רועי צזנה מסביר למה הוא חושש שסבתו תצטרך למצוא מטרה אחרת בחיים לאחר שיגשים את המטרה הנוכחית שלה – להשתתף בחתונה של הנכד
במשפחתי קיים מנהג עתיק יומין, לערוך מדי יום שישי ארוחת צהריים גדולה וחברותית, וכל הבא ברוך הבא. ההורים, הדודים, הסבתות וגם הסבים, כאשר עוד היו בין החיים. במשפחות דתיות יותר נהוג אולי לפתוח את הארוחה בתפילה קצרה במקרה הטוב, או בשפיכת אש, גופרית ומוסר במקרה הרע. אך אצלנו מקובלת מסורת אחרת, שכל הכופר בה כאילו חבט בנטיעות וירה בשועלים. משפט אחד בלבד עומד במרכז המסורת, ואותו מטעימה היטב סבתי, זקנת השבט, כאשר היא מכוונת את מילותיה ישירות אלי.
“נו, רועי'קה, מתי כבר אזכה לנינים ממך?” כך שואלת סבתי, שתזכה לחיים ארוכים. ואם היא שוכחת, חלילה, את המסורת, ניתן לסמוך על אחיי הקטנים שיקפצו עם חיוך גדול של שמחה לאיד, ויזכירו לה שרועי עדיין חי בחטא, ואפילו קצה קצהו של נין לא נראה בשטח.
“תראי נינים כשאתחתן.” אני מנסה להתחמק בנונשלנטיות. “את לא רוצה נינים בלי חתונה, נכון?”
“חס ושלום, חס וחלילה,” מקוננת סבתי, כאילו נחרב בית המקדש השלישי עוד בטרם התחילו עבודות השיפוץ ביום שבת. “אבל מה אם יקרה לי משהו לפני שתתחתן, רועי'קה? אני כבר לא צעירה, אתה יודע!”
“מה זה משנה, צעירה או לא צעירה. אל תדאגי, סבתא, לך לא יקרה כלום לפני החתונה.”
“מי אומר?”
בימים כתיקונם, הייתי נותר חסר מענה לשאלה. אך למזלי, בשבוע האחרון נחשפתי למחקר חדש שנערך על בני גיל הזהב, ועשוי להדגים מדוע אני בטוח כל-כך שסבתי תזכה לרקוד בחתונתי. תוצאות המחקר, שהתפרסם בכתב העת 'רפואה פסיכוסומאטית', מוכיחות כי קשישים שמרגישים שיש מטרה לחייהם, הינם בעלי סיכון תמותה נמוך יותר במידה משמעותית.
דוקטור פטרישיה בויל, ממרכז רש-אלצהיימר למחלות, בדקה למעלה מ- 1,200 קשישים, כולם בדעה צלולה, ותיעדה כיצד הם רואים את חייהם בהווה ובעתיד. במשך חמש השנים שלאחר המחקר, נפטרו כ- 151 מהמשתתפים מסיבות שונות. כאשר ניסו החוקרים לעמוד על ההקשרים שתרמו לסיכוי למות במהלך חמש שנות המחקר, גורם אחד זינק מיד לעיניהם: הקשר שבין מטרה בחיים, לבין הסיכון למות בתקופת המחקר.
מתוך כלל השאלות שנשאלו הקשישים בתחילת המחקר, שלוש היו מקושרות ברמה גבוהה במיוחד עם העלאת הסיכון לתמותה. מסתבר כי הסיכון למוות מוקדם נוסק כלפי מעלה, במידה ואתה מסכים עם ההצהרות הבאות: “לעיתים אני חש כאילו עשיתי את כל מה שיש לעשות בחיים.” “נהגתי להציב מטרות לעצמי, אך עתה זה נראה כבזבוז זמן.” ו- “פעילויותיי היומיות נראות לי בדרך-כלל כטריוויאליות וחסרות חשיבות.”
בסיכומו של עניין, לאחר התאמת התוצאות לפרמטרים הרלוונטיים האחרים כגיל, מין, חינוך ומוצא, קבעו החוקרים כי אדם בעל מטרה בחייו היה בעל סיכוי נמוך בחצי למות בתקופת המחקר, בהשוואה לאדם ללא מטרה. הקשר בין מטרה בחיים לבין התמותה נשמר על כנו גם בגברים ובנשים, בלבנים ובשחורים, בדכאוניים, במוגבלים בגופם, בנוירוטיים ובבעלי הכנסה שונה. כולנו, מסתבר, בני-אדם.
זו היתה הסיבה בעטיה הייתי בטוח כל-כך שסבתי תזכה להוביל את רכבת הרומבה בריקוד החתונה הפותח, או לפחות לעודד מהצד. היא אשה בעלת מטרות רבות בחיים, אך אחת מהגדולות שבהן ברורה: לחתן אותי במוקדם או במאוחר. ואכן, לקחתי את הזמן. למה לא? הרי כל דקה נוספת שאינני מחותן, זרתה גרגר נוסף לשעון החול של חייה.
ולכן, בשבת האחרונה, כאשר גמלה בלבי ההחלטה הסופית, לא יכולתי שלא לחשוב פעמיים וגם שלוש פעמים. וכאשר כרעתי על ברכיי, הוצאתי את הטבעת, ובקשתי מזו שאהבה נפשי לבלות עמדי את שארית חייה, לא יכולתי להימנע מלחשוב על סבתא, ולקוות שהיא תמצא לעצמה – מהר – מטרה חדשה בחיים.
22 תגובות
קולולולולו!!!!!
מזל טוב!
🙂
וכדי למלא עוד יותר את בנק המטרות אפשר לדבר גם על חיתון הנינים.
אם רוצים מטרה לטווח רחוק ממש הרי שהמטרה של חתון אל ניניו עם לה ניניה יכולה להתאים.
רועי’קה
תמיד ידעתי שיש לי על מי לסמוך!
מאחלת לך ולגלי ימים טובים ושמחים
ומבטיחה להוביל את רכבת הרומבה בריקוד החתונה הפותח
וגם את ריקוד הפסדובלה הסוגר את הארוע.
נשיקות, אוהבת סבתא
והמטרות הבאות הן לחתן כמובן את שאר הנכדים
אמן כן יהי הרצון!
תודה שוב. לכל המברכים – באתר, במסרונים ופנים-אל-פנים.
דודי, אני בטוח שניפגש במוקדם או במאוחר, ונחליף מנהגי עדות וחיבות.
שבוע טוב לכולכם,
רועי.
——————
הבלוג החדש שלי – מדע אחר
מזל טוב!
מזל טוב !
וכרגיל כתיבה מעולה. אדם נפלא.
מזל טוב.
יפה איך שילבת בין ידיעה מחקרית לבין ידיעה אישית.
רועי, מזל טוב.
אני מאחל לך ולבת זוגך בריאות, חיוניות ואושר.
ואיזו רשימה מקסימה היבית. בהזדמנות הראשונה שאראה אותך לא אוכל להימנע מלצבוט אותך בעורף, כדרכם של גוברין יהודאין מהעדה שלי. צביטה, המלווה בטלטלה עזה של העורף, היא עדות וסימן לחיבה עמוקה.
תודה, חברים. תודה על ההשתתפות בשמחה.
יוסי, תודה על התיקון הנכון. שיניתי בהתאם.
גולה, זוהי שאלה טובה. יש לי הרגשה שהקשר בין הצבת מטרות לבין חיים פעילים הוא דו-כיווני, וקשה לומר מה בא קודם.
——————
הבלוג החדש שלי – מדע אחר
מזל טוב רועי!
השאלה היא האם הצבת מטרות הינה סגולה להארכת חיים, או שהמשך חיים פעילים והפעלה יום יומית של המוח הוא המתקון הנכון? ישנם לא מעט מחקרים המראים שאנשים אשר מפעילים את מוחם גם לעת זיקנה הם בעלי סיכון נמוך יותר ללקות בדמנציה. האם הצבת מטרות עוזרת גם לאנשים אלו?
רועי, קודם כל שיהיה לכם המון מזל טוב.
זה נראה לי קצת אירוני, שדווקא אתה- אחד ה”ידענים” המובילים (לדעתי) באתר- שעובד באתר שנלחם בשקרים שהדת מוכרת לאנושות משתמש בביטוי ‘בן אדם’. 🙂
שיהיה בהצלחה! (וגם במזל, למי שמאמין…)
שמעתי פעם על מחקר בנושא דומה (הוא נערך, אם אני לא טועה, במחלקה סיעודית של בית אבות), שנמצא בו שגם לגדל עציץ, או להחליט בעצמך על זמן הארוחות, משפיע משמעותית על אחוזי התמותה.
רועי צנזה האם אתה בפקולטה לננוטכנולוגיה או בפקולטה לנינוטכנולוגיה?
ממליץ למי שמתעניין ברעיון ובתחום לקרוא את "האדם מחפש משמעות" של ויקטור פרנקל , שפיתח גישה פסיכולוגית שבסיסה הענקת משמעות ויעוד.
נתחיל במזל טוב גדול.
נמשיך, "בקטנה", בתיקון מתמטי. כתבת: "אדם בעל מטרה בחייו היה בעל סיכוי נמוך פי חצי למות בתקופת המחקר, בהשוואה לאדם ללא מטרה". אם הסיכון נמוך, אזי הוא צריך להיות נמוך פי שניים. אם אתה משתמש ב"פי חצי" אזי עדיף לכתוב את המשפט שכתבת ללא המילה "נמוך" ואז הכל תקין.
חוסר מטרה בחיים: האם זהו אינו אלא שם אחר לדיכאון?
מזל טוב, שיהיה בשמחות
קודם כל, מזל טוב!
דבר שני, תודה על הידיעה על המחקר. הסבתא – רבתא שלי, בת 95, מדברת כבר שנים רבות שהיא מצפה לראות ילדים מאחד הנכדים שלה, שנשוי כבר 24 שנים ללא ילדים. אני כבר שנים טוענת שזה פשוט נותן לה סיבה לחיות, אז תודה שאוששת את טענתי עם המחקר הזה!
מזל-טוב 🙂