ידענים: שבתאי

מאת 10 באפריל 2007 6 תגובות

העננים המקיפים את הקוטב הצפוני של שבתאי אינם נעים במסלול עגול אלא במסלול המורכב מששה קווים ישירים 

 כדי לבצע קירוב למעגל באורח אינפינטיסמאלי (בחדו"א) יש לצייר מצולע בעל אינסוף צלעות שכל אחת מהן שואפת לאפס. שבתאי מראה לנו שגם משושה יכול להוות תחליף למעגל. תמונות שצילמה קאסיני חשפו תצורה מוזרה – מבנה עננים בן שש צלעות המקיף את כל הקוטב הצפוני. המבנה התגלה לראשונה, אך במעורפל על ידי חללית וויאג'ר לפני כמעט 30 שנה, אך תמונות חדשות מקאסיני מראות אותו לפרטיו.

מבנה עננים זה דומה למערבולות הקוטב של כדור הארץ, אך במקום בעיגול, בנו העננים תצורת משושה. עומקו של המשושה הזה כמאה קילומטרים. תצורה זו קיימת רק בקוטב הצפוני. בקוטב הדרומי ישנה סופת קבע ענקית, אך היא נראית כמו עין הוריקן ענקית.

החללית קאסיני לא הצליחה עד כה לצלם את הקוטב הצפוני משום שהאיזור היה שרוי בחורף עד כה. תמונה זו צולמה במקטע האינפרה אדום של הספקטרום, ולפיכך השונות בצבעים מבטאת שונות בטמפרטורה. כמו בקוטב הצפוני של כדור הארץ, האיזור נמצא מתחת למעטה חשכה במשך תקופה ארוכה. במקרה של שבתאי, 15 שנות חושך. ככל שמתקדם האביב בחצי הכדור הצפוני, ניתן יהיה לצלם את האיזור גם בתדרי אור אחרים.

עם זאת, החוקרים עדיין אין יודעים מה הגורם לצורה המסתורית הזו.

 

אבי בליזובסקי

עורך אתר הידען ([email protected]) כל המאמרים של אבי בליזובסקי באתר הידען

6 תגובות ל “המערבולת המשושת של שבתאי”

  1. אריה סתר

    אייל
    אחד השימושים של תאי הכוורת זה גידול הזחלים שהם באופן כללי עגולים. חוץ מזה לא נראה לי שהדבורים מתכננים משושה. הם בונים באופן כללי במעגלים וכוחות ההדבקה שביניהם יוצרים את המשושים.
    אין ספק שיש סיבה לסופה המשושה. אולי פעם נדע.

  2. אייל

    אריה תודה על התייחסותך. אבל מדוע אם כך הדבורים לא בונות תאים מרובעים? על פניו נראה לי שתאים מרובעים הם הרבה יותר קלים לבניה, וגם איתם לא ישארו שטחים ריקים, מה רע בזה?

    אני בטוח שיש הסבר מדעי הגיוני למבנה המשושה של פתיתי השלג, כמו גם למבנה המשושה של התאים בכוורת, אני בסך הכל ניסיתי לרמוז שאולי אותו הסבר בדיוק יכול לפתור גם את תעלומת המבנה המשושה של הסופה, אולי גם שם פועלים כוחות דומים רק בקנה מידה הרבה יותר גדול.

    מה שיכול לדעתי להסביר אולי את המבנה המוזר הזה הוא לחץ לא סימטרי שמופעל על הסופה באחד האיזורים וגורם לאחת "הדפנות" להידחף פנימה (אולי הר געש גדול, אולי משהו אחר) כדי לשמור על איזון לחצים גם הדפנות האחרות נדחפות פנימה באותה זווית על מנת שהלחצים המשותפים יתאזנו, זה הסבר מאד מעורפל אבל זה מה שעולה לי בינתיים בראש :-))

  3. אריה סתר

    וגם למבנה המשושה של פתיתי השלג יש הסבר במבנה הגבישי של הקרח שנגזר מהמבנה המולקולרי.

  4. אריה סתר

    אייל
    הדבורים בונות במשושים כי זה הכי קרוב למעגל ועם זאת לא משאיר שטחים ריקים.

  5. מיקי

    למירב ידעתי, דבר אינו יכול להיות "שרור בחורף". ייתכן שהקוטב שרוי בחורף?

  6. אייל

    אולי כדאי לשאול את הדבורים, גם הן בונות תאים משושים בתוך הכוורת, נדמה לי שהרבה פעמים גם פתיתי שלג הם בצורת משושים, מעניין אם יצליחו ליצור איזו סימולציה ממוחשבת שתסביר את הדבר המוזר הזה!

הוספת תגובה

  • (will not be published)