ידענים: ההתחממות: ההיבט המדעי

מאת 17 בספטמבר 2008 9 תגובות

"כבר יותר מעשור שקצב המסת הקרח בקוטב הצפוני בקיץ עולה על קצב ההצטברות בחורף", כך אומר פרופ' חיים קותיאל, מומחה לאקלים מאוניברסיטת חיפה

קרחונים נמסים בקוטב הצפוני. צילום מתוך אתר תמונות חופשיות

קרחונים נמסים בקוטב הצפוני. צילום מתוך אתר תמונות חופשיות

"כבר יותר מעשור שקצב המסת הקרח בקוטב הצפוני בקיץ עולה על קצב ההצטברות בחורף", כך אומר פרופ' חיים קותיאל, מומחה לאקלים מאוניברסיטת חיפה.

עוד הוא הוסיף כי אם כמות גזי החממה שנפלטים לא תרד, יש סבירות שהתהליך ימשיך והקרח בקוטב הצפוני בסופו של דבר יימס.

לדבריו של פרופ' קותיאל, החל מה-21 במארס מתחילים שישה חודשים של שמש רצופה בקוטב הצפוני ולכן הקרח נמס בתקופה זו. בתום תקופה זו מתחילה תקופה הפוכה שבה השמש לא זורחת כלל ואז הקרח מצטבר. תופעה זו יוצרת את ה"מעברים" בקרח שנצפו לאחרונה בקוטב הצפוני והיא גם זו שתעלים אותם בחורף. אולם, פליטת גזי החממה מערערת את שיווי המשקל של תהליך זה ולכן בעשור האחרון מתחיל כל אביב במצב פחות טוב מבחינת כמות הקרח.

עוד הוסיף החוקר שבעקבות עליית המודעות לבעיית פליטת גזי החממה יש התמתנות של מגמת העלייה משנה לשנה, אולם עדיין נפלטים בכל שנה יותר גזי חממה מאשר בשנה הקודמת. "בהיבט הישראלי המצומצם, אין לנו הרבה מה לעשות בעניין כיון שהכמות של גזי חממה שניתן להוריד בטלה בשישים. זה חייב להיות מאמץ כלל עולמי, שיעלה הרבה מאוד כסף. ראשי המדינות חייבים להבין שלתקן את הנזק אחרי שהקרח יימס יעלה הרבה יותר", הוא אומר.

עם זאת, יש נתון מעט מעודד הנובע מההבדלים בין שני הקטבים של כדור הארץ: בעוד שבקוטב הדרומי הקרח מכסה יבשה, הרי שהקוטב הצפוני מורכב מקרח שצף כולו בים. לכן, המסה של הקוטב הצפוני תשפיע הרבה פחות על עליית מפלס הים.

9 תגובות ל “כתוב על הקרח, עוד מעט כבר לא – הקרחונים בקוטב הצפוני נמסים בקצב מסחרר”

  1. הוגין ומונין..של אודין..

    הכל כלול בכל ,זה חלק מהעניין והדינמיקה.יש להבין יותר לעומק איך דבר קשור בדבר.
    התרסה רק מאותת לך לבדוק את גישתך והשכליך.אין צורך שתהפוך את המדע ליבבני.
    ואיני חושבת שזה מכובד,אבל כנראה זה חלק מהתהליך .אופס,סליחה שהתערבתי.

  2. תמיר

    http://www.greatglobalwarmingswindle.com/

    פוליטיקה משתלטת על האמת המדעית. הקומוניסטים של אתמול הם הירוקים של היום. אין מה לקבל מחקרים שנתמכים ע"י IPCC. הם שמו לעצמם מטרה לשנות את הכוחות בעולם ע"י מחקרים מופרכים. תראו איך מעמידים את המדע לכיתת יורים.

  3. מיכאל

    א.בן נר:
    טענתך מעוררת שאלה בדבר העובדות – שאלה שהתשובה עליה אינה ידועה לי.
    ככלל – אין זה נכון שהמסת קרח שצף על המים תעלה או תוריד את גובה פני הים.
    כל גוף צף דוחה מים כמשקלו (ארכימדס) ומשקל הקרח אחרי שנמס נשאר זהה.
    לפני שנמס – לא כולו שקוע במים וזה מקור טעותך.
    אז מה השאלה?
    השאלה היא אם יש בכל זאת יבשה כלשהי שמייצבת במידה כלשהי את גובה הקרח הקוטב הצפוני ומעלה או מורידה אותו לעומת מיקומו אילו צף.
    אני מניח שאם יש תמיכה יבשתית הרי שהסיכוי שתוריד את הקרח לעומת מצב של ציפה נמוך ביותר לעומת הסיכוי שתעלה אותו (זה תלוי בצורת אחיזתה בקרח) ושרוב הסיכויים הם שהקרח נמצא בדיוק בגובה בו היה צף ולכן המסתו לא תשפיע על גובה פני הים.

  4. א.בן-נר

    כידוע כל 1 ק"ג של קרח הנו בעל נפח גדול מנפח 1 ק"ג מיים. לפיכך המסת הקרח בקוטב הצפוני אמורה לגרום לירידה במפלס הימים ולא לעלייתו.
    לגבי אנטארטיקה. גם שם חלק מסויים של הקרח הינו בים המסת ה"חלק הימי" של הקרח האנטארטיקי תגרום אף היא לירידת מפלס הימים.
    נכון הוא שהמסת ה"קרח היבשתי"באנטארטיקה תגרום לעליית מפלס הימים. נראה לכן כי בראיה כלל עולמית, שתי מגמות הפוכות אלו יאזנו האחת את השניה וכך זה אמנם נראה בשלב זה.
    הרי עד כה, אנו לא מבחינים בעליית מפלס הימים למרות ההמסה המסיבית של הקרח בקטבים המדווחת במאמר זה ובמאמרים רבים אחרים.

  5. מיכאל

    ערן גפני:
    מאיפה הבאת את הטענה שבמאמר אומרים ש"סוי הקרח השנה רב יותר מאשר בשנה שעברה וכבר מתחיל להתעבות חזרה"?

  6. נמרוד

    לערן גפני,
    אין סתירה בנוגע לכמויות גזי החממה, מה שנטען בכתבה הוא שיש מגמת התמתנות של "מגמת העליה" זה כלל לא סותר שיש יותר גזי חממה משנה לשמה,
    לדוגמה (שרירותית) אם הקצב היה כפול משנה לשנה אז עכשיו לדוגמה המכפיל הוא 1.5 – זה אומר שעדיין השנה יש יותר פליטה של גזי חממה אבל הקצב ירד.

    בנוגע לעניין הקטבים, המצב הוא באמת מדאיג, צריך להסתכל על מפות של הקטבים בהפרשים של שנים בודדות וניתן לראות בבירור שהקטבים מצטמצמים.

    למגיב המגניב,
    משתמשים במחשבי -על לחיזוי אקלימי לטווחי זמן קצרים וגם ארוכים אך אין קשר בין ניבוי תופעות לבין מניעתן.

    אני באמת מקווה שיפעלו בהקדם למיגור תופעת פליטת גזי החממה, במיוחד בסין, הודו ארה"ב ושאר המדינות, בינתיים יש פיתוחים בתחום, אבל יש הכרח שמדינות יפעילו חוקים נוקשים בנודע לפליטת גזי חממה.

    יום טוב לכולנו.

  7. המגיב המגניב

    פחמן דו חמצני הוא לא רעיל.. והוא עיקר הגזי חממה..

    וד"א, אני לא מבין למה IBM בנו עשרות סופר מחשבים לחיזוי אקלים אם בסוף לא משתמשים בהם כדי לנסות לחזות את השפעת אפקט החממה בהיבט הכלל מערכתי.

    רוב ההערכות על אפקט החממה נבנות על ידי דיאגרמות לא בהכרח מדוייקות ושלא בהכרח לוקחות בחשבון את כל הגורמים.

  8. ערן גפני

    הידיעה עצמה מכילה מידע שסותר את דבריו של פרופ' קותיאל: כיסוי הקרח השנה רב יותר מאשר בשנה שעברה וכבר מתחיל להתעבות חזרה. ממה נפשך: אילו אכן היה מדובר במגמה מתמשכת של התחממות היינו מצפים כי השנה תהיה גרועהיותר מקודמתה, אך גם באשר לטמפרטורה הגלובלית וגם אשר למצב בקוטב הצפוני, המצב השנה טוב יותר מאשר בשנה שעברה.
    אשר לטמפרטורה הגלובלית, השיא של 1998 עדיין לא נשבר. היינו מצפים כי במגמה של התחממות גלובלית, השיא יישבר, אך הוא מחזיק מעמד 10 שנים.
    כל זה מחזק את הטענה של מדענים ישראליים שצוטטו הבוקר ב"הארץ" כי סיםור ההתחממות הגלובלית קשור יותר למאמץ להשיג יותר כספים לכיסי עורכי המחקרים השונים בעצם מעמידים בכך בספק את יושרתם ואמינותם המקצועית לטובת מאבק פוליטי ביסודו שנובע משנאה עמוקה לארה"ב ולהיותה המעצמה מס' 1 בעולם.
    אגב, פרופ' קותיאל סותר כאן גם עוד תרחיש אימה בדיוני שבמסגרת שטיפת המוח של אותם גופים מוחדר לראשי ההדיוטות ולפיו המסת הקוטב הצפוני תביא לעלייה דרמאטית במפלס האוקייאנוסים. דא עקא, אותם גורמים "שוכחים" לציין כי כיסוי הקרח באנטרארקטיקה דווקא מתעבה….

  9. גזי חממה

    חייבים להפסיק לפלוט בכל מקרה. יותר חמורה משינוי האקלים, שלא הוכח מעבר לכל ספק הקשר בינהם, היא עובדת היות חומרים אלו רעלים.

הוספת תגובה

  • (will not be published)