תן למדע להוביל אותך

“המדע מוביל אותך לכיוונים שלא חשבת עליהם קודם, ועליך לנווט את דרכך בו,” אומרת פרופ”מ רעות שלגי, שחזרה מ-MIT לישראל (בזכות הטכניון) וכיום חוקרת את מנגנון עצירת הריבוזום ואת מעורבותו האפשרית במחלות כגון אלצהיימר ופרקינסון

“כמדענית עומד מולי עולם אינסופי של דברים שאני יכולה לחקור. המדע מוביל אותך לכיוונים שלא חשבת עליהם קודם, ועליך לנווט את דרכך בו, אבל גם לתת לו להוביל אותך.”
פרופ”מ רעות שלגי, שקיבלה לאחרונה את מלגת אלון היוקרתית לקליטת סגל צעיר ומצטיין, הצטרפה לשורות הטכניון באוקטובר 2014. כיום, כחברת סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, היא מתמקדת בבקרת התרגום – תהליך ייצור החלבונים בתא על ידי הריבוזום. זהו המשך לתגלית שלה מתקופת הפוסט-דוקטורט: עצירת הריבוזום במהלך התרגום בתגובה למצבי סביבה קיצוניים (עקה – stress). עם החזרה לשגרה מחדֵש המנגנון את תהליך ייצור החלבונים החיוני לגוף. “להערכתנו, המנגנון הזה מעורב במחלות נוירו-דגנרטיביות כגון ALS, אלצהיימר, פרקינסון והנטינגטון, מחלות שבהן החלבונים מתקפלים לא נכון ולכן עוברים אגרגציה, כלומר יוצרים משקע חלבוני.”
את התואר הראשון – תואר כפול בביולוגיה ובמדעי המחשב – סיימה פרופ”מ שלגי בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב. פרויקט הגמר שלה עסק במדע שהיה עדיין בחיתוליו: ביו-אינפורמטיקה, שפירושה שימוש בכלים סטטיסטיים ובאמצעים במדעי המחשב להסקת מסקנות הנוגעות לביולוגיה ולפרמקולוגיה. כישוריה במדעי המחשב הובילו אותה כבר בתואר הראשון לעבודה בחברת ההיי-טק רד ויז’ן. את התואר השני והשלישי עשתה במכון ויצמן בתחום מדעי החיים: חקר בקרת הביטוי הגנטי בשילוב של ביולוגיה מולקולרית באמצעים ביו-אינפורמטיים.
“ענף הביו-אינפורמטיקה משלב בין ביולוגיה למדעי המחשב מתוך ראייה מערכתית של התא החי,” מסבירה פרופ”מ שלגי. “הביולוגיה המערכתית מספקת לנו מבט-על על תהליכים ביולוגיים בתוך התא, בעוד הביולוגיה הקלאסית נותנת לנו את מבט-העומק.”
בדוקטורט, בהנחיית הפרופסורים צחי פלפל ומשה אורן ממכון ויצמן, חקרה פרופ”מ שלגי את רמות הבקרה השונות האחראיות ליצירת החלבון. בתום הדוקטורט ב-2009, היא יצאה לפוסט-דוקטורט ב-MIT. שם, בהנחיית הפרופסורים כריס ברג’ וסוזן לינדקויסט, היא חקרה את בקרת התרגום בתא במצבי סביבה קיצוניים ואת האינטראקציה בין הריבוזום לשפרונים (חלבונים המסייעים לשאר החלבונים בתא להתקפל).
את תקופת הפוסט-דוקטורט – חמש שנים בבוסטון, שם נולדה בתה הבכורה – היא זוכרת בחיוב, אבל “רציתי מאוד לחזור לארץ, למשפחה ולסביבה המוכרת. לשמחתי התקבלתי בטכניון בזרועות פתוחות ובתמיכה רבה, ובאוקטובר האחרון חזרנו לארץ – בזכות הטכניון. הבאתי אתי מ-MIT שיטות מחקר מתקדמות, ואני מיישמת אותן במעבדה החדשה שלי בפקולטה.”

אחת השיטות האלה היא מעקב רובוטי אחר אינטראקציות בין חלבונים. הרובוט דוגם מאות ואלפי אינטראקציות ביום, ומספק מידע כמותי על כל אינטראקציה בין זוג חלבונים. את הנתונים שאוסף הרובוט מנתחת פרופ”מ שלגי בשיטות ביו-אינפורמטיות, וכך היא ממפה את רשת הבקרה על מערכת התרגום בתא ואת הקשרים בין החלבונים. “הרובוט מאפשר לי למפות רשתות שלמות של חלבונים בבת אחת, ובאמצעות כלים ביו-אינפורמטיים אני מנתחת את התקשורת הפנימית ברשת הזאת ואת ההשפעות האפשריות שלה על בקרת התרגום.”
במעבר מ-MIT לטכניון, היא מדגישה, לא הייתה שום פשרה על הרמה המחקרית-מדעית. “הפקולטה והטכניון נותנים לי את הסטנדרטים הגבוהים ביותר. זו פקולטה מגוונת מאוד, עם ממשק חזק וטוב בין המחקר המדעי לקליני. המסלול החדש במדעי הרפואה פותח בפני סטודנטים בפקולטה לרפואה בטכניון את האפשרות להתרכז בתחום המדעי-מחקרי ולהפוך לחוקרים. רפואה היא מקצוע מוכר וברור לכולם, אבל לא כולם מבינים מה המשמעות של להיות חוקר, מה הוא עושה ביומיום. כדי לפתח תרופה חדשה או טיפול חדש חייבים להבין לעומק את המנגנונים העומדים בבסיס המחלה או השיבוש, וזאת המשימה שלנו, החוקרים במשרה מלאה.”