חברה מציעה אביזרים יקרים הפועלים על העקרון המגנטי ומבטיחה, אף כי לא קוראת לכך במפורש עקב החוק המגביל זאת – שיפורים בריאותיים
בתמונה: פרנץ מסמר ופצינט, במאה ה-18
בשבוע שעבר פרסם מוסף שבעה ימים של ידיעות אחרונות, כתבת ענק על המגמה החדשה בעולם הנסתר: מגנטיות.
אומרים שפריירים לא מתים, הם רק מתחלפים. ובכן בסיפור שלפנינו פריירים גם מתים וגם מתחלפים, והשרלטנים עושים מזה כסף. הרבה כסף. לא אעשה כאן פרסומת לחברה זו או אחרת, אבל ממה שעולה בכתבה במחיר של מזרן מגנטי אחד, אפשר לתחזק את האתר הזה במשך שלוש שנים. כמי שסובל ממחלת הסוכרת הייתי שמח אם היה קיים טיפול שיחסוך ממני את הצורך בתרופות, בדיאטה ובשינוי אורחות החיים. יש לציין כי החברה מציגה את מוצריה כמוצרים לאיכות חיים. הכתב, ערן בר-גיל המסכם כי למרות שהוא משוכנע שאנשי החברה ומפיציה מאמינים ביכולתם של המגנטים לסייע לתחלואים שונים ההסברים שלהם אינם משכנעים אותו. חבל רק שבינתיים הוא נתן ארבעה עמודי מוסף יקרים מאוד בידיעות אחרונות לגורמים תמוהים כאלה.
הריפוי במגנטיות, או מסמריזם, הוא סיפורה של תרמית רפואית ששיגעה את פריס במאה ה-18 והיא נקראת על שם ממציאה, פרנץ אנטון מסמר (MESMER) שבכתבה בידיעות הפך משום מה ל”אסמר”. המרפא משחק תפקיד חברתי ומהפנט את הפציאנטים. מסמר השתמש בכוח עצום של סוגסטיה כדי לשלוח את חוליו למצבי טרנס דמויי שינה. הוא כה הצליח עד כי שמו משמש (באנגלית ובשפות אירופיות אחרות) לתיאור השפעה היפנוטית של אדם אחד על אחרים.
בראשית שנות ה-1770, מסמר, רופא וינאי שקיבל את הדוקטורט שלו על פלאגיאט – גניבת דעת, כאשר העתיק מעבודות של אחרים בדבר השפעת כוכבי הלכת על הבריאות (יש לציין כי אז היה לאסטרולוגיה מעמד מדעי). הוא פגש את הוינאי מקסימיליאן הל, מרפא שהיום היינו קוראים לו אלטרנטיבי.
ד”ר הל ריפא אנשים באמצעות פלטות ברזל ממוגנטות. ה”הוכחה” של הל בדבר ריפוי מגנטי היתה רק שזה עובד. היו לו הרבה לקוחות מרוצים. מסמר העתיק בלי רשות (שוב פלאגיאט) את שיטת הריפוי המגנטי של הל וטען כי השיטה פועלת משום שיש נוזל מגנטי המרחף סביב כל דבר, אך לפעמים הוא נתקל בהפרעה ודרושה התערבות כדי שישוב לזרום כהלכה. לטענת מסמר, הל נעל את הזרם של הנוזל המגנטי באמצעות המגנטים שלו. מסמר טוען כי ניתן לעשות זאת ללא המגנטים.
במקום להסביר כי בעצם מדובר בתופעת הפלסיבו, כלומר השפעה אקראית לטובה גם ללא שום התערבות חיצונית, הוא העדיף לבנות תיאוריה בדבר קיומו של מגנטיזם חייתי, הגורם לו ליכולת לתקן את זרימת הנוזל המגנטי האוניברסלי.
מסמר גם גילה כי למרות שהוא אינו זקוק למגנט כדי להגיע לתוצאות, יש השפעה הדרמטית של הנפת מוט מגנטי מול פניו של אדם, או הושבת החולים במים ממוגנטים. בקיצור – הצגה שלמה של ריפוי כביכול מדעי הפך את הנושא לדרמה להמונים. הוא אפילו הצליח להוציא מכמה מלקוחותיו התנהגות מבדרת החל משינה, דרך ריקוד וכלה עוויות.
מסמר עשה מה שהיום מכנים היפונזה, הן באולמי מופעים והן במרפאתו, ומה שמרפאי אמונה עושים בקרקסים ובכנסיות. אלא שהוא עשה זאת לחולים רבים ביחד תוך שהוא עורך הופעה גדולה מהריפוי המגנטי שלו.
בסיועם של לואי ה-16 ומרי אנטואנט פתח מסמר מכון מגנטי בו הוא שכנע את לקוחותיו לשבת על רגליהם בתוך אמבטיה של מים ממוגנטים כשהם מחזיקים כבלים המחוברים לעצים ממוגנטים. ואולם לאחר שפעילותו החלה לעורר חשד החליט המלך לואי ה-16 בשנת 1784 להקים ועדה של מדענים שתבדוק את טענותיו.
בין חברי הוועדה היו בנג’מין פרנקלין, הממציא והמדינאי האמריקאי, הכימאי הידוע אנטואן לאבואזייה, וד”ר ג’וזף גיליוטין, שעל שמו נקראת מכונת ההוצאה להורג. הוועדה התמקדה בבדיקת תיאוריית ה”מגנטיזם”; המסקנה הצפויה: אין כל בסיס מדעי להנחותיו של מסמר. חקירות הוועדה כללו בדיקת משתנים בלתי תלויים ובידודם. הוועדה קבעה כי מסמר הוא נוכל ואם היה ריפוי, היה זה ריפוי ספונטני בלבד. פרנקלין, יש לזכור היה זה שב-1747 גילה כי החשמל והמגנטיות כוח אחד הם ותאר כיצד הוא פועל וכמה שנים לאחר מכן ערך את הניסוי בכליאת ברק.
חבל שהכתב גילה את הספקנות באותיות הקטנות ובציטוטים, ונתן בכל זאת ארבעה עמודי יחצנות לפרסומם של סיפורי הצלחה כביכול של טכניקה שעבר זמנה ביחד עם האסטרולוגיה, ואולי זו גם הסיבה שיותר אנשים מאמינים באנטי מדע ובאסטרולוגיה, בגלל ידיעות אחרונות?
