מגיפת האשליות הגדולה – על ניו-אייג’, מדע וחברה. כתבה שלישית מתוך ערב “האיומים על המדע והחברה” של אתר הידען

73 תגובות

1. [email protected]
   אכן אין סיכוי …..

2. נחתתי אצלכם בחיפוש אחר חומר עברי על חיזוי מזג אויר אסטרולוגי. אצל המלומדים העניין הזה יצא מהאופנה לפני כמה מאות שנים, אבל לפני כן היו מחזיקים בו, ועוד היום מדפיסים ומוכרים לוחות שנה עם תחזית לכל יום – ראה על אודות knauer ועל לוח מאה שנה שלו hundertjähriger Kalender בויקיפדיה בגרמנית, שם גם קישור לאותו לוח מקוון. לומדי הדף היומי פגשו את המושג לפני כמה חודשים ברש”י על שבת עה. כדי לבאר לעברים את מה שכתוב שם ברש”י הייתי שמח להשתמש במשהו עברי מן המוכן ולא לתרגם ולרקוח משהו בעצמי.

3. יש לא מעט פרסומים על מנועי אנרגיה חופשית. מדוע אין התיחסות עניינית לנושא, האם אין סיכוי שדבר זה יהיה קיים? או שזה חלק מתוכנית שמעוניינת לעצור כיוון זה?

4. 🙂

5. יובל:
   דברים שרואים מכאן לא רואים משם 🙂

6. הטלת רפש, כמו התחזות ומגוון בלתי נדלה של שטיקים, היא מפלטו המאד לא אחרון של המכחיש.

7. זה לא נכון. אנחנו לא מתקשים לנטוש את האמונה בדבר שהוכח כי אינו נכון.
   המדע הוא אולי הדרך הנכונה להפריך, אך ה”מדענים” אינם תמיד ישרים והמבחנים שהם עורכים מוטים מראש.
   לכן, כל עוד הדרך ל”הפרכתו” אינה נכונה, הוא לא מופרך.

8. הנטייה לאמץ אמונות טפלות היא אכן אחד מתוצרי האבולוציה.
   מי שיקרא בספר “לפרום את הקשת” של דוקינס, ימצא שם דוגמאות נפלאות לאימוץ אמונות תפלות על ידי בעלי חיים.
   הנטייה לזהות תבניות היא אכן מה שעומד מאחרי אותן אמונות תפלות ונטייה זו – כפי שהסביר גלעד – נוטה לכיוון ה”בטוח יותר”.
   נטייה זו – כתוצר האבולוציה – היא – כאמור – דבר שאנחנו חולקים עם עולם החי.
   במילים אחרות – כשאבי ג. מקשקש – הוא מראה שאינו יודע זאת ולכן קריאת הספר הנ”ל מומלצת במיוחד לו.
   יכולת המחשבה והניתוח המעמיק – זו שאינה מבוססת רק על תגובה מידית אלא על תכנון ארוך טווח של ממש – היא דבר חדש יחסית – דבר שהצטיינות המין האנושי בו היא זו שמאפשרת לו לשלוט בעולם.
   יכולת זו מאפשרת לנו להתעלות מעל לאותן אמונות תפלות ולבחור את הדברים שאנחנו מאמינים בהם באופן מושכל יותר.
   כל בני האדם נולדים עם יכולת זו אבל חלקם מאבדים חלקים ממנה במהלך חייהם – אם בשל שטיפת מוח שקיבלו מהוריהם, אם בגלל שהאמינו לאיזה שקרן בבגרותם – וברוב המקרים – בגלל שהם “מושקעים רגשית” באותן אמונות.
   ה”מושקעות הרגשית” הזאת היא אחד הדברים שהמדע (עם קורטוב של יושר אינטלקטואלי) מאפשר לנו להיחלץ ממנו.
   במדע – מה שהופרך על ידי הניסוי אינו נכון ויש לנטוש את האמונה בנכונותו.
   זה צעד שאנשים מסוימים מתקשים בו מאד – כפי שמדגימים לנו טרולינו.

9. גלעד
   “על המנגנונים האלה בנוייה האפקטיביות של הנומרולוגיה, אסטרולוגיה ועוד הרבה תחומים נוספים. אלה משחקים במוח שלנו. שילוב של רצון להאמין, עם הנטייה לראות סדר, משמעות וסיבתיות במקומות בהם הם לא בנמצא”
   המילים האלה שלך הם, האם התבססת על מחקר מדעי שמוכיח את משפטים אלה או אולי זה פשוט בדמיונך הפרוע והלא מדעי אלא המשוחד בהתאם לעמדתך שמכבר הימים. .
   המשמעות היחידה שהאדם מתייחס אליה היא המידע שהוא קולט בחמשת חושיו והעיבוד שלהם במוחו עם השפעה של הרגש והאינטואיציה שגורמת למצב הלא מדעי כלומר שהמדע לא יכול להגדיר ולהוכיח מצב של האדם ברגע נתון.
   ואם האדם ראה בדמינו משהו ביער אז זה מוחלט מבחינתו והוא לא ילך לחפש את גלעד שיוכיח לו מדעית מה זה

10. גלעד,
    כלומר, אם הבנתי נכון, הנטיה לאמץ אמונות שוא היא איזשהו אינסטינקט שדפוסו מוכתב בגֶנים (ממש בגנים. לא ב”ממים”) והתפתחותו דרוויניסטית, בעוד שהחשיבה המדעית היא תוצר של ניסיון, ידע והשקעת מאמץ רב בלימוד.
    אבל זו וגם זו יושבות במוח, והמוח הוא אותו מוח, והגנים הם אותם גנים.
    עובדת הישרדות הנטיה לאמונות שוא בקרב המין האנושי מוסברת באמצעות דרוויניזם שמקורו בחשיבה מדעית. יש אי-סימטריה בין השתים, היות שהעוסקים באמונות השוא רואים את התפתחות הדעת כתופעה שלילית (למשל, מיתוס “החטא הקדמון” של עבירה על איסור אכילת פרי עץ הדעת), בעוד שהחשיבה המדעית מקבלת את יריבתה ב”סלחנות” ומסבירה אותה באמצעות מודל מדעי המוצא בה נקודות חיוביות.
    הבה נראה את המוח כגוף ממשלתי גדול המחולק לאגפים ומדורים רבים. בין היתר, יש בו מדור לאמונות שוא ומדור לחשיבה מדעית. כל מדור מקבל תקציבים ומשתמש בהם ביעילות במידת האפשר. אם הנטיה לאמונות שוא חזקה משמעותית מן החשיבה מדעית, אפשר לתלות זאת בכמה גורמים, למשל השניים הבאים: א) תיקצוב לא מאוזן; ב) עצלות.
    בתגובה שלי למאמר אחר הצבעתי על תגלית שלי לפיה הנטיה לאמונה באסטרולוגיה חזקה בקרב נשים יותר מאשר בקרב גברים. התקבלה שם רק תגובה אוהדת אחת ושום תגובה שוללת. זה אינו מדגם גדול דיו לביסוס תאוריה, על כן אני מכליל את האמונה באסטרולוגיה לנטיה לאמונות שוא בכלל, ומציע לחפש את שורשי הנטיה לעצלותם של מרכזים מסוימים במוח במערך הגנים באוכלוסיות מסוימות (לאו דוקא מגדריות).

11. משל באמת יפה.

    עכשיו אני רוצה להאיר את זה מזוית אחרת.
    המוח שלנו התפתח עם השנים כדי לזהות תבניות, מתאמים, סיבות ותוצאות. זיהוי נכון של טורף, של גורם לאסון וכו הוא קריטי להשרדות.
    המוח שלנו מעדיף זיהוי שוא על פני החטאה של קשר כזה, כי המחיר של אמונה בקשר שאינו בהכרח נכון נמוך יותר מהמחיר של החטאת קשר אמיתי.
    כשאתה הולך ביעד ונדמה לך שאתה רואה חיית טרף עומדת לקפוץ עליך, עדיף שתברח גם אם זו רק צורה מקרית של שיחים שנראית כמו ראש של חייה, מאשר שתעצור לבדוק את הנושא לעומק ותגלה שזה אכן ראש של חיית טרף…

    היות וזה המצב, המוח שלנו נוטה למצוא משמעויות, סיבות, תבניות, וכו’ גם במקומות שהם אינן קיימות במציאות. לכל אלה אפשר לקרוא אמונות שוא, אמונות טפלות וכד’.
    על המנגנונים האלה בנוייה האפקטיביות של הנומרולוגיה, אסטרולוגיה ועוד הרבה תחומים נוספים. אלה משחקים במוח שלנו. שילוב של רצון להאמין, עם הנטייה לראות סדר, משמעות וסיבתיות במקומות בהם הם לא בנמצא.

    החשיבה המדעית באה כדי להבדיל בין הדברים שנראים כבעלי משמעות מאלה שהם אכן בעלי משמעות במציאות החיצונית, להבדיל בין סיבות מדומות לבין סיבות אמיתיות. וכו’.
    להתפקח מאשליות המוח שלנו.

12. אני זוכר בחיבה את המורה שלי לכימיה בכיתה יו”ד, אריה רוזנברג (היום רוגל). הוא המחיש לנו את האופן בו מדענים בונים מודלים. הוא הביא לנו משל על ילד שתועה ביער, וכשיורד הלילה הוא מבקש להדליק אש. הוא מחפש עצמים שיוכל להבעיר. בלילה הראשון הוא מוצא גזע עץ, ושמח לראות כי זה בוער יפה. הוא אומר לעצמו בסיפוק כי עצמים עגולים בוערים, ולמחרת הוא מלקט עצמים עגולים: חלוקי נחל עגולים, צינור מברזל בקוטר שני צול וגלגל של מריצה. לאכזבתו, אף אחד מאלה לא בוער, והוא כמעט קופא מקור. למחרת הוא חושב על מודל אחר: היות שבלילה הראשון העצם שבער היה אמנם עגול אך גם גזע של עץ, עולה במוחו ההברקה לחפש גזעי עצים. הוא אוסף רק גזעי עצים, תוך שהוא מתעלם מזרדים, מעיתונים, מסיבי כותנה, אלומות קש ועוד. אחדים מן הגזעים אכן דולקים, אך לא כולם. הוא מבחין שאלה שלא דולקים הינם רטובים. למחרת הוא מחפש רק חומרים יבשים, כשהוא מתעלם, בין היתר, מכד שמן קטן מימי המכבים (זה קישוט אקטואלי שלי. במשל המקורי זו היתה פחית נפט). בשאר הלילות הוא מצליח להדליק אש, אבל אנחנו יודעים שהיה יכול להצליח יותר.
    “הנמשל” הסביר לנו אריה, “הוא שהמדע עובד בדרך הניסוי והתעִיָה”. לימים פגשתי אותו והזכרתי לו נשכחות. אמרתי לו שהשיטה המדעית אינה נותנת תשובה חיובית מושלמת, והזכרתי לו את נס חנוכה שהוחטא. “בודאי!”, הוא ענה, “המדע חזק בהפרכות אך חלש בתחזיות. לכן אנחנו חייבים להמשיך לחפש ולנסות גם אפשרויות שנראות לנו בלתי סבירות”. והנה בא הדיון הזה על אשליות וניו-אייג’ והזכיר לי איש יקר מן העבר וגם שלאמונות ההבל ידועה תרומה חשובה להתקדמות המדע.

13. משה,

    אתה אומר: “בנוסף יש לך ולחבריך גישה שהמדע מייצג את האמת המוחלטת וכל אמונה אחרת פסולה מעיקרה”

    ומכאן עולה הבעיה, כמו אבי ג אתם לא מבינים מה זה מדע. מדע הוא פשוט דרך להסביר תופעות.
    ילד שנתקל בברז בפעם הראשונה בחייו משחק איתו ומבין שכל פעם שיסובב אותו ימינה ייצאו מים הוא גם מדען.
    אין כאן שום עניין של אמונה או אמת מוחלטת.
    המדע מבוסס על תצפיות ניסוי וטעייה אמונה מבוססת על תחושת בטן.
    המדע הוא זה שהבין ופיתח את הססטטיסטיקה ומבין מה הם סיכויי התחזית שלו, האם לאסטרולוגיה יש איזה מנגנון דומה?
    האם אי פעם שמעת אסטרולוג אומר שבסיכוי של 75% מחר תפגוש אדם שלא פגשת מעולם?

    בקשר למזג אוויר, אתה (והאמת שכולנו..) נהנים לצחוק על החזאים ועל כשלונותיהם. אולם אם חושבים ברצינות, האם ישנה שיטה טובה יותר? האם בעזרת קריסטלים/תקשור/קפה/אי צ’י/אסטרולוגיה או כל שיטת חיזוי עתיד אחרת ניתן להגיע לחיזוי מזג אוויר יותר טוב לאורך זמן ממטארולוגיה?

14. משה,
    אני אעדיף תמיד כל דבר שנותן ניבויים שהם מעל “רמת המקריות”, לא בגלל שאני חושבת שהמדע מחזיק ב”אמת הנצחית” או ב”יכולת ניבוי מוחלטת”, דעה אוויליית שאתה ייחסת למדע באופן שגוי, אני אעדיף לסמוך על תחזיות המדע בדיוק מהסיבה הפשוטה שהן מצליחות לקלוע למה שאכן קורה באופן הכי טוב יחסית לכל שיטה אחרת ובודאי שהרבה יותר טוב מבחירה מקרית. לא סתם בחרתי במטאורולוגיה, כי אפילו במטאורולוגיה, ענף שקשה מאוד לבצע תחזיות ארוכות טווח ולפעמים אפילו קצרות טווח, התחזיות עדיין הרבה יותר טובות מכל שיטה אחרת. רק אוויל גמור יבחר להסתמך על שיטות שמידת הצלחתן היא ברמה של בחירה אקראית, שזו בדיוק הרמה שחלק מה”שיטות” הניו-אייג’יות הציגו (לפחות אלה שנבדקו באופן מבוקר). לגבי ענפי מדע רבים אחרים, הדיוק הוא בסדרי גודל שאתה אפילו לא מסוגל לתפוש, אם זה בזמן או במרחב. אבל איך כתבת קודם לכן: “המדע הוא בסך הכל משהו שפועל ותו לא.”
    כשאדם משווה על כפות המאזניים משהו שפועל לעומת משהו שלא פועל ועדיין הכפות לא מצביעות על מה שפועל, אז משהו דפוק מאוד במאזניים (שיקול הדעת) שלו. ומה הקריטריון שלך לחיים? לפעול לפי מה שנבדק ונמצא שאינו פועל? או שפועל רק ברמה של אפקט פלצבו?

15. משה, אני עוקב ככה מהצד על חילופי הדברים, ואני באמת לא מבין מה אתה רוצה לומר.
    מדענים מגיעים לתאוריות מדעיות בדרך כזו או אחרת, כמו שקמילה הסבירה. זה יכול להיות בחלום בלילה (אחרי 20 שנה של מחשבות בנושא), זה יכול להיות בהשראה של רגע או בכל דרך אחרת.
    ואז ניגשים לבדוק אם התאוריה שחשבו עליה גם נכונה, כלומר מתאימה למציאות.
    זה לא סוף הסיפור, תאוריה טובה לא רק מסבירה את כל הממצאים שהתגלו עד היום (הסבר אד-הוקי) אלא מנבאת מה יקרה בתנאים מסויימים אם יתקיימו בעתיד.
    מחכים שתנאים כאלה יתקיימו או – עדיף אם אפשר – יוצרים כאלו באופן יזום ובודקים מה קורה. האם זה מתאים לתחזיות התאוריה או לא.
    אם יש מספר תאוריות אפשריות שמסבירות את הממצאים, מנסים לחשוב על ניסוי שיבדיל בינהן, כלומר כזה בו כולן תיפולנה חוץ מהנכונה, אם יש כזו.
    אם אין – ממשיכים לנסות לחפש הסברים אחרים.
    תאוריה מדעית לעולם אינה “אמת”, אלא רק מודל של המציאות, שלב ביניים בחיפוש הנצחי אחר ה”אמת”.
    יתכן ולעולם לא נגיע לאמת האובייקטיבית, שנמצאת אי שם מעבר לחושינו ולמוחנו המוגבל.

    לתאוריות מדעיות טובות שי כוח ניבויי מדהים – שוב, כמו שאמרה קמילה – כל הטכנולוגיות המודרניות מבוססות על התאוריות, תהיינה מוזרות ככל שתהיינה: הGPS שיש לך מן הסתם לא היה עובד נכון אם לא היו לוקחים בחשבון תיקונים יחסותיים. פנס הLED שיש לך במחזיק מפתחות לא היה נוצר אם תורת הקוונטים לא היתה נכונה. וכו וכו.

    אף אחד מאיתנו לא דיבר על אמת מוחלטת, או על יכולת לנבא תיאוריות מדעיות. רק אתה.

    ובכל זאת אני שומע טון של התקוממות והתרסה בדבריך, ולא ברור לי למה.

    האם יש לך תאוריה שיכולה לנבא דברים טוב יותר?
    דרך אחרת שיכולה לנבא דברים טוב יותר?
    דרך אחרת שיכולה לקרב אותך לידע לגבי אותה מציאות שנמצאת “שם בחוץ”?

    אולי תואיל לשתף אותנו בדבר? אפשר לעשות ניסוי ולבדוק את יכולת החיזוי של הכלי שלך. אני מאוד אתעניין בניסוי כזה.
    הוא עשוי להניב לנו 2.5 מיליון דולר, הכרה בינלאומית, ואולי גם פרס נובל. מה אתה אומר? שנלך על זה?

    קדימה, שתף אותנו! אתה יכול לרשום על זה פטנט קודם אם אתה מעוניין. מומלץ אפילו.

    או שמדובר בעוד ידע מסתורי שנשמר בסוד כמוס במשך אלפי שנה ורק אתה מתפרנס ממנו?

    או שאין לך שום תחליף טוב יותר למדע, ואתה סתם מביע תסכול מהמוגבלות שלנו להבין את העולם באמת? או תסכול מסיבות אחרות? באמת שאין לי מושג.

    אנא – הבה ננהל דיון ענייני.

16. נניח שהמדע מוגבל בדיוקו (יש מקרים שכן ויש הרבה מקרים שלא – למשל בננוטכנולוגיה אתה יכול היום לעשות מניפולציה על אטומים בודדים), אז מה, האם האלטרנטיבה מדויקת יותר?
    אם המדע מדויק ב-95% של המקרים, הרי המיסטיקה מדויקת ב-0.00001% מהמקרים וגם זה במזל.

17. גב’ קמילה

    על זה בדיוק הערתי. על האמונה הכפייתית כמעט בדבר יכולת הניבוי המוחלטת של המדע.
    כמה פעמים אמרו שירד גשם ולקחת את המטריה לחינם.
    תנסי לבדוק בבקשה כמה תחזיות מזג אויר שגויות היו רק בשבוע האחרון. מתוך כל התחזיות המדעיות של מזג האויר על כדור הארץ.
    מטאורולוגיה הוא עדיין מדע מאד לא מדוייק במיקרים רבים מאד.
    וכל שאר המדעים עדיין מוגבלים מאד בדיוקם.

18. משה,
    אני מסיקה מתגובתך שהיום האחד באפריל. בכל הסבר אחר אין שום הגיון.

    המדע מנבא שבסוף השבוע יהיה קר וגשום, היות ואתה טוען שאינך מאמין שלמדע יכולת ניבוי אזי אני מקווה בשבילך שתצא לטייל במקום בו אין מחסה ולא תיקח איתך מטרייה ואחר כך נדבר שוב ואסביר לך מה ההבדל בין הגישה המדעית ובין מטורללי העידן החדש, ממשיכי דרכם של חשוכי ימי הביניים.

19. מר רוטשילד

    לא משנה.
    מה שכן משנה הוא שמפריע לך ולשכמותך שיש בני אדם עם אמונות שחורגות מהמסגרת המדעית.
    בנוסף יש לך ולחבריך גישה שהמדע מייצג את האמת המוחלטת וכל אמונה אחרת פסולה מעיקרה.
    צריך קצת איזון המדע הוא בסך הכל משהו שפועל ותו לא. ועם זאת הוא מאד מוגבל.
    אנחנו אפילו לא יודעים למה המדע פועל. אתה עצמך הודית שלאיש אין מושג מדוע תיאוריות בכלל פועלות.
    כאשר מישהו רוצה ליצור תיאוריה חדשה זה תמיד הימור.אף אחד לא יכול היה להבטיח לאיינשטיין לדירק ולשרודינגר ולשכטמן שהתיאוריה שהם יזמו תתאים למציאות ולא תופרך.
    כל אחד מהם שמח כאשר התיאוריה שלו החזיקה מעמד בנתיים. ולא ידוע לכמה זמן בעתיד זה ימשך.
    ועדיין בני אדם מאמינים ביכולתם להמציא תיאוריות חדשות ומקדישים לכך את חייהם.
    כל עוד תהליך ההתפתחות המדעית תלויה בהימור, אז האמונה במדע נשענת על הנסיון המצטבר ותו לא. איש אינו יכול להבטיח שתיהיה התקדמות נוספת כיוון שאין שום שיטה בדוקה להבטיח זאת.
    בדיוק כפי שאיש אינו יכול להתנבא כיצד שוק ההון יתנהג. ברבורים שחורים תמיד יופיעו וגם המדע הנערץ עליכם נשלט ע”י ברבורים שחורים (ראה ניסים טאלב).
    הטריגר שגרם לי להעיר מה שהערתי פה נבע מהשורה האחרונה בטבלת ההשוואות של מר דיאמנט.
    שבו הוא מגדיר את המדע כבעל יכולת ניבוי.
    חשבתי לעצמי שלאפיין משהו או מישהו כבעל יכולת ניבוי זה עבודת אלילים.
    כי זה אומר שאתה מאמין בנביא שמתנבא ואז אתה בעצם מאמין בו כבעל כוחות עליונים שצריך להשמע לצוויו.
    אם כך תאמר לי במה הגישה הזאת שונה ממאמיני העידן החדש?!

20. לאבי ב. ולגלעד:
    למה אתם מתכסחים עם כל מגיב שמאמין בכל הבל שהוא.
    בקשו מהמגיבים שיגידו מה יצא מהאמונות שלהם, חוץ ממלחמות?
    מצד שני בקשו מהם שאם הם חושבים ש”המדע הוא רק תיאוריה” שיפסיקו להשתמש בתוצרי המדע. שלא ילכו לרופא, לא ייקחו תרופות, שלא ישתמשו בטלוויזיה, בטלפון, במכונית במטוס ועוד הרשימה אין סופית.

21. משה:
    לא הבנת אותי אבל נואשתי כי נראה לי שאי ההבנה נובע בעיקר מאג’נדה

22. מר רוטשילד

    ההסבר שלך הוא אכן דוגמא נפלאה לטאוטולוגיה.

    אבל לא לכך כוונתי.

    אולם טענתך שתיאוריה יוצרת את יכולת החישוב מופרכת מיסודה. כיוון שניתן לבדוק אבולוציה של תיאוריות בנושאים שונים. היזומה ליצור תיאוריה חדשה בפיסיקה קוונטית נבעה מהשאיפה לחשב דברים שהתיאוריה שקדמה לה לא היתה מספיק טובה. וכיוון שהתהליך הזה נמשך יותר ממאה שנה. אין סיבה להניח שהתהליך הזה הסתיים. להפך ניתן להניח עפ”י ההתקדמות על ציר הזמן שבעוד יותר ממאה שנים.
    התיאוריה השלטת על אותם תחומים של הפיסיקה הקוונטית תיראה אחרת לחלוטין. מה שיהפוך את המודל הסטנדרטי להיסטוריה של המדע.
    ואם תבדוק בעוד מאה שנה או בעוד 500 שנה כיצד התפתחו כל התיאוריות לאורך השנים.
    יתברר לך שכולן הן בסך הכל ניחוש טוב שהתאים לאותו זמן ושעצם העובדה שתיאוריה סיפקה תוצאות
    כלשהן הפך אותה לאמת מוחלטת לאותו זמן. ברור שעם ההתפתחות של תיאוריות חדשות שיאפשרו שליטה טובה יותר על הפיסיקה האמיתות הללו יהפכו לאמיתות יחסיות לגמרי.

23. אלמנטרי, ר.ח. יקירי, אלמנטרי.

    לאלוהים יש רק כמות מסויימת וסופית של שכל, יופי, בריאות, כסף, שמחה, אריכות חיים וכו.

    אלוהים אוהב את כולנו בצורה שווה, לא? (חוץ ממך וממני כמובן, שהוא אוהב יותר).

    הוא חייב לחלק את מה שיש בין כולם, נכון? (חוץ ממך וממני כמובן, שהוא נתן לנו הכל).

    נו, אז מה לא ברור?

24. אגב, בתגובתי הקודמת אפשר להוסיף, לצד המעמד החברתי גם את יכולת ההשתכרות

25. ר.ח:
    לי דווקא יש תיאוריה ביחס לסיבת הצלחת הרעיונות ההזויים.
    מדע זה קשה.
    צריך כל הזמן לחשוב, ללמוד, לנסות להבין, לישב סתירות וכו’.
    לא לכל אחד יש את היכולת או את המרץ לעסוק בכך.
    מצד שני, אדם רוצה מעמד חברתי ומכיוון שידע והבנה מקנים מעמד חברתי, ומכיוון שמעמד חברתי הוא עניין יחסי (כלומר – איך אני ביחס לאחרים) הרי שאנשים שאינם מוכנים או אינם מסוגלים לרכוש ידע מנסים לשפר את מעמדם או את תחושת המעמד שלהם על ידי גימוד חשיבותו של הידע האמתי ועל ידי החלפתו בממבו ג’מבו שהם מסוגלים להגות.

    הסבר זה אינו עוסק במי שסתם מאמין מבלי לבדוק אלא באלה שמתבטאים כאן באתר – אלה שמנסים למכור את הסחורה הבאושה הזאת.

    אלה שמאמינים מבלי לבדוק הם בסך הכל אנשים שרומו.
    אנשים רבים (למעשה כולנו) לא תמיד בודקים כל דבר.
    לפעמים אנחנו מאמינים לדבריו של מישהו שטוען שבדק.
    האנשים שרומו הם אלה שהאמינו לשרלטנים מן ההסבר דלעיל.

26. אבי ג:
    האתר חופשי עבורך כל עוד נותנים לך להתבטא בו.
    מכיוון שאתה מציף את האתר בשטויות תוך ניסיון לחטוף את הדיונים לכיוונים שמעניינים רק אנשי עידן חדש (השם החדש של חשכת ימי הביניים) ראוי לחסום אותך על הצפה.

    אבי בליזובסקי:
    הוא לא מכפיש?
    בעיני קשה להתייחס לתגובה זו https://www.hayadan.org.il/illusion-pandemic-1111113/#comment-319747 (למשל) כאל תגובה שאינה מכפישה.
    ציטוט: “בלית ברירה הגעתי למסקנה שיש בך איזה טרוף חולני (מי חינך אותך לכך?) כמו אדם ההולך סחור סחור בדרך אינסופית שלא יכול לפרוץ אותה וכך אתה תקוע בתוך עצמך עד כדי כך שפוביה של שינוי עמדה או מחשבה עלולים להרוס אותך.”

27. משה:
    ההפך הוא הנכון – ובכל מובן.
    קראתי את דבריך והבנתי אותם ואני מתרשם שאתה לא הבנת את דברי.
    אתה אומר ” הנחת יסוד מדעית היא שפיתוח תיאוריה מותנה ביכולת לחשב תוצאות בהתאמה לתוצאות הניסוי.”
    אתה באמת מתכוון לזה ברצינות?
    איך בדיוק עושים חישוב כשעדיין אין תיאוריה?
    פיתוח התיאוריה אינו מותנה ביכולת לחשב את התוצאות – הוא יוצר את היכולת הזאת.
    אם התוצאות המחושבות תואמות את הניסוי התיאוריה מקבלת אישוש ואם לא היא מופרכת אבל אין שום תנאי לפיתוח התיאוריה.
    ” הבעיה היא שאיש אינו יודע להסביר מדוע תיאוריה בכלל פועלת.”
    בוודאי שאיש לא יודע להסביר למה התיאוריה פועלת – הרי אחת ממטרות התיאוריה היא להוות הסבר לתוצאות הניסוי. אם היה הסבר לסיבה שבגללה התיאוריה פועלת הרי שמטעמים ברורים היינו לוקחים את ההסבר הזה עצמו בתור התיאוריה שהרי התיאוריה נובעת ממנו וכל תחזיות התיאוריה הן תחזיותיו.
    במילים אחרות – מה שאמרת כאן הוא טאוטולוגיה שאינה מוסיפה שום מידע.
    גם שאר דבריך מסתכמים לכדי משפט טריביאלי שאם אסכמו נקבל משהו בסגנון “עדיין איננו יודעים הכל”.
    כמו כן ידוע שלעולם לא נדע אם התיאוריות שבידינו נכונות.
    זה המצב האנושי וממנו אין להימלט.

    לכן אמרתי שגלעד לא היה זקוק להרצאתך ושהתפקיד היחיד שיכול היה להיות להרצאה זו הוא להעלות את קרנו של הפסאודו מדע לעומת המדע.

28. קמילה גלעד ואחרים,
    דבר שלא ברור לי הוא מה מקור המשיכה של התורות המיסטיות למרות שאנן עובדות. זה לא שבמדע אין פילאי פלאות, דברים מוזרים, מסתוריים ומעניינים. זה לא שהתורות המסטיות פשוטות להבנה, נראה לי שמורכבות של הקבלה ואסטרולוגיה עולה לעיתים על זו של תאוריות מדעיות.
    אם כך מדוע אנשים מוכנים להשקיע כל כך הרבה זמן ומאמץ בדברים שאינם מבוססים ואינם עובדים?
    שאלה זו מופיעה בתחילת הספר עולם רדוף שדים של קארל סייגן בו הוא מתאר נהג מונית ששולט ויודע המון על אטלנטיס, משולש ברמודה, חוצנים וכו’ אולם הוא אינו מתעניין במדע hard core שהגיע להשגים כמו לשים חללית על המאדים, ריפוי מחלות,שיבוט בעלי חיים, תקשורת כלל עולמית ויצירת עכברים מאירים (בשביל הביזאר אם זה מה שמחפשים).

29. מ.ר.
    https://www.hayadan.org.il/illusion-pandemic-1111113/#comment-319798

    כמובן, אבל מי שרגיל לא לראות סתירות פנימיות בדבריו (וכשמראים לו אז הוא מתעלם) ברור שלא יראה ולא יקבל את האבסורד שבמשפט שכזה אשר שומט מיידית את הקרקע מתחת לדבריו של אותו קשקשן. במיוחד אני משועשעת לראות מצבים בהם אנשים מסוג זה שבאים בטענות לסביבתם שהיא אינה פתוחה מספיק באופן חשיבתה, פתאום נורא כועסים כאשר מישהו עושה דבר מה שאינו עולה בקנה אחד עם דעתם, אשר מתגלית כצרה למדי כאשר מתבוננים בפעולותיהם בפועל ולא במה שהם מספרים על עצמם.

30. ר.ח
    ודאי שיש טכנולוגיה כזו, מה לא שמעת על מזוזה? 🙂

31. משה,

    לא ברור מה אתה רוצה. יש לך שיטה יותר טובה מזו המדעית? שהרי מבחן התוצאה מראה שבנתיים היא עובדת בצורה מופלאה.
    השיטה הרי פשוטה. יש תופעה. בואו ננסה לנחש מה יכול היה לגרום אותה. נבחן את ההסברים האלטרנטיביים.
    דרך הבחינה תהיה ניבוי של ההסבר לתוצאות ניסוי שעוד לא נעשה. אם אחד ההסברים אכן חזה את תוצאות הניסוי נקבל אותו כנכון ביותר אולם נמשיך לייצר חיזויים על פיו ולבדוק אותם.
    אחד המבחנים המכריעים היא פיתוח טכנולוגיה המבוססת על ההבנה שלנו. יישום ההבנה לכלל טכנולוגיה הוא השלב הקוגניטיבי הגבוה ביותר בסיפור.

    לאור כל זאת תורות מסטיות אינן עובדות כי לא ניתן לייצר בעזרתן חיזויים שיעבדו ובודאי ובודאי שלא ניתן לייצר טכנולוגיה המבוססת עליהן.

32. משה,
    ניבוי מדעי יהיה תמיד בהינתן מודל כלשהו של המציאות. מדענים מציעים מודלים שונים ומשונים, בדרך כלל על סמך הכרה של מספר עובדות אשר מצביעות על גורמים רלוונטיים אפשריים שמהם אפשר לפתח מודל. שלב פיתוח המודל הוא שלב המשלב יצירתיות, אינטואיציה אבל גם הכרה טובה של העובדות הידועות. לא מדובר בניחוש סתם, לכל הפחות מדובר בניחוש מושכל (להבדיל מכל מני שטויות ותיאוריות קונספירציה שלא רק שסותרות את העובדות המוכרות אלא לפעמים גם באות בסתירה לחוקי הלוגיקה). מרגע שיש מודל אשר הרלוונטיות שלו למציאות מובנית בתוכו, כי כך בנו אותו, ניתן לחקור אותו ולייצר ניבויים לגבי תרחישים שלא ידוע מה התשובה לגביהם. לא כל כך ברור מה ניסית להדגיש, שהמדע לא יכול לנבא ללא מודל (כאילו, ברור?) שהמדע לא יכול לנבא מה יהיה המודל המוצלח הבא (הא?) גם אם אמירות כאלה אינן שגויות אין בהן הרבה טעם או קשר למה שנטען קודם לכן על ידי גלעד כך שלא כל כך ברור מה רצית לומר בעצם.

33. מר רוטשילד

    הערה נוספת:
    כיוון שקצת קשה לראות כיצד ניתן לבנות מן תיאוריית אב כזאת שתתאר את כל התיאוריות האחרות.
    כי הרי גם תיאוריית האב תסבול מאותו הפגם כלומר מהיותה התאמה טובה של תוצאות באמצעות ניחוש בדיעבד אבל לא לכתחילה.
    לכן יהיה צורך באין סוף תיאוריות אב שכל אחת מהן תתימר ליהיות התיאוריה של הכל אבל היא בסך הכל תיהיה ניחוש בדיעבד.

34. מר רוטשילד

    או שלא קראת מה שכתבתי או שלא טרחת להבין את הטיעון.
    אנסה לתמצת באופן אחר.
    הנחת יסוד מדעית היא שפיתוח תיאוריה מותנה ביכולת לחשב תוצאות בהתאמה לתוצאות הניסוי.
    הבעיה היא שאיש אינו יודע להסביר מדוע תיאוריה בכלל פועלת.
    כלומר מדוע ישנה התאמה למשל בין תורת החבורות לבין כרומודינמיקה קוונטית למשל.
    במובן הזה מדובר בניחוש שפועל בדיעבד.
    אילולא היתה תיאוריה אחרת מסבירה כיצד ואיך ניתן להתאים תיאוריות מסויימות לתהליכים פיסיקאליים ואחרים. היית יכול להמציא תיאוריה לכתחילה ללא צורך בניחוש כדי להתאימה לניסוי.
    במובן הזה תורת היחסות ותורת הקוונטים למשל הם ניחושים מצויינים שפועלים היטב בתחומי חישוב ידועים.
    לעומת זאת כיוון שאיש לא יודע מדוע כל אחת מהן מתאימה לתחום הרלוונטי שבה היא עוסקת.
    אבל אף אחת מהן לא מתאימה לחילופין לתחום של התיאוריה השניה.
    על כן גם אין עד היום התאמה בין שתי התיאוריות. ואיש עדיין לא מצא מדוע לא ניתן לחבר בין התיאוריות.

35. קמילה:
    מה ש”דעת” התכוון אליו הוא כמובן הסתירה הקבועה שהמטומטמים האלה נופלים לתוכה חדשות לבקרים.
    הרי אם לאף אחד אין בעלות על האמת אז גם להם אין ויכול להיות שבדיוק המשפט הזה שהם אומרים (“לאף אחד אין בעלות על האמת”) אינו אמת ובעצם יש מי שיש לו בעלות על האמת.

36. משה:
    מה הביא אותך למסקנה שגלעד זקוק להרצאה שנתת.
    בפועל – לתיאוריות המדעיות (לא למדע) יש יכולת להפיק תחזיות אמינות – אמינות עד כדי כך שאפילו אנשי ניו אייג’ מושבעים מוכנים להמר עליהן בחייהם – שאם לא כן היה הרבה יותר מקום באוטובוסים, במטוסים, ובתור לקופת החולים.
    זה שתמיד יש מקום לשיפור ביכולת החיזוי עדיין לא מטשטש את ההבדל הדרמטי בין יכולת החיזוי של התיאוריות שמפיק המדע לבין יכולת החיזוי של התיאוריות שמפיקה מציצת תיאוריות מן האצבע.

37. דיאמנט

    סלח לי אדוני למדע אין יכולת חיזוי לכתחילה. יש לו דרישה בדיעבד ליכולת חיזוי.
    אם היתה לו תכונה זו לכתחילה, יכולת אז לדעת מראש איזה תיאוריות צריך להמציא כדי לחשב תהליכים פיסיקאליים וכו’.
    תיאוריות מדעיות הנן בגדר ניחוש בלבד כשהדרישה היא שהן יתאימו עד כמה שניתן לניסוי י.
    במיקרים רבים יוצרים כמה וכמה תיאוריות או ניחושים כאלו. כאשר כל אחת מנסה לשפר את ההתאמה
    בין החישוב לתוצאות הניסוי. קח לדוגמה את פיתוח המודל הסנדרטי. עד לפיתוח הגישה הסופית של
    תורת השדות, שדות כיול, רנורמליזציה וכדומה. היו מספר לא קטן של ניחושים שהתאימו במידה לא מספקת. גם היום עדיין התיאוריה בגדר ניחוש. כיוון שאיש לא יודע לענות על שאלות רבות בנושא.
    למשל כיצד להתאים בין תורת היחסות לפיסיקת הקוונטים.
    כך שהמדע הוא בסך הכל אוסף של ניחושים שמצליח לחשב מה שאנו יודעים ולא מעבר לכך.
    איש לא יכול לנבא מה תיהיה התיאוריה הפיסיקאלית השלטת בעוד חמישים שנה. יתכן שכל המודל
    הסטנדרטי יהיה לא רלוונטי ביחס לתיאוריה מוצלחת בהרבה שתהיה.
    בסך הכל המדע הוא קובץ מוצלח של ניחושים ממוזלים אד הוק שפועל כרגע ושמסתפקים במה שהוא נותן כרגע.

38. לדעתן,
    הדמיון הוזה שבילים. המדע בודק אותם ובורר מבינהם את אלה שיש להם קשר עם המציאות על פי קריטריונים מוגדרים מראש כגון יכולת שחזור התוצאות, יכולת ניבוי תוצאות וכד’. כל מדען מכיל את שני הדברים, דמיון ויצירתיות מחד וביקורתיות קפדנית מאידך. אבל בעוד המדע אינו יכול להתקדם ללא הדמיון היוצר, הרי שהאחרון יכול להתקיים ללא המדע (ראה אנשים כמו אבי ג). בדמיון יש הרבה מאוד דברים, יש חדי-קרן, קשת בענן, מפלצות ספגטי, ברקים ורעמים וחשמל יש אסטרולוגיה, כוכבים וגלקסיות, יש קריסטלים, רדיואקטיביות ותרמודינאמיקה, וכאן הבעיה, כיצד תוכל לדעת מהו דמיון שיש לו בסיס במציאות ומה רק נראה כך בטעות (בגלל אשליה אופטית למשל או בגלל אמונה טפלה או בגלל מוסכמה תרבותית כמו דת למשל)?

    מה אומר בעצם המשפט שכתבת: “לאף אחד אין בעלות על האמת או על הידע”? שכל דעה היא נכונה באותה מידה? האם כך באמת אתה חושב? או שאתה מתכוון לומר שזה לא בסדר שאדם מסויים יקבע שדבר א’ הוא נכון ודבר ב’ הוא אינו נכון. האם אתה מוכן להסביר למה אתה מתכוון?

39. אבי ג’ אתה לא מכפיש אבל אתה לא מבין את המשמעות של אתר באינטרנט. לא צריך איזון בכל אתר, מספיק שיש איזון בין הידען לבין קונספיל ואמת אחרת באופן כללי ושכל אחד יקרא את מה שהוא רוצה.
    נסה להכניס טיעון מדעי לאמת אחרת ותחטוף על הראש שם – כמו שקרה לאחד שדרש שהכתבה ההזויה שהתפרסמה שם על 2012 תתבסס על עובדות כלשהן.
    זכותך להאמין בכל הבל שקיים עלי אדמות, אבל תפסיק לשגע אנשים שמחפשים דברים אחרים. יש חשיבות גם לטוקבקים עובדה שיעל נתפסה לטוקבק של מכחיש התחממות באתר המדעי שאליו הופנתה. וזו הסיבה שאני מוחק תגובות המפחידות מפני חיסונים – משום שאנשים קוראים משהו בטוקבקים וחושבים שזו דעת האתר (מישהי כתבה ב-YNET שהיא קראה כתבה בידען והשתכנעה שאין בעיה עם החיסונים אבל אז היא ראתה את התגובות).
    לכן נשמח אם תפנה את המאמצים שלך לאתרים השוללים את המדע, שם אף אחד לא יתנגד לך ואולי אפילו יחסמו את המתנגדים. אגב זו בעיה גדולה, בעוד האתרים המדעיים פלורליסטים ומאפשרים לכל אחד להגיב אפילו אם הוא משקר, לא תמצא את זה באתרים הדתיים או באתרי הקונספירציה, אז רצוי לא לנצל את הפתיחות הזו לרעה.
    אני ומיכאל יודעים שאתה מדבר שטויות אבל ילדים שאין להם נסיון עם טיעונים אסטרולוגיים עלולים להשתכנע.
    עשה לנו טובה פטור אותנו מעונשך.

    בברכה
    אבי בליזובסקי

40. רוטשילד
    האתר הוא ציבורי ופתוח לכל כל עוד אני או אחר לא מכפיש הוא לגיטימי.
    במידה ואתה לא רוצה להתמודד למה אתה חוזר ועונה לכותבים שאתה לא מבין
    על מה הם מדברים ולא רוצה להבין.
    אני מצאתי פה כמה שמעניין אותם לשמוע ואף להבין אין הניו אייג’ עוזר למדע להגיע
    השיגים.
    המדע לא ממציא הוא חושף את מה שכבר היה ידוע פעם לפני דורות רבים
    אם תצליב מידע שכתוב בזוהר לממצאים עכשווים תהיה מופתע ועוד אתה עשוי להיות
    רב גדול בישראל בעזרת השם.

41. אבי ג ודעת:
    אולי תקימו בלוג בשם “ההוזה” לעצמכם ולשכמותכם ותפטרו אותנו מתגובותיכם המטופשות?
    אתר זה מיועד לאנשים שמתעניינים במדע ואתם בפירוש אינכם כאלה.

42. אוסיף ואומר:
    אמנם המדע הוא נווט חשוב במציאות,
    אך הדמיון הינו נווט חשוב לא פחות.

    יום טוב.

43. דעת
    כל מילה בסלע
    מעניין שבחרת בכינוי דעת – הפוך על הפוך ביחס למה שכתבת:
    “לאף אחד אין בעלות על האמת או על הידע”
    לדעתי הניו’ אייג’ והמדע הולכים יד ביד תומכים אחד בשני משפרים אחד את השני
    כמו בתורה ישנו בו ידע מדעי ברמה הגבוהה ביותר שהייתה עלומה הרבה שנים, רק במאה השנים האחרונות כאשר המדע פיתח כלים וביסס מספר אקסיומות הוא חושף ומוכיח את הכתוב בתורה.

44. לאף אחד אין בעלות על האמת או על הידע:
    דומה הדבר לעלה נידף ברוח שחושב שהוא העץ…

    המדע בסך הכל עושה את צעדיו הראשונים,
    וכבר הוא חושב שהוא חזות הכל ושהוא יודע הכל.

    אז הוא לא…. 🙂

45. גלעד
    אני קורא הרבה ספרות פילוסופית ומדעית ומעולם לא נתקלתי בערמת משפטים הומרכיבים מאמר שיש בו מלא ניגודים מלא אי הבנה בסיסי שלך למושגים והגרוע ביותר התנשאות ונרקסיסם מדעי.
    בלית ברירה הגעתי למסקנה שיש בך איזה טרוף חולני (מי חינך אותך לכך?) כמו אדם ההולך סחור סחור בדרך אינסופית שלא יכול לפרוץ אותה וכך אתה תקוע בתוך עצמך עד כדי כך שפוביה של שינוי עמדה או מחשבה עלולים להרוס אותך.
    יחד עם זה אם זה עושה אותך מאושר וכמו שדקארט אמר “אני כותב מאמרים משמע אני קיים” אז אני יכול להבין מה מסתתר מאחורי מאמריך.
    שא ברכה.
    אבי ג.

46. אבי,
    אני לא חושב שעשינו הכרות,
    מהיכן אתה כל כך משוכנע שכולנו “חלולים טכנוקרטים, קרים ומנוכרים”?
    “ההשראה, הדמיון, החזון, המעוף” – הם ללא ספק תכונות נדרשות מכל מדען גדול, ואכן הגדולים ניחנו בהם.
    גם שאר דברי הביקורת שלך – לא ברור על מה נסמכים. איזה כעס!
    אני מציע שתעיף מבט שוב בתרשים למעלה, שני הצירים ושני סוגי היעדים ראויים ומבורכים.
    אני פשוט לא מבין על מה אתה מתרעם.
    כמו שכבר ענו לך בקשר לכתבה על קריאה קרה, בכל הקשור לנכון או לא נכון, יש ארגז כלים לא רע שהתפתח עם השנים – הכלים המדעיים. אין כלים יותר טובים. אם אתה חולק על כך – אנא הגב בצורה נקודתית ועניינית ונוכל לפתח דיון. האם אתה מכיר כלי אחר לידיעה?
    כאן מדובר על ידיעה. לא על דברים אחרים.
    ממש לפני רגעים ספורים סיימתי לנגן במשך שעה יחד עם מוזיקה שאני מאוד אוהב. ממש נהנתי. מה הקשר? אין קשר.

47. היי חברה תתעוררו מהליטוף העצמי זה מוביל אותכם לנרקיסיזם.
    למה לכם לעצום עיניים הלא אתם מדענים שאמת היא נר לרגליכם.
    אם הכל היה כה אובייקטיבי הייתם רובוטים ללא חופש בחירה.
    הסכמה שלמעלה מביישת את בעליה – ארכימדס היה צוחק לכם בפרצוף והיה מחליף את המילים רוחניות עם הכלים המדעיים. כי הכלים המדעיים הם כמו הפחם שביד הצייר שהוא הרוח שמאחורי המציאות .
    אם אתם תסתכלו במראה אכן תראו את גיר הפחם ולא תראו את ההשראה, הדמיון, החזון, המעוף והאמונה,
    אתם חלולים טכנוקרטים, קרים ומנוכרים עם הרבה נדמה לי שמוביל אותכם כמו האין סוף לאף מקום.
    החיים הם מכלול כל המצבים הקיימים במציאות לכן אין להפריד את הרוחניות/נפש/נשמה עם העשייה הפרקטית מעשית המדעית שעוזרים לאדם לשרוד פיזית ולהיות נצחי בנשמתו.
    אבי ג.

48. אבי:
    זה מזכיר לי את ההערה שהערתי לך מזמן בדבר היעלמותו של הקישור ל”שותפי תוכן” מן האתר.
    הרי בזה בעצם מדובר – לא רק בגלעד.

49. קמילה וגלעד, אני מתכונן להשתמש בחומרים הללו בהתאמה לאתר.
    גם אדאג לקשר לבלוג מתוך כל הכתובות של גלעד.
    אב

50. הניו אייג’ ברובו הוא מערכת בידורית. יש בו נזקים ופשעים – בכל מערכת פעילות אנושית תמצאו את זה, כולל במדע וברפואה.
    במידה רבה הניו אייג’ הוא הסתעפות מהדתות, בדרך כלל בניכוי האידיאולוגיה הרצחנית שלהן.
    הניו אייג’ מבטא בחשיבה המגית שלו הזיה ברמה הציבורית, ובזה הוא לא שונה מכמה וכמה מערכות אנושיות אחרות, המוכרות בישראל היטב

51. נראה מעניין אבל אין מצב שאני קורא מאמר שאם הייתי מדפיס אותו היו יוצאים לי 577 עמודים, אלוהים ישמור (סליחה לכל האטאיסטים) אבל אוי ויי תראה איזו קטנה הגלילה 🙁

52. בשמחה. כל מה שאני מפרסם בבלוג שלי הוא נחלת הכלל, ועכשיו זה רק עניין של תיאומים בין אבי לביני כדי ליצור מיזוג יותר הדוק.
    יש עוד אנשים (חברים בקהילת הספקנים) שכותבים דברים בבלוגים שלהם, וכמובן היה מועיל אם כולם היו נחשפים בצורה מסודרת למקסימום אנשים.
    רשימה מאוחדת של רבים מהכותבים אפשר למצוא כאן – http://planet.skeptics.org.il/
    העניין הוא באמת סידור החומר בצורה מסודרת לפי קטגוריות וכד.

    אכן אני רואה ביזבוז אנרגיות בכך ש:
    א) חומר טוב הולך לאיבוד במצולות האינטרנט האינסופי.
    ב) אנשים צריכים להמציא את הגלגל מחדש בכל תגובה שלהם, ומן הסתם אין להם זמן להגיע לכל ה”ראיות” הנדרשות כדי לספק תשובות רציניות ועמוקות.
    זו אחת הסיבות בגללה אני כותב את הבלוג שלי.

    בסופו של דבר, אני חושב שיהיה טוב אם יהיה אתר ידע מסודר, בעברית, כמו האתר המדהים הזה (אליו אני פונה דבר ראשון כשמישהו מזכיר איזה מושג תמהוני חדש):
    http://www.skepdic.com/contents.html

53. המצגת הוכנה לכבוד ההרצאה באירוע של אתר הידען.

54. גלעד,
    תודה על המאמר הרציני והחשוב, ניכר שהושקעה בו מחשבה רבה. לאחרונה יצא לי לקרוא מעט בבלוג המעולה שלך וחשבתי לעצמי שיש כל כך מעט אתרים שיכולים להוות מעין אלטרנטיבה לבליל האמונות התפלות שמסביב וכמה זה יהיה נחמד ומועיל אם יהיה שיתוף פעולה רחב יותר בין אותם עמודים בודדים כמו אתר הידען ואתרך שלך. לכן שמחתי במיוחד לראות מאמר שלך כאן ואני מציעה למובילי אתר הידען ולך שאולי תשתפו פעולה בצורה יותר הדוקה שכן התרשמתי שלא פעם האתר האחד משלים את האתר השני ומביא לאפקט סינרגיסטי (השלם גדול מסכום חלקיו). למשל לעיתים עולות תהיות באתר הידען, בין אם על ידי סקרנים שרוצים ללמוד באמת ובין אם על ידי טרולים שכל עניינם ליצור פרובוקציה ולפמפם את מרכולתם הדלה, ונראה לי שבאתרך נמצאות כבר מן המוכן כמה וכמה תשובות טובות וסדורות שמתאימות לנושאים אלה ושיכולות להוסיף ולהשלים את המאמצים שהמגיבים הביקורתיים כאן טורחים לספק. שדרוג לחוויית המשתמשים ניתן אולי להשיג בצורה פשוטה על ידי הקישוריות בין האתרים, הן בדף הראשי והן מתוך המאמרים\פוסטים, לחילופין אולי אפשר פשוט לאפשר לך להוסיף כמה מאמרים בקטגוריות הרלוונטיות על בסיס מה שכבר כתבת אצלך.

55. מצגת בpower point זה ממש ניו אייג’ ולא מקצועי .

56. מאגיה זו חצי צרה.
    מאגיה שמתחזה למדע – צרה צרורה…

57. גלעד, לגבי המים ותכונותיהם המאגיות – גם “חכמינו” עסקו בכך, למשל : רוח רעה נכנסת לשותה מים בליל רביעי ובליל שבת

    http://www.daatemet.org.il/medicine.cfm?ISSUE_ID=995

58. אכן, מילים כדרבנות, למרות שאני מסתייג מן הסלחנות שעולה מן המשפט הבא: ” שני היעדים הם יעדים ראויים בעיני, ואני מכבד פעילות “רוחנית” כזו או אחרת שמביאה לשיפור תודעתי של האדם העוסק בה בדיוק כפי שאני מעריך פעילות “מדעית” כזו או אחרת שמקדמת את הידע וההבנה שלנו לגבי העולם החיצוני בו אנו חיים.”
    למעשה לוקה ביטוי זה בעצמו בעירוב התחומים שמפניו מזהיר המחבר. אם אפשר באמת לדעת שפעילות זו או אחרת מביאה ל”שיפור תודעתי” של העוסק בה ואם אותו “שיפור תודעתי” הוא דבר מוגדר, אז בסך הכל מדובר כאן בממצא מדעי ואין להשתמש בזה כדי להעניק גושפנקה לאמונות העידן החדש.

    אני מאד מזדהה עם ההמלצות לחסן את הנוער מפני האמונות הניו איג’יות באמצעות מערכת החינוך.
    בכמה מן הדיונים שנערכו כאן בעבר הזכרתי מכתב שכתבתי בנושא זה ליולי תמיר כאשר כיהנה כשרת החינוך ובאחד מהם ציטטתי מכתב זה כלשונו.
    הנה הפנייה לציטוט:
    https://www.hayadan.org.il/on-positive-and-negative-energies-1908085/#comment-77152

59. תודה כרמלה!

60. מאמר נ פ ל א, מנוסח בפשטות -מעביר את המסר בדיקנות מפתיעה,ניתוח קריא וקולע של עולם מבולבל שדוקא השיקולים שלו הם מאד מאד ח ו מ ר נ יי ם!!!

61. גלעד.
    בכתבה על אמוטו היפני, לא צויינה העובדה שהוצע לו סכום של מליון דולר אם יצליח לחזור על ניסוי המים בשידור חי בטלויזיה.
    אמוטו סירב.
    יכול להיות שהוא איננו כל כך רודף בצע? סתם כך לוותר על מליון דולר?

    במכון לקבלה בלוס אנג’לס מוכרים “מים מבורכים” ב5 דולר לבקבוק. אמוטו מוזכר שם בהקשר שינוי מולקולרי של המים.
    העסקים פורחים.

62. כתבה מעניינת קצת ארוכה ומעוררת מחשבה
    תודה

63. על “השפעת מילים שכתובות על פתקים על צורת התגבשות גבישי קרח” כתבתי בהרחבה כאן:

    “על מה לכל הבליפ הם מקשקשים?! – היפני וגבישי הקרח שלו” – http://wp.me/p1K6uX-b3

    ובכלל, עוד הרבה ניסים ונפלאות קורים בבלוג שלי – אתם מוזמנים!
    גלעד

64. http://www.youtube.com/watch?v=e0jJtQd1bUU

65. האם אפשר גם להשלים קישור לכתבה של גיא פינס על אורי גלר?

66. מה זה ניסוי המים הקדושים?

67. ערב איומים חחחחחחחחחחחחחח זה מצחיק נורא

68. כדי להמחיש את אפסותה של החוויה האנושית, בתפיסה אמיתית של המציאות,

    כדאי לספר את בדיחה הישנה:

    בשעור אנאטומיה, בחדר הדיסקציה (נתיחה) גוחנות שתי סטודנטיות מעל הגופה ונוברות בה בקדחתנות.

    ניגש אליהן הפרופסור ושאל “מותר לדעת מה אתן מחפסות בכזו התלהבות”

    בוודאי, השיבו השתיים, אנחנו מחפסות כמובן את ה-Os Penis! (עצם האיבר)

    נאנח הפרופסור ואמר, הרי לנו דוגמא ניפלאה, עד כמה החוויה האנושית יכולה להטעות!

    סליחה על הבדיחה הילדותית, אך זוהי בערך הרמה של העובדות הקשורות בניו איג’ ואין צורך

    להוסיף שוב את אמירתו של אינשטיין על הטיפשות האנושית.

69. השלמת קישורים שנשמטו מהכתבה:

    * הורים שבמקום להזעיק אמבולנס שיציל את התינוק (מזיהום חמור וקשיי נשימה) עסקו בתפילות במשך שעות ארוכות. התינוק מת (וההורים נשלחו לכלא) – http://www.mercurynews.com/breaking-news/ci_19007118

    * הורים לתינוקת בת 9 חודשים שהתייסרה במשך תקופה ארוכה מזיהום קשה בחרו לא לתת לה טיפול קונבנציונלי (שהיה מציל אותה בודאות) אלא טיפול הומאופתי (שיעילותו לא הוכחה מעולם). הילדה מתה (ההורים נשלחו לכלא) – http://www.smh.com.au/national/jail-for-parents-who-allowed-daughter-to-die-20090928-g8x2.html

    * מחקר שפורסם באוניברסיטת קליפורניה ב-1998 סקר 172 מקרים של ילדים שמתו כתוצאה מ”ריפוי-אמונה” בארה”ב בין השנים 1975-1995. – http://pediatrics.aappublications.org/content/101/4/625.abstract

70. כתבה מצוינת. אבל יש איפכא אחד, שאולי יבהיר מדוע אנשים כה רבים בוחרים במציאות המדומה שבמטריקס במקום באמיתית.

    הכתבה מסתיימת במשפטים:

    “ולא פחות חשוב – תמיד להיות ספקן אמיתי, כזה שמטיל ספק אפילו בדבריו הוא. יסודי, אחראי, מקשיב, מודה בטעות. נכון לשנות דעתו לנוכח ראיות משכנעות מספיק. נזהר לא ליפול במלכודת הטענות הלא בדוקות.

    רק בדבר אחד אינני מוכן להטיל ספק – בעצם הטלת הספק כדרך החשיבה הבריאה והנכונה.”

    אני מעלה בדעתי חדר מסוים בבית, שבו רצוי מאוד לא להטיל ספקות בעצמך.

71. מרתק! אבל אני מהמשוכנעים, שרוב האנושות שוגה באשליות קשות שחלקן הוזכר במאמר זה, וחלקן בדבריו של רועי צזנה.

    נראה לי שראוי היה לחלק את הדברים לשני פרסומים באתר, על מנת שלא יתקיים בו מאמרו של צ’רצ’יל על דו”ח שהוגש לו, לאמור:

    “This report, by its very length, defends itself against the risk of being read.”

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.