פרופ’ עילם גרוס ממכון ויצמן, ראש צוות חיפוש בוזון היגס במתקן אטלס: עדיין אין ודאות שאכן מדובר בהיגס אולם העובדה ששני ניסויים הגיעו באופן עצמאי לתוצאות דומות מחזקת את הסיכוי * מדעני מכון ויצמן למדע תרמו תרומה משמעותית
בסמינר שהתקיים היום בסר”ן, הארגון המפעיל את מאיץ ההדרונים הגדול (LHC) ראשי ניסויי אטלס ו-CMS אמרו כי הם ראו קפיצות בנתונים בערך באותה המסה – 124-126 גיגה אלקטרון וולט (GeV). ואולם ראשי שני הניסויים הדגישו בסמינר שנערך היום, כי המובהקות הסטטיסטית של התוצאות קטנה מדי ולא מאפשרת הכרזה פורמאלית על הגילוי, דבר שידרוש ניסויים נוספים וניתוחים נוספים.
את החיפוש אחר בוזון היגס מטעם ניסוי אטלס מרכז פרופ’ עילם גרוס ממכון ויצמן, שאומר בשיחה עם אתר הידען, כי העובדה ששני ניסויים הפועלים עצמאית הגיעו לתוצאות דומות מגבירה את הסיכויים שמדובר אכן בהיגס ולא בתנודות סטטיסטיות, אך לשני הניסויים אין עוד מספיק נתונים כדי להוכיח חד משמעית את קיומו של החלקיק המעניק לשאר החלקיקים ביקום את המסה שלהם.
“אנחנו באטלס גילינו מובהקות סטטיסטית באיזור של 126 גיגה אלקטרון וולט ברמה של 3.6 סטיות תקן, מעבר למה שמצופה במידה ואין היגס. CMS רואים שיאים ב-124 וב-119 GeV, כאשר שני הפיקים הם ברמת מובהקות של 2 סטיות תקן שהיא רמה הרבה יותר נמוכה משלנו. השיא שלנו ב-126 ושלהם ב-124 יכולים לבוא מאותו חלקיק שבוחר להיראות ככה אצלנו וככה אצלם. ה-119 זה משהו חדש, בהחלט יכול להיות שה-124 וה-126 ייעלמו ויתברר שמסת ההיגס קרובה ל-119, או להפך.”
“בכל מקרה את שני השיאים הללו גם 119 וגם 126 אנו סוחבים כבר מעל שנה. אחד מהם אמיתי והשני הוא כנראה פלוקטואציה סטטסטית והוא יעלם. כשנגיע לחמש סטיות תקן זה המצב הנחוץ בפיזיקת החלקיקים להכריז על גילוי. נצטרך להפעיל את המאיץ כמה חודשים טובים, אני מניח שעד הקיץ הבא נדע מה קורה אבל זה לא בטוח.”
“אם אנחנו מאמינים שיש שם היגס הוא צריך להיות שם, אז אנחנו סוגרים עליו, והנה הוא מראה את עצמו ב-119 וב-126. אם אין היגס, בכלל הכל יתהפך, זה יהיה משבר גדול בפיזיקה, זה כמו מכונית שנוסעת בלי מנוע, מצליחים להגיע, להסתכל בפנים ואין מנוע. נצטרך למצוא הסבר אחר איך הטבע עובד. כולם בטוחים שהמסות באות מההיגס אבל אם זה לא?”
בהודעה לעיתונות שהוציא מכון ויצמן מצוטט גרוס: “ממצאי האטלס מרמזים על אפשרות לקיומו חלקיק בוזון היגס, שמאסתו היא 126 Gev, אך קיים סיכוי של אחד ל-5,000 כי מקור האירועים הנוספים שנצפו במאסה זו הוא בסטייה סטטיסטית, ולא בחלקיק היגס. תוצאות אלה עדיין אינן חד משמעיות, ואין בטחון כי הן יחזרו על עצמן, אך המדענים סבורים כי הן מניחות בסיס טוב לסבב הניסויים הבא במאיץ, שצפוי להתחיל באפריל 2012. “
שני הניסויים במאיץ, אטלס ו-CMS, מחפשים אחר חלקיק בוזון-היגס, אשר נחשב לחלקיק שמקנה לכל יתר החלקיקים האלמנטריים את המאסה שלהם. קיומו של חלקיק היגס נחזה על-ידי המודל הסטנדרטי של פיסיקת החלקיקים – המודל המארגן את כל החלקיקים התת-אטומיים הקיימים בטבע. עם זאת, קיומו של חלקיק ההיגס טרם הוכח באופן ניסיוני. במידה ויתגלה כי הוא אינו קיים, יהיה צורך לנסח מחדש את המודל הסטנדרטי.
פרופ’ גרוס: “במאיץ החלקיקים LHC שבז’נבה התחוללו במהלך 2011 למעלה מ-300 טריליון התנגשויות פרוטונים. כל האנרגיה העצומה הזו, המסתכמת ב-7 טריליון אלקטרון-וולט, הושקעה במאמץ לייצר חלקיקי בוזון היגס. למרבה הצער, בכל התנגשות כזו נוצרים גם חלקיקים דומים רבים נוספים, ואין כל דרך לחזות מה בדיוק יתרחש בהן. הסיכויים כי בהתנגשות ייווצרו חלקיקי בוזון היגס היא כה קטנה, עד שהדבר צפוי לקרות רק כמאה התנגשויות בשנה”.
חיפוש סימנים אפשריים לחלקיק נעשה באמצעות חיפוש אי-התאמות בנתונים הסטטיסטיים (בהשוואה לנתונים הצפויים להתקבל אם החלקיק אינו קיים), בתחום המאסה המשוערת של החלקיק. הבעיה היא שברגע שנתקלים באי-התאמות כאלה, יש לשלול את האפשרות כי מדובר בסטייה סטטיסטית. לפני מספר שבועות התגלה כי במהלך 2011 הצטברו מספר אירועים בטווח המשוער של חלקיק היגס. פרופ’ גרוס: “לא האמנו למראה עינינו. בהינו במסך במשך זמן ממושך, עד שהתחלנו לעכל מה אנו רואים. במהלך שלושת השבועות האחרונים, כל צוות המחקר בניסוי האטלס חזר ובדק את התוצאות, מכל זווית אפשרית. בדקנו אם טעינו, או אם היו ‘באגים’ בתוכנית”.
מדעני מכון ויצמן למדע הם שותפים קבועים בניסוי האטלס, אחד משני הניסויים המרכזיים הנעשים במאיץ ההדרונים הגדול (LHC), במטרה לחקור את החלקיקים האלמנטריים: פרופ’ גיורא מיקנברג, שעמד במשך שנים רבות בראש פרויקט האטלס-מואון, הוא ראש קבוצת המדענים הישראליים במאיץ. פרופ’ אהוד דוכובני מוביל את קבוצת המדענים ממכון ויצמן למדע וראש צוות SUSY, ופרופ’ עילם גרוס מרכז כיום את קבוצת הפיסיקה המחפשת אחר חלקיקי היגס בניסוי האטלס. שלושתם מדענים במחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה במכון ויצמן למדע, ושותפים מאז 1987 לחיפוש אחר חלקיק היגס. כמו כן פועלים באטלס צוותים גדולים מהטכניון ומאוניברסיטת תל אביב, וזאת לאחר שבתחילת העשור התקבלה החלטה לרכז את כל המאמץ הישראלי בניסוי אחד כדי שהנוכחות הישראלית תהיה משמעותית.
מתוך אתר CERN: מגבלות בוזון היגס
המאמר הוכן בידי ועדת המדיניות המדעית של CENR מספקת מידע לחברי המועצה המדעית המייעצת של CERN ביולי 2011
- אף כי בדמיון הפופולארי, מטרת ה-LHC היא לגלות את בוזון היגס, המטרה של המאיץ רחבה הרבה יותר. זה מחקר מדעי בקנה המידה של TeV. חלק ניכר מהיוזמה נועד לענות על אחת מהשאלות הפתוחות החשובות בפיזיקהף מדוע בוזון W ובוזון Z והטופ קווארק הם בעלי מסות של בערך פי 100 מהפרוטון, בעוד שהפוטון הוא חסר מסה? כלומר לגלות את המנגנון השובר את סימטרית הכוח האלקטרו-חלש? גילוי של בוזון היגס קל כפי שצפוי במודל הסטנדרטי היא אחת האפשרויות של מאמצים אלו. מה אם שנמצא לבסוף אודות הבחירה של הטבע לפתור את הפאזל. ואולם הטיעון הכללי המבוסס על העקרונות הבסייסים כגון שימור ההסתברות מעלה את הבטחון כי באמצעות חיפוש בתחום ה- TeV יתן תשובה בדרך זו או אחרת.
- מידע על קיומו או אי קיומו של בוזון היגס כצפוי על פי המודל הסטנדרטי יתאפשר באחת משתי הדרכים. הדרך הראשונה היא גילוי ישיר באמצעות ייצור ודעיכה של בוזוני היגס במאיצי LEP וטבטרון הדגים כי לפי המודל הסטנדרטי הבוזון לא יכול להיות קל יותר מ-114 GeV או בין 158 ל-173 GeV. הדרך השניה היא עדויות עקיפות לקיומו של בוזון היגס החזוי על ידי המודל הסטנדרטי באמצעות התחשבות בהשפעה הצפויה של התהליך הכולל בוזוני “היגס וירטואליים” בכמות גדולה הנמדדת בדיוק ב-LEP, SLC וטבטרון. הניתוח העלה את הסבירות שלא סביר שיהיה לבוזון מסה של יותר מ-158 GeV.
- גילוי בוזון היגס לפי המודל הסטנדרטי יהיה תגלית חשובה מאוד בפני עצמה מכיוון שהוא ישמש סטנדרט זהב של מובהקות סטטיסטית יש סיכוי של פחות מאחד למיליון שכל סיגנל שנצפה יהיה תוצאה של תנודות סטטיסטיות ולא של תגלית אמיתית. ואולם המצאו של בוזון היגס בתחומים האסורים לו, ועמם גם הניסוח הנוכחי של המודל הסטנדרטי, תהיה תגלית חשובה יותר, בדיוק מאותה סיבה של מובהקות סטטיסטית.
57 תגובות
אורן, תחליט את מי אתה מצטט ואת מי אתה תוקף.
מי שאמר “פוטון הוא חלקיק שלא ניתן להבחנה” הוא סטודנט מהטכניון.
מי שאמר “כל הפוטונים בעולם הם אותם פוטונים” הוא סטודנט מהטכניון.
מי שאמר “אם אתה רוצה להמציא חלקיקים משלך, תן להם שם אחר” הוא סטודנט מהטכניון.
רק את המשפט האחרון שציטטת אמרתי, ואני עומד מאחריו: “פוטון הוא מנוע (במרכאות) שיוצר גל”. אתה מוזמן לנסות לסתור זאת, לא בדרך של “רשימה של סיבות” שלדעתך הן מתאימות (כי אם כך זה יהיה באמת בזבוז זמן), אלא בהפניה למאמר כתוב בידי פיזיקאי בר-סמכא שדן במפורש באפשרות הזו ופסל אותה (כלומר, פסל את האפשרות שפוטון נמצא באינטראקציה עם הגל שהוא עצמו יוצר).
אני מצטט את מאיר:
“פוטון אלמנטרי” – פוטון הוא חלקיק שלא ניתן להבחנה. כל הפוטונים בעולם הם אותם פוטונים. אם אתה רוצה להמציא חלקיקים משלך, תן להם שם אחר.”
כל משפט בטענה שלך מלאה טעויות ושטויות.
פוטון הוא חלקיק שלא ניתן להבחנה – כיצד פוטון לא ניתן להבחנה אם ניתן להבחין בתנע שלו ואינטראקציה שלו בחומר בניסויים ידועים כבר שנים רבות?
כל הפוטונים בעולם הם אותם פוטונים – שוב שטויות. פוטונים שונים בעלי אנרגיה שונה, שתלויים באורכי הגל שלהם.
“אם אתה רוצה להמציא חלקיקים משלך, תן להם שם אחר” – אתה היחיד שממציא ויותר מזה משנה תכונות לחלקיקים קיימים כדי שיתאימו לתאוריות הלא מבוססות שלך (שלא לדבר שללא רקע מדעי מספיק).
ונו באמת, פוטון הוא מנוע שיוצר גל?? זאת ממש שטות. אם תתעקש אני יכול להתחיל ברשימה של סיבות שסותרות תאוריה זו (למרות שנראה לי שזה בזבוז זמן…)
סטודנט, אני מתנצל ששיקרתי.
הכוונה היתה לומר שיש שתי אפשרויות. או שהתאוריות שבחזית הפיסיקה של ימינו נכונות ורק חסרה לנו עוד טיפה’לה הבנה כדי שכל החלקים של הפאזל יסתדרו, או שאחת או יותר מהן שגויות מיסודן.
הנחתי שמי שלא מוכן להביא בחשבון את האפשרות השניה, בהכרח נעול על האפשרות הראשונה.
לגבי החלקיקים שלדבריך “המצאתי”, לא המצאתי אף חלקיק. אין משהו במודל הסטנדרטי ששולל את האפשרות שקיים פוטון בעל אנרגיה מינימלית, שאין במציאות מנת אנרגיה קטנה ממנה.
אם אתה מציע תאוריה עם איזה חלקיק/חלקיקים שהמצאת, אתה שולל את המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים.
ובבקשה אל תשקר – אני מעולם לא טענתי איך לפתור את הבעיות, כי אני לא יודע מספיק בשביל להבין מה הבעיה. מה שאני מנסה לעשות בתגובות כאן הוא לתקן את התופעה הנפוצה הזו, בה אנשים מנסים “לפתור” בעיות בחזית המדע לפני שלמדו בכלל מי נגד מי. זה פשוט מצייר תמונה שגויה של איך מתקדם המדע.
האם אפשר לישון בשקט ולסמוך על סטיבן הוקינס שלא יהיה לנו חור שחור שיבלע לתוכו את כדור הארץ ומערכת השמש?
אם התשובה היא כן, אז נא להסביר מהיכן הביטחון
סטודנט, עזוב את המודל שלי. שכח ממנו.
אני לא יודע איזו תאוריה אתה מתכוון שאני מנסה לשלול, דבר אחד בטוח. אני לא צריך לנסות לשלול אותה. שתי התאוריות המובילות היום שוללות את עצמן הדדית. אתה תמשיך לטעון שהבעיות יפתרו באמצעות “טלאי” קטן ונקודתי בהבנה שלנו, ואני אמשיך לטעון שהבעיות יפתרו כשיוחלפו הנחות יסוד שגויות.
לתשומת לבך, פרופ’ שכטמן הגיע עם תוצאות ניסיוניות בלתי מוסברות רק אחרי ששלל כל אפשרות אחרת על סמך הידע שצבר במשך חייו (כשגילה את אותה דיפרקציה היה כבר עם ותק של 16~ שנה באקדמיה ו-Ph.D.), בעוד שאתה מנסה לשלול את אחת התאוריות המורכבות ביותר בפיזיקה כיום בלי שום תוצאה ניסיונית ובלי שום ידע קודם.
מאיר.
הנה אתר של תאוריות אלטרנטיביות:
http://www.wbabin.net/Science-Journal/purpose
תוכל להציג בו את התאוריה שלך, וגם לקרוא על אחרות.
והנה עוד אתר שיוריד לך את המוטיבציה לעשות את זה.
http://www.physicsgroupie.com/2009/07/physics-crackpots.html
אם תרצה עוד אתרים, כולל כאלו שטוענים שאיינשטיין הרמאי בכלל גנב את תורת היחסות מאשתו – יידע אותי.
בסך הכל אתם צודקים. אני מסכים עם כך שחסרות לי ידיעות רבות.
הבעיה בימינו היא שגם אם היו לי כל הידיעות הדרושות (ועדיין הייתי עומד מאחרי המודל שלי, דבר שמיכאל סטודנט טכניון ובן נר טוענים לשלילתו), וגם אם הייתי פרופסור מפורסם לפיזיקה, עדיין לא היה לי סיכוי להעביר את המודל שלי מבלי שהיו צולבים אותי בכיכר העיר, ע”ע דן שכטמן.
לכן, לעת עתה המקסימום שאני יכול להבטיח זה שלמחרת היום שבו ימדדו גלי גרביטציה ב-LIGO או ב-LISA, או שיגלו את בוזון היגס, אלך למכור חמוצים בשוק 🙂
לר.ח., ברור שאנסה. אני מניח שאם יהיו תוצאות חיוביות הן ידווחו כאן במאמר ראשי ולא כטיקבוק 🙂
במקרה של הפרכה, אפרסם את כתובת דוכן החמוצים במודעה ממומנת.
מאיר,
תשמע, באופן כללי חשיבה עצמית היא דבר חיובי. העניין הוא שגם חשיבה עצמית צריכה להתבצע בצורה נכונה. הבעיה אצלך היא בתפיסה – אתה צריך להפנים שמה שאתה חושב שאתה יודע על המודל הסטנדרטי, תורת הקוונטים, תורת השדות הקוונטית, תורת היחסות, ועל הבעיות בתאוריות הללו, הוא כנראה לא נכון ובטוח לא שלם. אני לא יודע מה הרקע שלך, אבל לא נראה שאתה פיזיקאי, ולכן אתה לא מבין כמה אתה לא יודע. זה לא נאמר מתוך זלזול בך או ביכולות שלך, אלא משום שכדי להבין (באמת להבין) תאוריות מורכבות כאלו צריך ברוב המקרים לעסוק בזה כדרך חיים, ולא כהובי.
אני לא יודע אם אני מחדש לך, אבל כמוך יש עוד הרבה. לכל הפקולטות באוניברסיטאות (בעיקר לאלו של מדעי הטבע) מגיעים מדי שבוע מאמרים של אוטודידקטים עם תאוריות הזויות יותר והזויות פחות, שטוענות לחולל מהפכה. לא ידוע לי על מקרים שזה צלח.
מאיר,
אל תגיד “אין סיכוי שמי מעורכיו של עיתון לפיסיקה תאורטית יסכן את עצמו לפרסם מודל כזה.”. פשוט תנסה!
מקסימום תהיה היכן שאתה עכשיו. גם אם לא יקבלו ויעירו הערות בונות תלמד מזה הרבה ואולי תשפר את המודל.
בהצלחה!
נ.ב אין לי את הכלים לשפוט מודלים בפיזיקה אבל אני חושב שכל מי שמאמין בתאוריה שלו צריך לנסות לפרסם במסגרת השיטה המדעית המקובלת ולנסות לקבל גושפנקא. אין טעם לקטר ולקטר באתרים כמו הידען על אטימות ופחדנות כמו שעושים הרבה אחרים (סברדמיש אמרנו?). אז באמת תנסה ואל תשכח לדווח מה היו התוצאות.
מאיר:
אולי, אבל לא הצגת דבר מכל אלה.
לא יודע מה לומר לך.
כפי שציינתי בעבר – גם תורת היחסות וגם תורת הקוונטים חזו כל כך הרבה דברים שלא ניחשו מראש – דברים שהתאמתו כולם – שממש לא יעלה על הדעת שהנחות היסוד שלהן שגויות.
לכן קשה לי לראות את עצמי מקדיש זמן משמעותי ללימוד המודל שלך.
מיכאל,
כמובן שאני מציע תחזיות שניתנות לבדיקה.
המודל שלי מתחייב להסביר כל תופעת כבידה באמצעות אנטראקציה אחת בסיסית בין הפוטון האלמנטרי לבין המרחב.
המודל חוזה מגוון תופעות המיוחסות לכבידה בכל טווחי פעולתה, כולל תופעות שנחשבות לאנומליות (Flyby anomaly, אנומליית פיוניר כולל רכיב יומי ורכיב שנתי שהתלוו לאנומליה, השטיחות של עקומות רוטציה, ועוד), וכל זאת בלי להוסיף “טלאים” להסברת כל תופעה, אלא באמצעות אינטראקציה אחת מחזורית, שממנה נגזר כל השאר.
אני אכן לא יכול להציע מנגנון לרתימת פוטונים יחדיו. מה שאני מציע הוא להתייחס לעובדה שהאנרגיה שפוטון מביא איתו “מתחברת” למסה קיימת, דבר הרומז על כך שהמנגנון קיים, והשאלה היא רק איך לפרש אותו. גם המודלים המקובלים לא יודעים להסביר “איך” אנרגיה הופכת למסה, או איך היא “משתחררת” ממסה.
המודל שאני מציע מתייחס לגרביטציה, שגם המודלים הנוכחיים אינם יודעים להצביע על קשר בינה לבין אלקטרומגנטיות.
ר.ח.
צריך תעוזה כדי להציע כאן בפורום הצעה כזאת..
אין סיכוי שמי מעורכיו של עיתון לפיסיקה תאורטית יסכן את עצמו לפרסם מודל כזה. לא נותר לי אלא לתעד את דברי בpeer review מסויים המאפשר זאת, ובאתרי האישיים, וכך אני עושה.
אני יודע שמורידים את המאמרים שלי, אבל כמובן לא יודע מי מוריד אותם ולאיזה מטרה. אני מניח שבחלק מהמקרים מדובר בתלמידי תיכון, או ב”לא פיסיקאים”, אבל ברור לי שגם אם פיזיקאים נמנים על קוראי לא יהיה זה מכבודם להסתכן במתן ביקורת על עבודה של “אלמוני”. הרי עצם ההתיחסות לדברי, ולו רק על מנת לפסול אותם, עלולה לעלות להם ביוקר.
לפני כשבועיים שלחתי בדוא”ל לשני פרופסורים בארה”ב ולדוקטור אחד מנאס”א שאלה מסויימת, שלדעתי הם לא נתנו עליה את דעתם.
התשובה היתה שממספר ימים לאחר מכן ועד לימים אלה, כמות הכניסות היחסית של גולשים מארה”ב לאתר שלי עלתה בצורה קיצונית. כמובן יכול להיות שזו יד המקרה, אבל אני מאמין שאם השאלה שלי היתה מטומטמת, זה לא היה קורה, ושלפחות אחד מהם היה מספיק נחמד כדי לזרוק לי תשובה נימוסית “לך תלמד פיסיקה”.
מאיר:
תגובתך נראית לי משונה ביותר.
אתה מציע פיזיקה שונה לחלוטין מזו הקיימת ללא שום תחזית ניתנת לבדיקה.
אתה אומר שהכל מורכב מפוטונים אבל אתה גם אומר שיכול להיות שיש עוד חלקיקים בשביל המטען.
אתה מדבר על פוטונים שקשורים גב אל גב מבלי לתאר שום מנגנון שיכול לקשור אותם.
אתה מתעלם מכל תגליות הפיזיקה עד כה, על כל שלל החלקיקים שבה – קוארקים, גלואנים, חלקיקי ניוטרינו וכדומה וכל הכוחות הפועלים בה.
על זה נאמר It’s not even wrong
מאיר,
האם ניסית לפרסם את המודל שלך כמאמר באחד מעיתוני הפיזיקה התיאורטית שעוברים ביקורת עמיתים (review)?
ישראל,
פוטון לטענתי איננו ישות גלית. הוא “מנוע” שיוצר גל. התווך שבו נוצר הגל אכן מורכב מחלקיקי יסוד, אבל אלו חלקיקים חסרי מסה, ה”פרודות” מהן ארוג המרחב.
לגבי ה”אתר”, ומקסוול, הבה נזכיר שבניסוי מייכלסון מורלי לא נמדדה איזוטרופיות של מהירות האור, אלא איזוטרופיות של הגיאומטריה של תמונת ההתאבכות.
כשהתייחסתי לפורום פיזיקה לא התכוונתי לספציפי. כל פורום שבו מטקבקים עממית בענייני פיזיקה, כגון זה.
מיכאל,
ש: האם אתה יכול להסביר איך פוטון – שהוא “חלקיק שיוצר גל” ולא “גל” יכול לעבור דרך שני חרכים בו זמנית ולהתאבך עם עצמו?
ת: מה שעובר דרך שני החרכים בו זמנית ומתאבך עם עצמו הוא הגל (ולמעשה מדובר בשדה, ולא בגל). הפוטון עובר רק דרך אחד החרכים, אבל מאחר והתנועה שלו מוכתבת מעוצמות השדה העולות ויורדות כתוצאה מההתאבכות, ישנם מסלולי תנועה מועדפים, שההסתברות שהוא יעבור בהם גבוהה יותר מאשר באחרים.
ש: והאם אתה יכול לתאר לנו ניסוי שבו לוקחים שני פוטונים ומחברים אותם לכלל פוטון אנרגטי יותר?
ת: אני לא יכול לתאר ניסוי כזה בדיוק, אבל יש ניסוים המראים כי פוטון בעל אנרגיה נתונה מתפצל לשני פוטונים שסכום האנרגיות שלהם שווה לאנרגית הפוטון המקורי.
ש: והאם אתה יכול להסביר למה כוונתך ב”חלקיק הקטן ביותר שמקיים E=MC^2 ?
האם זה אומר שחלקיקים קטנים יותר לא מקיימים את זה?
ת: אין חלקיקים קטנים יותר מהפוטון האלמנטרי (ולסטודנט מהטכניון: בעלי אנרגיה קטנה יותר מזו של הפוטון האלמנטרי). אנרגיה באה ב”קפיצות” של הפוטון האלמנטרי.
ש: והאם אתה יכול להסביר לנו איך לדעתך יכול הפוטון לתת לגופים מסת מנוחה כאשר לו עצמו אין מסת מנוחה?
ת: כמשל (רק על מנת לתת אינטואיציה) תחשוב על שני פוטונים שרתומים גב אל גב, כל אחד שואףלהתקדם במרחב במהירות האור, אבל למעשה שניהם מדגימים “במקום דרוך”. זהו המצב של “מסת מנוחה” ש”מעקמת את המרחב” סביב נקודה מרכזית, בשונה ממצב בו פוטון חופשי לנוע בקו ישר.
ש: והאם אתה יכול להסביר למה הפרוטון לא מתפרק להרבה פוטונים?
ת: מכך שהפרוטון לא מתפרק להרבה פוטונים (אני מניח שהשאלה מכוונת למקרה של התנגשות חלקיקים ולא להתפרקות ספונטנית) אפשר להסיק ש”התנגשות” בין חלקיקים אלמנטריים לא דומה בכל המובנים להתנגשות בין מסות בעולם המאקרו. ההשערה שלי היא שכאשר חלקיקים אלמנטריים מתקרבים זה לזה מעבר לגבול מסויים, נוצרת ביניהם מעין “תחרות” על “משאבים” (משאבים = הרכב השדה שהחלקיק רגיש ומגיב לו) שבכוחה ל”קרוע” מהחלקיק בדיוק את כמות המסה (המשתחררת כחלקיק אלמנטרי או כפוטון) שמשחררת אותו מה”עקה”.
ש: והאם אתה יכול להסביר איך מפוטונים שהם נטולי מטען חשמלי נוצרים חלקיקים שיש להם מטען חשמלי?
ת: פוטונים הם אלה שתורמים את המסה לחלקיקים. אין זה אומר שלא קיימים מרכיבים אחרים שתורמים את תכונותיו האחרות של חלקיק.
ש: והאם אתה יכול להסביר על מה מושתתת כל היומרנות הזאת שלך – לדעת יותר טוב מאנשים חכמים ממך שהקדישו למחקרים בנושא יותר זמן ממך?
ת: אני חושב שהשאלה הזו לא רלוונטית לעצם הדיון. זה לא משנה אם הכסף בחשבון הבנק שלי מקורו בעבודה מפרכת או בזכיה בפיס. בכל מקרה, בתחומים מסויימים הקדשתי יותר זמן למחקר מאחרים, ולכן אני מניח שאם בסופו של יום (או בסופם של שלוש מאות שנה) מודלים שאני מציע יתקבלו, זה יהיה בזכות העבודה שלי ולא כי זכיתי בפיס.
צריך לזכור שהגם שפיזיקה היא מקצוע מורכב ורחב (עד שלמעשה אין פיזיקאי בימינו ששולט בכל התחומים), היא עדיין מבוססת על הנחות יסוד פשוטות. כמות הבעיות הבלתי פתורות בפיסיקה, יכולה לרמז על שגיאה באחת או יותר מהנחות היסוד.
לדוגמא: אני טוען שהשגיאה בתורת היחסות היא ההנחה שיש משמעות פיסיקלית ל”צופה במנוחה”. אני טוען ש (א) פיסיקה היא אינטראקציה בין חלקיקים (ולא בין חלקיקים לבין מוסכמה מתמטית); (ב) כל החלקיקים מורכבים מפוטון אלמנטרי; (ג) פוטון אלמנטרי נע תמיד במהירות האור; (ד) גוף שנחזה להיות במנוחה (או במהירות הקטנה ממהירות האור) הוא גוף שממוצע התנועות במהירות האור של הפוטונים האלמנטריים המרכיבים אותו הוא אפס (או שווה למהירותו הנצפית);
מכאן נובע שאין ביקום חלקיק שאיננו במהירות האור.
אם זה נכון, הרי שתורת היחסות היא “כמעט נכונה”, כפי שמוכיחות התצפיות, אבל הנחות היסוד שלה שגויות.
אתה כמובן יכול לומר שאין לי זכות לטעון את טענותי, כי חכמים ממני הקדישו זמן רב ממני למחקר. אבל עובדה, שהם לא בדקו בין יתר האפשרויות את המודל שזה עתה הצעתי, ולו רק על מנת לדחות אותו.
אני מזמין את כל מי שיכול ורוצה, להסביר מדוע תורת היחסות תהיה נכונה ביקום בו כל החומר נמצא בתנועה במהירות האור דרך המרחב, יקום בו אין צופה (פיזיקלי) במנוחה, יקום בו ה”שעונים” של כל חלקיקי החומר מתקתקים באותו קצב (הקצב של פוטון אלמנטרי), ואכן יקום בו כאשר עורכים מדידות “ממוצעות” המניחות “צופה במנוחה” מתקבלות (במקרים רבים) הפרדיקציות של תורת היחסות.
לחילופין, תפריכו את המודל.
האם זה שהחכמים ממני שהשקיעו במחקר זמן רב ממני לא הציעו/בדקו/הפריכו מודל כזה, פוסל אותו אפריורי?
נמרוד.
אני ממש לא יודע אם כתבת ברצינות, או שאתה בדחן כמו איציק הגדול.
קודם כל אני לא מדען ולא מהנדס אלא סתם הדיוט (ואולי מבחינתכם אידיוט) שמנסה להבין
האם הביזון (שדרך אגב למיטב ידיעתי חיים באמריקה ולא באפריקה) של היגנס יוצר שדה כח בכל המרחב? או שהא מתחבר לשאר החלקיקים וסביבם יוצר את שדה הכח?
ואם לא היה קיים החלקיק היגנס ולא היה קיים השדה שהוא יוצר האם החלקיקים עדיין היו יוצרים מבנים אטומים או שכל היקום היה מלא בחלקיקים שנעים לכל עבר?
או שלא הבנתי דבר ואני סתם מקשקש…..
למאיר
מדבריך נראה שלמדת קורס בסיסי, מבוא בפיסיקה מודרנית אך לא למדת
קורסים מתקדמים בקוונטים ובתורת השדות הקונטיים. חסר לך הרבה ידע
ולכן גם אין טעם להתפלמס איתך. בכל אופן טענתך כאילו החלקיק והגל הן
שתי ישויות נפרדות, כדוגמת הסירה והמיים שהבאת, מחזירה את מדע הפיסיקה
כ-4,000 שנים לאחור, לתקופת היוונים שסברו שהתווך החללי עשוי מ”אתר”
וכו’ וכו’… כ”כ עולה מדבריך השאלה באשר למימדי חלקיק הפוטון ומיבנהו.
ועל כך בוודאי שאין לך תשובה
לסיכום : התאוריה שלך, נאה ככל שתהיה, אינה מתיישבת עם הידע הניסויי
שיש בידי המדע ושברובו כנראה אינו ידוע לך.
שאלתך מהם פתרונות מקצועיים ?
ובכן, פתרונות מקצועיים הינם אלו המתבססים על מכלול הידע הידוע ולא רק
על חלק זעיר ממנו.
נ.ב. בתגובתך לא הכחשת את הניחוש שהעליתי כי אתה מהנדס.
אני מוסיף ןמאז לנחש כי אתה מהנדס תעשיה וניהול או מהנדס אזרחי.
הניחוש שלי מתבסס על התרשמותי כי מהנדסים רבים נוטים בטעות לחשוב
כאילו הפיסיקה (הבסיסית שהם למדו) היא מדע סגור וחתום.
זאת כמובן טעות, הן ברמה התיאורטית והן ברמה הניסויית-תצפיתית.
משה:
תודה על הקישור המעניין
מאיר.
אל תתייאש. יש סיבה טובה שאתה לא מרוצה מהתאוריות הקיימות: הן לא מספקות, כמו שתאוריות הקלוריק ותאוריית תלמי לא היו מספקות, ואחרי שמצאו תאוריות טובות ממש, כולם כמעט נרגעו, מבסוטים חלאס.
(מאיר, אתה לא אחד מהאיצטגנינים בכתבות של גלעד שמאמינים שכדה”א במרכז היקום, נכון?).
זו הבעייה המרכזית של מכניקת הקוונטים: היא עובדת באופן מעשי, אבל לא כל כך בתאורייה.
אז בוא נמשיך להשתעשע במודלים. הבעייה שלי עם מודל הסירה שלך הוא שהרי אין ספק שהסירה אינה חלקיק יסודי במערכת שתארת: עובדה שהיא יוצרת גלים במים, והגלים מורכבים מחלקיקי יסוד (במקרה שלנו מולקולות המים) הרבה יותר יסודיים מהסירה. אז אם נשליך חזרה לפוטונינו, עצם זה שהוא ישות גלית מחייב את זה שהוא מורכב מחלקיקים יסודיים יותר, כמו כל גל, לא?
ובכלל, אם כבר נגענו בגל אלקטרומגנטי: איך זה שנזנחה תאוריית מקסוול שנתנה ניבויים כל כך מוצלחים לתאור התפשטות הגלים האלקטרומגנטים, וזאת בכלל מתאור הידרודינמי של מערבולות באתר? אם התאוריה שגויה, איך הצליח מקסוול לגזור את מהירות האור תוך השוואת קבועי החשמל והמגנטיות לקבועים שבהם משתמשים לגזור את מהירות הקול לדוגמה? במקרה הצליח לו?
ומהו פורום הפיזיקה שהזכרת, עוד הפעם לא מספרים לי כלום?!
תיקון
שמו פרופ’ מאט שטראסלר יהודי אלא מה מאוניברסיטת רוטגרס ניו ג’רסי.
עובד בצוות החוקרים של האטלס והCMS בסרן שבשוויץ.
הסבר פשוט ובהיר גם למי שאין רקע על היגס וחברים מאת פרופ’ לפיסיקה תאורטית מאט שטטלר.
http://profmattstrassler.com/articles-and-posts/the-higgs-particle/360-2/
בחיי.. קראתי מילה מילה עד לכאן ואני מוכרח להגיד לכם…. התעייפתי!
בינתיים אתה רק טועה… :\
“פוטון אלמנטרי” – פוטון הוא חלקיק שלא ניתן להבחנה. כל הפוטונים בעולם הם אותם פוטונים. אם אתה רוצה להמציא חלקיקים משלך, תן להם שם אחר.
הסיבה שחלקיק קוונטי יכול להימצא בכל מקום במרחב היא בדיוק, באופן מופשט, תיאורו כגל.
אילו הנחות אתה מנסה לסתור? תתחיל בפוסטולטים של מכניקת הקוונטים, לפני שאתה עובר לתאוריה מורכבת לאין שיעור כמו המודל הסטנדרטי.
מאיר:
כל תגובה שלך חושפת עוד אי הבנות.
האם אתה יכול להסביר איך פוטון – שהוא “חלקיק שיוצר גל” ולא “גל” יכול לעבור דרך שני חרכים בו זמנית ולהתאבך עם עצמו?
והאם אתה יכול לתאר לנו ניסוי שבו לוקחים שני פוטונים ומחברים אותם לכלל פוטון אנרגטי יותר?
והאם אתה יכול להסביר למה כוונתך ב”חלקיק הקטן ביותר שמקיים E=MC^2 ?
האם זה אומר שחלקיקים קטנים יותר לא מקיימים את זה?
והאם אתה יכול להסביר לנו איך לדעתך יכול הפוטון לתת לגופים מסת מנוחה כאשר לו עצמו אין מסת מנוחה?
והאם אתה יכול להסביר למה הפרוטון לא מתפרק להרבה פוטונים?
והאם אתה יכול להסביר איך מפוטונים שהם נטולי מטען חשמלי נוצרים חלקיקים שיש להם מטען חשמלי?
והאם אתה יכול להסביר על מה מושתתת כל היומרנות הזאת שלך – לדעת יותר טוב מאנשים חכמים ממך שהקדישו למחקרים בנושא יותר זמן ממך?
א. בן נר.
מה זה לדעתך “פתרונות מקצועיים”?
נניח שהפורום הזה היה קיים בשנת 1904, ונניח שהייתי מטקבק כאן, שלפי המודל שלי מאחר ומהירות האור “קופצת” מתוך משוואות מקסוול בלי מסגרת יחוס, הדבר הכי פשוט הוא להניח שמהירות האור שווה לכל הצופים.
האם גם אז כל מה שיכולת לתרום לפורום הוא לנסות את כוחך בלנחש איזה תעודות תלויות לי על הקיר?
ישראל,
אני טוען שיש פוטון אלמנטרי. זהו פוטון בעל האנרגיה הקטנה ביותר שמקיימת את השוויון E=mc^2
ולא קיימת אנרגיה קטנה מזו.
כל פוטון בעל אנרגיה גבוהה יותר הוא “מארז” של פוטונים אלמנטריים רבים. אנרגיה קיימת רק בכפולות של אנרגיית הפוטון האלמנטרי.
לגבי הדואליות של הפוטון, אצטט כהקדמה משפט של מיכאל שמבטא יפה את המצב של הפיסיקה בת זמננו: “מיסטר איקס עושה צעד נוסף בהבהרתו ובצעד זה (שמסתמך על קודמו שכבר לא היה נכון) יש הנחה נוספת שאינה חייבת להתקיים”.
אני טוען שפוטון הוא חלקיק שיוצר גל, אבל הוא והגל הן שתי ישויות נפרדות. כפי שזו שטות להתייחס לסירה שיוצרת גלים לאורך המסלול שלה כ”דואלית”, כך זו שטות להתייחס לחלקיק שיוצר גל כאל ישות דואלית. החלקיק קיים כל הזמן בצורתו האחת והיחידה, והוא משאיר את הרושם שלו כגל במרחב. העובדה שישנה הסתברות שונה להימצאותו במקום זה או אחר במרחב (בין היתר גם כפונקציה של הגל שהוא עצמו יצר), לא הופכת אותו עצמו ל”גל”.
עכשיו, יש כאן סטודנט מהטכניון, שיש לו בעיה עם זה שאמרתי שלפוטון יש “גודל” (ויש להצר על כך שסטודנטים למדעים פטורים מהבנה בלשון העברית), אבל אין לו בעיה להנהן בהבנה כשהמרצה שלו (שבתורו שמע מהמרצה שלו וכך הלאה) מסביר לו שאור הוא גל כאשר לא מחפשים אותו אבל מיד כשמישהו מנסה להוציא עליו חוזה הוא קורס ומתגלה כחלקיק. אולי בזכות ההבנה הזו גם סטודנט יהיה בבוא העת חוקר ב-CERN.
לענייננו, מאחר ולתורת היחסות יש רקורד מרשים של פרדיקציות מוצלחות, נוטים פיזיקאים להניח שמה שחסר כדי להפוך אותה למושלמת עוד יותר זה עוד צעד או שניים קדימה, או עוד הבנה חדשה שחסרה לנו. ולא היא. לפעמים צריך לחזור עשרים צעדים אחורה, או מאתיים, כדי להבין שפנית בפניה הלא נכונה.
זה אומר, שלמרות ההצלחה המרשימה של תורת היחסות, יתכן שהיא שגויה מיסודה (היינו מושתתת על הנחות יסוד לא נכונות), ובמקרה כזה לעולם לא ניתן יהיה להפוך אותה למושלמת.
בד בבד, יתכן שדווקא התורה הניוטונית, היא זו שיכולה ליהפך למושלמת אחר תיקונים מתאימים.
מי שחושב שצריך להיות פרופסור לפיזיקה בשביל הזכות לטעון שכשמתגלות בעיות מותר וצריך לבדוק מחדש הנחות יסוד, אין תרופה למכתו.
מי שחושב שבוויכוח על הנחות יסוד המוח של פיזיקאי שוקל יותר, גם כן אין תרופה למכתו.
הדבר היחיד הרלוונטי בויכוח על הנחות יסוד הוא מידת ההתאמה של ההנחות למציאות, ועוד לא נולד הפיזיקאי שיכול לחזות האם מודל מתאים למציאות עוד בטרם שמע אותו.
כאשר חוקרים התנגשות בין פרוטונים בודקים שתוצרי ההתנגשות תואמים את חוק שימור האנרגיה, אבל כאשר החישובים מבוססים על הנחות יסוד של תורה אחת, הם בלתי רלוונטיים לשלילת נכונותה של תורה אחרת (או של מודל אחר, או של היפותיזה אחרת, או של טיקבוק בפורום פיזיקה).
א]. מאיר- נראה שקיבלת את המקל מסבדרמיש ואתה ממשיך במאוץ
שליחי השטויות. לא חבל על הזמן ? צודק רוטשילד. בשביל להציע
פתרונות מקצועיים, עליך להיות לפחות בעל השכלה מקצועית.
גם זה לא מבטיח הצלחה אבל זה תנאי סף. מהצעתך ברור כי
אינך פיזיקאי ובוודאי לא פיזיקאי המתמחה בחלקיקים ואנרגיות
גבוהות. (אני מרשה לעצמי לנחש שאתה מהנדס), אז קצת
צניעות בבקשה .
ב].לאבי – אל תשכח שגם ביזונים עשויים מבוזונים, וזה באפריקה כמובן.
גם כאן הבחינו בו אבל הוא מיד התחבא.
בסדר, מאיר. אנחנו מקשיבים. (לפחות אני).
מהו המודל שלך?
איך יכול פוטון להיות חלקיק אלמנטרי אם הוא בעל תכונות גליות ויכול לפי עיקרון אי הוודאות להימרח על פני כל המרחב? האם אין זה מחייב מציאותם של חלקיקים יותר אלמנטריים מהם מורכב הגל? או שאתה רואה את פונקציית הגל כהפשטה מתמטית בלבד ולא ישות פיזיקלית.
מאיר:
אינני פועל בניגוד לרוח המלצתי.
לא אלך ללמוד פיזיקה ממי שלא יודע פיזיקה.
זו תהייה שטות ממדרגה ראשונה.
באשר לשאלתך עם האנרגיה הקינטית – היא מנוסחת תוך הפגנת חוסר הבנה קיצוני אבל אם אני מנסה לגזור ממנה משהו משמעותי אז התשובה חיובית.
חלק גדול מן הגילויים במאיצי החלקיקים מבוסס על חישוב האנרגיה הקינטית של ההתנגשות ובדיקה אם תוצרי ההתנגשות תואמים את חוק שימור האנרגיה.
מיכאל,
תודה על ההמלצה.
אתה כמובן לא חייב להתעמק בדברי, או להתייחס אליהם, אבל כשאתה פוסל אותם בלי ללמוד מה אני מלמד, אתה פועל בניגוד לרוח המלצתך.
אם היית יכול להצביע על ניסוי בו נמדדה המסה של פרוטון באותו חלקיק שניה בו כל האנרגיה הקינטית שלו הפכה למסה ולהראות שהיא זהה למסה הסטנדרטית של פרוטון במנוחה, אזי היה טעם בדבריך.
“מצד שני כשמסה הופכת לאנרגיה, היא למעשה הופכת לפוטונים בגדלים שונים.”
לפוטון אין גודל, וגם המשפט הזה הוא לא הכרחי. אם תיקח ביקוע גרעין למשל, לא כל המסה הופכת לקרינה (פוטונים).
וסתם הערה – אתה חושב שהיו בונים מאיץ בעלות מיליארדי דולרים אם לא היו חושבים על הרעיון הכל כך “טריויאלי” הזה? (כלומר, זה שאנרגיה ומסה הם שני צדדים של אותו מטבע הוא כמובן לא רעיון טריויאלי, אבל הוא כן מקובל וידוע. הפיזיקאים ב-CERN לא צריכים שמישהו יזכיר להם את הנוסחה הכי מפורסמת בעולם…)
מאיר:
זה שפוטונים יכולים להפוך למסה אינו אומר שהמסה מורכבת מפוטונים.
גם האנרגיה הקינטית של פרוטונים שמתנגשים יכולה להפוך למסה.
אני חוזר על המלצתי: למד לפני שאתה מנסה ללמד.
לפי המודל ה”לא סטנדרטי” שלי, מה שמקנה לחלקיקים את המסה הוא הפוטון.
פוטון הוא חסר מסה, וכשהוא נבלע בחלקיקים אלמנטריים האנרגיה שהוא מביא איתו “הופכת למסה”.
מצד שני כשמסה הופכת לאנרגיה, היא למעשה הופכת לפוטונים בגדלים שונים.
MC^2 הוא ביטוי לכך שמסה היא תנועה במהירות האור של פוטונים המהווים את החלקיק האלמנטרי, שנחזה להיות במנוחה מכיוון שהפוטונים המהווים אותו מאורגנים בסימטריה כדורית. כל אחד “מנסה” לטוס (ולמעשה כשמבינים שמהירות האור איננה רציפה אלא ממוצע של קפיצות קוונטיות,אכן טס) במהירות האור בכיוון אחר.
זה לא מתאים ל”מודל הסטנדרטי”‘, אבל מתאים למציאות.
אבי,
אם יצפו בביזון באפריקה זה יהיה מאורע מדהים למדי ומאוד מפתיע, לא שאני מצפה ממך שתדע מדוע, כי ניכר ממרבית תגובותיך כאן שאין לך הרבה קשר למציאות אובייקטיבית (כזו שניתנת לבחינה ביקורתית). האמת היא שאני לא מבינה מדוע אתה ממשיך להעיק כאן באתר הזה. ניכר שאינך מבין במדע, לכן אתה לא ממש יכול לתרום לאלה שלא מבינים, אתה שוגה אפילו בעובדות פשוטות שקל מאוד לבדוק ובכך לא רק שאינך מועיל אלא אפילו אתה מזיק. ניכר שאינך מעוניין ללמוד מה יש למדע לומר על דברים בעולמנו וכל “תרומתך” היא טרחנות מתישה של ביקורת בלתי מנומקת במדע ותמיכה בלתי מנומקת גם כן בנושאים שאין להם בסיס מדעי, לא רק לגבי המנגנונים העלומים שבאמצעותם הם עובדים לכאורה, אלא אפילו בעצם היותם עובדים מלכתחילה. את כל זאת עוד היה אפשר לקבל אילו היית מציג לפחות חשיבה רציונאלית ללא סתירות עצמיות (כפי שעשית למשל באחת התגובות שלך על הכתבה הראשונה בנושא אסטרולוגיה) אבל אפילו חשיבה כזו אינך מסוגל להציג. אז אני שואלת, מתוך סקרנות אמיתית, מה אתה משיג כאן בעצם מלבד קצת תשומת לב?
וכמובן אם תוכל להסביר (בלי אסטרולוגיה אם אפשר) איך קשורים המסכנים באפריקה, המפגינים ברוטשילד והמיסים של בוזון היגס, אותם קשרת יחד במשפט אחד בתגובהתך זו:
https://www.hayadan.org.il/higgs-boson-maby-found-1312118/#comment-318392
אפריקה מטרידה אותך ?? מה עם רבע מיליון עניים ויותר ממאה אלף רעבים בישראל ??? לאפריקה יש משאבים רבים להפוך ליבשת מצליחה מאוד זה שהם לא השקיעו פרוטה בחינוך ומדע כולל מדע המדינה והעדיפו קלאצניקובים מרצדסים על דרכי אפר ומגרשי כדורגל זו לא סיבה שאני אוותר על קידמה מדע וחינוך בישראל !!!
מספיק לתת להם קורסים בדמוקרטיה ממשל חקלאות וכו’ לא צריך לחלק כסף תן להם כלים לייצר כסף…
מה לעשות בנתיים הם מעדיפים את הנשק הסיני והכסף הערבי וההודי תמורת הנפט השטחים האוראניום היהלומים ושאר המשאבים היקרים והרבים אשר באפריקה
יש לנו מספיק לעשות בבית לפני שנהיה אור לגויים בענייני שחיתות פערים כלכליים וחינוך…להזכירך רוב עניי ישראל הם חרדים וערבים שאחוז גבוה מהם גם לא ממש זוכה (חלק גם לא מעוניין) לחינוך ברמה נאותה למאה ה21
א.בר נר – אתה מתבלבל בין בוזון לבין ביזון !
באפריקה יש ביזונים, הרבה, ואפשר לצפות בהם גם ללא מאיץ חלקיקים, למרות שאם יגלו ביזון שנע במהירות של 99.99% ממהירות האור זו גם תהיה תגלית לא פחות חשובה…
אל תשכחו שה”היגס”, אם הוא אכן קיים, אז הוא קיים גם באפריקה.
מקס השורה האחרונה נכונה אולי בנושא שחיתות אם כי אני לא ממש משוכנה כאשר פרוייקט של מאות מיליוני דולרים אם לא יותר הגיעו לידיים לא הכי נקיות.
מה עם האגו המוגזם של המדענים שמאוד רוצים לקבל פרס נובל ללללללללל.
אם המדע כל כך חשוב אז אפשר להפריט אותו ואת הכסף לנצל לטובת העולם הרעבים אפילו בארצך ובארצות מערביות אם אתה מוותר על אפריקה.
אבי, אל תשכח שאתה יכול לתרום את המשכורת החודשית שלך לאפריקה ולהציל כמה בני אדם.
אבי,
מה שאמרת על הרעבים זה פופוליזם זול.
אם היינו נוקטים בגישה שלך ומפנים את המליונים (מליארדים) המושקעים במחקר מדעי לרעבים באפריקה היו קורים שני דברים:
1) האפריקאים היו ממשיכים למות כי הכסף היה מגיע למוקדי כח שונים אצלם ואצל המתווכים ובעצם מצבם היה אפילו משתנה לרעה כי הרודנים שלהם היו מתחזקים – זה מה שקורה היום. ללא שינוי גישה (תודעה) אמיתי שיביא איתו שינוי פוליטי/כלכלי אמיתי,אני דווקא רואה לא ישתפר מצבם.
2) הטכנולוגיה הייתה דורכת במקום וזה אומר – הרפואה, טכנולוגיות המים, טיהור, אנרגיה, ועוד ועוד ועוד היו מפסיקים להתפתח. וגם זה היה פוגע בסופו של דבר ברעבים ובאוכלוסיות החלשות בכל מקום בעולם.
כמובן שיש גם מדענים מוטים ואין לי ספק שיש שחיתות בכל מקום (הון/שלטון) כולל במגמתיות של מחקרים מדעיים אבל למרות זאת – מדע ומחקרים מדעיים אנחנו צריכים וזה לא משהו שבא על חשבון משהו אחר אלא חלק מהותי מאוד מההתפתחות וההבנה של האנושות (על הטוב והרע בכך – הכל יחסי).
אני דווקא רואה בחקר מבנה החומר והיקום חלק מהותי מאוד ואולי נקי יחסית מהטיות ושחיתויות.
מקס ברחת למקום שאין בו אהבה יתרה.
זכותך.
אבי ב. כל התחומים שהאתר עוסק בהם קשורים למדע כזה או אחר בו מושקע כסף רב.
אני מציע לפתוח פורום למדע הכלכלה שזה עולם רחב נושאים שכולנו מקושרים אליהם.
מקווה שתשקול את העניין
המליונים שההיית מציל באפריקה היו מגיעים לארץ וגוזלים מקומות עבודה מהעשירונים התחתונים,
עם הכסף שנשפך כמים בפרוייקט הזה היה אפשר להציל מיליונים באפריקה. המדענים הללו מרוכזי מטרה ואגו ושימותו המסכנים באפריקה ושיפגינו ברוטשילד אלה שמשלמים את המסים למען הבוזון של היגס
תשובה לעמית: לרוב הגילויים והתאוריות במחקר טהור נמצאו בסופו של דבר יישומים בתחומים שונים. למשל , חלק גדול מהאלקטרוניקה והיישומים שלה המשפיעים עלינו בחיי היום יום, נובעים מיישומים של תאוריית הקוונטים.
אחד הדברים המדהימים בתאוריות וניסויים מדעיים הנועדים לפרוץ את גבולות הנודע על איך עובד הטבע, היא העובדה שהאנושות מסוגלת ליישם את הידע הזה בעולם הריאלי בדרך זו או אחרת.
המשוואה ידע הוא כוח – היא נכונה. ידע מאפשר לנו בסופו של דבר לשלוט ולעצב את המציאות מסביבנו. יותר ידע- יותר יכולות.
משהו יכול להסביר בעברית קלה על מה כל הבלאגן?
במה זה ישנה את מה שאנחנו עוד לא יודעים עכשיו?
במה זה יעזור? איך הגילוי יעזור להתקדמות האנושות?
איך נשלב את ההשג בטכנולוגיה למשל?
נאמר שיש חלקיק באנרגיה הזו- מאין שאכן זהו ההיגס? עד כמה התפלגות התוצרים מתאימה לתיאוריה?
על מה העצב?
🙁
http://www.youtube.com/watch?v=1k0EBJT1Y8Q