גם על השאלה הפשוטה יותר קשה לענות אבל ההערכה היא שישנן מאות מיליארדי גלקסיות. החוקרים נעזרים בטלסקופ החלל האבל כדי לצלם לעומק קטע קטן של השמים ולהכפיל את מספר הגלקסיות המופיעות בו במספר השטחים הללו המכסים את כל השמים
האסטרונומים סבורים כי ביקום יש מאות מיליארדי גלקסיות, אך המספר המדויק אינו ידוע. אבל האם לפחות יכולים האסטרונומים לדעת כמה גלקסיות בכלל התגלו עד כה? מסתבר שגם כאן התשובה שלילית “איננו יודעים” אומר אד צ'רצ'וול”, פרופסור לאסטרונומיה באוניברסיטת וסיקונסין במדיסון. “אנו יודעים שמדובר במספר גדול מאוד. בתמונה אחת, לדוגמה, התמונה המצורפת שצולמה במצלמת השדה העמוק במיוחד של האבל ניתן לספור כעשרת אלפי גלקסיות.
לשם השוואה בשביל החלב, הגלקסיה שלנו יש בין 100 ל 300 מיליארד כוכבים. בעוד מספר זה לא ישתנה במיוחד, מספר הגלקסיות שאנו רואים גדל עם כל שיפור של הטלסקופים שלנו, ועם היכולת לראות רחוק יותר בזמן.
“כדי לספור את כולם נצטרך להסתכל מספיק רחוק או מספיק עמוק בחלל כדי לראות את הגלקסיות בהיווצרותם”. אומר צ'רצ'וול. “לא הגענו לנקודה זאת כעת.”
ההערכה של מספר הגלקסיות ביקום נעשית באמצעות ספירת מספר הגלקסיות שאנו יכולים לראות בשטח קטן של השמים. מספר זה משמש להערכה כמה גלקסיות ישנן בכל השמים.
נכון לעכשיו, ההערכה של מאות מיליארדים נגזרת מצילומי מצלמת השדה העמוק של האבל שצולמו בשנים 2003-2004. המצלמה הסתכלה על איזור אחד בשמים במשך מספר חודשים – נקודה המכסה שטח של פחות מעשירית המיליונית בשמים – וכך הצליח האבל לצלם תמונות של גלקסיות במרחק 13 מיליארד שנות אור.
“אתה מסתכל על התמונות ושואל, כמה גלקסיות ניתן לראות?” אומר צ'רצ'וול, “ומסתבר שזה מספר גדול מאוד.” לאחר מכן אתה לוקח את מספר הגלקסיות בפיסת שמים בגודל של בול דואר ומכפיל את זה במספר הבולים המכסים את כל השמים” אומר צ'רצ'וול, “ולפיכך זה חייב להיות מספר גדול בהרבה.”
בתמונה הראשונה ממצלמת השדה העמוק של האבל, שצולמה בשנת 1995 ניתן לראות כ-3,000 גלקסיות.
42 תגובות
מבקש לדעת על הירח השפל והגאות מיקומו של הירח בין שמש כדור הארץ. מיקום הגלקסיה שלנו במרחב סדר גודל ומרחקים. מבקש להגיע למכון וייצמן לקבל ידע בכל הקשור לנושא הזה. האם זה אפשרי וכיצד עושים זאת. תודה יצחק 0533518978
100 מיליארד גלקסיות
חחח . ביקום יש 700 מיליארד גלקסיות.
אני אוהב את זה
היקום מורכב ממרחבים של חומר וריק כאשר יש איזון קבוע ביניהם כלומר התנועה שלהם לפני 10 מילאקד שנים חוזרת על עצמה כל פרק זמן קבוע והגלקסיות זזות במעגלים החוזרים שוב ושוב. מעבר לנראה יש מימדי זמן שניתן לעבור דרכם כאשר עוברים את מבירות האור. שאלה: אם חללית מכפילה את מהירותה כל 30 דקות בהנחה שלא תתנגש בשום עצם לאיזה מהירות תגיע? תשובה: מהירות חלל היא המהירות המקסימלית לפני שעוברים למימד זמן אחר.
אני חושב שזה אש!:)
סבדרמיש,
טעיתי לגבי הדוגמה שלך. אתה לקחת מסה סופית ביקום אינסופי. בדבריי כיוונתי להנחה של יקום אינסופי בעל מסה אינסופית שלא ניתן מיד לחרוץ האם "נסתנוור" עקב אינסוף שמשות, או שמא יהיה "חושך" עקב חוסר ההשפעה של מספר השמשות ביחס למרחב האינסופי, או משהו באמצע כמו במציאות שלנו. כלומר שמהטענה שהביא "מבהיר ומבאר" לא ניתן להסיק שהיקום סופי וכמות החומר בו סופית לדעתי.
לאייל
אם ההומוגניות תתקיים אזי ליקום אין סופי תהיה גם מסה אינסופית.
הוכחה: ביקום אין סופי יש איסוף יחידות נפח שבגלל עקרון ההומוגניות יש בכל אחת מהן לפחות כמות שווה של מסה M ומכאן, סך כל המסה ביקום הוא M כפול אינסוף יחידות יקום שזה אינ סוף מסה.
אם תצליח לסתור זאת אייל, נשמח לשמוע.
ערב טוב
סבדרמיש יהודה
עכשיו שמתי לב שההודעה האחרונה של סבדרמיש מהווה דוגמה אחת מיני רבות לעניין הגבול. למעשה הוא בנה טור מתכנס (סכם אינסוף איברים וקיבל סכום סופי). אבל בגדול זה הרי לא חייב להיות ככה וההומוגניות לא חייבת להישבר.
א.בן-נר:
לגבי השאלה הקשה: חומר ואנרגיה כידוע מהווים שני צדדים לאותה המטבע. אזי אתה יכול לתאר לך מרחב המכיל חומר בצורה של אנרגיה (אפשר להצביע על הרגעים הראשונים של המפץ הגדול בתיאוריה זו אולי). ואז אני שואל: אם האנרגיה מתקיימת במרחב ללא חומר (והיא מתקיימת) אז זה אומר שיתכן יקום ללא עקמומיות כלל? סתם שאלה.
מבהיר ומבאר:
קשה לי להסכים עם ההסבר הזה לטענת סופיות היקום והחומר שבו: אם היקום אינסופי וכן כמות החומר אינסופית, מי אמר שהאינסופיות של החומר גוברת על זו של המרחב? כידוע יש עניין כזה שנקרא קצב שאיפה לאינסוף וכמובן גבול סופי ל"משחק" בין שני גורמים השואפים לאינסוף. לכן אי אפשר לדעת מהנחת אינסופיות של המרחב ושל החומר האם (בממוצע) "נסתנוור", האם יהיה חושך או משהו קבוע באמצע.
אפשר לעשות תרגיל מחשבתי של יקום אין סופי שהמסה בו סופית. ניבנה אותו באופן הבא:
כדור בקוטר Rמיליארד שנות אור הכלול בכדור בקוטר שני מיליארד שנות אור הכלול בכדור בקוטר שלושה מיליארד שנות אור וכן הלאה עד אין סוף.
את כמות המסה נגדיר באופן אחר- בכדור הראשון חצי מסה M , בין הראשון לשני רבע מסה M בין השני לשלישי שמינית מסה M בין השלישי לרביעי אחד חלקיי שש עשרה וכך הלאה. יקום זה יהיה אין סופי שהמסה בו סופית (M)
אבל… הוא לא יעמוד בעיקרון ההומוגניות
ערב טוב
יהודה סבדרמיש
קודם כל ביום חמישי ה 20.8.09 שעה 21:30 עבדכם הנאמן עומד להרצות במצפה הכוכבים בגבעתים בנושא "מחשבות אפלות על מסה אפלה", כולכם מוזמנים.
ולעינייננו, אכן מיכאל אתה צודק ובמקרה זה יש ביננו הסכמה. העקרון הקוסמולוגי הוא לא יותר מאשר מהוויי נפש של קוסמולוגים, וכמובן שאם תתגלה סטיה מ"עיקרון" זה אזי יש להחליפו במשהו אחר.
ודרך אגב כבר כעת מתגלים סטיות מ"עיקרון" זה. לדוגמא יש סטיות בקרינת הרקע המגיעה אלינו מכיוונים שונים.
אבל , א בן נר שאלתך נירחבת יותר ואני ואענה לך לאחר מחשבה.
יום טוב
סבדרמיש יהודה
א.ב.נ.
ודאי שיתכן מרחב בלי חומר, שאחרת הכל היה מלא חומר!
מוזרה אמירתך לגבי ההומוגניות. בסיס התיאוריה להיווצרות היקום היא חוסר הומוגניות, בודאי ראית את התמונה שיצר WMAP לגבי שונות הטמפ’ בקרינת הרקע. צבירי גלקסיות ואיזורי VOID הם הוכחה לחוסר הומוגניות בגדלים קוסמולוגיים. מה קשר טענת האיזוטרופיות שלך למרחב?, אם אני בתל אביב ואתה בחיפה, לא ניתן לקבוע מי מאיתנו קרוב לירושליים? בודאי שהמיקום חשוב!
כמות החומר היא סופית, והעניין הוכח בטענה לוגית לפני הרבה מאוד זמן :-). הטענה היא שאם כמות החומר הייתה אינסופית אז היו אינסוף כוכבים פולטי אור (שמש star). אם היו אינסוף שמשות אז היינו רואים אור מסנוור מגיע מכל הכיוונים. זה לא קורה, ומכאן שהיקום סופי וכמות החומר סופית.
הקבוע הקוסמולוגי מדבר על אנרגיית ריק, לחליפין ניתן לומר שחלקיקי היגס אינם נדרשים להקמת מרחב.
א.בן-נר:
אתה צודק אבל צריך לזכור שעניין ההומוגניות והאיזוטרופיות הוא הנחה בלבד.
המצב שאתה מתאר, אם הוא מתקיים, יסתור הנחה זו אבל זה לא אומר שהוא בלתי אפשרי – זה רק אומר שאם יתברר שזה המצב אז הנחות ההומוגניות והאיזוטרופיות אינן נכונות.
אגב, אני מניח שיהודה יאמץ דברים אלה בחום כי הוא הרי תמיד טוען שאין לסמוך על העיקרון הקוסמולוגי.
ליהודה סבדרמיש שלום רב.
תשובתך לשאלתי הנה בעלת אופי מתמטי וככזאת היא בוודאי נכונה. ברם-אולם, כוונתי הנה לאספקט הפיסיקאלי. כאן אני רואה בעיה. אנסה להסביר, מחד,ככל הידוע לי הנחת היסוד הבסיסית של המחקר הקוסמולוגי היא כי היקום הינו הומוגני=(אחיד בהרכבו בקנ"מ קוסמולוגי) ואיזוטרופי=(אין עדיפות לשום נקודתכיוון תצפית).
מהנחה זו נובע בהכרח (ואנא תקן אותי אם הננח טועה) כי אם המרחב הוא אינסופי הרי שגם מספר הגלקסיות והחומר שבו הוא אינסופי.
מאידך, הדמיון האלמנטרי שלנו, בעוד שאינו יכול לתפוס את מושג סופיות המרחב (מה יש מעבר למרחב ?)הרי שהוא יכול (כך לפחות נדמה במחשבה ראשונית) לתפוס את מושג הסופיות של כמות החומר במרחב.
וכעת שאלה (קשה):
האם בכלל יתכן קיום של מרחב ללא חומר ?
לא.בן-נר שלום
לגבי שאלתך:=האם יתכן כי, על אף שהיקום הינו אינסופי הרי שמספר הגלקסיות בו הינו מספר סופי ?
ובכן התשובה היא שיתכן, כי תמיד יכולה להיות בקבוצה אין סופית קבוצה חלקית שהיא סופית.
לדוגמא
האם אתה יכול לתאר יקום אין סופי שונה מהיקום שלנו , שיש בו רק גלקסיה אחת?, ודאי, למה לא!,
מכאן, שכל מספר יכול להיות כמות הגלקסיות.
ערב טוב
יהודה
תודה רבה נקודה ולמשתמש אנונימי
שברתם לנו סטיגמה מטופשת בחבר’ה
אפי:
בהחלט יכול להיות.
אגב, אני מניח שהתכוונת לכתוב שהגלקסיה מרוחקת מאתנו 10 מיליארד *שנות אור* (ולא 10 מיליארד *שנים* שזו בכלל מידה של זמן).
שאלה
אם גלקסיה רחוקה מאיתנו 10 מיליארד שנים אז אנחנו רואים אותה איך היא
הייתה לפני 10 מיליארד שנים אז יכול להיות שהיא השתנתה או נעלמה לגמרי במשך כול הזמן העצום הזה אז יכול להיות שגלקסיה הזאת לא קיימת למרות
שאנחנו רואים אותה?
היו 6 משימות של נאסא לירח, בסה"כ טסו 24 לירח, ומתוכם 12 הלכו על הירח. אני לא יודע כמה מתוכם היו אותם אסטרונאוטים שחזרו לבקר..
המרחק של הירח זה בערך 380 אלף ק"מ אז זה המרחק המקסימלי לחללית מאוישת.
תבדוק פה, יתכן שטעיתי מעט במספרים:
http://en.wikipedia.org/wiki/Apollo_program
12 מטיסות אפולו 11,12,14,15,16, ו-17
17 כולל טיזת אפולו 13 שלא חזרה.
http://wiki.answers.com/Q/How_many_people_landed_on_moon_so_far
ושמותם:
http://en.wikipedia.org/wiki/Template:People_who_have_walked_on_the_Moon
לגבי החללית אז כאשר אותן חלליות הקיפו את הירח והגיעו לחלקו המרוחק מהארץ אז המרחק היה הכי גדול שאדם היה .כמה זמן לקחה הקפה אני לא יודע תלוי במהירות .
והחללית הלא מאויישת כבר יצאה את מערכת השמש ..וויאגר אני חושב.
שלום אני מיך ואני מצטער ככה לקטוע את הדיון
אבל יש לי שאלה לא קשורה כל כך
כמה אנשים הלכו על כוכבים?
חוץ מניל ארמסטרונג, ובחורציק השני, באפולו 11
מה המקסימום מרחק שחללית מאוישת אי פעם טסה, וכמה זמן זה לקח?
תודה וסליחה
תיקון – "בין עשרות מיליארדים למאות מיליארדים"
אבי, בכותרת המאמר רשום כי "ההערכה היא שישנן עשרות מיליארדי גלקסיות", ולאחר מכן רשום כי "האסטרונומים סבורים כי ביקום יש מאות מיליארדי גלקסיות".
יש "קצת" הבדל בין עשרות מיליארדים למרות מיליארדים.
א.ב.נר
א. אני חושב שהיקום לא אינסופי. אגב, נהוג לכמת את מספר האטומים בו סביב ה-10 בחזקת 80.
ב. נניח והרעיון שלך היה מתקיים, לזהות שמדובר באותה גלקסיה זה לא אמורה להיות בעיה. לכל גלקסיה יש מספר מאפיינים יחודיים כמו טמפ'(אורך גל בולט), פולסרים בעלי זמני מחזור ידועים ועוד אי אלו. היו עולים על העניין מהר מאוד.
נקודה, זה שאנשים מתים זה בכלל לא בעיה.
אין לאנשים שום יחודיות על פני היקום כולו שבגללה כדאי לשמר אותם חיים. בינתיים הם עושים יותר נזק מתועלת.
פשוט לדעתי מה קרה בזמן 0 הוא הרבה יותר מעניין, מלדעת בדיוק מה מספר הגלקסיות ובדיוק מה מספר הכוכבים
ניתן רק לדעת את מספר הגלקסיות שנימצאות ברדיוס 13.4 מיליארד שנות אור כמו שהיו קיימות לפני מליארדי שנים
היות והיקום גדול מגודל היקום הניצפה כתוצאה משלב האינפלציה שהיה בשלב הראשוני בהתפתחות היקום
עריד, לדעת מה קרה בזמן 0,
למה זה כל כך חשוב.
נאמר שידוע היום מה קרה לאחר זמן פלאנק
ועוד 10.5 שנים נדע מה קרה בזמן 0
זה ישנה את מצבנו העגום?
הרי עדיין אנשים מתים.
לו יכולנו להחזיר את אור הגלקסיה שלנו חזרה אלינו, היינו יכולים לראות את ההסטוריה של כוכב הלכת שלנו כמו בטלויזיה. למשל היינו יכולים לצפות בדינוזאורים האמיתיים , או למשל, לבדוק את כל סיפורי המקרא בזמן אמת ולראות מה נכון ומה בדיה ועוד… עולם מופלא.
בן-נר..
קשה לי לחשוב על דרך שבה ניתן לחשוב על משהו בפיסיקה ובכלל מבחינת היגיון שמשהו יהיה בעל גודל אינסופי ממשי.
ולמה זה כלכך חשוב?
נאמר שידוע היום על 656 מיליארד גלקסיות
ועוד 10.5 שנים המספר יעלה ל1129 מילארד
זה ישנה את גיל היקום?
הרי עדין לא נידע מה קרה בזמן 0.
ושאלה נוספת (ללא תשובה)
האם יתכן כי, על אף שהיקום הינו אינסופי הרי שמספר הגלקסיות בו הינו מספר סופי ?
לגיל דותן. תשובת תם.
שאלת מעניינת מאוד. כמובן שהתשובה הקלה והסבירה ביותר לשאלתך היא לא ואולם, כהמשך לתגובתי הקודמת (10) שבה הזכרתי את רעיון "היקום העקום" הרי ש….
בתנאים מסויימים של יקום עקום נראה לי כי אפשר שניתן לראות את אותה גלקסיה פעמיים ואולם בכל פעם נצטרך להפנות את מבטינו לכיוונים מנוגדים, למשל למזרח ולמערב. כשנסתכל למזרח נוכל לראות את הגלקסיה ממרחק כלשהוא ובגיל כלשהוא וכשניסתכל למערב נוכל לראותה מהצד השני של היקום ואז היא תראה לנו ממרחק אחר ובזמן
אחר. השאלה היא………
איך נדע שזו אותה גלקסיה ???
חברים יקרים
כולכם ודאי שמעתם כי עדיין קיימת האפשרות כי המרחב-זמן היקומי הינו עקום. אם אמנם כך הוא, אזי יתכן כי, אם יתפתחו אמצעי תצפית כה משוכללים אזי כשנצפה רחוק-רחוק-רחוק-רחוק…………..נוכל לראות את הגלקסיה שלנו, שביל החלב, כפי שהינה ניבטת אלינו מצידו השני של היקום העקום. מאותו צד היא תיראה לנו כאילו היא מתרחקת מאיתנו במהירות רבה מאד וזאת עקב התנפחות היקום.
שאלת תם:
אין מצב שרואים אותה גלקסיה בזמנים שונים ?
הרי ממרחק מסוים רואים גלקסיות עובריות אשר היו קיימות כאשר היקום היה עדיין צעיר.
בדיוק מצאתי ובאתי לכתוב את אותו לינק…
איזה תמונות מדהימות יש שם הא?
תראו
http://hubblesite.org/gallery/wallpaper/pr2007017a/
ובכלל
http://hubblesite.org/gallery/wallpaper/
תענוג…
לינק לתמונה מאתר האבל (ניתן להורדה כ-wallpaper
http://hubblesite.org/gallery/wallpaper/pr1996001a/
והרי גודלו של היקום כלל לא ידוע לנו, ככל שנתפתח נדע יותר על גודלו, האם משמעות הדבר היא שבעצם גם המספר הזה הוא זמני מאד – רק בשל הפרט הפשוט שלא הכפלנו במכפלה נכונה?
היה יותר מדויק לציין בכותרת "היקום הנראה", גודלו של היקום הוא תלוי תאוריה, למשל, יש תאוריות שחוזות שהיקום עצמו ביחס ליקום הנראה הוא כמו היחס בין גודל מערכת השמש לעינב.
ככל הזכור לי בשביל החלב יש כמה מאות מיליארדי כוכבים. איך הגיע ל4 מיליארד?
זו התמונה שהופיעה ביוניברס טודיי. אני מניח שהיא באתר של האבל גם ב-30 מגה, אם תמצא אשמח אם תעלה את הקישור. אני כבר אוכל לטפל בזה רק מחר. בכל אופן אם תלחץ על הסימן של המסגרות בתוך הכיתוב תוכל לראות אותה בגודלה המלא האפשרי.
יש את התמונה הזאת ברזולוציה יותר גדולה?
אני חושב לשים אותה בדסקטופ שלי…