפריל 2029, יהיה במרחק של 36,350 ק'מ, מעט מעל ללוויינים הגאו-סינכרוניים. הקו הלבן מסמן את השגיאה האפשרית בחישוב מרחק המעבר

<br /> המעבר הקרוב של אפופיס ליד כדור-הארץ, ב-13 באפריל 2029, יהיה במרחק של 36,350 ק'מ, מעט מעל ללוויינים הגאו-סינכרוניים. הקו הלבן מסמן את השגיאה האפשרית בחישוב מרחק המעבר

קהילת האסטרונומים פעלה במקרה זה בדיוק על פי הכללים שקבעה לעצמה, והאסטרונומים לא יצאו בהודעות דרמטיות לעיתונות. הודעות כאלה עלולות לזרוע פחד ובהלה המונית. ההמתנה השתלמה, ואפשר היה לשחרר "צפירת הרגעה" לאחר הודעתו של יומנס.

המשך בחלק השלישי והאחרון

בוקסה: אפופיס – מידע עדכני

כדי להעריך את הנזק הצפוי מפגיעתו של אסטרואיד קרוב-ארץ בכדור-הארץ, חשוב לדעת כמה פרטים על הגוף הפוגע האפשרי. הפרט החשוב ביותר הוא אם אמנם תתרחש פגיעה, אך גם המהירות היחסית בין הגוף לבין הארץ בעת המפגש חשובה. כמו כן, צריך לדעת מהי מסת האסטרואיד, מהו מרקמו הפנימי ומה צורתו. מדידת המסה אפשרית רק אם ניתן להגיע קרוב לאסטרואיד בחללית שניתן לעקוב אחריה בדייקנות, או אם לאסטרואיד יש במקרה בן-זוג קרוב. מסטיות קלות במסלולה של חללית החולפת קרוב לאסטרואיד, בגלל כוח המשיכה שלו, ניתן להעריך את מסתו. אם לא קיימת אפשרות לחלוף קרוב לאסטרואיד, והוא אינו חבר במערכת כפולה של שני אסטרואידים, דרך אחרת היא לחשב את גודלו החיצוני על-ידי מדידות מכדור-הארץ, להניח ערך מסוים לגבי צפיפותו, וכך לאמוד את המסה בקירוב טוב למדי.

אשר לאפופיס, מדידות המסה העדכניות מבוססות על גודל פיזי ועל הנחה לגבי צפיפותו. נראה שמדובר בגוף שאורך צירו הארוך כ-320 מטרים, ולכן מסתו היא כנראה כ-46 מיליוני טונות (4.6×1010 kg). בשלב זה אין מידע על צורתו המדויקת או על מרקמו הפנימי. בכל פגיעה אפשרית, המהירות היחסית בין אפופיס לארץ תהיה כ-12.6 ק"מ לשנייה. מבחינת הסיווג של אסטרואידים קרובי-ארץ, אפופיס שייך למשפחת גופי "אטן" (Aten, על שם האסטרואיד שהנו אב-טיפוס למשפחה). אסטרואידים אלה מקיפים את השמש במסלולים אליפטיים, כאשר רוב הזמן האסטרואיד נמצא פנימה ממסלול כדור-הארץ. מסלולי הארץ והאסטרואיד נחתכים פעמיים: כאשר האסטרואיד מתרחק מהשמש וכאשר הוא מתקרב אליה שוב. כיוון שגופי אטן נמצאים לרוב פנימית מהארץ יחסית לשמש, לרוב הם נראים מהארץ בקרבת השמש, סמוך לשקיעתה או לפני זריחתה, ורק לעתים רחוקות ניתן לראות אותם רחוק מהשמש, קרוב לחצות הליל. עקב כך, משך הזמן שניתן לצפות בהם כאשר שוררת חשכה הוא קצר.

כאן המקום להדגיש כי סוג האסטרואידים קרובי-הארץ "אטן" מאופיין גם במרחקו הממוצע של האסטרואיד מהשמש; זהו מרחק קטן מהמרחק הממוצע של הארץ מהשמש ("היחידה האסטרונומית"), אם כי המסלול האליפטי גורם לפעמים לאסטרואיד להתרחק מהשמש יותר מכדור-הארץ. בעקבות המעבר ליד כדור-הארץ ב-2029, ושינוי המסלול של אפופיס שייגרם במועד זה, יגדל המרחק הממוצע מהשמש.

4 תגובות ל “הסיפור שאינו נגמר של אפופיס – חלק שני”

  1. סבדרמיש יהודה

    לאלירן שלום!
    הייתי עסוק גם בדברים אחרים. הקמתי חברה לפיתוח רעיונות יחד עם אחי ועוד חבר וכבר הספקנו לפתח ולהגיש לרשום פטנט על בית סוללות מסוג מיוחד
    מלבד זאת יש עוד כמה רעיונות במגירה בעיקר בנושא תאונות הדרכים ונראה אולי מזה תבוא הישועה.
    אבל לא הזנחתי גם את עינייניי האקדמיה וניהלתי ויכוח לוהט בפורום לאסטרונומיה של אוניברסיטת בן גוריון. היגיעו הדברים לידי כך שאף נסעתי לבאר שבע והרצאתי בפני קבוצת סטודנטים תוססת על עינייניי גרביטציה ואי ודאות במדע. כך שהיו לי חיים די תוססים בתקופה האחרונה. בתחילת מאי אני אמור לתת הרצאה בנושא זה גם במצפה הכוכבים בגבעתיים.
    אז , אני שמח להראות שאני גולש פה ושם וכמו שאמר חכם סיני עתיק : אתה גולש משמע אתה קיים!
    בחיוך
    סבדרמיש יהודה

  2. אלירן

    יהודה מה נשמע? כבר כמעט לא רואים אותך כותב כאן, ראיתי שהתחלת לכתוב גם בפורומים של תפוז, אבל גם שם מעט מאד. במה אתה כל כך עסוק בימים אלו? האם זה קשור לפיתוח תאוריית היקום הפשוט?

  3. סבדרמיש יהודה

    מאמר מעניין. אומנם לכאורה אנו אמורים להיות רגועים, אך גודלה של אי הוודאות במקרה זה הוא לא וודאי לחלוטין ואנומליות מסוג "האנומליה של פיוניר" או אנומליות אחרות שלא ידועות עדין וגם מעבר ליד אסטרואידים ידועים או לא ידועים אחרים, עלולים לשנות את התמונה.
    אין לי כל ספק שגורלו של אסטרואיד זה ליפול בסופו של דבר לכדור הארץ אלא אם הוא יוטה למסלול אל עבר השמש.
    גם אם החישובים נכונים, האפשרות לגופים נילווים לאסטרואיד זה שגודלם עלול להיות כמה עשרות מטרים עלולים עדיין לפגוע בכדור הארץ ולגרום לאסון.
    דבר נוסף, האם אין טעות בקביעת גובה הצונאמי הצפוי?, לי נראה שגוף כזה יגרום לצונאמי בגובה עשרות מטרים לפחות, ולא 6 או 7 מטרים , כרשום במאמר!
    סבדרמיש יהודה
    האגודה הישראלית לאסטרונומיה
    סבדרמיש יהודה

הוספת תגובה

  • (will not be published)