נצר אמר את הדברים בקבלת פנים לכבודו של פרופ' סטיבן הוקינג שהתקיימה ביום שלישי באוניברסיטת תל אביב
תמונה קבוצתית עם פרופ' סטיבן הוקינג: מימין לשמאל: פרופ' ירון עוז, ראש ביה”ס לפיזיקה ואסטרונומיה; תום פיליפס, שגריר בריטניה בישראל; פרופ' דני לויתן, רקטור האוניברסיטה; פרופ' איתמר רבינוביץ, נשיא האוניברסיטה; פרופ' סטיבן הוקינג, אוניברסיטת קמברידג' (באמצע הצילום); דב לאוטמן, יו”ר הוועד המנהל; פרופ' חגית מסר ירון, סגן נשיא למחקר; פרופ' אבהרם ניצן, מנהל המכון ללימודים מתקדמים ע”ש סאקלר. צילום: מיכל ראש – בן עמי, יחידת הצילום של אוניברסיטת תל אביב.
“על ישראל להצטרף לאחד מפרויקטי הטלסקופים הגדולים בעולם, כדי שתוכל לשמור על רמתם המדעית של חוקריה בחזית המחקר. ” כך ביקש פרופ' חגי נצר, מהמחלקה לאסטרופיסיקה באוניברסיטת תל אביב בהרצאתו במהלך קבלת הפנים שערכה הנהלת האוניברסיטה והפקולטה לפרופ' סטיבן הוקינג ביום שלישי. (מקצת מפרטי האירוע דווחו אתמול). פרופ' נצר מבקש להכליל את הדרישה הזו בפרויקט אופקים חדשים במדע של האוניברסיטה.
“חייבים לזכור שכדי לעשות אסטרונומיה צריך את הציוד הנכון, קרי טלסקופים קרקעיים ובחלל. אנו פועלים לרכוש לישראל זמן תצפית בטלסקופ גדול. זאת משום שבמצב המחקר היום, אם לא יהיו לנו טלסקופים גדולים לא נוכל לתרום בתחום האסטרונומיה. ”
“העלינו את הנושא לראשונה ב-2001, שנה לאחר מכן ביקרה אצלנו ועדה שהחליטה שהדרישה חיונית. לפני כמה חודשים אוניברסיטת תל אביב הודיעה שהיא תגייס כספים להכנסת ישראל לפרויקט, אבל מדובר רק בתקציב ראשוני ויש צורך בסכומים נוספים ובהשתתפות של גורמים נוספים כדי להביא אותנו לאחד הטלסקופים.”
פרופ' נצר מנה שלושה פרויקטים בינלאומיים שניתן לבחור ביניהם:
* טלסקופ GTC באיים הקנאריים – הספרדים – עומד להתחיל לפעול בחודשים הקרובים.
* טלסקופ הענק הנבנה בדרום אפריקה שקוטר המראה שלו הוא 10 מטרים.
* האפשרות השלישית – היקרה ביותר היא להצטרף לפרויקט המצפה האירופי הדרומי (ESO) בצ'ילה, בו חברות כבר כתריסר מדינות מאירופה.
“אוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף עם מוסדות אחרים בישראל מכריזה על כוונתה להצטרף למצפה בינלאומי גדול על מנת לאפשר למדעניה לקחת חלק במחקר אסטרונומי מתקדם הכולל בין השאר את חקר הגלקסיות הקדומות ביותר, חורים שחורים ענקיים, החומר האפל ביקום, סופר נובות קרובות ורחוקות, פלנטות ליד כוכבים רחוקים ועוד.”
“אופקים חדשים באסטרונומיה נוגעים לא רק במכשירי המדידה המתקדמים ביותר, ושאלות היסוד של הטבע, אלא גם בקשר שבין מחקר מדעי מתקדם והצבור הרחב, במיוחד בני הנוער, משום העניין העצום שמעוררים נושאים אסטרונומיים וחדשות מתחום זה והאפשרות לקרב כך את החוקרים של מחר לאוניברסיטאות של היום” ציין פרופ' נצר.
פרופ' ירון עוז, ראש ביה”ס לפיזיקה ולאסטרונומיה , סקר את האתגרים בפיזיקה החל משאלות בסיסיות על היווצרות היקום, חומר אפל, אנרגיה אפלה, תורת הקוונטים ותורת על מיתרים ועד ליישומים אפשריים של מחשבים קוונטיים ועל מוליכים.
פרופ' מיכאל קוזלוב הציג את פרויקט אופקים חדשים של אוניברסיטת ת”א בתחום הביופיזיקה. לדבריו, ענף הפיזיקה הביולוגית עוסק בהבנת העקרונות הפיזיקליים הבסיסיים של תהליכים ביולוגיים. באוניברסיטת תל-אביב מושם דגש רב על הבנת הכוחות הפיזיקליים הקובעים את התנהגות המולקולות הביולוגיות החשובות כגון ד.נ.א., חלבונים וליפידים. באוניברסיטה נחקרות אינטראקציות בין מולקולות אלה והדינמיקה שלהן במטרה לפענח את מנגנוני פעולה של התא החי במצבי בריאות וחולי. לתוצאות מחקר בסיסי זה צפויות להיות השלכות חשובות על יישומים ביוטכנולוגיים, פיתוח תרופות ומחקר רפואי. “כיוונים חדשים במחקר באוניברסיטה יוקדשו לפתוח ניסיונות חדשים על מולקולות ביולוגיות בודדות ומבנה החלבונים של קרום התא”, הוסיף פרופ' קוזלוב.
