דגימות נוגדנים שנלקחו מאמהות לילדים אוטיסטים מסוגלות להיקשר לחלבונים במוח העוברי ולהגיב כנגדם. נוגדנים אלו מעכבים את התפתחות המוח העוברי
הנוגדנים הקיימים בגופינו מיועדים להילחם בזיהומים הפולשים לגוף, כדוגמת חיידקים ווירוסים. אך דוקטור ג'ודי ואן דה-ווטר הוכיחה עתה כי דגימות נוגדנים שנלקחו מאמהות לילדים אוטיסטים מסוגלות להיקשר לחלבונים במוח העוברי ולהגיב כנגדם. התוצאות מעידות כי יתכן שחלק ממקרי האוטיזם קשורים למעבר של נוגדנים במהלך ההיריון, מהאם לעובר דרך השליה. נוגדנים אלו מעכבים את התפתחות המוח העוברי.
“התוצאות של דוקטור ואן דה-ווטר מראות כי גורמים במערכת החיסון האמהית קשורים לסוג אחד לפחות של אוטיזם,” אומר דיוויד אמארל, מנהל מחקר במכון M.I.N.D. וראש המחקר הנוכחי. “רצינו לקחת את הממצא החשוב הזה צעד אחד קדימה ולגלות האם חשיפה לנוגדנים במהלך ההיריון יכולה לגרום לשינויים בתפקוד החברתי ובהתנהגות שאנו עדים להם בילדים אוטיסטים.”
על מנת לבדוק את ההשערה, אמארל וצוות המחקר שלו חשפו שמונה קופות רזוס הרות לנוגדנים אנושיים שלוש פעמים, בשלהי השליש הראשון של ההיריון. שמונה מהקופות קיבלו נוגדנים מאמהות של ילדים בעלי אוטיזם, בעוד שארבע אחרות קיבלו נוגדנים שבודדו מדמן של אמהות לילדים רגילים, על מנת לוודא שהנוגדנים האנושיים אינם גורמים לנזק בפני עצמם. חמש קופות לא קיבלו כל טיפול והשתתפו במחקר לצורך ביקורת בלבד. החוקרים ציפו לראות כי במידה והשערת המחקר תקפה, אזי הקופות שקיבלו את הנוגדנים מאמהות לילדים אוטיסטים ילדו בעצמן קופים בעלי בעיות התנהגות.
כאשר נולדו 13 הצאצאים, דרכי ההתנהגות והיכולות החברתיות שלהם סוקרו בזהירות והוקלטו למשך שנה וחצי.
הצוות גילה שינויים קלים בלבד ביכולות החברתיות של ארבעת הקופים שנולדו מהאמהות שקיבלו נוגדנים הקשורים לאוטיזם. דרכי ההתנהגות של הקופים, עם זאת, היו שונות מאד מהקופים הרגילים. כל הארבעה נטו למנהגים שחוזרים על עצמם, כגון פסיעות מצד לצד, סלטות באוויר, סיבובים מסביב לעצמם וטלטולים מצד לצד. המנהגים הללו חזרו על עצמם בתדירות גבוהה בהרבה ולמשך תקופות ארוכות יותר של זמן משנצפו בקופים האחרים במחקר. המנהגים הופיעו בצורה החריפה ביותר לאחר שהקופים נגמלו מחלב האם, ובמיוחד כאשר הועברו הקופים לסביבה לא-מוכרת.
“החשיבות העיקרית במחקר היא בקישור שהוא עושה בין חשיפה לאלמנטים יוצאי-דופן של מערכת החיסון בזמן ההיריון, לבין דרכי התנהגות מסויימות שהעובר מחצין,” אומר אמארל. “התנהגותם של הקופים שונה מאד מהרגיל, והשינויים הללו דומים למוגבלויות שאנו מוצאים בילדים אוטיסטים. המחקר מוסיף ראיה נוספת להשערה כי גורמים במערכת החיסון של האם יכולים לתרום להתפתחות של סוגי אוטיזם מסויימים.”
למרות שהממצאים מרגשים במיוחד, אמארל אומר כי יש צורך לערוך את המחקר על קבוצה גדולה יותר של קופים לפני שיהיה ניתן לוודא שחשיפת העובר לנוגדנים בזמן ההיריון מגבירה את הסיכון לאוטיזם. במידה ואכן הנוגדנים גורמים לאוטיזם, ניתן יהיה לפתח שיטות קליניות לזיהוי גורמי-הסיכון בזמן ההיריון. אפילו בדיקות דם פשוטות יוכלו לגלות את נוכחותם של הנוגדנים הספציפיים בדם האם. החוקרים מקווים כי תרופות הניתנות כיום כנגד מחלות אוטו-אימוניות (מחלות בהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף בשוגג) יוכלו לעצור גם את השפעתם המזיקה של הנוגדנים על העובר המתפתח.
