על פי ניתוחי המידע שהם ביצעו, בהתבסס על נתונים מ-2008 שהשיגה החללית, נמצאה עדות לקיומם של מים במצב נוזלי. ספקטרומטר הפלסמה של החללית בעזרתו נאסף המידע, מצא גם סוגים אחרים של יונים טעונים שלילית כמו פחמימן
כמה מהרכיבים העיקריים ליצירת חיים נמצאים על אחד מירחיו של שבתאי, לפי מדעני נאסא וסוכנות החלל האירופית במשימת קאסיני-הויגנס.
צוות ממעבדות מדעי החלל מולארד שעובדים על משימת קסיני-הויגנס, מצאו יוני מים טעונים שלילית בקליפת הקרח של אנסלדוס.
על פי ניתוחי המידע שהם ביצעו, בהתבסס על נתונים מ-2008 שהשיגה החללית, נמצאה עדות לקיומם של מים במצב נוזלי. ספקטרומטר הפלסמה של החללית בעזרתו נאסף המידע, מצא גם סוגים אחרים של יונים טעונים שלילית כמו פחמימן.
פרופסור אנדרו קואטס, אחד ממחברי המאמר, מדבר על התגלית, “בעוד שזו לא הפתעה למצוא שם מים, היונים קצרי החיים הללו הם עדות תומכת, למים שנמצאים מתחת לפני הקרקע, ולמקומות בהם אפשר למצוא מים, פחמן ואנרגיה, כמה מהרכיבים העיקריים ליצירת חיים נמצאים שם.”
“מה שהפתיע אותנו היה להביט על מסת היונים. היו מספר שיאים בספקטרום, וכאשר ניתחנו אותם, ראינו את ההשפעה של מולקולות המים שמצטופפות ביחד אחת אחרי השניה”.
אנסדלוס מצטרף לרשימת הפלנטות במערכת השמש, בהם נמצאים יונים טעונים שלילית, כמו כדה”א, טיטאן ושביטים. יונים שליליים של חמצן התגלו במעטפת היונוספירה של כדה”א, בתחילת עידן החלל. על פני הקרקע של כדה”א, יוני מים שליליים נמצאים במקומות בהם מים נוזליים נמצאים בתנועה, למשל במפלים או בהתנפצות גלי אוקיינוס.
ספקטרומטר הפלסמה מודד את צפיפות, מהירות הזרימה, והטמפרטורה של היונים והאלקטרונים שנכנסים למכשיר. לאחר התגלית של מעטפת הקרח באנסלדוס, המכשיר גם תפס וניתח דגימות של חומר מסילונים.
במהלך משימתה, הקאסיני-הויגנס גילתה פלומה שמכילה אדי מים וחלקיקי קרח מעל אנסלדוס. מאז, המדענים מצאו שמים בכל מצבי הצבירה שולטים בסביבתו המגנטית של שבתאי ויוצרים את הטבעת הענקית שלו.
בטיטאן, המכשיר איתר כמויות עצומות של פחמימנים טעונים שלילית בעלי מסה גדולה פי 13,800 יותר ממימן. ד”ר קואסט ועמיתיו מאמינים שכמויות גדולות של יונים הם המקור של הערפל דמוי העשן שמסתיר את רוב הקרקע כאשר מסתכלים על טיטאן.
הממצאים החדשים מוסיפים לידע הגדל והולך של האסטרונומים על הרכב המעטה הכימי של אטמוספירות אנסלדוס וטיטאן, ומאפשרים הבנות חדשות בנוגע לסביבה מעבר לכדה”א בה עשוי להתפתח מצע פרה-ביוטי או תומך-חיים.
פרופסור קיית' מאסון, חוקר ראשי מ-STFC אומר “המדידות של יוני המים במעטה הקרח של אנסלדוס מרגשות ביותר ומספקות לנו תקווה עתידית למציאת מים ואולי אף חיים על הירח הקרחי המרוחק הזה”.
עוד בנושא באתר הידען”
19 תגובות
כדאי להשקיע את המאמץ והכספים בחיפוש אחר חיים שקיימים בוודאות בכדו"א, במקומות שטרם נחקרו ובחקר מינים שעלולים להיכחד בטרם נדע עליהם דבר.
כשימצאו ברזל במעדים יאמרו שנמצאו בו רכיבי מכוניות?
משוגעים.
להבא, נא להפחית, פסיקים מיותרים.. מקשה על קריאה זורמת.
אכן מסכימה, התרגום ראוי, אך בעיתונות מקובל לציין זאת ולא לכתוב את שם המתרגם כאילו הוא הכותב, ראה למשל כאשר "הארץ" מפרסם כתבה של "הניו יורק טיימס" ודוגמאות רבות אחרות
מצוין, כך גם קוראי העברית שאינם חזקים באנגלית יוכלו לדעת מה כתוב בה.
תרגום מילה במילה של הכתבה המקורית
כדאי לקרוא כאן http://en.wikipedia.org/wiki/Cassini-Huygens על ספקטרומטר הפלסמה ( CAPS ) שהותקן על קסיני הויגנס.
מתיאור הספקטרומטר אפשר להבין שמדובר כאן במולקולות מים טעונות = יוני מים (להבדיל מיוני דואר) שהיו שם מלכתחילה.
נדמה לי שזו הייתה הכוונה גם בתגובה 11 והרחבה זו נכתבה כדי להבהיר שהיינון, ככל הנראה, לא היה חלק מן הבדיקה.
מכיוון שמדובר בספקטרומטר פלזמה (מסה?) אני מניח שהדגימות קודם יוננו (הפכו ליונים) ואחר כך נבדקו.
בכל מקרה אם יש יונים של מולקולה סימן שגם המולקולה הניטרלית (לא יונית) קיימת.
(יון זה פשוט אטום הוא מלקולה טעון חיובית או שלילית)
דם לבן,
נדמה לי שהשאלה איך נוצרו החיים על פני כדה"א, היא עדין בגדר תעלומה.
אם יוצאים מנקודת הנחה שתחילת החיים על פני כדוה"א נגרמו מבשביטים, זה מאוד הגיוני שנמצא דומה להם גם במקומות אחרים אפופי שביטים, לא?
אני חושב שיעל התכוונה ליוני הידרוקסיד (-OH)
פחמן שלילי = פחמן עם עודף של אלקטרון, נקרא גם קרבאניון אם אני לא טועה.. 😛
http://en.wikipedia.org/wiki/Ion
תרגום מכונה ?
אפשר להבין מה זה יוני מים שליליים ? ומה הכוונה לפחמימן שלילי ?
המושגים האלה נשמעים לי כמו גיבוב של מונחים מתחום הכימיה שלא בדיוק מתחברים אחד עם השני …
לדעתי יש חיים במערכת השמש מחוץ לכדור הארץ. ואנחנו חייבים לגלות אותם.
אבל בקצב ששולחים למקומות האלה חלליות זה יקח מאות שנים עד שנגלה משהו.
אנחנו צריכים לפתח סוג של מפעל ליצירת כלי גישוש. כמובן שהוא צריך להיות בגודל חללית. נוכל למקם כאלה מסביב לעצם אסטרונומי אותו נרצה לחקור. הוא יצור כלי גישוש מחומרים מקומיים. וישגר אותם לעצם הנחקר. כך שתוך מספר שנים, יהיו לנו מאות כלי גישוש רובוטיים שמחפשים חיים. חלקם יושבתו אך, המפעל ידאג ליצור נוספים.
אם יש טכנולוגיה כזאת, נתן לשלוח לחלל גם מפעל שייצר מפעלים שייצרו את כלי גישוש. אם יכולות "רביה" כאלה נוכל להגדיר את המפעלים האלה כצורת חיים חדשה, יצור טכנולוגי שבראנו… 🙂
יש עוד הרבה עבודה כדי להפוך רעיון זה למציאות. אבל אנחנו בדרך. יום אחד גם זה יהיה אפשרי, אולי אפילו הרבה יותר מוקדם ממה שנדמה עכשיו.
כוכבים מחכים לנו…
רוח רפאים,
אני כמובן מתכוון לחיים חוצניים, זה הגביע הקדוש כרגע של המדע.
אני בתחילת שנות השלושים לחיי. מעניין, האם אזכה לדעת שדגימת כוכב לכת או ירח הגיע לכדור הארץ בזמני. כמה עולמות היינו מזעזעים אם היו לנו דגימות נקיות מכל המקומות המיימיים הללו. צריך להתחיל בירח, לעבור למאדים ובמקביל לשלוח דוגמי קרקע או מי עומק בירחים מרוחקים, על מנת להחזירם אלינו לבדיקה מדוקדקת.
בברכת חברים,
עמי בכר
אני מנסה להבין את המשפט ‘למצוא חיים’ ואני לא מבין אם הכוונה ל- למצוא חייזרים
או הכוונה ל- למצוא תנאים שיאפשרו קיום חיים כפי שהם מתקיימים על כדור הארץ.
אם הכוונה לחייזרים אז קיימת אפשרות שהמין שלהם בשביל להתקיים לא צריך תנאים
כמו על כדור הארץ כלומר מים ופחמימן וכל הפרצלציה.
אולי הם בכלל עשויים מספגטי שמעופף.
בנוסף לאירופה וטיטאן אני חושב שחייבים לשלוח גשושית גם לאנסלדוס כדי לחפש חיים באוקיינוס מתחת לקרח, יש לא פחות סיכוי למצוא חיים שם כמו באירופה.