ממצאים, ממחקר חדש שבוצע באוניברסיטת מיזורי, מצביעים על האפשרות כי חלק גדול מהפלסטיקים מבוססי-הנפט יוכל בקרוב להיות מוחלף בפלסטיק לא-מזהם וביו-מתכלה שמופק מצמחים
יותר מעשרים מיליוני טון של פלסטיק נקברים באדמה בכל שנה בארה”ב. ממצאים, ממחקר חדש שבוצע באוניברסיטת מיזורי, מצביעים על האפשרות כי חלק גדול מהפלסטיקים מבוססי-הנפט יוכל בקרוב להיות מוחלף בפלסטיק לא-מזהם וביו-מתכלה שמופק מצמחים. חלופה “ירוקה” זו, המפחיתה את כמות שאריות הפחמן ואת ההסתמכות על דלק מיובא, תוכל לסייע גם בהפחתת העלויות של החוואים בגידול יבוליהם.
“הכנת פלסטיקים מצמחים אינה רעיון חדש,” אמר Brian Mooney, פרופסור לביוכימיה. “פלסטיקים שהוכנו מעמילן צמחי ומחלבוני סויה כבר שימשו בעבר, למשך תקופה מסוימת, כחלופה לפלסטיקים מבוססי-נפט. הדבר החדש יחסית – והמעניין יותר – הינו הרעיון להשתמש בצמחים בכדי ממש להצמיח מתוכם פלסטיקים.”
הודות להפעלת מספר שיטות מולקולאריות מתקדמות, מדענים מסוגלים להחדיר שלושה אנזימים ממקור חיידקי לצמח-מודל בשם Arabidopsis thaliana (תודרנית לבנה, ארבידופסיס תליאנה, צמח בעל פרחים ממשפחת המצליבים [משפחתם של הכרוב והחרדל]. התודרנית הלבנה היא הצמח הנחקר ביותר בגנטיקה ובביולוגיה התפתחותית, והיא מהווה אורגניזם מודל). כאשר משלבים את המערכת עם שני אנזימים מהצמח, נוצר פולימר אורגני. הפולימר, הידוע בשמו – פוליהידרוקסיבוטיראט -קו-פוליהידרוקסיואלראט, או PHBV, הוא פלסטיק גמיש ובר-עיצוב שניתן לייצר ממנו מגוון רחב של מוצרים, כגון שקיות למכולת, בקבוקי שתייה וסכיני-גילוח וכלי-אוכל חד-פעמיים. כאשר הוא נזרק, הפלסטיק מתפרק באופן טבעי למים ולפחמן דו-חמצני באמצעות החיידק שבקרקע.
“אחד משני האנזימים הצמחיים המספקים את חומרי-המוצא הכימיים עבור PHBV מיוצר במיטוכונדריה. לאחרונה, החוקרים הצליחו להתאים את הצמחים כך שאנזים זה יוכל לגדול דווקא בכלורופלאסט, שהוגדר כאזור הטוב ביותר בצמח להפקתו של PHBV,” מסביר החוקר הראשי. “בנוסף, הצלחנו לאמת כי תצמיד תפקודי ויציב נוצר בתהליך.”
התקדמויות אחרונות אלו עשויות להסיר שתיים מהמכשלות הטכנולוגיות שנותרו, המגבילות את יכולתן של חברות להפוך שטחים נרחבים של עשבים למפעלי פלסטיק מתכלה. השלב הבא, אומר החוקר הראשי, הינו לבחון אם השיטה עובדת במפעלים “אמיתיים” ולא רק במעבדה. החוקרים כבר החלו בשיתופי פעולה עם מפעלים מתאימים לבחינת שיטתם החדשה. אחת החברות כבר הצליחה בעבר לייצר סוג אחד של פלסטיק ביו-מתכלה, אך ניצולת התהליך הייתה נמוכה. החוקרים מקווים כי מחקרם זה יוכל להוביל לניצולת גבוהה יותר בקבלת פלסטיק ביו-מתכלה הישמש במגוון יישומים.
9 תגובות
אבל עדייין זה חומר מענייין לא התכוונתי לגרום למשהו לא בסדרר !
שיעמום אותמיי ….
בלי למותץ מרוב כל החומר !?!?!
איך אני אמורה לקרוא את כל זה על פלסטיקק כזה קטןן כל כך הרבה חומרר שתהיו כולכם בריאיםםםם!
לגביי שם הצמח בעברית:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94
לאייל,
אחד מתוצרי הלוואי של הנשימה שלנו הוא פחמן דו חמצני. אני מקווה שלא תציע להמעיט בנשימה כדי למנוע פליטה של גז זה.
ל- 1
פלסטיק איננו שם של חומר ספציפי, אלא של משפחה שלמה של חומרים נשונים אחד מהשני במידה ניכרת.
אגב רוב החומרים השייכים למשפחה זו אינם מזיקים לסביבה כלל, בניגוד לתדמית הרעה שלהם – תדמית שנובעת מחוסר ידע.
אם בסופו של תהליך, אחד מתוצרי הלוואי הוא, שוב, פחמן דו-חמצני, אז מה הרווחנו בזה? אני מניח שפשוט צריך כמו בכל תהליך חדש לכמת אותו, דבר שצפוי להשתנות באופן ניכר תחילה. לפני כן, אי אפשר לומר שמדובר בפיתרון טוב יותר.
אני מקווה שאנשים בכלל יקנו את זה, הרבה אנשים לא ממש מבינים את הזיהום של הפלסטיק ולא רוצים להשקיע כסף בסביבה.
תגידו, שקיות "הפלסטיק" המתכלות של ניקול, זה מזה?
שימוש מעניין ל- PHB הוא כותנה טרנסגנית שמייצרת סיב כותנה עם PHB. הסיב סופג פחות מים ושומר על חום.
John, M.E. and Keller, G. 1996. Metabolic pathway engineering
in cotton: Biosynthesis of polyhydroxybutyrate in fiber cells. Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America. 93: 12768–12773.
פלסטיק לא פלסטיקים שכן זה שם פרטי של חומר,
כך גם רכב ולא רכבים , לחם ולא לחמים, נשק ולא נשקים ,
נראה לי ששם הצמח בעברית הוא טוריים.