ידענים: הכנות לטיסה מאוישת למאדים | כללי

מאת 14 באוקטובר 2014 21 תגובות

האם נגיע למאדים בעתיד הקרוב? והאם נחזור משם?

מושבה עתידנית על מאדים. איור: shutterstock

מושבה עתידנית על מאדים. איור: shutterstock

בקיץ האחרון חגג רכב החלל קוריוסיטי שנתיים לנחיתה על מאדים – הישג מדעי וטכנולוגי מרשים ובנאס"א אומרים שזאת רק ההתחלה. האם נזכה לראות מושבות אנושיות על מאדים? או אולי נכון יותר לשאול מתי נזכה לראות מושבות אנושיות על מאדים?

מאדים הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש שלנו. קוטרו כמחצית מקוטרו של כדור הארץ, נפחו כ-15% מנפח כדור הארץ ומסתו כ-11% ממסת כדור הארץ. מאדים מקיף את השמש בזמן של 687 ימים ארציים. כן, השנים ארוכות יותר על מאדים. אפילו היממה ארוכה במעט: 24 שעות ו-37 דקות. בשביל מי שייוולד ויגדל על מאדים, גיל 50 יהיה גיל שיבה מופלגת. מאדים גם קר יותר מכדור הארץ: מינוס 140 מעלות צלזיוס בחורף אבל 30 מעלות ביום קיץ באזור קו המשווה, כך שבעונת הקיץ יכול להיות נפלא שם. והנופים בו מזכירים לפעמים את הנגב. כידוע, צבעו האדמדם-חום-מוזהב של השכן הקטן שלנו מקורו כנראה בברזל מחומצן, או בחלודה. האטמוספירה שלו מכילה בעיקר פחמן דו-חמצני, ונצטרך אפוא לייצר חמצן בעבור התושבים העתידיים. מצד אחר, כוח המשיכה קטן ב-62.5% מאשר על כדור הארץ, אז גם עם חליפת החמצן נוכל לקפוץ הרבה יותר גבוה.

קוריוסיטי נשלחה לחקור את מאדים כחלק ממשימה רחבה ושאפתנית הרבה יותר. המטרה ארוכת הטווח היא לאפשר שליחת אסטרונאוטים למאדים ובשלב הבא אף לפתח ולבנות מושבות עליו. נראה כי האנושות מגיעה לרגע שבו היציאה מכדור הארץ לצורך יישוב מערכת השמש, ובעתיד אולי גם הגלקסיה, היא השלב ההגיוני והנדרש הבא. לא מזמן היו אלה היוונים ששלחו ספינות מפרש ליישב את אגן הים התיכון. הספרדים והפורטוגלים הגיעו לאמריקה והבריטים יצאו להודו ולסין. הדור הבא של האנושות יגיע למאדים.

לוחות הזמנים של נאס"א כבר מונחים לפנינו: ב-2012 קוריוסיטי החלה במסעה אל כוכב הלכת. לקראת סוף 2014 צפויה הגשושית הקטנה מייבין להיכנס למסלול הקפה סביב מאדים ולספק לנו מידע חדש וחשוב על האטמוספרה ועל הקרינה סביבו. ב-2016 צפויה נחיתה של רכב מחקר על מאדים במסגרת פרויקט אינסייט, במטרה לענות על השאלה כיצד נוצרים כוכבי לכת וכך לספק מידע חשוב נוסף בדרך ליישוב מאדים. לקראת סוף 2016 האירופים מתכוננים לשגר לוויין להקפת מאדים וב-2018 להנחית רכב ממונע שיסייר על מאדים. ב- 2020 נאס"א מתכננת לשלוח את המחליפה של קוריוסיטי: מעבדת מדע עצמאית ומשוכללת יותר לסיור על מאדים.

באופן לא רשמי, דוברים מטעם נאס"א רואים בשנת 2030 שנה שבה נראה אסטרונאוטים במשימה למאדים. ואולם, כמה מיליארדרים בעלי נטיות טכנולוגיות שמו להם למטרה להגיע למאדים עוד לפני כן. כך למשל, אלון מאסק, העומד בראש ספייס-אקס, החברה שבונה משגרים לשיגור חלליות ולוויינים, הביע את רצונו למות על מאדים (ולא ברגע הנחיתה). פרויקט שאפתני על גבול ההזוי כיום הוא פרויקט מארס-1 של היזם ההולנדי בס לנסדורפ, ששם לעצמו למטרה לשגר משלחת בכיוון אחד ליישוב מאדים ב- 2030. הניסיון מראה שהזיות הופכות לחלומות וחלומות הופכים למציאות. גם אם מארס-1 נראה כיום יומרני, סביר להניח שב-2030 ייראה החלום כבר הרבה יותר מציאותי.

כשפגשתי את ד"ר בריגדיר-גנרל פיט וורדן, מנהל מרכז נאס"א איימס במשרדו, עוד לפני השיגור של קוריוסיטי, שאלתי אותו שאלה ישירה: האם נאס"א תוציא משימה להקמת מושבות על מאדים וכיצד תממן את המבצע השאפתני זה? ד"ר וורדן ענה בחיוך. ודאי שניישב את מאדים, והמימון לא יבוא מן הממשל האמריקני. "בוא ותחשוב על שתי המושבות הראשונות על מאדים… נקרא להן לדוגמה בשם… פייג'וויל וברינ'ס וואלי…".

מחלון משרדו של וורדן יכולתי לראות שני מטוסי סילון פרטיים מן הצי של לארי פייג' וסרגיי ברין.

על המחבר

ינקי מרגלית, יזם חברתי, משקיע ואיש הייטק. אב לשישה. יו"ר SpaceIL, עמותה ישראלית הפועלת להנחתת חללית ישראלית על הירח. בעיקר סקרן.

הכתבה התפרסמה באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל

21 תגובות ל “העתיד של העתיד – מושבות על מאדים – לא מדע בדיוני / ינקי מרגלית”

  1. חיי בחיים

    אני חושב שזה רעיון קצת מורכב אבל אפשרי וחיוני לעתיד של האנושות ,
    עקב הצטופפות אוכלוסין בעתיד
    אז אנשים שבאים ואומרים למה אין רובוט חכם שיגיע למאדים ובדוק את זה למעננו
    סביר להניח שכדי שיהיה רובוט כזה יש צורך בלהכין כזה
    ואנשים כמו חיים אומרים איך זה שאין?
    כאילו זה מובן מאליו שיהיה כזה כי יש צורך שמישהו יכין כזה.
    לדעתי זה רעיון מצוין ובמקום להסתכל על החיים ממבט אגואיסטי
    יש צורך בהקרבה כדי לקדם עתיד כללי
    "אני אישית הייתי מתנדב אילו הייתה לי האופציה"

  2. חן

    הכתבה הזו נכתבה ב 2013??
    "לקראת סוף 2014 צפויה הגשושית הקטנה מייבין להיכנס למסלול הקפה סביב מאדים ולספק לנו מידע חדש וחשוב על האטמוספרה ועל הקרינה סביבו. ב-2016 צפויה נחיתה של רכב מחקר על מאדים במסגרת פרויקט אינסייט, במטרה לענות על השאלה כיצד נוצרים כוכבי לכת וכך לספק מידע חשוב נוסף בדרך ליישוב מאדים".

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    לשלוח אנשים למאדים הוא פשע בלתי נסלח בכל קנה מידה. מעבר להיבט של 4 תמהונים עם כרטיס בכוון אחד. שברור כי הם ימותו אם לא אחרי 68 ימים, הם לא ימותו מזיקנה.
    הפשע הוא זיהום ביולוגי של המאדים, שלא יאפשר בעתיד כל מחקר מדעי. לא ברור לי מדוע אין אפשרות לשלוח רובוטים חכמים שיבצעו את כל המשימות המדעיות הדרושות. לא סתם לא נמצא כל סממן ביולוגי לא על המאדים ולא על כל כוכב בסביבה הקרובה. גם הסיכוי למצוא ישות ביולוגית בגלקסיה שלנו קטן. הסיבה פשוטה. המורכבות של יישות ביולוגת כה גדולה שכוללת: א. התפוצצות סופר נובה. ב. התכנסות של מסה בדמות שמש ומסביבה כוכבים עם הרכב מדוייק של יחס חומרים של חמצן, חנקן, פחמן, כלור, נתרן, מים, וכל השאר. ג. כדור מאסה שיפגע בכדור הארץ ויזיזו בכ-37 מעלות, על מנת ליצור עונות השנה. ד. שיהיה לו ירח לייצוב זוית הסיבוב. ה. שיסתובב במהירות הנכונה. ו. שיהיה ממוקם בקצה הגלקסיה כדי שלא יופרע ע"י פגיעה ממאסות המתרוצצות בסביבה. ועוד מליון סיבות.
    אז שיקומו אנשים שפויים ויעצרו את הפשע הזה.

  4. שונא פיסבוק יחיה

    צריך גמישות מחשבתית,לדוגמה לשגר כורים אטומים קטנים(באופן כזה שאם יתרסקו אז לא יגרם אסון-בולמי זעזועים כדוגמה),שיתנו תשתית אנרגטית למתישבים הראשונים.או לשגר דלק לטיסות חזרה לכדור הארץ.ישראל מקובעת יכולנו לחתום על האמנה למניעת נשק גרעני ,לבנות כור חדש ואז לצפצף על האמנה .ולחדש ארסנל נשק גרעיני-יותר בטוח ומתקדם.זו דוגמה לקבעון מחשבתי בפיתוח מדעי

  5. א

    לאריק
    מה שכתבת על נוגה באמת מעניין. אבל יש משהו אפילו יותר פשוט וזה ליישב את האוקיינוסים

  6. ליאון

    בעתיד
    מדפסות תלת מימד בתחנות חלל יבנו חלליות וערים שלמות

  7. דור

    ממש כמו בסידרה פיוצראמה .
    אני אוהב שבענף הטלויזיה חוזים את העתיד.

  8. אריק ל

    לאדון נגה, מאדים וצדק – אשמח שתעמיד אותי על טעותי האסטרונומית בהודעה שלי, אחרת, למנהלי האתר – לטיפולכם המסור (ההודעות האלה הם של אותו אדם מן הסתם, שאלא אם כן יש לו משהו לתרום לדיון, מהווה טרול).

  9. מאדים

    אריק ל
    כמה שנוגה צודק. אתה בכלל לא מכיר אותנו, אף פעם לא עשית אצלנו ביקור נימוסין ואתה מתנהג כיודע כל. הס לך!. בושות כבר גרמת לעצמך בכול מערכת השמש. גם אם תרצה לא תקבל שום ויזה וגם לא green card לשום גוף במערכת השמש.

  10. נוגה

    אריק ל
    אתה חי בעננים תרתי משמע. הבורות שלך באסטרונומיה צועקת ומהדהדת בשמים של המאדים.

  11. ET

    המדינות שיהיו חזקות בעתיד הן המדינות שבהן תהיה מפותחת תיירות חלל.
    לפני ההתיישבות החוץ-ארצית, צריך לתור את האדמה. וצריך ללמוד איך לנצל את המשאבים של אותה פלנטה.
    בנתיים מי שמצליח בכך זה בעיקר ארה"ב.
    המזרח, עם המנטליות והתרבות שלהם, עדיין רחוקים מכך.

  12. עתיד אפשרי,

    לדעתי, במאה ה22 סין תהייה המדינה הכי חזקה.תהייה התישבות על מאדים.(התעשיה הצבאית ,תהפוך לתעשית חלל). הכלכלה תהייה בנויה כך שהתישבות במאדים תביא צמיחה.במידה וישראל תדע לשמור על שווין סביר בין עשירים לעניים,ישראל תהפוך לאחת המדינות העשירות והחזקות בכדור הארץ.משהוא בסגנון שוויץ, רק יותר חזקה.

  13. דן

    הבעיה הכי מרכזית היא שגם אם מאדים יהיה בעל אטמוספרה כמו בכדור הארץ, עם מים כמו בכדור הארץ, בגלל הכבידה הנמוכה לא סביר שבני אדם יוכלן להתקיים ללא בעיות בריאתיות משמעותיות, ניתן לשנות את בני האדם שיתאימומלתנאים כאלה אבלמה שיווצר לא יהיה בדיוק בן אדם.

  14. אריק ל

    אני לא מבין מה האובססיה על מאדים, כאשר מושבות בספינות אוויר בשמי נגה הרבה יותר הגיוניים.
    בנגה יש הגנה מקרינה, ובגובה 50 ק"מ הטמפרטורה נעה בין 0-50 מעלות צלזיוס, ולחץ אטמוספרי של 1 באר (כלומר לחץ של אטמוספירה אחת). בגובה כזה, אסטרונאוט שיצטרך לצאת למשימה בחוץ, יצטרך בסה"כ ללבוש חליפת אש שבהם משתמשים גיאולוגים שחוקרים הרי געש (כלומר, אספקת חמצן והגנה מחומצה גופריתית). בנוסף, באטמוספירה הצפופה של נגה, אוויר רגיל – הוא גז ציפה מעולה (60% מיכלת הציפה של הליום פה בכדור הארץ).
    האטמוספירה של נגה מלאה בחנקן, ומכיוון שהיא מורכבת ברובה מפחמן דו-חמצני, ניתן להפיק ממנה חמצן, וכך ליצור אוויר במקום במקום להביא מכדור הארץ.
    בונוס מיוחד, מכיוון שנגה קרובה הרבה יותר לשמש, לא חסרה שם אנרגיה סולארית בכמויות גדולות יותר מאשר בכדור הארץ (בניגוד למאדים שם אנרגיה בכמויות גדולות תצטרך להגיע מכור גרעיני כנראה).
    לגבי מים – האטמוספירה של נגה אמנם מכילה כמויות זניחות מאוד של מים, בניגוד למאדים שככל הנראה מכיל מים קפואים מתחת לקרקע, אבל היא מכילה חומצה גופריתית, שניתן להפיק ממנה מים.
    נכון, לא מדובר בקולוניות על הקרקע עצמה, אבל אפשר להתייחס לנגה כאל כוכב שכולו מכוסה באוקיינוס, והדרך היחידה לחיות בו היא לצוף 50 ק"מ באטמוספירה. אכן, על פני הקרקע, הלחץ האטמוספירי כל-כך גדול, שהוא זהה ללחץ של ק"מ מתחת לאוקיינוס פה בכדור הארץ.
    בעתיד, אולי אפשר לחשוב גם על רובוטים מיוחדים שיעמדו לא רק בלחץ (כבר היום יש מכשירים שיודעים לנוע ולעבוד בלחצים כאלה), אלא גם בטמפרטורה הגבוהה מאוד, ולהפיק מתכות ולהפיק אותם, ולאחר מכן בעזרת כדור פורח להעלות אותם חזרה לגובה של 50 ק"מ, שם החומרים שיופקו יאספו על-ידי הקולוניות. הרובוטים עצמם ישלטו מרחוק מהקולוניות.
    גם לגבי היום הארוך בנגה (מעל 200 יום), ניתן פתרון פשוט – כל האטמוספירה בגבהיים המדוברים פה מסתובבת סביב הכוכב במהירות של 350 קמ"ש, כך שהשכבה העליונה של האטמוספירה מקיפה את נגה כל 4 ימים. ספינת אוויר שתצוף בגבהיים הללו, לא תרגיש בכלל במהירות זו, כיוון שכל האטמוספירה כולה נעה במהירות זו (כפי שאנחנו לא מרגישים שכדור הארץ מסתובב כיוון שאנו מסתובבים איתו).
    גם כח המשיכה על נגה כ-90% מכדור הארץ (גם בגובה 50 ק"מ), כך שבעיית חוסר כח המשיכה שפוגעת בעצמות ובמערכת החיסון של האסטרונאוטים, תפתר.

    אז מה יש לנו פה?
    מאדים – קור קטלני, עם אטמוספירה שהיא כמעט ואקום, קרינה מסוכנת, ומעט מאוד אנרגיה סולארית. כל שבר או קרע במבנה במאדים יוביל לדה-קומפרסיה והתפוצצות, המתקנים עצמם חייבים להיות עבים דיים כדי להגן מקרינה קוסמית קטלנית, והאנרגיה תהיה חייבת להיות מופקת מכור גרעיני שעלול ליצור בעיות רבות. כל יציאה מחוץ לקולוניה, ילווה בתהליך הארוך והמפרך של חבישת חליפת חלל. ובנוסף, כח המשיכה במאדים הוא רק כ-38% מזה של כדור הארץ, כך שיכול מאוד להיות שבעיית חוסר כח המשיכה תהיה רלוונטית גם שם (בחלל מציעים את הפתרון של צנטריפוגות כדי לדמות את כח המשיכה, אבל יצירת מבנה כזה על כוכב לכת עם כח משיכה מסויים היא דבר מסובך שכנראה יצטרך הרבה אנרגיה וצפויה להרבה תקלות).

    לעומת נגה, שבגובה 50 ק"מ כנראה מכיל את הסביבה הכי דומה לכדור הארץ במערכת השמש (מלבד כדור הארץ).

    אני גם לא מבין את משוא הפנים בנאס"א – מילא התמקדות בחקר מאדים או אירופה, בגלל האפשרות שהיו או עדיין ישנם חיים שם. אבל למה מעדיפים לחקור את טיטאן, שלא פחות עויין מנגה, ורחוק פי כמה, מאשר להתמקד בכוכב הלכת הכי קרוב אלינו (כן, יותר ממאדים)? אם בוחנים בצורה הגיונית את העלות והפשטות, האופציה של קולניות מרחפות בנגה הרבה יותר ריאלי כנראה מהקולוניות במאדים.

  15. אבנר

    אני זוכר איורי אמן כאלו של אסטרונאטים על מאדים לפני יותר מ 25 שנים.
    האמת היא, שמחשבה בכלל על לשלוח אנשים למאדים היא לא רצינית בשום קנה מידה מדעי. חוץ מריגוש ותחושת הכיבוש (שכבודם במקום מונח ובמיוחד הכיבוש), אין בכך שום תועלת.

    עדיף לו היו זונחים לחלוטין את הזיית המסעות המאויישים ותיתרכזו בשיטות הינע מתקדמות. משימות רובוטיות ליריחי צדק ואולי אפילו לבדוק היתכנות של ריסוק עצמי קרח מרוחקים ואסטרואידים על מאדם בכדי להפכו לתומך חיים.
    אבל כל זה כנראה לא יקרה כי הפוליקלי קורקט, פופולריות בגרוש ובנאליות השתלטו על כל חלקה טובה

  16. א.ב

    ליוסי,לרוסים טכנולגיה מקורית.ולדעתי בעתיד גם מסין יגנבו טכנולוגיות.היום עושים שיתופי פעולה בין מדינתיים.מי שנותר מחוץ למעגל,גונב טכנולוגיות.

  17. א.ב

    אני סבור,שמסע מאויש למאדים הייה בשנת 2060. מסע /טיסה זו היו עם שיתוף פעולה בין לאומי.בדומה לפרויקט תחנת החלל הבין לאומית.

  18. יוסי

    יפה שבימי דעאש אלה, יש עדיין כאלה שחושבים על מסע למאדים שיציל את האנושות מנטייתה להרס. זה לא נאמר בציניות. כולנו מבינים שהלחימה בדעאש היא רק תסמונת למלחמת תרבות הרבה יותר גדולה. אין פה ניסיון להתסיס. אינני רוצה לעסוק בזה. בחזרה למסע למאדים.
    הקושי העיקרי לדעתי הוא ההתעקשות לקחת את תחנת הדלק וקרון החמצן ביחד עם הרכב למסע. לצורך כך נהגות תכניות כמו מסע לירח והדיפה כקליע לכיוון מאדים. לדעתי נדרש לחשוב על מקורות אנרגיה עמידים בעלי יחס נפח/משקל לאנרגיה גבוהים. כבר אמרתי בעבר שהנעה עם מנוע גרעיני נראית לי נכונה לפחות לשלב המסע עצמו. מה שמוזר לי שלא שומעים על ניסיונות בכלל בכיוון. בעולם המדע הבדיוני מדברים פיזיקאים על הנעה כבידתית, הנעת חור תולעות ועוד. אבל בעולם מעשי, הם מתעקשים על הנעה רקטית ודלק גרעיני. מנועים גרעיניים מניעים נושאות מטוסים וצוללות מהלך 13 שנים. לגבי שאר האתגרים כגון ייצור חמצן ודחיסת מזון ביחס משקל/אנרגיה – אני סבור שיש לאנושות פיתרון. כמו שידעו לבנות את ה LHC בצרן, אין סיבה טכנולוגית שלא יוגדר בעשרים השנים הבאות מיזם רב-לאומי כזה. ואם יש חשש מסין ורוסיה לגניבת מידע, או עליונות טכנולוגית עדיין יש אירופה. המידע בסוף זולג לדעתי למזרח, כי בגלל שהם פחות יצירתיים הם יצירתיים בגניבת מידע.

הוספת תגובה

  • (will not be published)