ספרה של אנייסי Analytical Institutions סיפק תמצית ברורה של מצב הידע בתחום הניתוח המתמטי
למרות תרומתה החשובה לעולם המתמטיקה, מריה גטאנה אנייסי (Maria Gaetana Agnesi) לא קיימה קריירה מתמטית ארוכה.
אנייסי לא היתה מתמטיקאית מפורסמת טיפוסית. היא חייתה חיים פשוטים וויתרה על המתמטיקה בגיל צעיר. במבט ראשון חייה נראו משעממים ואולם בהתחשב בנסיבות שבהן גדלה, הישיגיה במתמטיקה היו מזהירים.
מריה גטאנה אנייסי נולדה במילאנו ב-16 במאי 1718, למשפחה עשירה ומשכילה. אנייסי זכתה למקום של כבוד בהיסטוריה של המתמטיקה כאשר כתבה את הספר הראשון הדן במשותף בחשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי. היא היתה חברת כבוד בסגל אוניברסיטת בולוניה אך העדיפה את לימודי התיאולוגיה ואבות הכנסיה, והקדישה את זמנה לצדקה ולשירות העניים. בהמשך היא הקימה בית חולים בביתה.
אביה, פייטרו אנייסי, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת בולוניה ביקש להכניס את משפחתו לאצולה המילנזית. כדי להשיג זאת הוא נישא לאנה פורטונטה בריבו בשנת 1717.
באיטליה, שם החלה תקופת הרנסאנס והשפעתה ניכרה עד שנים רבות אחר כך, הטביעו נשים את חותמן על העולם האקדמי. נשים משכילות זכו להערצתם של גברים, ובניגוד למקומות אחרים באירופה, הן לא זכו ליחס של זלזול בשל היותן אינלטקטואליות ומשכילות. גישה זו איפשרה לנשים באיטליה להשתתף באמנות, ברפואה, בספרות ובמתמטיקה. אנייסי היתה הדמות הנשית החשובה ביותר במאה ה-18.
היא היתה המבוגרת מבין 23 ילדיו של אביה, משלוש נשים. היא זכתה לחינוך מפנק: דיברה צרפתית בגיל חמש והתמחתה בלטינית, ובעברית וכן למדה כמה שפות מודרניות בגיל תשע. בשנות נעוריה היא התמחתה במתמטיקה.
אנייטי סבלה ממחלה מסתורית בגיל 12 שיוחסה לעומס הלימודים שלה, והרופאים רשמו לה מרשם שבו צווה עליה ללמוד ריקודים ולרכוב על סוסים. הטיפול לא עזר, והיא החלה לסבול מעוויתות, והתבקשה לנוח. בגיל 14 היא למדה בליסטיקה וגיאומטריה. כאשר היתה בת 15 החל אביה לאסוף חוג ידידים בקרב משכילי בולוניה, עמם שוחחה והתעמקה בשאלות הפילוסופיות המורכבות ביותר. תיעוד המפגשים הללו מצויין בספרו של שרל דה ברוסה -“מכתבים מאיטליה” ובספרה Propositiones Philosophicae שפורסם בשנת 1738, בו סיכמה את הופעותיה בפני המשכילים והגנה על 190 השערות. ברבים מהמאמרים בספר היא המליצה לנשים לרכוש השכלה.
ביתה של אנייסי היה מקום התוועדות למרבית האינטלקטואלים של אותם הימים. מריה השתתפה במרבית הסמינרים, היא שוחחה עם האורחים על נושאים פילוסופיים ומתמטיים. מריה היתה ביישנית בטבעה ולא אהבה את המפגשים הללו אך היא המשיכה להשתתף בהם כדי לרצות את אביה עד מותה של אמה. אביה נישא פעמיים לאחר מות אימה והוא הסכים לממן את פעילותה. אנייסי התעמקה בעיקר בחשבון דיפרנציאלי וחשבון אינטגרלי.
לאחר מות אימה היא נטלה על עצמה את ניהול הבית. יתכן שהעבודה הרבה הכרוכה בטיפול באחים רבים כל כך מסבירה את העובדה שהיא מעולם לא נישאה.
בהיותה בת 20 היא החלה לכתוב את עבודתה החשובה ביותר Analytical Institutions. הספר דן בענף החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי. הרשומות ההיסטוריות מוסרות כי כתבה בתחילה את הספר כספר לימוד לאחיה, ולאחר מכן הספר התרחב וכלל נושאים מורכבים יותר.
כאשר פורסמה עבודתה ב-1748 היא גרמה להתרגשות בעולם האקדמי. זו היתה אחת מהעבודות הראשונות והשלמות ביותר על אנליזה של מספרים אינפינטיסימליים. תרומתה הגדולה של אנייסי למתמטיקה בספר הזה הוא בכך שהוא איחד בין עבודותיהם של מתמטיקאים שונים בדרך עקבית ובתוספת פרשנויות משלה. הספר הפך למודל לבהירות, תורגם לשפות רבות ושימש כספר לימוד.
Analytical Institutions סיפק תמצית ברורה של מצב הידע בתחום הניתוח המתמטי. החלק הראשון שלו דן בניתוח כמויות סופיות. הוא גם דן בבעיות יסודיות של מקסימום, מינימום, משיקים ונקודות פיתול. החלק השני דן בניתוח מספרים קטנים לאין שיעור (מספרים אינפינטיסמליים). החלק השלישי עוסק בחשבון האינטגרלי ודן באופן כללי במצב הידע. החלק האחרון מטפל בשיטת ההיפוך של משיקים ובמשוואות דיפרנציאליות.
אנייסי מוכרת בעיקר מהעקומה המכונה “המכשפה של אנייסי” (ראו איור מתוך ספרה Analytical Institutions). אנייסי כתבה את המשוואה של עקומה זו בתצורה a*sqrt(a*x-x*x)/x משום שהחשיבה את ציר ה-X כציר האנכי ואת Y כציר האופקי. בימינו היו רושמים זאת בצורה שונה תוך שימוש ב-X כציר האופקי וב-Y כציר האנכי, (yx^2=a^2(a-y או (y = a^3/(x^2 + a^2). מדובר בשכלול של עקומת הסינוס שנחקרה לראשונה בידי פרמה. “היא כונתה ורסיירה – מילה הלקוחה מהשורש הלטיני vertere שמשמעותו “להסתובב.” אך גם משמשת כקיצור של המילה האיטלקית avversiera שמשמעותה “אשתו של השטן”. ואולם כאשר ספרה של אנייסי תורגם לאנגלית, המילה versiera תורגמה ל”מכשפה” (witch), והעקומה זכתה לכינוי “המכשפה של אנייסי.”
בעקבות הצלחת ספרה, נבחרה מריה לאקדמיה של בולוניה למדעים. האוניברסיטה נתנה לה דיפלומה ושמה הוסף לרשימת חברי הסגל, אולם שנים רבות ניטש ויכוח האם מריה קיבלה את המינוי מכיוון שבאותה תקופה היא הקדישה את זמנה לפעולות צדקה. נראה כי אביה סיפק את ההשראה לעניין שלה במתמטיקה. כאשר נפטר האב ב-1752, מריה ויתרה על המשך העבודה המתמטית. כאשר בשנת 1762 ביקשה ממנה אוניברסיטת טורינו את חוות דעתה על המאמר של לגרנז’ הצעיר על חשבון וריאציות, תגובתה היתה שהיא אינה מתעניינת עוד בנושאים אלה”
אנייסי היתה אישה דתיה והקדישה את חייה לעניים, לחסרי הבית ולחולים, בפרט לנשים. כאשר נפתח ה- Pio Instituto Trivulzo, ביתם של החולים והתשושים, מונתה מריה למנהלת המוסד. היא טיפלה בנשים חולות ונוטות למות עד מותה שלה. נראה שחיי הדת והעזרה לנזקקים עניינו אותה יותר מאשר מתמטיקה. היא נפטרה בגיל שמונים, בינואר 1799.
אחד הסיפורים, שקשה מאוד לדעת את אמינותו מתאר כי אנייסי נהגה לטייל בשנתה. לפי אחד הסיפורים, הלכה לחדר עבודתה מתוך שינה, פתרה מספר בעיות מתמטיות שלא עלה בידה לפתור קודם, וכאשר התעוררה התפלאה לגלות את הפתרון המושלם מונח על שולחנה”.
לערך על מריה גטאנה אנייסי בויקיפדיה
עוד בנושא באתר הידען:
- סופי ז’רמן – המתמטיקאית שסרבה לקבל כפרס פסל מזהב טהור
- האם אשתו הראשונה של איינשטיין חיברה עימו בחשאי את תורת היחסות ב-1905?
46 תגובות
יוסי,
ולמי שקרא את תגובתו,
הספרים של אפלטון ואריסטו מעולם לא אבדו ביוונית, והם תורגמו בעת החדשה לכל השפות כולל לעברית מיוונית עתיקה.
אז תענה לה בשמי
ניסים,
אני לא רוצה לקחת לך את התפקיד…
אהוד
אולי פשוט תענה לתמר?
ניסים,
אני דן איתך בנשוא כי התשובה שלך הייתה מופרכת. ראשית משאלתה של תמר אפשר להבין כי היא מעוניינת במקורת של יותר ממאה שנה אחורה. שנית רוזלינד פרקלין קבלה משרה באקדמיה הייתה לה מעבדה. היחס אליה היה מורכב בחלקו בהיותה אישה אבל גם מהסתכלות שונה על מדע. ווטסון וקריק שאכן “גנבו” ממנה את תוצאות הניסויים שלה השכלו לפרסם במאמרם את ציור הסליל הכפול. לעיתים הצורה בה אתה מפרסם תוצאות היא בעלת השלכה. שנית רוזלינד בשל גישתה למדע היססה לפרסם את התוצאות שלה בעוד ווטסון וקריק הבינו כי הם במרוץ צמוד עם לינוס פאולינג על מבנה הדי.אן.אי כך שלהגיד שמה שקרה במקרה של רוזילנד פרקלין הוא דוגמא לאפליה נגד נשים היא הפשטה גרוטסקית של נושא האפליה. יתכן כי אפליה נגד נשים היא גם בפרסי נובל אבל תקרא שוב את השאלה של תמר “אפשר לקבל אסמכתא לכך שבמקומות אחרים באירופה,נשים כן זכו ליחס של זלזול בשל היותן אינלטקטואליות ומשכילות? או שבתקופה שלפני הרנסאנס לא נתנו לנשים לרכוש השכלה גבוהה?כל הזמן אומרים לנו שבעבר לא נתנו לנשים ללמוד ולטפח קריירה”. האם רוזלינד פרנקלין לא טפחה קריירה? האם לא נתנו לה לרכוש השכלה? האם זילזלו בה או בעודה שלה (להיפך הסתמכו עליה לקבל את מבנה הסליל הכפול)? ניתן לתת הרבה דוגמאות לאפליה המקרה של רוזלינד פרקלין הוא בהחלט לא מייצג. בנסוף אם אכן לא אפשרו לנשים לרכוש השכלה הרי סביר כי לא נשמע על הנשים הללו שלא רכשו השכלה. כך שהתשובה האמתית לשאלתה של תמר נעוצה בסטטיסטיקה ובציטוט של חוקים (שהפלו נשים) פחות בדוגמאות. אגב ורה רובין היא דוגמא לאישה שהתגברה על אפליה היא הייתה האישה הראשונה שהורשתה לעבוד כתצפתנית במצפה פאלמור היא קבלה משרה כך ששוב מדובר באישה שהייתה לה נגישות להשכלה ולא זילזלו בה כך שגם דוגמא זו אינה רלוונטית לשאלתה של תמר.
אהוד
רוזלינד פרנקלין היא דוגמה למדענית שחוותה הפליה על רקע היותה אישה. כל מי שרוצה אסמכתא להפלייה באקדמיה נגד נשים – שיקרא על רוזלניד פרנקלין.
יש רשימה ארוכה של מדעניות בתקופה האחרונה שחוו הפליה (שמעת פעם על וורה רובין, למשל?). אם היום זה קורה, אז אני חושב שזה הגיוני להניח שגם בעבר היותר רחוק הייתה הפלייה.
ואני בכלל לא מבין למה אתה דן איתי על זה. זו הייתה התשובה שלי לתמר. בוא נשאיר את זה כך?
ניסים
מיתוס או לא מה רוזלינד פרנקלין קשורה? חוץ מזה שאני לא טענתי כי לא הייתה או אין אפליה מנשים
ולכן לא ברור מדוע אתה מתפלא עלי?
אהוד
קרא בבקשה את סוף המשפט האחרון של תמר – “מיתוס בדבר דיכוי האישה”.
זה מיתוס או לא?
באיטליה, שם החל שם החלה תקופת הרנסאנס, typo
ניסים
מישהו בכלל אמר שלא הייתה אפליה נגד נשים או שהיום היא אינה קיימת? תמר
פשוט בקשה מקורות לטענה כי אפליה נגד נשים הייתה מאז ומעולם ואתה נתת
לה דוגמא שכמו שציינתי אינה רלוונטית בעליל.
היו עוד מדענים שמצאו בסיוע לבני אדם משימה יותר נעלה מהמדע. לא בדת החשוכה שמתנגדת לאבולוציה ולמפץ הגדול ולחקר בכלל אלא בסיוע לבני אדם. היה לה את האינטלקט להיות מדענית אבל היא ניתבה אותו לפעילות שלא השאירה לה חותם בהיסטוריה. זה מעניין כי לדוגמא גם ישעיהו ליבוביץ אלמלא הספרים שכתב תלמידו המסור, לא היה משאיר מורשת ספרים עשירה וגם סוקרטס היה נשאר עלום אלמלא הכתבים של אפלטון ותלמידו של אפלטון אריסטו שחלק על אפלטון קוטבית אך היה תלמידו. ואלמלא תורגמו הספרים לערבית שכן אבדו ביוונית, ואח”כ תורגמו בחזרה ללטינית. באותם ימים למרבה האבסורד, תרבות האיסלאם היתה רנסנס ותרבות המערב ימי הביניים. הכימיה (אלכימיה) אלגברה (אל ג’אבר) השיטה העשרונית למניה שהקפיצה את המתימטיקה, הפילוסופיה (רמב”ם) היו ערבים וסאלח א-דין הזדעזע מריצ’ארד לב הארי שטובח נשים וילדים ולא רק לוחמים. עולם הפוך. בסביבות 1400 שקעה ממלכת האיסלם בידי הקנאים (פלישות הברברים לספרד ומלחמתם באלסיד) ואירופה יצאה מימי הביניים לרנסאנס.
אהוד
בתקופתה של רוזלינד פרקלין, קיימברידג’ כלל לא העניק תארי BA ו-MA לנשים. עזוב את הויכוחים המדעים, אתה לא יכול להגיד ביושר שהיה שיוויון בין המינים באקמיה גם לפני 50 שנה.
אני ממש מופתע ממך ומתמר. אתם באמת חושבים שלא הייתה אפליה נגד שנים בעבר הלא רחוק? גם היום, ברוב העולם נשים מופלות לרעה. גם בישראל יש הפליה, ברגע זה ממש.
ניסים
תמר שאלה אותך על דוגמאות לכך שלא נתנו לנשים לפתח קריירה
“ל הזמן אומרים לנו שבעבר לא נתנו לנשים ללמוד ולטפח קריירה ואז כשנתקלים בדוגמאות שסותרות את ההנחה…” ואתה אומר לה לקרוא על רוזלינד פרנקלין שחיה במאה העשרים??? קבלה משרה בתור חוקרת
באחת האוניברסיטאות המובילות בעולם באותה תקופה??? תמר שואלת בעיקר על התקופה
“שלפני הרנסאנס לא נתנו לנשים לרכוש השכלה גבוהה…”.
היחס לפרנקלין היה שוביניסטי אבל האם לא אפשרו לה לפתח קריירה? האם היא לא השיגה משרה?
העימות בינה לבין ווטסון וקריק היה גם על בסיס שובינסטי אבל יותר על תפיסה מהו מדע ואך עושים אותו. ווטסון וקריק בנו מודלים מחרוזים וחוט ברזל ופרנקלין התייחסה אליהם כזוג ילדים המשחקים בצעצועים. פרנקלין פרסמה תוצאות רק כשהייתה בטוחה במאה אחוז ווטסון וקריק עסקו בספקולציות. האם המדע מתקדם יותר בעבודה סדורה ומתודית או על ידי משחק זו שאלה אחרת משאלת נשים במדע והיחס אליהן.
תמר
לא צריך לחפש רחוק. תקראי קצת על רוזלינד פרנקלין.
אפשר לקבל אסמכתא לכך שבמקומות אחרים באירופה,נשים כן זכו ליחס של זלזול בשל היותן אינלטקטואליות ומשכילות? או שבתקופה שלפני הרנסאנס לא נתנו לנשים לרכוש השכלה גבוהה?
כל הזמן אומרים לנו שבעבר לא נתנו לנשים ללמוד ולטפח קריירה ואז כשנתקלים בדוגמאות שסותרות את ההנחה הזו ממהרים להדגיש לנו שזו דוגמה חריגה (בד”כ בלי לגבות באסמכתא) וככה מקבעים את המיתוס בדבר דיכוי האשה
אפשר לקבל אסמכתא לכך שבמקומות אחרים באירופה,נשים כן זכו ליחס של זלזול בשל היותן אינלטקטואליות ומשכילות? או שבתקופה שלפני הרנסאנס לא נתנו לנשים לרכוש השכלה גבוהה?
כל הזמן אומרים לנו שבעבר לא נתנו לנשים ללמוד ולטפח קריירה ואז כשנתקלים בדוגמאות שסותרות את ההנחה הזו ממהרים להדגיש לנו שזו דוגמה חריגה (בד”כ בלי לגבות באסמכתא) וככה מקבעים את המיתוס בדבר דיכוי האשה
כדאי לציין שיש אסטרואיד על שם מריה אנייסי, בנוסף למכתש על נוגה.
קובי
תיארת 3 מיקרים. שלשת המיקרים שונים לחלוטין.
עץ התפוח של ניוטון לא היה בחדר שלו. בחדר שלו הוא עשה ניסויים וכתב הרבה – מה חריג כאן?
מנדלייב בעצמו מעולם לא דיבר על חלום. החלום הוא המצאה של בחור בשם אינוסטרנסב.
הליכה בשינה זה לא דבר נדיר, ויש אנשים שאפילו נוהגים מרחקים גדולים. זו תופעה מוכרת, במיוחד אצל ילדים ולעיתים נגרמת מחוסר שינה.
כלומר … אין הרבה משמעות למה שאמרת.
אבי, תחשוב מחוץ לקופסא.
זה שדברים נראים לך לא הגיוניים, לא אומר שהם לא קיימים.
אולי מישהו שתל להם את המידע?
דווקא בגלל שאנשים לא מאמינים בדברים שמעבר להיגיון, הם לא יגלו לעולם את האמת.
בקיצור, תצא קצת מהקופסא.
לא, כי המוח הוא איבר מאוד מתוחכם ואנחנו לא יודעים עליו הרבה דברים.
מדהים איך כל ההתגלויות הללו לאנשים האלה באו בדרכים מוזרות.
ניוטון סגר עצמו בביתו.
אנייסי קיבלה את המידע בחלומות.
הטבלה המחזורית הורכבה בחלום.
ועוד ועוד..
ולאף אחד זה לא נראה מוזר?
לתשומת ליבכם, אין לפרסם פרסום מסחרי בפלטפורמת התגובות. אנא קראו את תנאי השימוש באתר
https://www.hayadan.org.il/disclaimer/
EINAV , כשאת כותבת “שלו” וגם “הוא” למי את מתכוונת? לכתבה? זאת “התייחסות נכונה לזכר ונקבה”?
אכן הכתבה מלאה טעויות לשוניות, אבל רק לדוברי עברית רהוטה מותר להעיר על כך…
בסוף הכתבה נאמר:
אחד הסיפורים, שקשה מאוד לדעת את אמינותו מתאר כי אנייסי נהגה לטייל בשנתה. לפי אחד הסיפורים, הלכה לחדר עבודתה מתוך שינה, פתרה מספר בעיות מתמטיות שלא עלה בידה לפתור קודם, וכאשר התעוררה התפלאה לגלות את הפתרון המושלם מונח על שולחנה”.
בהתחשב בכל המדענים הוותיקים זה לא מוזר, למשל הבחור הרוסי שגילה את הטבלה המחזורית טוען כי הוא בכלל חלם עליה.
השוויון היחסי לנשים באקדמיה באיטליה זו תוצאה של הרנסאנס, גם אם מדובר במאות שנים מאוחר יותר.
נחמד ומעניין!
הרנסנס לא התחיל במאה השבע עשרה. היא ממש לא חייתה באיטליה של הרנסנס.
גם לא “נתחיל תהליך” הרנסנס.
חבל, כי המידע עצמו מעניין
אסף א.,
אני מניח שהתשובה לשאלתך היא אינרציה. ממש כמו איזו מורה להיסטוריה שפעם לימדה באיזה תיכון
והשמועה אומרת שהמשיכה ללמד את אותו חומר 3 שנים לאחר שנפטרה מן עולם. אני חושב שקראו לזה תע”י (תולדות עם ישראל)
א. העקומה המכונה “המכשפה של אנייסי” מוכרת לרוב בשם לורנציאן או התפלגות קושי. זוהי ההתפלגות המתארת את ירידת האמפליטדה עם התרחקות מרזוננס וכן את עוצמת ההארה בסמיכות לקו ספקטרלי.
ב. העקומה הנ”ל מככבת היום בעמוד הבית של google
שלום
סיפור מופלא על אישה דגולה שתרמה רבות לעולם המתמטיקה ולעולמה שלה.חבל מאוד,שבמקום להתייחס לגופו של עניין,כל הקוראים שהגיבו כאן,התייחסו לשגיאות הדקדוק.יש סיפורים יפים,שמדברים בזכות עצמם,וזה אחד מהם.אבי,אל תשים לב אליהם,ואל תפגע מהם,מפני שהם כנראה מתוסכלים ממשהו,והם מוציאים את זה עליך.הבאת לכאן מאמר יפה,על אישה חשובה,ששמור לה מקום של כבוד בעולם המתמטיקה,בראש ובראשונה,כי היא כתבה את ספר האנליזה הראשון,באיטליה-כי זו המדינה שהיא נולדה בה.ולבסוף,בספרי ההיסטוריה,כי היא הייתה אישה טובת לב,שהעדיפה למרות שקיבלה משרה טובה באוניברסיטת בולוניה,לשרת את העניים,ולהקים בית חולים פרטי בביתה.היא ויתרה על חייה האישיים,על מנת לשרת את הזולת.היא הייתה אישה דגולה,שכולם צריכים ללמוד ממנה,על אהבת הזולת,ועל אהבה למשפחה.על חריצות,על התמדה,על תרומה למדינה ולספרי ההיסטוריה.אני מאוד נהניתי לקרוא את המאמר,ואני אשמח לקרוא מאמרים נוספים שלך.תודה,אבי.
זה הפך להיות מכתבה לחידה . מי היא הייתה ? מה קשור היום הזה אליה ? מה אבא שלה קשור ? ומי כתב עם הרבה שגיאות ? אהה ואיך יכול להיות שש”ס היו בקואליציה . ואם היה בכלל קואליציה , והדבר הכי חשוב מה אני אמור לעשות עם הנתונים האלה ?
גם ןגם
קורא,
נניח שכאן זו טעות עריכה, אבל איך אתה מסביר שאנשים שמתו לפני עשור עדיין מצביעים לש”ס בבחירות?
אביה, פייטרו אנייסי, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת בולוניה
היא היתה המבוגרת מבין 23 ילדיו של אביה, סוחר עשיר,
מה מהם הוא היה?
לר הבנתי מה היא עשתה ומה אתם גאונים חחח
לר הבנתי מה היא עשתה ומה אתם גאונים חחח
לגרנז’ הצעיר-אהבתי.
הכתיבה יפה אך לדעתי כמה דברים אינם נכונים, כגון זה שכנראה מה שמכונה כאן תחום הניתוח המתמטי הוא תרגום לעברית של המילה אנליזה חח 😀 וזו אינה משמעותו, אלא משמעותו חיבור/ שילוב ושם זה נובע מהחיבור בין האלגברה לגאומטריה בגאומטריה האנליטית/ בשילוב של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי ובשני הדברים עוסק החדו”א ומכאן שמו כאנליזה (לדעתי) 🙂
והדבר השני הוא שבתקופה הזו חשבון דיפרנציאלי וחשבון אינטגרלי לא היו דברים נפרדים. לפני ניוטון ולייבניץ הם היו, למרות שזה לא היה שמם.
ביצעתי עריכה לשונית נוספת, אם יש עדיין בעיות אשמח לכל הערה ואיישם אותה במיידית.
המקורות לכתבה הם מאמרים באנגלית ובהם הערך עליה בויקיפדיה. אין אף מקור בעברית ולכן לא יכולתי לעשות הדבקה, מה שכן, יתכן שבשל המהירות מיזוג המקורות הסתבך. בשלב זה גם מחקתי מספר כפילויות.
אבי
einav, גם אני התחלתי לקרוא את הכתבה מתוך עניין אמיתי, ואפילו סיימתי אותה עד הסוף, חרף השגיאות, והאי-דיוקים, אז אל תזייני ת’שכל-פשוט תגידי שאיבדת עניין באמצע.
זה לא מנע ממני קודם כל לקרוא את כל הכתבה-ואח”כ להצטרף לביקורת שלך על הרישול שבו הכתבה הוכנסה לאתר-כאילו מישהו מצא אותה באיזה אתר, עשה העתק-הדבק, לא בדק דקדוק, ניסוח, או עריכה אלמנטרית
תודה על ההערה, כמובן מדובר על פטירת אביה. היא עצמה, כמו שכתוב בתחילת הכתבה, נפטרה בגיל 80 בשנת 1799
נראה כי אביה סיפק את ההשראה לעניין שלה במתמטיקה. כאשר נפטרה, ב-1752, מריה ויתרה על המשך העבודה המתמטית. כאשר בשנת 1762 ביקשה ממנה אוניברסיטת טורינו את חוות דעתה על המאמר של לגרנז’ הצעיר על חשבון וריאציות, תגובתה היתה שהיא אינה מתעניינת עוד בנושאים אלה”
מי העורך הלשוני שלכם? איך יכול להיות שהיא נפטרה ב1752 והגיבה 10 שנים מאוחר יותר?!
התחלתי לקרא את הכתבה מתוך עניין אמיתי, אך לא הצלחתי להחזיק אפילו עד האמצע שלו היות והוא מלא בשגיאות כתיב, התייחסות לא נכונה לזכר ונקבה וניסוח שעושה רושם שאף אחד לא בדק לפני שהכתבה הזו עלתה לרשת. חבל. בעיניי זה מצביע על חוסר מקצועיות.