איגנובל 2013: המלצה למושתלי לב – לכו לאופרה; חרקים המנווטים על פי הכוכבים, מחקר שקבע מדוע הבצל גורם לנו לבכות ועוד

הפרסים הוענקו בטקס חגיגי שהתקיים בשבוע שעבר באוניברסיטת הארווארד

כמו בכל שנה מוענקים לעבודות המדעיות החשובות פרסי נובל במדעים, ספרות ושלום, בו בזמן, העבודות הלא כל כך יוקרתיות במדע “זוכים” בפרס איגנובל המחולק באוניברסיטת הארווארד. הפרס מוענק על ידי כתב העת למחקרים שלא ניתן לחזור עליהם. הזוכים גם משתתפים בטקס ביזארי. גם השנה כמו בשנים קודמות הזוכים הם כאלו שעשו מקרים שעצצם פרסומם עשוי להגדיל את העניין הציבורי במדע. בניגוד לשנים קודמות בהם התקיים בטקס בתחילת אוקטובר – סמוך למועד ההכרזה על זוכי פרס נובל האמיתיים, השנה הוא כבר התקיים ב-12 בספטמבר.

להלן עשרת ה’זוכים’ שקיבלו את הפרס מידי זוכי נובל אמיתיים – אריק מסקין (כלכלה, 2007) ורוי גלאובר (כימיה 2005).
אפקט לה טרוויאטה: פרס איגנובל לרפואה ניתן לקבוצה של מדענים סינים ויפנים שילו כי עכברים שעברו השתלת לב שרדו זמן רב יותר אם הם האזינו לאופרה, בפרט לאופרות של מוצארט ולאופרה לה טרוויאטה של ורדי.

היופי בעיני המתבונן: פרס איגנובל לפסיכולוגיה ניתן לצוות רב לאומי שאישר מה שבני אדם חשבו כבר שנים: אנשים בגילופין נוטים לחשוב שהם יותר אטרקטיביים מאשר הם באמת

הכוכבים מכווינים גם את החרקים: פרס איגנובל לאסטרונומיה ולביולוגיה הוענק לצוות מדענים שמצאו כי חיפושיות הזבל נעזרים בשביל החלב על מנת לנווט.

מטוסים חסיני חטיפות: פרס איגנובל להנדסת בטיחות posthumously לגוסטבו פיצו, שהמציא מערכת שתפיל את החוטפים ואת הפצצות שלהם לקרקע בעזרת מצנח כך שהמשטרה תוכל לעצור אותם כשיגיעו לקרקע. הוא אפילו רשם על כך פטנט בשנת 1972.

לצוף על המים: צוות של מדענים איטלקים קיבלו את פרס איגנובל לפיסיקה עבור מחקר שהראה כי אנשים יכולים לרוץ על פני שטח של בריכה, כל עוד היא נמצאת על הירח או במקומות אחרים בעלי כבידה נמוכה.
לבכות נהר: בצל גורם לאנשים, כולנו יודעים זאת. ואולם התהליך שגורם לבכי הוא מורכב, כפי שגילו המדענים היפנים שזכו בפרס איגנובל לכימיה. מי יודע, אולי בצל נטול דמעות בדרך.

עצמות הניתנות לעיכול: פרס איגנובל לארכיאולוגי הניתן לצוות אמריקני וקנדי עבור גילוי היכולת של בני אדם לעכל, אפילו בלי להקיא, את העצמות של יונקים מתים כגון חדפים.

משחק ניחוש הפרות: מדען סקוטי זכה בפרס איגנובל לתחום ההסתברות על מחקרו באשר לתנועת הפרות. ליתר דיוק, הוא גילה כי ככל שהפרה רובצת זמן רב יותר, כך גדל הסיכוי שהיא תקום בקרוב. אך מצד שני קשה לחזות מתי פרה העומדת על רגליה תחליט לרבוץ.

פרס השלום ע”ש אובמה: פרס איגנובל לשלום מוענק לנשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו עבור איסור על אנשיו למחוא כפיים ולמשטרת בלארוס על שעצרה אדם שהפר חוק זה, למרות שהיתה לו רק יד אחת.

הברווז שאכל את הפרס: פרס נובל לבריאות הציבור מוענק לצוות של מדענים מתאילנד שגילו דרכים להחזיר את איבר המין הזכרי של אדם לאחר שאשתו כרתה אותו. הטכניקה לא פועלת במקרה שברווז אכל את החלק הכרות לאחר שהאישה זרקה אותו מהחלון לנחל הסמוך.

לרשימת הזוכים באתר ה’פרס’.