ידענים: חייזרים ועבמים | חיפוש חיים בחלל | ראשית החיים

מאת 23 באפריל 2008 52 תגובות

ואילו חוקר מאוניברסיטת מזרח אנגליה, פרופ' אנדרו ווטסון מסביר מדוע ומחשב כי הסיכוי להיווצרות חיים תבוניים בכוכב לכת שהתנאים בו דומים לאלו שבכדור הארץ הוא 0.01% ולפיכך נצטרך לאתר עשרות אלפי כדורי ארץ כדי למצוא ET אחד, יותר ממספר כוכבי הלכת מסוג זה בכל גלקסיה

חיים טרופיים על ירח של כוכב לכת דמוי שבתאי

חיים טרופיים על ירח של כוכב לכת דמוי שבתאי


)האסטרופיזיקאי המפורסם סטיבן הוקינג, חשב הרבה על השאלה הקוסמולוגית, "האם אנו לבד?" התשובה היא כנראה שלא, כך הוא אומר.

אם יש חיים במקום אחר ביקום, הוקינג שואל אם כך מדוע עוד לא ניתקלנו בשידורי חייזרים בחלל, משהו בסגנון "הכספת" או "הישרדות" לחייזרים.

טיעוניו של הוקינג היו חלק מהרצאה באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ביום שני לרגל חגיגות 50 השנה לנאס"א. הוא אמר שיש כמה אפשרויות לשאלה האם קיימים חיים חוצניים.

אפשרות אחת היא שאין חיים בשום מקום אחר. אפשרות אחרת היא שיש חיים תבוניים אי שם בחלל אבל מהרגע שהם מספיק חכמים לשלוח אותות רדיו, הם גם מספיק חכמים ליצר נשק גרעיני.

הוקינג אומר שהוא מעדיף את האפשרות השלישית:

"חיים פרימיטיביים הם נפוצים מאוד וחיים תבוניים הם נדירים למדי", ואז הוא הוסיף: "מספר אנשים יאמרו שהדבר עוד לא קרה על כדה"א".

אז האם עלינו לדאוג מחייזרים? סיפורי חטיפות חייזרים, כך נטען, בעיקר מגיעים מאנשים משונים, ואינם סבירים. עם זאת, יתכן שלחייזרים אין DNA כמו לנו, הוקינג מתרה: "שימו לב אם אתם פוגשים בחייזר, אתם יכולים להדבק במחלה שאין לה נוגדן".

הקוסמולוג הבריטי בן ה-66, הסובל ממחלת ניוון שרירים ויכול לדבר רק מתוך מכשיר דיבור, מאמין "אם הגזע האנושי ימשיך להתקיים עוד כמיליון שנה, אנו נאלץ לדרוך במקום בו אף אחד מעולם לא דרך".

הוקינג משווה את האנשים שאינם רוצים "לבזבז" כספים על חקירת החלל לאנשים שהתנגדו למסעו של קריסטופר קולומבוס ב-1492.

"גילויי העולם החדש שינה באופן בלתי יאמן את העולם הישן."

לידיעה המקורית

הסיכויים למפגש עם ET קלושים * כך קובע פרופ' אנדרו ווטסון מאוניברסיטת מזרח אנגליה

אבי בליזובסקי

ימים אחדים לפני דבריו של הוקינג התפרסמה בעיתונות המדעית הידיעה לפיה הסיכוי שחיים תבוניים יצמחו על כוכב לכת דמוי כדור הארץ קלושים. כך חישב מדען בריטי . המדען, פרופ' אנדרו ווטסון מאוניברסיטת מזרח אנגליה אומר כי בני האדם התפתחו בזכות סדרה של ארבעה "צעדים קריטיים" שהסיכוי לחזרה עליהם בכוכב לכת אחר קטן מ-0.01%.

גילוי כוכבי לכת חדשים מחוץ למערכת השמש האיץ את הנסיונות לאתר חיים תבוניים. ואולם במאמר שפורסם בכתב העת המדעי "אסטרוביולוג'י" כותב ווטסון :"חיים מורכבים עשויים להיות תופעה נדירה, ואיתורם יהיה נדיר עוד יותר".

"יתכן שנצטרך לגלות עשרות אלפי כדורי ארץ לפני שנמצא אחד שמתגוררים עליו יצורים מתוחכמים. הסיבה לכך היא כי תוחלת החיים תרתי משמע, כלומר התקופה שבה כוכב הלכת מסוגל לקיים חיים מוערך ב-5 מיליארד שנים – וטווח זמן זה אינו מספיק. "אנו מאמינים כיום כי התפתחנו מאוד מאוחר בתקופה המאפשרת קיום חיים בכדור הארץ, והדבר מראה שהאבולוציה שלנו די נדירה. למעשה העיתוי של האירועים כפי שהתרחשו גם הוא נדיר." אמר. "הדבר משפיע על הבנתנו אודות הסבירות של יצירת חיים מורכבים ועלייתה של התבונה בכל כוכב לכת נתון."

נותרו מיליארד שנה בלבד

מודלים של הטמפרטורות הצפויות בכדור הארץ בעתיד, קובעים כי בשל העליה בקרינת השמש, תוחלת החיים העתידית של כדור הארץ תהיה לכל היותר כמיליארד שנה – תקופה קצרה בהשוואה ל-4 מיליארד השנים שחלפו מאז הופיעו החיים על כדור הארץ.

בנוסף, מודלים קודמים מצאו כי החיים התבוניים צמחו על כדור הארץ לאחר סדרה של צעדים קריטיים. פרופ' ווטסון זיהה ארבעה כאלה – שלב החיידק החד-תאי, תאים מורכבים, תאים מתמחים ומתמיינים המאפשרים ליצירת חיים, והשלב שבו נוצרו חיים תבוניים שפיתחו שפה.

הוא מעריך שלכל שלב כזה, יש סיכוי של לא יותר מ-10% להתרחש בתקופת החיים של כוכב לכת לפיכך הסיכויים ליצירת חיים תבוניים בכל כוכב לכת דמוי ארץ הוא זעיר – פחות מ-0.01% ב-4 מיליארד שנים. בגלקסיה שלנו יש כמאה מיליארד כוכבים, ולפיכך סביר שגם אלפים רבים של כוכבי לכת דמויי כדור הארץ – מספיק כדי להפוך את הסיכוי הקטן הזה לדי מבטיח. ואולם גם אז, צריכים להיות זהירים. "התפיסה לפיה האבולוציה מתפתחת בהתקדמות הניתנת לחיזוי ולפיה יצירת חיים תבוניים היא בלתי נמנעת, נחשבת כיום לאנתרופוצנטרית. "כל כיוון באבולוציה ובפרט התוצאה שנראית על פני כדור הארץ עשוי להיות בלתי סבירה ביותר. "מאידך, ההתפתחות המהירה של החיים על פני כדור הארץ מיד לאחר שנוצרו מעיד על כך שחיים מיקרוביאליים פשוטים נפוצים יחסית."

52 תגובות ל “סטיבן הוקינג: סבירות גבוהה לקיומם של חייזרים פרימיטיביים”

  1. חנן סבט

    מעריך ש-… סביר ש- ….

    מצד אחד הוקינג טוען שהסבירות לגילוי חיים תבוניים נמוך ולפיכך ניתן להסיק שאין לנו שום חשש שמא יגיעו לביקור נימוסין…. זה כמובן עומד בקנה אחד עם הזרם המרכזי וההגמוני במדע, שטוען שבגלל המרחקים הגדולים בחלל, אין חשש מביקור שכזה (מן הסתם לפי ההערכה, גם חוצנים תבוניים שהתפתחו מליוני שנים לפנינו, מן הסתם טסים במעבורות מונעות דלק נוסח NASA ולכן לא יגיעו לכאן).

    מצד שני – הוקינג מזהיר אותנו השכם והערב מאימת החוצנים הרעים שעלולים, רחמנא ליצלן, לאתר את שידורי הרדיו שלנו ולפלוש לכאן בסגנון מלחמת העולמות (הוא כמובן יודע להעריך שהם עויינים ויתנהגו בדיוק כפי שהתנהגו הקולוניאליסטים במאה ה-19) ולכן מזהיר אותנו שלא נשדר ולא נאותת להם…

    מצד שלישי – הוקינג ממחזר את המיתוסים האלו ואת אמונותיו כבר שנים רבות…. הגיע הזמן לכנות זאת "הפראדוקס של הוקינג" (למרות שאני הייתי מכנה זאת הסכיזופרניה של הוקינג) – חוצנים לא יכולים להגיע לכאן והסיכוי לתבוניים קלוש, אבל היזהרו מאד מלשדר או לאותת, שמאחר והם עויינים ואוי ואבוי אם יגיעו לכאן.

    מצד רביעי – הוקינג מעולם לא טרח לחקור את נושא החטיפות וטענותיו שמדובר במידע שמגיע מאנשים משונים ושאינם סבירים, הםדברי איוולת והבלים מהמדרגה הראשונה. שטויות שנאמרות ישירות מאמונותיו הפרטיות, מבלי שטרח לחקור או לעיין ולו בחצי מאמר אודות חלק ממקרים אלו.

    חנן סבט
    יו"ר משותף – העמותה הישראלית לחקר עב"מים

  2. ד"ר יובל רבינוביץ

    הוקינג הוא פופוליסט לטוב ולרע. הוא הפך את חקר היקום לדבר מעניין. מצד שני הוא שטחי. הוקינג משווה את האנשים שאינם רוצים "לבזבז" כספים על חקירת החלל לאנשים שהתנגדו למסעו של כריסטופר קולומבוס ב-1492.

    קולומבוס לא יצא לגלות עולמות חדשים. הוא טען שהיות שכדור הארץ הוא עגול, אפשר לצאת מערבה מאירופה ולהגיע להודו. אנשי המדע התנגדו בטענה שכדור הארץ גדול יותר ממה שקולומבוס מדמיין. הם צדקו והוא טעה. הוא הגיע למקום כלשהו וטען שהוא הודו. רוב אנשיו נספו בדרך וזו לא היתה הודו. אם אכן היתה הדרך פנויה עד הודו, איש מאנשי הצוות לא היה שורד.

הוספת תגובה

  • (will not be published)