סיקור מקיף

אוני' הסן הגרמנית העניקה תואר ד”ר כבוד לפרופ' אביתר (אייבי) נבו מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוני' חיפה

פרופ' נבו קיבל את התואר על תרומתו להתפתחות של תחום הביולוגיה האבולוציונית ועל מחקריו פורצי הדרך בתחום.

פרופ' אביתר נבו, אוניברסיטת חיפה
פרופ' אביתר נבו, אוניברסיטת חיפה

אוניברסיטת הסן הגרמנית העניקה בשבוע שעבר תואר ד”ר לשם כבוד לפרופ' אביתר (אייבי) נבו מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית. פרופ' נבו קיבל את התואר על תרומתו להתפתחות של תחום הביולוגיה האבולוציונית ועל מחקריו פורצי הדרך בתחום.

פרופ' נבו היה בין מקימי החג לביולוגיה בסמינר הקיבוצים אורנים יחד עם מיכאל קוסטא ועמירם שקולניק ז”ל. הוא הקים בשנת 1974 את המכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה והקים את המרכז הבינלאומי לדוקטורנטים לאבולוציה בו למדו במהלך השנים 77 דוקטורנטים מ – 13 ארצות.

פרופסור נבו פרסם 1200 מאמרים (כולל תקצירים) ו- 24 ספרים. מחקריו עוסקים באבולוציה של המינים הביולוגיים (מבקטריות, דרך פטריות, צמחים, בע”ח, בני אדם) בכל רמות הארגון: גנומיקה, פרוטיאומיקה ופנומיקה.

פרופ' נבו גילה מאות מינים מדעיים, מחקריו משתרעים ע”פ כל כדור הארץ. מודל “נחל האבולוציה” בכרמל, בגליל, בגולן ובנגב הפכו למעבדות קלאסיות למחקר האבולוציה בעולם – מוצא המינים והתאמתם לסביבות חיים מנוגדות אקולוגיות.

מחקריו עם עמיתיו בחולד התת-קרקעי מהווים בסיס למהפכה בעולם הרפואה עקב גילוי יכולת החולד להתמודד בסביבות חסרות חמצן – הבסיס לרפואת הסרטן, מחלות דם ולב, ושבץ מוחי. מחקריו יחד עם עמיתיו, בצמחי המוצא של החיטה (“אם החיטה”) והשעורה (“אם השעורה”) מהווים בסיס למהפכה חקלאית בטיפוח ושיבוח החיטה בעולם, שהינה הבסיס לתזונת האדם. הוא בנה באוניברסיטת חיפה את בנקי הגנים הגדולים בעולם של חיטת ושעורת הבר.

תגליתו האחרונה יחד עם עמיתיו – 77 מיני פטריות חוטיות בים המלח הנם הבסיס לטיפוח חקלאות המלח בעולם והמלחמה ברעב. פרופ' נבו ממשיך לעבוד ולחקור במשנה תנופה יזמית ולו תכניות חדשניות לעתיד.

4 תגובות

  1. ל-1. מכיר אותו, ואכן 1,200 מאמרים. דוחק ל-80 עם אנרגיות של בן 10 היפראקטיבי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.