חתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל ז”ל בראיון שנתן לאתר הידען ב-2008: אסור למדענים לשתף פעולה עם משטרים מסוכנים

בשנת 2008 התראיין ויזל טלפונית לקראת ביקור באירוע בהשתתפות חתני פרס נובל שהתקיים מאוחר יותר באותה שנה בטכניון. מסתבר שכבר אז ניסו חתני נובל מכל העולם לעצור את החרם על ישראל ונכשלו. הראיון התקיים בשפה העברית

הידיעה המקורית מתאריך 12 במארס 2008

לדבריו, ההתמסרות של מדענים בקנה מידה המוני לטובת משטר מסוכן כפי שאירע בגרמניה הנאצית לא חוזרת על עצמה, למעט בודדים שסייעו לגרעין האיראני שאינם זוכים לתמיכה באקדמיה * פרופ’ ויזל התראיין לאתר הידען לקראת בואו לארץ לכנס חתני פרס נובל שיתקיים בטכניון לקראת יום עצמאות

שבוע עמוס צפוי לפרופ’ אלי ויזל באירועי יום העצמאות השישים של מדינת ישראל. הוא יהיה אחד ממדליקי המשואה בערב יום העצמאות בהר הרצל, יקבל תואר ד”ר כבוד באוניברסיטת תל אביב, וירצה במליאת הסיום של אירוע הצדעה מיוחד לכבוד ששים שנות מדע במדינת ישראל, שייערך בטכניון לקראת יום העצמאות הבא בהשתתפות עשרה חתני פרס נובל.

“נושא הרצאתי יהיה ‘הגבולות של המדענים – אתיקה ומדע’. נשאלת השאלה מהם הגבולות בין אתיקה למדע. לדעתי מדע בלי אתיקה עלול להיות מסוכן, לא תמיד. ראינו כבר בעיקר במדע הרפואי שרופאים שחייבים לעשות רק טוב ולרפא הפכו נאצים וביצעו ניסויים רפואיים על האסירים היהודיים בגרמניה ובפולין. אם המוסר איננו בדיוק הגבול, לאן זה יכול להוביל.

האם יש לזה השלכה כלשהי להיום? אולי בדרפור או מה שהיה בבוסניה לפני כמה שנים?

“הייתי אחד הראשונים שחשפו את הזוועות בדארפור והתריעו על המשבר ההומנטירי שם. לבוסניה בזמנו נסעתי בעצמי. לפני כשנתיים דיברתי בפני עצרת האו”ם בכנס הראשון אי פעם שעסק בשואה. השאלה שלי היתה האם העולם אי פעם ילמד? אבל העולם לא למד. חשבנו ב-2005 שהוא למד ושדברים כאלה לא יקרו יותר והנה היום גל של שנאה מתפשט בכל העולם. זה מסוכן מאוד אבל יש הבדל אחד. היום המדענים לא ממהרים לקחת חלק במעשי זוועה של משטרים טוטליטאריים.”

גם המדענים באיראן לא חורגים מכללי המוסר?

“אפילו באירן לא עושים דברים כאלה מחרידים כמו שעשו הנאצים במחנות הריכוז. עם זאת, האויב הגדול ביותר של העולם החופשי הוא אחמדיניג’אד. התחלתי לאחרונה במסע שמטרתו לשכנע את העולם בחשיבות האיום מהאיש הזה. ארגנתי בפריס כנס גדול בפריס בהשתתפות 500 איש ו-18 מרצים. אחר כך תכננו משהו גדול יותר בקנה מידה אירופאי אבל בינתיים פורסם הדוח של שירותי הביון האמריקנים לפהו איראן לא מתקרבת ליצור נשק אטומי והוכרחנו להפסיק את המסע הזה. אבל אני מתכוון לחדש אותו. קודם כל מדובר באדם גועלי אדם שאומר שצריך להשמיד את ישראל ומבכה על מותו של רוצח (מורניה), ואשר מתקבל בכל מיני מדינות בעולם בכבוד גדול, זו בושה וחרפה.”
“עם זאת, אני מקבל מידע מאיראן שהסטודנטים באוניבריסטאות הם העוינים והם היריבים הגדולים ביותר של אחמדיניג’אד. לצערנו בשטח הגרעיני יש מדענים מכל העולם שבאים לעזור לאיראן לייצר נשק אטומי. אבל זו לא תופעה עולמית. קשה להאמין שיש מדענים בפריס או בלונדון או בארה”ב שיהיו מסוגלים ליצור נשק אטומי כדי למסור אותו לטרוריסט.”

באנגליה מנסים איגודים אקדמאים להטיל חרם על ישראל ועל האוניברסיטאות בישראל. אתה ידוע כאחד הקולות החריפים נג החרם הזה, מה ניתן לעשות?“הפסקנו את זה. אני מארגן ביחד עם המלך עבדאללה מדי שנה כנס של חתני פרס נובל בפטרה. לפני שנתיים ארגנו במסגרת הכנס הזה עצומה וזה לא עזר כי הנושא עלה שוב בשנה שעברה. לפני שנה שוב ארגנו עצומה נגד ההחלטה המחודשת, הפעם גם ליווינו אותה בפרסום של עמוד שלם בניו יורק טיימס ובהראלד טריביון. כמה ימים אחר כך הם באנגליה החליטו לדחות את החרם הזה ועד כמה שידוע לי, לזמן בלתי מוגבל.”
מה אתה יודע על האקמדיה בישראל?“יש לי המון עמיתים באוניברסיטאות בישראל. אני חייב לציין כי הרמה של האקדמיה בישראל היא גבוהה מאוד. הפרופסורים שרוצים להגיע לארה”ב לשבתון או לצרפת קל להם מאוד להשיג מקומות בזכות המוניטין הטוב שיצא למוסדות ההשכלה הגבוהה הישראליים. אהרן צ’חנובר הוא ידיד טוב שלי, אם כי ראוי לציין כי מרבית החברים שלי הם ממדעי הרוח ופילוסופיה ואני לא כל כך מכיר את מה שקורה במדעים המדויקים.”

האם להגן על ישראל, כפי שאתה עושה הולך ונהיה קל או הולך ונהיה קשה?
“לא קל להגן על ישראל בעיקר בגלל השמאל הקיצוני שלצערי חברים בו גם כמה יהודים וישראלים. אני לא מותח ביקורת על ישראל כי אני לא חי שם. אף אחד לא שמע ממני ביקורת.”

איך להתמודד עם העוינות התקשורתית בעולם כנגד ישראל?
“גם עיתונאות חייבת להיות מחנכת. אני מלמד עיתונאות כבר 40 שנה. אילו הייתי חי בארץ הייתי חוזר לכתוב שני טורים בשבוע בעיתונות. הייתי מקים תוכנית טלוויזיה בישראל לעולם כדי ללחום בתוכניות שכל כך נוגדות לישראל או מזיקות לישראל?”

מה אתה מאחל למדינת ישראל בכלל ולטכניון בפרט בשנת השישים למדינה?
“שלוה פנימית ושלום אמיתי”.

עשרה חתני פרס נובל באירוע ההצדעה

עשרה חתני פרס נובל ישתתפו באירוע הצדעה מיוחד לכבוד ששים שנות מדע במדינת ישראל, שייערך בטכניון לקראת יום העצמאות הבא. פרופסור מיכאל אבירם מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון, מארגן האירוע, אמר כי ההיענות ליוזמת הטכניון מצד חתני פרס נובל הייתה רבה ונלהבת.

חתני פרס נובל אשר ישתתפו באירוע שיתקיים בקמפוס הטכניון ביום שני, 19 במאי 2008, יהיו:
פרופ’ רוברט אומן מישראל חתן פרס נובל בכלכלה לשנת 2005;
פרופ’ גינטר בלובל מארה”ב חתן פרס נובל בכימיה לשנת 1987
פרופ’ דויד גרוס מארה”ב חתן פרס נובל בפיסיקה לשנת 2004;
פרופ’ טים האנט מבריטניה חתן פרס נובל ברפואה לשנת 2001;
פרופ’ אברהם הרשקו מישראל חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004;
פרופ’ קורט ווטריך משוויצריה חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2002;
פרופ’ אלי ויזל מארה”ב ב חתן פרס נובל בשלום לשנת 1986;
פרופ’ זאן מארי לן מצרפת חתן פרס נובל בכימיה לשנת 1987;
פרופ’ פאריד מורד מארה”ב חתן פרס נובל ברפואה לשנת 1998;
פרופ’ אהרן צ’חנובר מישראל חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004;

את האירוע יפתח נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, בהרצאה בנושא: “מהכימיה ועד לרפואה”. הרצאות האורחים יכללו נושאים מגוונים ומרתקים כמו “ממדע בסיסי ליישומי”,”המדע כהרפתקה”, ו”עתיד הפיסיקה”.

האירוע יהיה פתוח לציבור הרחב ויוזמנו אליו מדענים וסטודנטים מכל רחבי הארץ. חתני פרס נובל ייפגשו עם סטודנטים ומדענים מצטיינים בתחומי מחקריהם, יבקרו בפקולטות הרלבנטיות בטכניון ויטיילו בצפון הארץ.