אוראנוס הוא מהיום אורון ונפטון מעתה רהב

כך הכריזו מרכז נוער שוחר מדע והמזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית בטקס מיוחד לסיום שנת האסטרונומיה הבינלאומית

לציון שנת 2009 כשנת האסטרונומיה הבין-לאומית, הכריזו מרכז נוער שוחר מדע באוניברסיטה העברית והמזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית על מיזם יחיד מסוגו: בחירת שמות עבריים לכוכבי הלכת אוראנוס ונפטון. בראש ועדת השיפוט עמד פרופ' אבישי דקל מהאוניברסיטה העברית.

חמשת כוכבי הלכת הקרובים יותר אל השמש (לא כולל ארץ) מוכרים עוד משחר האנושות: ניתנו להם שמות של אלים מן המיתולוגיה היוונית-רומית: מרקורי, ונוס, מרס, יופיטר, סטורן. גם העברים הקדמונים נתנו להם שמות, ואלו הם לפי הסדר: כוכב (או כוכב חמה), נוגה, מאדים, צדק, שבתאי. כוכבי הלכת אוראנוס ונפטון נצפו בפעם הראשונה רק לאחר המצאת הטלסקופ, ולא זכו עד כה לשמות עבריים.

במיזם “כוכב עברי נולד” נקרא ציבור דוברי העברית לעשות היסטוריה אסטרונומית-לשונית: לתת שמות עבריים לשני כוכבי הלכת. הציבור נענה לקריאה והתקבלו מאות הצעות לשמות עבריים. הצעות אלו הועברו לחֶבֶר שיפוט בהשתתפות אסטרופיזיקאים בכירים ונציגי האקדמיה ללשון העברית. ארבעה שמות עלו

לבסוף אל שלב הגמר והועמדו להצבעה:
אלפי אנשים השתתפו בהצבעה האלקטרונית ובחרו בין החלופות.

	אין העדפה	השם הזוכה	השם השני	סה”כ
אוראנוס	81	אוֹרוֹן: 2,808	שַׁחַק: 1,539	4,428
נפטון	255	רַהַב: 2,907	תַּרְשִׁישׁ: 1,266	4,428

הסברים לשמות שנבחרו:

• אוֹרוֹן – משמעות השם 'אור קטן' והוא מרמז על האור החיוור של כוכב הלכת כפי שהוא נראה מכדור הארץ בשל מרחקו הרב מן השמש; השם אוֹרוֹן קרוב בצלילו לשם הלועזי ומסייע בזכירתו.
• רַהַב – ההצעה באה בעקבות משמעות השם נֶפְּטון – שמו של אל הים. השם המקביל לו במסורת היהודית הוא רַהַב – שמו של שר הים, “שָׂרוֹ של ים”. כך למשל מתפרש בתלמוד הבבלי הפסוק “בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב” (איוב כו, יב) כמתאר את הניצחון על שר הים. השם רַהַב טעון קונוטציות מיתולוגיות כמו השם הלטיני.

רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון העברית, אמרה במעמד ההכרזה: “יזמה ברוכה, רוח טובה וְהַטָּיית שֶׁכֶם של הרבה אנשים טובים – הצטרפו כאן יחד למימוש הָרעיון הייחודי, חסר התקדים, אולי ההיסטורי: נתינת שמות עבריים לְכוֹכבי לֶכת במהלך דמוקרטי באמצעות המרשתת.”

לפני כשנה פנינו לציבור לשלוח הצעות לְשֵׁמות לִשני כוכבי הלכת שאיתרע מזלם ולא זכו לְהֵיראות לקדמונים, ולכן לא ניתנו להם עד היום שֵמות עבריים. והנה דָּרַך כּוֹכָבָם של כוכבי לכת אלו. ההיענות לַפְּנייה הייתה מרשימה. מאות הצעות – מקוריות, מלומדות, מפתיעות, יצירתיות, לעתים מוזרות, לעתים משעשעות הִגִּיעו לָאתר שנפתח בְּמִסגרת שנת האסטרונומיה הבין-לאומית.

רבות מן ההצעות לֻוּוֹ בְּנימוקים. הנה כמה מן הנימוקים שכתבו המציעים לַשמות שעלו לגמר:

• אורון: “שם יפה, פשוט וקליט, דומה למקור הלועזי”; “אורון הוא 'אור קטן' ואוראנוס הוא אור קטן באפלה של מערכת השמש”.
• שחק: “אוראנוס הוא אל השמים וחשבתי על שם משמות הרקיעים שצלילו נעים לאוזן.” “משמעו של שחק הוא גם נפולת ואבק ועל כן הוא מתאר גם את הצברו של הכוכב המורכב בעיקר ממימן והליום ובמרכזו ליבה מותכת של ברזל וסיליקטים.”
• רהב: “רַהַב היא מפלצת מיתולוגית, אולי אל הים, שמוזכר בתנ”ך (תהלים פט יא; איוב כו יב) וגם במדרש 'אַתְּ מוצא ששר של ים רהב שמו' (תנחומא במדבר, פרשת חקת סימן א)”.
• תרשיש: “תרשיש, מאבני החושן, היא אבן הים, ומתקשרת לנפטון, אל הים.” “יונה הנביא ברח הרחק לתרשיש – כדי שלא תשרה עליו הנבואה, ונפטון הוא כוכב הלכת המרוחק ביותר.”

לדברי גדיש הוצעו שמות רבים ומעניינים. בין היתר כמעט כל אבני החושן –   בָּרֶקֶת, סַפִּיר, פִּטְדָה, לֶשֶׁם, שְׁבוֹ, שֹׁהַם ועוד – הוצעו כשמות לכוכבים. “לאוראנוס הוצעו נגזרות מן המילה אור – אוֹרָן, אוֹרִיָּה, נָאוֹר, אוֹרָם, אוֹרִית, יָאִיר ועוד, וכמובן צירופים כגון “אוֹרנָס”, “אורָז”, “אורְזִיו”. לנפטון, אל הים, הוצעו נגזרות וצירופים מן המילים ים ומים: מֵימַאי, יַמִּיָּה, מֵיאֵל, יַם-אֵל, ועוד, וּשאר שמות הקשורים לים, כמו נַחְשׁוֹל ומְצוּלָה. אלה שביקשו לשמור על צליל השם הלועזי, הציעו נַפְתָּלִי, נֶפְתּוֹחַ, נֹפֶת ונֹפֶךְ. רבות ההצעות שבהן הופיעו נגזרות מן הצבעים 'כחול' ו'ירוק'. היו שהציעו צמדים, למשל “אורים ותומים” – האחד לאוראנוס והשני לנפטון.”

“לחבר השיפוט שהתכנס לפני כחצי שנה הייתה אפוא עבודה לא קלה של בירור השמות שיעלו לגמר. העיקרון שהִנְחה את הַחֶבֶר היה לִבְחור בְּשמות שיש עליהם הסכמה רְחבה – הן של האסטרונומים הן של הלשונאים. ארבעת השמות שעלו לַגְּמָר אכן זכו בַּהסכמה הזאת, משום שחָבְרו בהם צליל נָעִים ותוכן מתאים, ולא פחות משום היותם שֵמוֹת ותיקים בעברית, מוּכָּרים בְּמידה אבל לא בְּשימוש יום-יומי.
השָלב הבא, השָלב שֶלִפני האחרון, היה הצבעת הציבור. גם כאן הייתה היענות יָפָה של אלפי אנשים, בסיוע התקשורת שפרסמה את המהלך.”

לסיכום הודתה גדיש ליאיר גרינברג וצוות עמותת ראשית מדע שהקימו ותפעלו בהתנדבות את האתרים להגשת ההצעות ולהצבעה, ולחברי צוות השיפוט מקרב האסטרונומים ומקרב חברי האקדמיה ללשון: ד”ר דבורה לנג מנהלת המרכז לנוער שוחר מדע וטלי בן-יהודה מנכ”לית האקדמיה – שליוו את המיזם, היוזם לב טל-אור, שני המארגנים הראל בן-עמי מנוער שוחר מדע ורעות ברזילי מן האקדמיה וכן לדן כנר שהנחה את האירוע בהתנדבות.