סיקור מקיף

פרופ’ גיורא מיקנברג ממכון ויצמן במתקן LHC: עכשיו מתחיל הפרויקט האמיתי

לדברי מיקנברג, אמנם הניסוי שנערך אתמול (ג’) ב-LHC היה צנוע מבחינת מספר חבילות הפרוטונים וכאשר כל חבילה הכילה רק מאית ממספר הפרוטונים הנדרש כדי להפיק תועלת מדעית אבל הוא מעיד על כך שהמערכת מוכנה

מימין: פרופ' שלומית טרם, פרופ' גיורא מיקנברג, פרופ' הירו יואסאקי על רקע החיישנים שרובם יוצרו בישראל ומקצתם ביפן. (צילום: אבי בליזובסקי, יולי 2008)
מימין: פרופ' שלומית טרם, פרופ' גיורא מיקנברג, פרופ' הירו יואסאקי על רקע החיישנים שרובם יוצרו בישראל ומקצתם ביפן. (צילום: אבי בליזובסקי, יולי 2008)

עבור פרופ’ גיורא מיקנברג, אולי ותיק החוקרים הישראלים במתקן CERN שבז’נבה, לא היה הלילה שבין יום שני ליום שלישי ככל הלילות ולא רק בגלל ליל הסדר. פרופ’ מיקנברג ממכון ויצמן חיכה כמעט כל הלילה לתחילת ההתנגשויות הראשונות הפעלת מאיץ החלקיקים בעוצמה של 3.5 טרה אלקטרון וולט לכל אלומה – מחצית מהעוצמה המרבית, עוצמה שבה יסתפקו החוקרים בשנתיים הקרובות. הניסויים תוכננו לשעה שלוש לפנות בוקר. בסופו של דבר הוא נאלץ לחכות עד כמה דקות לאחר השעה אחת בצהרים זמן מקומי כדי להשתתף עם החברים מכל העולם בהרמת כוסית שמפניה.

בשיחה עם אתר הידען מסביר מיקנברג מה היו התקלות: “היו כמה תקלות בהפעלת האלומות כאשר ניסו להאיץ אותן בסביבות חמש וחצי בבוקר. התקלה הראשונה היתה תקלת חשמל שגמרה לכך שהיו צריכים לאתחל את המערכת. בשמונה התרחשו שתי תקלות בו זמנית ולקח זמן עד שהצליחו להבין מה קורה. כשהבינו התחילו להכניס אלומות ללא התנגשויות והן פעלו בסדר. בסופו של דבר בסביבות אחת וחמישה הגיעו ההתנגשויות והצלחנו לקלוט במכשירים שלנו 40-50 התנגשויות בשניה. ראינו שכל המרכיבים של הניסוי עובדים כהלכה, כולל המרכיבים הישראליים.

“היתה חגיגה שלמה. באטלס הציבו מסכים שיכולנו לראות מה קורה בחדר הבקרה המרכזי של המאיץ ובניסיונות האחרים ואחר כך צולם לטלוויזיה ושודר לכל מקום שדובר של כל ניסוי מגיע לחדר הבקרה של המאיץ עם בקבוק שמפניה. היתה שמחה גדולה אבל עכשיו מתחיל הפרויקט האמיתי. לאסוף נתונים.”

מסתבר שמטרת הניסוי היום היתה בעיקר לבחון את המערכת, ויהיה קשה מאוד להפיק ממנו תועלת מדעית משום שהוא היה זניח מבחינת היקף הפרוטונים המתנגשים. מבחינת האנרגיה הגענו לארנגיה המקסימלית שתשמש אותנו לשנתיים הקרובות.”מבחינת הפרוטונוים שהואצו היה מספר מאוד קטן. בתוך המאיץ אמורים לרוץ 1,100 חבילות של 10 בחזקת 11 פרוטונים. בניסוי היום הורצו שתי חבילות בסך הכל שכללו כל אחת חמש כפול עשר בתשיעית פרוטונים (5 מיליארד), חצי אחוז ממה שהיה צריך להיות בכל חבילה ובערך כ-2 אלפיות מממספר החבילות. עכשיו צריך לשפר את כמות ההתנגשויות לשניה כדי שנוכל לתת תשובות מהנתונים שייאספו שגם כך תהיינה חלקיות עקב העובדה שהמאיץ פועל במחצית עוצמתו.”

“אבל אל תבין אותי לא נכון העובדה שהצלחנו להאיץ את החבילות הללו לאנרגיה מקסימלית ובצורה נקיה להעביר אותם למצב של התנגשויות ללא הפסדים מיותרים עם אורך חיים של בערך 100 שעות לכל אלומה לא היו הפסדים זו התקדמות עצומה. זה אומר שהמאיץ מכוון כהלכה ויתרה מזאת בשנה וחצי האחרונות שהמאיץ לא פעל היו לנו הזדמנויות להבין בזכות הקרינה הקוסמית את הכלים של הניסוי והיינו מוכנים לרגע הזה ולמה שיבוא בעתיד.

עוד בנושא באתר הידען

15 תגובות

  1. קיים חשד שמ”העתיד” נשלח סוכן שמעקב את ביצוע ההפעלה בעוצמה מלאה כדי שלא יווצר מצב של “התחלת היקום” ולא יהיה עתיד.
    אם מאמינים בכל דבר,אז ניתן להאמין גם בזה

  2. אני מנחש שהגלאים של המאיץ קלטו קרינה קוסמית ומפעילי המאיץ יכלו לתרגל על גילויים אלה ולהבין יותר טוב את אופן השימוש בגלאים

  3. מה הכוונה במשפט הסיום ?
    “…בשנה וחצי האחרונות שהמאיץ לא פעל היו לנו הזדמנויות להבין בזכות הקרינה הקוסמית את הכלים של הניסוי והיינו מוכנים לרגע הזה ולמה שיבוא בעתיד”

  4. יאללה, אמרו לנו שב2008 הוא יהייה מוכן.. עכשיו 2010 ועדיין לא עשו אף ניסוי עם חשיבות מדעית
    אין אאמין כשאני אראה את זה..בינתיים הכל דיבורים

  5. לכלבלב: הניסוי אתמול היה בשביל לוודא שהמאיץ עומד בעוצמות הדרושות.
    המדענים שם רוצים לעשות את הניסוי כמה פעמים בקטן, לפני שהם מבצעים משהו הרבה יותר גדול, שיכול להיות מסוכן אם לא מפעילים אותו טוב.

  6. אינני מדען, אך לעניות דעתי החלקיק האלוהי (בוזון היגס) לא יתגלה (לדעתי הוא לא קיים – אולי אתבדה), אני משער שיתגלו המון דברים אחרים שאפילו לא חשבו עליהם.
    מישהו יודע האם הנתונים מהניסוי יהיו מפורסמים בפומבי לקהל הרחב?

  7. מצתרף לשאלה של הב-הב הכלבלב, מדוע לא ניתן להפעיל את המאיץ כבר עכשיו בשיא עוצמתו? מה עוד חסר שם כדי שזה יהיה אפשרי? יש חלקים שעוד לא הורכבו?

    נו באמת למי יש כוח לחכות 3 שנים, רוצים את האקשן עכשיו 🙁

  8. בשביל זה צריך ניסוי… שלב התיאוריה נגמר.

    כולם מצפים למשהוא אבל בתכלס אף אחד לא יודע מה יהיה.

    ויהיה טוב 🙂

    מישהוא יודע מתי מתוכננת ההרצה הניסויית הראשונה ?

  9. רגע,אז לפי מה שהבנתי זו עדיין לא שיא העוצמה?השיא יהיה בעוד כמה שנים?ומה יכול להתרחש אז שלא יקרה בעצמה של היום?

  10. או.קיי. אז עכשיו מסגרת הזמן לתקפותו התאורטית של המודל הסטנדרטי – סוף סוף ברורה. יתגלה [בוזון היגס] או לא יתגלה – זאת השאלה… ואולי יתגלה משהו אחר לגמרי?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.